הנרי קנדל (אדריכל בריטי)
 | |
| לידה |
1903 בריטניה |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 80 בערך) אנגליה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת  |
| פעילות בולטת | האדריכל הבכיר של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל |
| ידוע בשל | תוכניות המתאר של ירושלים, עזה וערים נוספות |
| השכלה | אדריכלות ובינוי ערים |
| תקופת הפעילות | 1929–1983 (כ־54 שנים) |
| תפקיד | יועץ הנציב העליון לבינוי ערים, ראש מע"צ, מהנדס העיר ירושלים, ותפקידים דומים במדינות וקולוניות נוספות. |
  | |
הנרי קנדל (באנגלית: Henry Kendall; 1903 – 1983) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי, שעיקר פועלו היה בקולוניות של בריטניה[1]. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל הוא תכנן מבני ציבור בולטים ותוכניות מתאר לערים אחדות, כיהן יועץ הנציב העליון לענייני בינוי ערים ומונה למהנדס העיר ירושלים[2]. השפעתו של קנדל על מבנה ירושלים ניכרת עד היום, בתכנון שכונות מרכזיות והקפדה על תקנות הבנייה שחייבו ציפוי אבן לבניינים ואיסור הצמדת בניינים לצדה החיצוני של חומת ירושלים[3]. תוכנית המתאר שלו לירושלים - תוכנית קנדל[4], משנת 1944[5][6][7], החליפה את תוכנית המתאר הסטטוטרית הראשונה לעיר שהוכנה על ידי אדריכל קליפורד הולידיי ואושרה ב-1930[8], התכנית נותחה במחקריו של פרופ' יהושע בן אריה ואף מוזכרת בספריו של דוד קרויאנקר[9] התכנית פורסמה כספר סיכום בשנת 1948 המסכם את מצב תוכנית המתאר בסוף תקופת המנדט הבריטי. הספר כולל פרקים על תכנונה של העיר גם בזמנים שקדמו לבואו לירושלים. תוכנית קנדל מהווה תוכנית מתאר סטטוטורית לעיר שבתחומים רבים עדכנה את תוכנית הולידיי, זאת לעומת שלוש תוכניות האב לעיר שקדמו להן, בין השאר, ברמת הפירוט ובהיותן נשענות על מחקרי שטח נרחבים יותר[10].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנדל למד אדריכלות באוניברסיטת לונדון בין השנים 1922 ל-1927. הוא השתלם בתכנון ערים במהלך שנת 1928. בין השנים 1929 ו-1932 הוא עבד כמתכנן עיר ואזור, במשרד המושבות במאלזיה. בשנת 1935 הוא עבד באנגליה.
בשנת 1936 הוא מונה לאדריכל מטעם המנדט הבריטי בישראל, לראש מע"צ[11] מטעם המנדט וליועץ הנציב העליון לענייני בינוי ערים. הוא שירת את שלטונות המנדט עד לתומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בשנת 1948. בארץ ישראל הוא סייע בהקמת בתי חולים ומבני ציבור נוספים. הוא הקים מחלקה מקצועית לבינוי ערים, שתכננה תוכניות מתאר לירושלים, תל אביב[12][13], טבריה, שכם וערים נוספות.
תוכנית המתאר לבאר שבע הייתה מהראשונות שהציג. התכנית הוצגה כבר ב-1937[14]. בעזרת תוכנית זו הבריטים המשיכו לבנות את באר שבע באופן המודרני, שבנו הטורקים בעיר - מבנה של רחובות שתי וערב, סביב שדרה מרכזית, שבה בנייני השלטון והמסחר. תוכנית המתאר של קנדל לבאר שבע הוחלפה בשנת 1952 בתוכניתו של אדריכל אריה שרון[15], שלפיה נבנו השכונות, בשנות החמישים והשישים, כשכל אחת מהן מרוכזת סביב מרכז מסחרי שכונתי (מודל ״עיר גנים״).
ב-1937 הגיש קנדל גם תוכנית לשיקום עזה, שסבלה עדיין מנזקים קשים, שנגרמו במלחמת העולם הראשונה. שלטונות המנדט הקצו כספים והחלו בתנופת שיקום עזה, רק אז. בבנייה התמקד קנדל בשיקום חלק קטן ממרכז העיר ההיסטורית, כולל הפיכת רחוב עומאר אל-מוכתאר לרחוב המרכזי בעיר, ובמקביל, שם את הדגש על הקמת שכונות מתוכננות בפרברי העיר הישנה[16].
המחלקה של קנדל הציעה גם תוכנית ליפו, אך זו נפסלה, ותחתיה תוכננה תוכנית חדשה, בידי אדריכלי השלטון הבריטי בקהיר[17].
בין השנים 1948 ו-1956 הוא שימש כמתכנן הערים הראשי של הממשל הבריטי באוגנדה[18][19]. שם, בין השאר, תכנן את מתאר העיר קמפלה, בשנת 1951. תוכניתו זו החליפה את תוכנית האדריכל הגרמני, ארנסט מיי[20][21]. בשנת 1957 הוא עבד בזנזיבר[22], שם הגיש יחד עם האדריכל ג'פרי מיל, תוכנית בינוי לסטון טאון[23]. התוכנית יושמה באופן חלקי[24].
בין שנת 1958 לשנת 1962 הוא עבד עבור ממשלת גאנה. בין השנים 1963 ו-1966 הוא עבד עבור ממלכת ירדן, ותכנן את תוכנית המתאר של מזרח ירושלים שפורסמה בשנת 1964. תוכנית זו הייתה פיתוח קל לתוכניתו שלו, משנת 1944[25]. קנדל נקרא למלאכה, אחרי שהממלכה דחתה תוכנית שהציעה חברת בראון האמריקנית[26]. בין השנים 1967 ו-1977 הוא עבד עבור הממשל הבריטי של גיברלטר[27].
