הנרי וסרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנרי וסרמן (בגרמנית: Henry Wassermann, נולד ב-1943 בפולין) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות באוניברסיטה הפתוחה, שעוסק בהיסטוריה של גרמניה ויהדות גרמניה בעת החדשה, ובחקר הלאומיות.

ביוגרפיה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסרמן השלים ב-1968 תואר ראשון באוניברסיטה העברית בפילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה כללית ב-1972. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בהדרכת ההיסטוריון יעקב כ"ץ (1979) וזו עסקה ביהודים, הבורגנות והחברה הבורגנית בעידן הליברלי בגרמניה (1840-1880). לאחר הדוקטורט השתלם וסרמן באוניברסיטת היידלברג. מאז 1985 הוא מכהן בסגל האוניברסיטה הפתוחה, מסגרת בה פיתח את קורס היסוד "אירופה: ערש הלאומית". וסרמן ערך את סדרת הספרים "סוגיות בחקר הלאומיות".

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אך גרמניה היכן היא", האוניברסטה הפתוחה, 2001
  • עם, אומה, מולדת: על ראשיתם, תולדותיהם ואחריתם של שלושה מושגים מחוללי-לאומיות
  • אירופה וערש הלאומיות, האוניברסיטה הפתוחה, 1989
  • יהודים בסגנון יוגנדשטיל, זמנים: רבעון להיסטוריה, באתר JSTOR

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שייע: כתבי שחרות של פרופ' ישעיהו ליבוביץ ורעייתו גרטה לבית וינטר. כרמל, 2010.
  • (עם יוסי דהאן), להמציא אומה, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
  • (עם בנימין פרל), להקשיב למוזיקה וללאומיות: קובץ מאמרים, האוניברסיטה הפתוחה

על כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]