הסוגר על שם אודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסוגר על שם אודי
מראה פנימי של החלק היורד של התריסריון עם האמפולה הגדולה של התריסריון (האמופלה על שם פאטר) שבה נמצא הסוגר על שם אודי. בתמונה נראות צינוריות שהוחדרו לתוך צינור הלבלב ולתוך הצינור המשותף של המרה (הצינור כולדוק)
שיוך חלק מהשכבה השרירית של מערכת המרה
על שם רוג'רו אודי
מזהים
לטינית (TA98) m. sphincter ampullae עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.8.02.018 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 15077 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A03.159.183.079.300.950.600 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D009803 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסוגר על שם אודי ("הסוגר הכבדי-לבלבי" או "הסוגר על שם גליסון") הוא מסתם שרירי המבקר בבעלי חיים מסוימים, כולל בבני אדם, את זרם ההפרשות של מערכת העיכול (המרה ומיצי לבלב) דרך האמפולה על שם פאטר (פטמת התריסריון הגדולה) אל החלק השני היורד של התריסריון. הסוגר נקרא על שמו של הרופא האיטלקי רוג'רו אודי מפרוג'ה שתיאר אותו ואת תפקודו בשנים 1887–1888 בעת היותו סטודנט לרפואה. הסוגר נרפה על ידי ההורמון כולציסטוקינין באמצעות VIP (הפפטיד הוואזואקטיבי של המעים) . הסוגר נקרא לפעמים גם על שמו של פרנסיס גליסון, רופא אנגלי שבשנת 1654, מאתיים שנה קודם חכן, שיער את קיומו.

מערכת המרה, הלבלב עם התריסריון והסוגר על שם אודי

המבנה האנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות המתואמת של מנגנון הסוגר על שם אודי מבוצעת על ידי החלקים האנטומיים הבאים:

א. השריר המורכב של אמפולת התריסריון על שם פאטר, הכולל:
  • שרירים מכווצים את בסיס האמפולה
  • שרירים המרחיבים את האמפולה
  • שרירים מכווצים של האמפולה או הסוגר על שם וסטפאל
ב. הסוגר של הצינור המשותף של המרה (הסוגר על שם בוידן)
ג. הסוגר של צינור הלבלב.

תפקוד הסוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגר על שם אודי מסייע להעלאת הלחץ בצינור המשותף של המרה. הטונוס של הסוגר על שם אודי מוגבר מחוץ לזמן העיכול, מה שמגביל את חדירת המרה לתוך התריסריון. בעת פעילות הקיבה והתריסריון, פועל הסוגר על שם אודי כמשאבה מהירה ומספק זרם מתמשך של מרה למשך שניות אחדות ועד דקה. בשלב המנוחה ממשיכה הזרמה של מרה לתריסריון אבל לעיתים מזדמנות, למשל כ-18 טיפות בדקה. למעשה פועל הסוגר כמעט רוב הזמן תוך תנועות איטיות, כאילו סוחט את המרה ומחדיר אותה לתריסריון כמו באמצעות משאבה איטית.

המנומטריה של הסוגר על שם אודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנומטריה של הסוגר על שם אודי. דוגמה של תרשים

השיטה המספקת את המידע החשוב ביותר לגבי תפקוד הסוגר היא המנומטריה. משתמשים בקתטר המוחדר דרך דואודנוסקופ. הקצה השני של הקתטר מחובר למכשיר לרישום ולניתוח הנתונים. הטכנולוגיית המכשירים דומה לזו של המנומטריה האנטרו-דואודנלית. הממצאים המנומטריים מצביעים על הטונוס של הסוגר על שם אודי (הלחץ הבסיסי שלו) ועל הפרמטרים של התנועתיות שלו (אמפליטודה, תדירות, משך ההתכווצות של הסוגר וכיוון התפזרות הגלים הפריסטלטיים) . באופן זה ניתן להעריך בדיוק את מצב הסוגר, ולהבחין היצרות (סטנוזה) ודיסקינזיה שלו.

