הנרי הרביעי, חלק שני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנרי הרביעי, חלק שני
First Folio, Shakespeare - 0393.jpg
מידע כללי
מאת ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה היסטוריה (ז'אנר) עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1598 עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר קודם הנרי הרביעי, חלק ראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הדף הראשון של המחזה, מהדורת הפוליו הראשונה, 1623
פאלסטאף והנרי החמישי, המתנכר לו

הנרי הרביעי, חלק שניאנגלית: Henry IV, Part 2; מסומן בקיצור 2H4) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר. המחזה השלישי ברביעיית מחזות ה"הנריאנה" הכוללת בנוסף את המחזות ריצ'רד השני, הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי החמישי. המחזה נכתב בין 1597 לבין 1599. ב-1600 ראה המחזה אור במהדורת קוורטו. המקורות ההיסטוריים למחזה הם הכרוניקות של רפאל הולינסהד (המהדורה משנת 1587) ו-The Union of the Two Noble and Illustrate Families of Lancastre and Yorke מאת אדוארד הול. על אף שמו, ועל אף העובדה שהשתלשלות האירועים בהם הוא עוסק מתחילה לפני התחלתו ומסתיימת לאחר סופו - המחזה הוא יצירה שלמה ועצמאית. המחזה ממשיך אמנם את העלילה ההיסטורית מסיומו של החלק הראשון ב-1403 ועד למותו של הנרי הרביעי עשר שנים לאחר מכן, אך הוא בעיקר מרחיב את החלקים הפופולריים העוסקים בדמויותיהם של פאלסטאף, פיסטול, ברדולף, דול טירשיט והשופט שלו.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלסטאף והשופט שלו (Justice Swallow)
מותו של הנרי הרביעי

המלך וחצרו

חבורת רחוב איסטצ'יפ, באיסט אנד של לונדון

  • סר ג'ון פאלסטאף, אביר שמן, חברו של הנסיך האל
  • משרתו של פאלסטאף
  • ברדולף
  • פיסטול
  • נד פוינס
  • פטו
  • גברת קוויקלי - פונדקאית בפונדק "ראש חזיר הבר"
  • דול טירשיט - פרוצה
  • פרנסיס - מוזג בפונדק
  • ויליאם - מוזג בפונדק


מורדים

מגויסים

  • ראלף מולדי
  • סיימון שדו
  • תומאס וורט
  • פרנסיס פיבל
  • פטר בולקלף

אחרים

  • שמועה
  • אפילוג
  • רוברט שלו, שופט
  • סיילנס, שופט כפרי
  • דיווי, משרתו של שלו
  • סנייר, סמל
  • פאנג, בסמל
  • שליחים, מוזיקאים, חיילים ואנשי חצר

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי המחזה מתרחשים לאחר תום המחזה הקודם, הנרי הרביעי, חלק ראשון: המרד שיזם הנרי פרסי (הוטספור) שקע לאחר מותו בקרב, אך אש המרד לא שככה והוא חודש על ידי נורת'מברלנד יחד עם ריצ'רד לה סקרופ, ארכיבישוף יורק, מורטימר ואווין גלינדור, ראש המורדים מויילס. במישור הלא-היסטורי מתמקד המחזה בסיפוריהם של פאלסטאף המזדקן ושל הנסיך האל, המתבגר ומתקדם לקראת הפיכתו למלך הנרי החמישי, סיפורים המצטלבים רק לשני רגעים קלים. בניגוד לחלק הראשון טון העלילות העממיות פחות קומי ויותר אלגי.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה נפתח עם פאלסטאף ועם דמות חדשה - משרת שהעניק לו הנסיך האל. למרות הבטחתו בסוף החלק הראשון לחזור למוטב, הוא עדיין הולל העוסק בפשעים קטנים. פאלסטאף מתרברב בבריאותו, אף שהוא מודע לכל חולייו והולך לחפש לו פרוצה. כאשר מגיע השופט העליון לחפש אותו על מנת לחקרו בהקשר לשוד, הוא מתחזה לאחר. פאלסטאף נמצא בבית בושת, בחיקה של דול טירשיט, השואלת אותו ביחס ליחסיו המתקררים על הנסיך האל שהפנה לו עורף. כאשר מגיעות הידיעות על פרוץ מרד נוסף במלך, מתגייסים פאלסטאף וחבורתו שנית לחיל המלך ופאלסטאף יוצא אל הכפר לחבר ילדותו השופט שלו, על מנת לגייס מגויסים נוספים.

במקביל ובדומה לדמותו בחלק הראשון, הנסיך האל מתחיל כחבר לחבורות הרחוב של לונדון, ולא נראה כמתאים למלוכה. המרד השני אינו מוכרע בקרב אלא באמצעים של מניפולציה פוליטית על ידי ג'ון מלנקסטר, דוכס בדפורד, אחיו של האל. לאחר מכן שוקע הנרי הרביעי בחוליו. על ערש דווי נפרד ממנו הנסיך האל ונוט את כתרו, כאשר הנרי מתעורר לפתע ומבחין בכך, השניים מתפייסים והנסיך האל, כעת הנרי החמישי, נמצא עם אביו עד מותו.

