הנרי וורסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי וורסלי
Alastair Edward Henry Worsley
לידה 4 באוקטובר 1960
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 2016 (בגיל 55)
פונטה ארנס, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Joanna Natalie Stainton (20 בפברואר 1993–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Max Richard Worsley, Alice Mikaela Worsley עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בינואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלאסטר אדוארד הנרי וורסליאנגלית: Alastair Edward Henry Worsley;‏ 4 באוקטובר 196024 בינואר 2016) היה קצין צבא וחוקר ארצות בריטי. הוא השתתף במשלחת שיצאה בשנת 2009 במטרה ללכת בעקבות ארנסט שקלטון ולחצות את יבשת אנטארקטיקה. בניגוד למשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי, המשלחת של 2009 הצליחה להשיג את מטרתה.

וורסלי מת בינואר 2016 תוך כדי ניסיון להשלים את חציית הסולו הראשונה של אנטארקטיקה. לאחר 70 ימי מסע ביחידות וללא עזרה מן החוץ, התערערה בריאותו, ומערכות גופו החלו לקרוס. בשלב זה, כשנמצא במרחק 48 ק"מ בלבד מיעדו, נאלץ להזעיק חילוץ, אך מת בבית החולים בצ'ילה.

חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורסלי נולד בלונדון. הוא היה קרוב משפחה רחוק של פרנק וורסלי, רב החובל של אוניית משלחתו של ארנסט שקלטון, אנדיורנס, ומילדותו גילה עניין ער בחוקרי אנטארקטיקה בראשית המאה ה-20, העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה.

הנרי וורסלי שירת בצבא הבריטי במשך 36 שנים. הוא פיקד על המבצע של צבא בריטניה באפגניסטן בשנת 2001, שנודע בשם "מבצע וריטס". כמו כן שירת באירלנד הצפונית, בבוסניה ובקוסובו. בשנת 1993 קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית (MBE) על הצטיינות בשירות בצפון אירלנד, וב-2002 קיבל ציון לשבח מן המלכה אליזבת על שירות רב-ערך ביוגוסלביה. באוקטובר 2015 פרש מן הצבא.

משלחות לאנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 פיקד על משלחת חלוצית בנתיב דרך ההרים הטראנס-אנטארקטיים, והגיע לנקודה במרחק 155 ק"מ מן הקוטב הדרומי. המשלחת ציינה את שנת המאה למשלחת נמרוד של שקלטון. וורסלי חזר לאנטארקטיקה בשנת 2011, בראש קבוצה בת שישה אנשים שהלכה בעקבות מסעו המוצלח, בן 1440 הקילומטרים, של רואלד אמונדסן בשנת 1912 אל הקוטב הדרומי, לציון שנת המאה לכיבוש הקוטב. עם השלמת הנתיב, היה וורסלי לאדם הראשון שעבר בהצלחה את שלושת הנתיבים שבהם צעדו ארנסט שקלטון, רואלד אמונדסן ורוברט פאלקון סקוט.

המשלחת האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוונתו של הנרי וורסלי הייתה לצאת למסע ברוח גיבורו, שקלטון, ולפני שהחל במסע גייס מעל 100,000 ליש"ט ל"קרן אנדבר", שהוקמה כדי לסייע לאנשים ונשים שנפגעו בשירותם הצבאי.[1] הנסיך ויליאם נתן חסות למשלחת. בניגוד לחציית הסולו של ביורג אוסלנד משנת 1997, וורסלי עשה את הדרך ללא עפיפון כעזר למשיכת המזחלת שמשקלה 150 קילוגרם.[2]

וורסלי הגיע לנקודת היציאה שלו, האי ברקנר, ב-13 בנובמבר 2015[3] במטרה להשלים את מסעו ב-80 יום. הוא עבר 1461 ק"מ ונותרו לו רק עוד 48 ק"מ. אלא שאת הימים ה-70 וה-71 נאלץ לעשות באוהל שלו במצב של תשישות והתייבשות חמורה. בסופו של דבר הזעיק עזרה בקשר והוטס במסוק אל פונטה ארנס, צ'ילה. מחלתו אובחנה כדלקת הצפק. ב-24 בינואר 2016 מת מקריסת מערכות לאחר ניתוח במרפאת מאגאלנז בפונטה ארנס. בן 55 היה במותו.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורסלי חי בפולהם שבלונדון. ב-20 בפברואר 1993 נשא לאישה את ג'ואנה. לזוג נולדו שני ילדים, מקס ואלישה.

טינה ג'קסון, שפגשה את וורסלי וחברים אחרים מן המשלחת שיצאה ב-2009 לאנטארקטיקה "בעקבות שקלטון", מציינת ב"הגרדיאן" שוורסלי כינה את משימת הרכבת הצוות "בחירה ממאגר גנים", הואיל וגם חברים אחרים במשלחת היו צאצאים לחברי המשלחת המקורית של ארנסט שקלטון.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Henry Worsley (2011). In Shackleton's Footsteps: a return to the heart of the Antarctic. London: Virgin Books. ISBN 978-1905264933.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי וורסלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]