משמעות קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל בריאים הלחץ הבסיסי של הסוגר על שם אודי הוא בין 10–40 מ"מ Hg. אם עולה מעל 40 מ"מ מלשב לפתולוגי.

חומרים אופיאטים יכולים לגרום לכיווצים של הסוגר על שם אודי ובדרך זו לעלייה ברמות העמילז בנסיוב. [1]

ההפרעות בעיקריות בתפקוד הסוגר על שם אודי יכולים להתבטא על ידי:

א. דיספונקציה המערכת המרה - כשמיצים מן התריסריון מוחדרים בחזרה אל דרכי המרה.
ב. דלקת לבלב

מתארים שלוש קטגוריות של הפרעה בתפקוד של הסוגר

הקטגוריה I ו II - עם ממצאים ברורים לדיספונקציה של הסוגר, למשל עם ממצאים פתולוגיים בבדיקות דם או בבדיקת אולטרסאונד - מראה של צינור מרה מורחב.
הקטגוריה III - בה אין ממצאים חד משמעיים בבדיקות דם ובבדיקת אולטרסאונד והעדות היחידה להפרעה היא הכאב בבטן. דיספונקציה III קשה מאוד לאבחון . מחקרים חדשים הביאו להשערה שתסמינים אלה אינם נגרמים על ידי כיווץ של הסוגר על שם אודי ואינם מגיבים לטיפול דרך כולאנגיופנקריאטוגרפיה רטרוגרדית אנדוסקופית ERCP ולספינקטרקטומיה.

חולים שעברו כריתת כיס המרה נוטים יותר לפתח דיספונקציה של הסוגר על שם אודי, המכונה תכופות במקרה זה "תסמונת בתר-כריתת כיס המרה" או "פוסט-כולציסטקטומיה". ההפרעה נפגשת יותר גם נשים בגיל הביניים.

[2]

בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל כמה יונקים (לרבות עכברים, שרקנים, כלבים ואופוסום השריר החלק מסביב לאמפולת פאטר אינו יוצר סוגר. [3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'רו אודי תיאר את הסוגר ותפקודו במאמרו Di una speciale disposizione a sfintere allo sbocco del coledoco" שפורסם ביולי 1887 . התיאור בא אחרי מחקר מקיף בפיזיולוגיית הכלבים ובדיקות היסטולוגיות מפורטות אצל בני אדם ומינים אחרים. [4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berne & Levy - Principles of Physiology, 4th ed., Elsevier-Mosby, Philadephia, USA, 2006.
  • Колесников Л. Л. Сфинктерный аппарат человека. — С-Пб., 2000. — С. 99 (ברוסית)

(ל.ל. קולסניקוב - מנגנון סוגרי האדם - סנט פטרסבורג, 2000 עמ' 99)

  • Ch.Stendal Practical Guide to Gastrointestinal Function Testing. Blackwell Science Ltd., 1997, 280 p. ISBN 0-632-04918-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The underestimated role of opiates in patients with suspected sphincter of Oddi dysfunction after cholecystectomy A.Druart -Blazy, A.Pariente, P.Barthelemy R.Arotçarena Anatomy of the Murine Hepatobiliary System: A Whole-Organ-Level Analysis Using a Transparency Method 2912. 1200-1223 J.Gastroenterol. Clin. Biol dec 2005
  2. ^ [ https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/14516-sphincter-of-oddi- באתר cleveland clinic]
  3. ^ H.Higashiyama, H.Sumitomo, A.Ozawa , H.Igarashi , N.Tsunekawa ,M. Kurohmaru, Y.Kanai Anat Rec (Hoboken) vol.299 2 pp.161-172, february 2016
  4. ^ T.Yamada - Textbook of Gastroenterology 2011 p.78 John Wiley & Sons



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.