הסופר קאפ האיטלקי בכדורסל
ענף | כדורסל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1995 |
ארגון מפעיל | Lega Basket |
מספר מתמודדים | 4 |
אתר רשמי | |
הסופר קאפ האיטלקי בכדורסל (באיטלקית: Supercoppa Italiana di Pallacanestro) היא תחרות הסופר-קאפ של הכדורסל באיטליה, המאורגנת על ידי Lega Basket (אנ'), שמנהלת את ליגת העל האיטלקית בכדורסל ואת הגביע האיטלקי בכדורסל, ובאופן מסורתי פותחת את העונה.
פורמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 אורגן הסופר קאפ בקנה מידה גדול יותר, כאשר כל קבוצות הסרייה א' והסרייה א'2 (למעט רג'ו קלבריה שהשתתפה בטורניר בבואנוס איירס), כאשר אלופת הליגה הראשונה ומחזיקת הגביע העפילו אוטומטית לחצי הגמר. בשנה שלאחר מכן השתתפו בטורניר ארבע הקבוצות המדורגות ראשונות בליגה.
החל מ-2014 משוחק הסופרקאפ על ידי ארבע קבוצות, כאשר אלופת הליגה משחקת מול סגנית מחזיקת הגביע, ומחזיקת הגביע משחקת מול סגנית אלופת הליגה בעונה הסדירה.[1] הפורמט אושר עבור המהדורות הבאות.
במהדורת 2020 השתתפו בסופרקאפ כל קבוצות הליגה, בשל הסיום המוקדם של עונת 2019/20 בשל מגפת הקורונה באיטליה. התחרות הורכבה מארבעה בתים, מהם העפילו 4 קבוצות לפיינל פור שנערך בווירטוס סגאפרדו ארנה שבבולוניה. הפורמט אושר למהדורת 2021, עם פיינל 8 במקום פיינל פור. ב-2022 חזר הסופרקאפ למהדורה הקודמת של ארבע קבוצות.
ביקורת תקשורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר עיתונאי ספורט כינו את סופרקאפ האיטלקי כ"תואר משני", בניגוד לגביע האיטלקי.[2] כמה מהם הגיבו למספר הצופים הנמוך במהדורת 2014 (כחלק ממגמה כללית), בסאסארי על ידי השוואה שלילית לאלו בליגה האיטלקית, הגביע האיטלקי והיורוליג.
גם הפורמט והמיקום של הטורניר ספגו ביקורת, עם קריאות לארגן גמר בודד בעיר נטולת מועדון כדורסל מקצועי (כגון בארי או פלרמו), או אפילו מחוץ למדינה, כמו הסופר קאפ האיטלקי בכדורגל.[3][4]
זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנס סאנה סיינה מחזיקה בשיא הזכיות בסופר קאפ עם 6 (ואחת שנשללה ב-2013), ואחריה וירטוס בולוניה, בנטון טרוויזו ואולימפיה מילאנו עם ארבעה תארים. וירטוס השתתפה בהכי הרבה גמרים, 11.
הופעות לפי מועדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | מועדון | זכיות | סגנויות | הופעות | שנות זכייה |
---|---|---|---|---|---|
1 | מנס סאנה סיינה | 6 | 1 | 7 | 2004, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2013 (בוטל) |
2 | וירטוס בולוניה | 4 | 8 | 12 | 1995, 2021, 2022, 2023 |
3 | בנטון טרוויזו | 4 | 5 | 9 | 1997, 2001, 2002, 2006 |
4 | אולימפיה מילאנו | 4 | 3 | 7 | 2016, 2017, 2018, 2020 |
5 | פלקנסטרו קאנטו | 2 | 1 | 3 | 2003, 2012 |
דינמו סאסארי | 2 | 1 | 3 | 2014, 2019 | |
7 | פורטיטודו בולוניה | 2 | 0 | 2 | 1998, 2005 |
8 | פלקנסטרו וארזה | 1 | 1 | 2 | 1999 |
9 | סקאליג'רה ורונה | 1 | 0 | 1 | 1996 |
וירטוס רומא | 1 | 0 | 1 | 2000 | |
פלקנסטרו רג'אנה | 1 | 0 | 1 | 2015 | |
12 | אבלינו | 0 | 2 | 2 | |
רייר ונציה | 0 | 2 | 2 | ||
14 | טורינו | 0 | 1 | 1 | |
סקאבוליני פזארו | 0 | 1 | 1 | ||
נאפולי | 0 | 1 | 1 | ||
ברשה | 0 | 1 | 1 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Beko Supercoppa; le modalità di partecipazione, ליגת העל האיטלקית בכדורסל, [בקו סופר קאפ; איך להשתתף], 13 ביוני 2014 (באיטלקית)
- ^ וולטר פוקי, Amara Milano, la Coppa è di Sassari, לה רפובליקה, [מר למילאנו, הגביע לסאסארי], 23 בפברואר 2015 (באיטלקית)
- ^ פאולו קוריו, La Supercoppa e quegli spettatori in meno anche a Sassari, פנורמה, [הסופר קאפ ומיעוט הצופים בו גם בסאסארי], 6 באוקטובר 2014 (באיטלקית)
- ^ דניאלה לבאנטי, Il basket, Sassari e il flop della Supercoppa, קוריירה דלה סרה, [כדורסל, סאסארי והכישלון של הסופר קאפ], 5 באוקטובר 2014 (באיטלקית)