בתמונה האחרונה במחזה מגיע פאלסטאף, יחד עם פיסטול, ללונדון, לאחר ששמע שהנרי הוכתר למלך. להפתעתו, המלך הצעיר, שהיה לו כבן, מתנער ממנו כליל ומכל חברי נעוריו ואף מצווה לייבש את ביצת הפשע של מזרח לונדון ולאסור את ההוללים.

האפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפילוג בסוף המחזה מבטיח את המשך עלילותיהם של "הנסיך האל" ופאלסטאף במחזה הנרי החמישי, יחד עם דמויות חדשות שיוצגו ובהן קתרין מוולואה, בת מלך צרפת. למען האמת, פאלסטאף איננו מופיע כדמות על הבמה ב"הנרי החמישי", אף כי מותו מוזכר. דמות עממית אחרת המופיעה בהנרי החמישי במקומו היא דמותו של פיסטול, המופיעה גם במחזה נשות וינדזור העליזות.

תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ברבים ממחזותיו, מדגיש שייקספיר את היחסים בין אבות לבנים; בפרט יחסיו של הנסיך האל עם אביו-מולידו הנרי הרביעי ועם האב החלופי שאימץ לעצמו, פאלסטאף, אליו הוא מתנכר.

הזדקנות, שקיעה ומוות (בפרט של דמויות האב של הנסיך האל), הזדקנותו של פאלסטאף במחזה מקבילה למחלתו, הזדקנותו ומותו של הנרי הרביעי.

התבגרותו של הנסיך האל ובנייתו כדמות שייקספירית עגולה וכמלך הנרי החמישי.

חברות ונאמנות, רוב חבריו לשעבר של הנרי הרביעי ומי שסייעו לו לעלות לכס המלוכה פונים נגדו ומורדים בו ונענשים בחומרה ובצער על ידי הנרי הרביעי. הנסיך האל מפנה עורף לחבריו פשוטי העם.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגום הראשון של שייקספיר לעברית, "מליצת ישורון", מאת שלמה לויזון, 1816 – קטע מן המחזה (המונולוג של המלך המתחיל ב"!Are at this hour asleep" במקור האנגלי)

התרגום הראשון הידוע של שייקספיר לעברית הוא קטע בן חמש-עשרה שורות מ"הנרי הרביעי, חלק שני" שהופיע בספרו של המשכיל שלמה לויזון "מליצת ישורון" (1816).

המחזה היה תמיד פופולרי, אך פחות מהחלק הראשון המאוזן יותר. בפרט זכו לפופולריות העלילות הקומיות של פאלסטאף וחבורתו, המשולבות במספר עיבודים של החלק הראשון עם אירועים מקבילים ו"רזים" יותר בחלק הראשון, על מנת לעבות אותם. דמותו של פאלסטאף במחזה זה, בקודמו ובמחזה הנרי החמישי הופיעה גם במחזהו של שייקספיר נשות וינדזור העליזות ובאופרה פלסטף מאת ורדי וכן בסרטו של אורסון ולס מ-1965 "פעמונים בחצות" (Chimes at Midnight), המשלב את שני מחזות הנרי הרביעי לאחד (יחד עם קטעים מהנרי החמישי ונשות וינזדור העליזות) ומתרכז בעיקר בדמותו של פאלסטאף בגילומו של ולס עצמו עם ג'ון גילגוד בתפקיד הנרי הרביעי.

המחזה עצמו שולב במספר הפקות של ה-BBC, בהן המיני-סדרה An Age of Kings מ-1960 בכיכובו של רוברט הארדי כנסיך האל;[1] בעונה שהנייה של הפקת מחזות שיקקספיר לטלוויזיה (BBC Television Shakespeare) מ-1979 עם ג'ון פינץ' כהנרי הרביעי ואנתוני קווייל כפאלסטאף;[2] סרט הטלוויזיה "הנרי הרביעי" מ-1995, משלב את שני החלקים לאחד עם רונלד פיקאפ כהנרי הרביעי, דייוויד קלדר כפאלסטאף וג'ונתן פירת' כנסיך האל[3] ובמסגרת הסדרה הכתר החלול מ-2012 עם ג'רמי איירונס כהנרי הרביעי, טום הידלסטון כנסיך האל וסיימון ראסל ביל כפאלסטאף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיל פוירשטין, "הנרי הרביעי", וויליאם שקספיר: חייו ויצירותיו, תל אביב: אודים, תשי"ט 1959, עמ' 192–193
  • אליס שלוי, "דיונים בבעיית המלכות: ג. 'הנרי הרביעי'", שקספיר - עולמו ויצירתו, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, מהדורה 2 מורחבת, תשמ"ה 1985, עמ' 96–108

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]