הנרי וורד ריינג'ר
 | |
| לידה |
29 בינואר 1858 סירקיוז, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בנובמבר 1916 (בגיל 58) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סירקיוז |
| תקופת הפעילות |
1878–1916 (כ־38 שנים) |
  | |
.jpg)
הנרי וורד ריינג'ר (באנגלית: Henry Ward Ranger; 29 בינואר 1858 – 7 בנובמבר 1916) היה אמן אמריקאי. הוא היה צייר ימי. שייך לקבוצת הטונליזם ומנהיג מושבת האמנים של ליים.[1]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי וורד ריינג'ר נולד ב־29 בינואר 1858. אמו הייתה מרתה מארי, ואביו וורד ולנקור ריינג'ר. הוא נולד בחלק המערבי הכפרי של מדינת ניו יורק, ככל הנראה בג'נזאו, וגדל בסירקיוז, שם עבד אביו כצלם מסחרי, אך גם הכשיר אומנים ובהמשך לימד רישום. בצעירותו למד מוזיקה, הצטיין בפסנתר ובעוגב.
ריינג'ר למד לשרטט ולצייר וקיבל עידוד ראשוני מהוריו. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הציבורי, למד שנתיים באוניברסיטת סירקיוז, שם למד בפעם הראשונה אמנות רשמית. בזמן שעבד בעסקי הצילום של אביו, החל לצייר נופים בצבעי מים, שלדבריהם היו אלה עבודות מברשת יפות עבור מישהו שטרם למד באירופה. הוא עבר לעיר ניו יורק בשנת 1878 שם ראה לראשונה עבודות של אסכולת ברביזון. הוא מימן את לימודי האמנות שלו על ידי סקירות מוזיקה ותיאטרון עבור כמה עיתונים בניו יורק.
בשנת 1883 התחתן עם הלן ג'נינגס, שחקנית גרושה.
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת ריינג'ר הצעירה עברה לאירופה וביקרה לראשונה בפריז, ולאחר מכן התיישבה בלארן, הולנד, שם התחבר עם ציירי האג – יוזף ישראלס, אנטון מוב והאחים מאריס. ריינג'ר אומץ במהירות על ידי הציירים ההולנדים והוא נקשר לנושאים שלהם ולדרך עבודתם. הוא עשה רישומים עם אמני האג ולמד לצייר את השמיים המשתנים במהירות של המחוזות בהולנד. בגלל מישוריות הארץ השמיים היו חשובים בציורי האמנים של האג. שמיים מלאי עננים עם אור מפוזר הפכו למאפיין בעבודתו המוקדמת של ריינג'ר. האמן נהנה להתגורר בעיר הצנועה, ויצירתו התקדמה יפה כדי שתוכל להתקבל על ידי סלוני האמנות בפריז בסוף שנות השמונים של המאה ה-19, ויצירתו התקבלה על ידי אספנים הולנדים מובילים.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריינג'ר הקים סטודיו בניו יורק בשנת 1888, כך שיוכל לצייר שם נופים ולטפח אספנים אמריקאים. בשנת 1892 הייתה לו תערוכה גדולה של עשרים וארבעה ציורים בגלריות קנודלר בניו יורק, שקיבלה ביקורת חיובית. הוא צייר בצבעי מים שנחשבו חופשיים ותוססים על ידי מבקרים כמו ארתור הובר. כשחזר לארצות הברית, הפך ריינג'ר לאחד ממנהיגי אסכולת הציור טונליזם, שם שהתקבל בזכותו. תערוכה מציוריו במועדון לוטוס באמצע שנות ה-90 מיסדה את הסגנון.
.jpg)
בשנת 1894 הייתה לו תערוכה בגלריה מקבת, המקום הראשון שהתמחה ביצירותיהם של אמנים אמריקאים. תערוכה זו כללה עבודות רבות שנעשו במהלך נסיעה לקנדה.
מושבת האמנים ליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריינג'ר היה החבר הראשון במושבת האמנים ליים, בליים העתיקה, קונטיקט. הוא שהה לראשונה בפנסיון של פירנצה גריזוולד בקיץ 1899, אולי לאחר ששמע על האזור מכמה עמיתים שהיו שם ובעיירות סמוכות בחוף קונטיקט בשנות ה-90. בהשראת הדמיון של הנוף ליער באזור ברביזון בצרפת, מושבת האמנות הוקמה בהנהגתו של ריינג'ר בשנת 1900.
המושבה בליים העתיקה הייתה קבוצת האמנות הגדולה ביותר בתקופתה.
בהנהגתו של ריינג'ר, מטרתם העיקרית של האמנים הייתה לערוך מחקרים מקדימים תוך כדי עבודה ישירה מהטבע, מתוך כוונה נוספת שמשטחי הציורים יהיו מעניינים מבחינה טקסטורלית. תוך חיקוי של האמנים הגדולים, הוסיפו ריינג'ר וחסידיו שכבות של זיגוג חום-זהוב כדי לסיים את עבודותיהם, כדי "להדגיש את הביטוי הטונלי של נושא."[2] עלייתו של הטונליזם בליים העתיקה נפסקה כאשר צ'יילד האסאם הצטרף למושבה בשנת 1903, ועם בואו היא עברה לצייר בסגנון האימפרסיוניזם." בשנת 1904 עבר ריינג'ר עשרים ק"מ מזרחה לנואנק, שם המשיך לצייר פנים יער וסצינות חוף, אם כי בעזרת לוח צבעים שהגדיל יותר את השפעת האימפרסיוניזם.[3]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר מותו המשיכה עבודתו של ריינג'ר להשיג מחירים טובים. כשבמכירה פומבית בשנת 1917, נמכרו 129 ציורים שלו תמורת 66,240 דולר. הניו יורק טיימס טען שזה היה המחיר הממוצע הגבוה ביותר ששולם עבור יצירותיו של אמן מת.
המורשת האמנותית של ריינג'ר הייתה בעייתית. לאחר שנחשב למנהיג "הטונליזם", המוניטין שלו ירד באופן ניכר בשנות השלושים. העובדה שהוא הושפע מאוד מאמני האג, ואסכולת הרביזון והרנסאנס הוונציאני, סייעה להסביר כמה מהמאפיינים הציוריים הבולטים ביותר שלו. עם זאת עבודתו של ריינג'ר הוכרה כאחת הדוגמאות השמרניות ביותר לתנועה הטונליסטית. נראה כי הטונאליזם של ליים היה אנכרוניסטי, והתדמית של ריינג'ר סבלה כתוצאה מכך.
הערכה מחודשת החזירה לריינג'ר את הקרדיט, כ"אמן שהשפעתו אינה מובנת באופן כללי ועבודתו הוזנחה הרבה יותר מדי זמן. "
ריינג'ר, היה איש עסקים מצליח, ותרם לאקדמיה הלאומית לעיצוב בין 250,000 ל -400,000 $. התרומה של ריינג'ר אפשרה לאוסף הלאומי - מוזיאון האמנות האמריקנית בסמית'סוניאן, לרכוש יצירות עיקריות של אמנים אמריקאים.
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Ranger, Henry Ward". Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ Cleveland, David A. A History of American Tonalism: 1880-1920, Hudson Hills Press, Manchester, Vermont, 2010
- ^ American Tonalism: Selections from The Metropolitan Museum of Art and The Montclair Art Museum, www.tfaoi.com