הסולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף השער, בו מפורטים חלקי הספר ומהותם

פירוש הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שנכתב במאה ה-20 על ידי רבי יהודה לייב הלוי אשלג, שכונה על שם חיבורו "בעל הסולם".

כתיבת פירוש הסולם ומטרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כתיבת פירוש הסולם התחיל הרב אשלג בשנת תש"ג (1943) מתוך מטרה להרבות את לימוד הזוהר והקבלה. מטרת חיבורו הייתה לאפשר גם לאנשים ללא רקע מוקדם לקרוא ולהבין את דברי הזוהר הכתובים בארמית ומכילים מושגים קשים להבנה. באותה תקופה נהג לבלות את רוב שעות היממה בכתיבת הביאור. השגת המימון להדפסת ספרי "הסולם" לא הייתה קלה בשל התקופה הכלכלית הקשה ששררה באותם ימים. בעקבות שני התקפי לב שעבר בשנת תש"ט (1948) נאלץ להפסיק את הכתיבה לכמה חודשים וגם לאחריהם נאלץ לצמצם את פעילותו. בסיום כתיבת כל כרך נהג הרב אשלג לערוך סעודת מצווה. בשנת תשי"ג (1953) הושלמה כתיבת 21 הכרכים של פירוש הסולם. מאורע זה צויין על ידי נסיעה בל"ג בעומר לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, שם נערכה סעודת סיום והודיה. בדבריו בסעודה אמר שעל ידי לימוד ספר הזוהר ניתן להתכונן לביאת המשיח וכי תופעת גילויו של ספר הזהר והתפשטות הלימוד בו מורים על כך שאנו אכן בדורו של המשיח.

על מטרת פירושו כתב הרב אשלג:

היות, שעומק החכמה שבספר זוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. "וקראתי הביאור בשם "הסולם" להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עלייה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא סולם לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך. אומנם אין "הסולם" מטרה כלפי עצמו, כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תיכנס אל העלייה, אז לא תושלם כוונתך, כן הדבר בביאור שלי על הזהר, כי לבאר דבריהם, העמוקים מכל עמוק, עד סופם, עוד לא נברא הביטוי לזה, אלא עשיתי על כל פנים בביאורי זה, דרך ומבוא לכל בן אדם, שיוכל על ידו לעלות ולהעמיק ולהסתכל בספר הזהר גופו, כי רק אז תושלם כוונתי בביאורי זה.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור הסולם כולל כמה חלקים. בחלק המרכזי מתורגם ומבואר בקצרה ספר הזוהר ללא שום דילוג, "ומלבד אותם המקומות שבספר הזוהר העוסקים בחכמת הקבלה, הוא שווה לכל נפש".[1] חלק נוסף בשם "מראות הסולם" מכיל ביאורים ארוכים יותר לנושאים שונים המוזכרים בזוהר. מלבד שני חלקים אלו קיימים מדורים העוסקים בהשוואת נוסחאות ובמראי מקומות. בראש כרך א' צורפה "פתיחה לחכמת הקבלה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שער הספר