הנרי פולר וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי פולר מייטלנד וילסון
Henry Fuller Maitland Wilson
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בפברואר 1859
סאפוק, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 16 בנובמבר 1941 (בגיל 82)
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג שארלוט אליס גות' (29 באפריל 1884ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Muriel Maitland Wilson, Arthur Henry Maitland Wilson, Hugh Maitland Wilson עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי צבא בריטניה
תקופת הפעילות 18781921 (כ־43 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-4
מפקד הקורפוס ה-12
מפקד כוחות מדינות ההסכמה בגליפולי ובבוספורוס
מפקד כוחות מדינות ההסכמה בטורקיה האירופית
מפקד ארמיית סלוניקי הבריטית
מפקד הכוחות הבריטיים בים השחור
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
אות מסדר האמבט
אביר מפואר של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
תואר סר
אות לגיון הכבוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר הנרי פולר מייטלנד וילסוןאנגלית: Henry Fuller Maitland Wilson;‏ 18 בפברואר 1859, סאפוק, הממלכה המאוחדת16 בנובמבר 1941, הממלכה המאוחדת) היה לוטננט גנרל בריטי, מפקד דיוויזיה בחזית המערבית ומפקד קורפוס בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן מפקד כוחות כיבוש של מדינות ההסכמה במקומות שונים בטורקיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולר וילסון נולד ב-1859 למשפחה בעלת מסורת צבאית. אביו היה לויטננט קולונל בצבא הבריטי. הוא למד באיטון קולג' ובהמשך באקדמיה הצבאית המלכותית וב-1878 הוסמך כסגן משנה והוצב בחטיבת הרובאים. פולר וילסון לחם במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה ולאחריה, ב-1884 הועלה לדרגת קפטן. ב-1899 הועבר לזירת מלחמת הבורים השנייה ולאחריה הועלה לדרגת לויטננט קולונל. ב-1902 מונה פולר וילסון למפקד הגדוד השני של חטיבת הרובאים ועם קציניה הזוטרים של החטיבה נמנה בעת ההיא אחיינו הנרי מייטלנד וילסון. ב-1911 מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-12.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית מלחמת העולם הראשונה פיקד פולר וילסון על חטיבתו במסגרת הדיוויזיה ה-4 של הצבא הבריטי ובשלהי אוגוסט 1914 נטל חלק בקרב לה קאטו. ב-9 בספטמבר 1914 מונה למפקד הדיוויזיה ה-4 לאחר שקודמו נפצע בתאונה, ולחם עימה בקרב איפר הראשון ובהשני. בספטמבר 1915 הועלה פולר וילסון לדרגת לויטננט ג'נרל ומונה למפקד הקורפוס ה-12 של הצבא הבריטי אשר הועבר מהחזית המערבית לחזית המקדונית כדי לתגבר את כוחות מדינות ההסכמה בחזית. במסגרת זו פיקד על הקורפוס בקרב דויראן השני שהסתיים בתבוסה בריטית.

בספטמבר 1918 במסגרת מתקפת הווארדאר של כוחות מדינות ההסכמה, פיקד פולר וילסון על הכוחות הבריטיים בגזרה המערבית של אגם דויראן ובמהלך קרב דויראן השלישי ספגו כוחותיו אבדות כבדות ולא עלה בידם לפרוץ את קווי הבולגרים.

לאחר המלחמה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חתימת שביתת הנשק של סלוניקי עם ממלכת בולגריה והפסקת האש של מודרוס עם האימפריה העות'מאנית פסקה הלחימה ופולר וילסון מונה למפקד כוחות מדינות ההסכמה בחצי האי גליפולי ובאזור הבוספורוס. ב-11 בפברואר 1919 מונה למפקד כוחות הצבא הבריטי בחזית המקדונית ובחזית הים השחור. ב-18 בנובמבר 1920 סיים פולר וילסון את תפקידו וב-13 ביולי 1921 פרש משירות פעיל. ב-1941 הלך הנרי פולר וילסון לעולמו והוא בן 82 שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]