הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה
 סמל הסוכנות | |
 | |
| דגל הסוכנות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה  |
| תחום שיפוט |
רוסיה |
| סוכנות אם |
ממשלת רוסיה |
| תאריך הקמה |
1931 |
| מטה מרכזי |
מוסקבה |
| עובדים |
330 |
| https://www.rosreserv.ru/ | |
  | |
הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה (ברוסית: Федеральное агентство по государственным резервам, בקיצור Росрезерв) היא גוף של הרשות המבצעת הפדרלית הרוסית המנהלת את המערכת המאוחדת של עתודות המדינה של הפדרציה הרוסית.[1]
על הסוכנות הופקדו תפקידי אחסון ואבטחת מלאי רזרבות המזון והציוד של המדינה, שנועדו לענות על צורכי המדינה במתן שירותים ואספקת ציוד בתגובה למצבי חירום, מתן תמיכה ממלכתית לסקטורים שונים במשק, ארגונים, גורמים מכוננים של הפדרציה הרוסית על מנת לייצב את הכלכלה במקרה של חריגות זמניות. אספקת משאבים ומזון חיוניים, סיוע הומניטרי ורגולציה על השוק. הגוף מנהל בנק מזון והוא הגוף הממשלתי העיקרי לביטחון תזונתי ופריגניזם.
החל מ-23 בנובמבר 2016, הסוכנות נמצאת תחת שליטה ישירה של ממשלת הפדרציה הרוסית. בעבר הייתה כפופה למשרד לפיתוח כלכלי של הפדרציה הרוסית.
משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה אחראית לניהול נכסים מהותיים פדרליים (בכל רוסיה) ומהווה את אחזקת מלאי המזון והציוד של הפדרציה הרוסית ומטרתה לספק:
- הבטחת צורכי המלאי והרזרבות החומריות של הפדרציה הרוסית;
- מתן עבודה דחופה בתגובה למצבי חירום;
- מתן תמיכה ממלכתית לסקטורים שונים במשק, לארגונים, לגופי הפדרציה הרוסית על מנת לייצב את הכלכלה במקרה של שיבושים זמניים באספקת הסוגים החשובים ביותר של חומרי גלם ומשאבי דלק ואנרגיה, מזון במקרה של חוסר איזון בין היצע לביקוש בשוק המקומי;
- מתן סיוע הומניטרי;
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוכנות יונקת את שורשיה עוד מהמאה ה-15 כשהצאר הורה ללשכותיו להחזיק תבואה עבור הציבור. עד המאה ה-17 נוצרו רזרבות של כסף ולחם במקרה של מלחמה. פיוטר הראשון הקים את "פריאקז ההשגחה", שהקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא זה. מבנה הגוף ההוא די דומה לסוכנות המודרנית.[2]
ב-17 באוקטובר 1931, בהחלטה של ממשלת ברית המועצות, נוצר גוף מיוחד ששילב את תפקידיו העיקריים של ניהול עתודות המזון ורזרבות המדינה - ועדת הרזרבות תחת מועצת העבודה וההגנה (ועדת הרזרבות). כל עתודות האספקה היו ממוקמות במוסדות ומפעלים שונים, כמו גם קרנות גיוס ממלכתיים שהיו בעבר בשליטת נציבות הרכש העממי, שהועברו לניהול ועדת הרזרבות.
ב-4 במרץ 1938, בהתאם לצו של ממשלת ברית המועצות, אורגנה מערכת ביטחון צבאית והוכפפה למשרד הרזרבות החומריות של ברית המועצות.
בשנת 1939 קיבלה מערכת רזרבות המדינה מרכז מדעי משלה לפיתוח טכנולוגיות לאחסון סחורות וחומרים לטווח הארוך - מעבדת המחקר המרכזית, שעל בסיסה נוצר מאוחר יותר מכון המחקר לבעיות אחסון.
בדברו על תפקידה של הרזרבות הממלכתיות בתחילת מלחמת העולם השנייה, ציין המרשל גאורגי ז'וקוב כי עתודות הרזרבה הממלכתית נוצרו כדי "להבטיח את תחזוקת המשק בצורה צבאית ולספק חיילים עד שהכלכלה תפעל במלואה לצורכי המלחמה", הוא הדגיש כי "עתודות אלה, שהוכנו ערב המלחמה, אף על פי שהן היו צנועות למדי, סייעו לכלכלה הלאומית, למרות קשיי שנת 1941, במהירות קצב וההיקף הדרוש למלחמה מוצלחת."
מאז סוף שנות השלושים החלו להיבנות קמרונות ומחסנים ברחבי הארץ. המחסן הגדול ביותר, עם קור טבעי, היה המחצבה בסוקוליה גורי, בפרברי סמארה. המחסנים חוזקו, הונחו צינורות באולמות תת-קרקעיים שדרכם עברה מערכת קירור. מחסני קירור מוקמו במכרות במרחק של 300–400 מטר מעל פני האדמה. הקיבולת הכוללת לאחסון מוצרים בו זמנית הייתה 16,400 טון. בשנות התשעים הופרט המתקן ואיבד את חשיבותו. נכון לעכשיו, יש רק מחסן קירור אחד (18 מעלות צלזיוס) וכמה תאים עם קור טבעי (-3 מעלות צלזיוס).