בין שנת 1978 לשנת 1983, קנדל שימש כחבר ועדה לשימור האזור הכפרי באנגליה. בשנתיים האחרונות בתפקיד זה, הוא שימש כיושב ראש הוועדה.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שמו של קנדל יש רחוב בבאר שבע.
מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית העיר ירושלים (1948) - פרסום התוכנית של שנת 1944. Jerusalem The City Plan 1918-1948 Henry Kendall Published by His Majesty's Stationary Office (1948)
- התפתחות הכפר הערבי (1949). Kendall Henery (1949), Village Development in Palestine During the British Mandate, Crown Agents for the Colonies, London.
- תכנון ערים באוגנדה (1955) - Town planning in Uganda; a brief description of the efforts made by government to control development of urban areas from 1915 to 1955. Author: Henry Kendall. Publisher: London, Crown Agents for Oversea Governments and Administrations, 1955.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת האדריכלים הבולטים, שפעלו בארץ ישראל, בתקופת העלייה החמישית, כולל סיכום קורות החיים המקצועיים של כל אחד מהם, מתוך חומר עזר בקורס לתולדות האמנות, מאת אליעזר פרנקל
- ^ בזמן עבודתו כמהנדס העיר, עבור המנדט הבריטי, קנדל גר בירושלים, בגבול רחביה טלביה, ברחוב בלפור 21, כיכר וינגייט. בזמנו הבניין נקרה בניין Y של כיכר סלאמה. מקור: שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, דוד קרויאנקר, עמ' 50-51
- ^ Capital city or spiritual center? The politics of architecture in post-1967 Jerusalem, Alona Nitzan-Shiftan, Cities, Vol. 22, No. 3, p. 229–240, 2005
- ^ אדם וסביבה בישראל, מסות גאוגרפיות, אלישע אפרת, איור מספר 5, הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2004
- ^ "Marrying Modern Progress with Treasured Antiquity": Jerusalem City Plans during the British Mandate, 1917-1948, Inbal Ben-Asher Gitler, TDSR V. 15. No. 1 PP 39-58, 2003.
- ^ ירושלים בתקופת המנדט – העשייה והמורשת, יהושע בן-אריה, יד בן-צבי עמ' 71, 506, שנת 2003
- ^ [Jerusalem and Its Environs: Quarters, Neighborhoods, Villages, 1800-1948 By Ruth Kark, Michal Oren-Nordheim, P 146 הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית]
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ ירושלים: שכונות ובתים: תקופות וסיגנונות, דוד קרויאנקר עמ' 162 הוצאת כתר וגם אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1948–1990, דוד קרוינקר, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר, 1991 עמ' 28.
- ^ ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ-ישראל, יחידות 1–4, עמ' 220, האוניברסיטה הפתוחה, 1996
- ^ כרונולוגיה של אדריכלות שנות השלושים, של המאה העשרים
- ^ שוליים. דרום תל אביב, צפון יפו, אורי יואלי כאן, קול הרעם
- ^ שמואל גילר, שדה דב, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ מכרה זהב תיירותי: "בכסף קטן אפשר להפוך עיר כזו לאטרקטיבית - יעד לחופשה בזול", נעמה ריבה, דה מרקר, 2019
- ^ באר שבע, מעיר למטרופולין, אדר׳ יוספה דברה, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, עמוד 22 אוקטובר 2014, גיליון 5
- ^ רנה הברון, מוחמד רוּשדי – משרתם של שני שלטונות, קתדרה 63, אפריל 1992, עמ' 107-98
- ^ ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ-ישראל, יחידות 1–4, עמ' 224–225, האוניברסיטה הפתוחה, 1996
- ^ Decolonizing the New Town: Roy Gazzard and the Making of Killingworth Township, Jesse Meredith, Journal of British Studies, Volume 57, Issue 2, April 2018, pp. 333-362
- ^ Evolution of Town Planning Ideas, Plans and their Implementation in Kampala City 1903-2004, Fredrick Omolo-Okalebo, 2011
- ^ How Kampala was designed by colonialists, Bamuturaki Musinguzi, Daily Miror, 2013
- ^ Andrew Byerley (2018): Drawing white elephants in Africa? Re-contextualizing Ernst May’s Kampala plans in relation to the fraught political realities of late-colonial rule, Planning Perspectives, DOI: 10.1080/02665433.2018.1425635
- ^ Urban Design, Chaos, and Colonial Power in Zanzibar, By William Cunningham Bissell, p280, 305, 309, 310, 326, 362, 367, 378, Indiana University Press
- ^ Planning and Replanning Ng’ambo – Zanzibar, Antoni S Folkers, African Architecture Matters, SAJAH, ISSN 0258-3542, volume 29, number 1, 2014: 39-53
- ^ Verandahs of Power: Colonialism and Space in Urban Africa, By Garth A Myers, p 101, 182, 194 Syracuse University Press
- ^ In Anticipation: A New City Design for East Jerusalem as the Capital of Palestine By Dan Mihai Muntean Bachelor of Architecture School of Architecture, The University of Nottingham Nottingham, The United Kingdom, 1994
- ^ אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1948–1990, דוד קרוינקר, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר, 1991 עמ' 22.
- ^ Interview with the town planner, BuildGibraltar, Issue 01, P43 Jun 22, 2015