בשנים 1941–1945 שוחררו מהרזרבה הממלכתית כ-20 מיליון טון לחם, כ-3 מיליון טונות של מוצרי מזון, כ-2 מיליון טון מתכות, פחם - 16 מיליון טון, מוצרי נפט - 9 מיליון טון, עץ - 6 מיליון קוב מעוקב לצורכי הצבא והמשק. חלק משמעותי מהמוצרים והחומרים שסופקו על ידי מעצמות בעלות הבריתעברו גם דרך בסיסי רזרבות המדינה, משם הם הופצו לצבא או לתעשייה הביטחונית.
על מערכת הרזרבות הממלכתית הופקדה המשימה החשובה ביותר להבטיח את ביטול מערכת חלוקת שוברי המזון. בסוף שנת 1947 הוקמו חטיבות ניידות מבין עובדי המשרד, שנסעו למחוזות כדי להבטיח שחרור בו זמנית של סחורות שנצברו ברחבי הארץ. ב-1 בינואר 1948 ביטלה הממשלה את מערכת השוברים, רק מאותו יום ואילך עברה מערכת העתודה והרזרבות הממשלתית ממצב מלחמה לעבודה שלווה בעת שלום.
תחילת המלחמה הקרה הולידה יצירת עתודות חסרות תקדים בנפח, אך עתודות אלה שימשו לא רק לצרכים צבאיים. עתודות המדינה שימשו כדי לבטל את השפעות רעידות האדמה בטשקנט (1967) ובספיטאק (1988). בשנת 1986 אלפי טונות של עופרת לבניית סרקופג מעל יחידת הכוח של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל הועברו ממתקני אחסון מיוחדים במדינה במהירות. בשנת 1990 החלו עבודות במערכת העתודה הממלכתית להקמת קרן מיוחדת של סחורות וחומרים המיועדים לנקוט צעדים עדיפים בתגובה לשעת חירום ומתן סיוע הומניטרי.
בתחילת שנות התשעים הייתה המערכת המאוחדת של הרזרבה הממלכתית של ברית המועצות פוצלה. חפצים ונכסים מהותיים הנמצאים בשטחי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר הועברו לתחום השיפוט של הממשלות החדשות. על פי צו של נשיא רוסיה מיום 25 בנובמבר 1991, הוקמה הוועדה לרזרבות המדינה שתחת ממשלת רוסיה. הוועדה ששמה שונה ל"וועדת הפדרציה הרוסית לרזרבות מדינה" בשנת 1992, הופקדה על ניהול מבצעי איסוף חפצים וניהול מלאי המדינה ומחסני המזון ברוסיה.
בשנות התשעים תרמה מערכת רזרבות המדינה תרומה משמעותית לשמירה על יציבות חברתית-פוליטית: עד 50 אחוז מהצריכה החודשית של מוצרים באזורים מסובסדים מסוימים סופקו על ידי הוועדה לרזרבות מדינה.
ב-23 בנובמבר 1994 אומץ החוק הפדרלי "אודות הרזרבה החומרית הממלכתית", שקבע עקרונות כלליים להקמתה ושימוש ברזרבת החומר הממלכתית. החוק הכניס כיוון חדש לשימוש ברזרבות המדינה (בנוסף למתן מענה לחירום ומתן תמיכה במקרה של שיבושים באספקת המזון וחומרי הגלם) - מה שהעניק לוועדה השפעה רגולטורית על השוק.
ב-25 במאי 1999, על פי צו נשיאותי, הפכה ועדת הפדרציה הרוסית לרזרבות מדינה לסוכנות הרוסית לרזרבות מדינה. במרץ 2004 במסגרת הרפורמה הפדרלית שיזם ולדימיר פוטין, הוחלפה שם הסוכנות ל"סוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה" (Rosrezerv) והועברה לאחריות משרד הפיתוח והסחר הכלכלי.
ב-28 בדצמבר 2010, אומצו תיקונים לחוק הפדרלי "אודות רזרבת החומר הממלכתית" והרחיבו את סמכויות הסוכנות. השינויים נועדו לשפר את הסטנדרטים הנוגעים להפעלת מערכת העתודה החומרית הממלכתית ולהביא אותם למצב תואם עם התנאים הכלכליים החדשים.
ב-23 בנובמבר 2016, על פי צו נשיא הפדרציה הרוסית, הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה הוכפפה לאחריות ממשלת הפדרציה הרוסית והוענקה לה הסמכות לפתח את מדיניות המדינה והרגולציה החוקית בתחום ניהול הרזרבות הממשלתיות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה (ברוסית)
הסוכנות הפדרלית לרזרבות מדינה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Историческая справка". rosreserv.ru. נבדק ב-2019-11-17.
- ^ [1]
