לדלג לתוכן

הסופר קאפ האיטלקי בכדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסופר קאפ האיטלקי בכדורסל
Supercoppa Italiana di Pallacanestro
ענף כדורסל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגון מפעיל Lega Basket עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסופר קאפ האיטלקי בכדורסלאיטלקית: Supercoppa Italiana di Pallacanestro) היא תחרות הסופר-קאפ של הכדורסל באיטליה, המאורגנת על ידי Lega Basket (אנ'), שמנהלת את ליגת העל האיטלקית בכדורסל ואת הגביע האיטלקי בכדורסל, ובאופן מסורתי פותחת את העונה.

בשנת 2000 אורגן הסופר קאפ בקנה מידה גדול יותר, כאשר כל קבוצות הסרייה א' והסרייה א'2 (למעט רג'ו קלבריה שהשתתפה בטורניר בבואנוס איירס), כאשר אלופת הליגה הראשונה ומחזיקת הגביע העפילו אוטומטית לחצי הגמר. בשנה שלאחר מכן השתתפו בטורניר ארבע הקבוצות המדורגות ראשונות בליגה.

החל מ-2014 משוחק הסופרקאפ על ידי ארבע קבוצות, כאשר אלופת הליגה משחקת מול סגנית מחזיקת הגביע, ומחזיקת הגביע משחקת מול סגנית אלופת הליגה בעונה הסדירה.[1] הפורמט אושר עבור המהדורות הבאות.

במהדורת 2020 השתתפו בסופרקאפ כל קבוצות הליגה, בשל הסיום המוקדם של עונת 2019/20 בשל מגפת הקורונה באיטליה. התחרות הורכבה מארבעה בתים, מהם העפילו 4 קבוצות לפיינל פור שנערך בווירטוס סגאפרדו ארנה שבבולוניה. הפורמט אושר למהדורת 2021, עם פיינל 8 במקום פיינל פור. ב-2022 חזר הסופרקאפ למהדורה הקודמת של ארבע קבוצות.

ביקורת תקשורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר עיתונאי ספורט כינו את סופרקאפ האיטלקי כ"תואר משני", בניגוד לגביע האיטלקי.[2] כמה מהם הגיבו למספר הצופים הנמוך במהדורת 2014 (כחלק ממגמה כללית), בסאסארי על ידי השוואה שלילית לאלו בליגה האיטלקית, הגביע האיטלקי והיורוליג.

גם הפורמט והמיקום של הטורניר ספגו ביקורת, עם קריאות לארגן גמר בודד בעיר נטולת מועדון כדורסל מקצועי (כגון בארי או פלרמו), או אפילו מחוץ למדינה, כמו הסופר קאפ האיטלקי בכדורגל.[3][4]

מנס סאנה סיינה מחזיקה בשיא הזכיות בסופר קאפ עם 6 (ואחת שנשללה ב-2013), ואחריה וירטוס בולוניה, בנטון טרוויזו ואולימפיה מילאנו עם ארבעה תארים. וירטוס השתתפה בהכי הרבה גמרים, 11.

עונה זוכה תוצאה סגנית אולם עיר MVP
1995 וירטוס בולוניה 90–72 בנטון טרוויזו יוניפול ארנה בולוניה ארצות הבריתארצות הברית אורלנדו וולרידג'
1996 סקאליג'רה ורונה 79–72 אולימפיה מילאנו מדיולאנום פורום מילאנו איטליהאיטליה ג'אקומו גלאנדה
1997 בנטון טרוויזו 78–58 קינדר בולוניה מדיולאנום פורום מילאנו איטליהאיטליה דניס מרקונטו
1998 טים סיסטם בולוניה 66–59 קינדר בולוניה יוניפול ארנה בולוניה איטליהאיטליה אלסנדרה אביו
1999 איניס וארזה 68–61 קינדר בולוניה פאלאיניס וארזה איטליהאיטליה אנדראה מנגין
2000 וירטוס רומא 82–78 קינדר בולוניה פאלאספורט מנס סאנה סיינה ארצות הבריתארצות הברית ג'רום אלן
2001 בנטון טרוויזו 88–71 סקאבוליני פזארו פאלאפיירה ג'נובה ארצות הבריתארצות הברית טיוס אדני
2002 בנטון טרוויזו 100–72 וירטוס בולוניה פאלאפיירה ג'נובה ארצות הבריתארצות הברית טיוס אדני (2)
2003 פלקנסטרו קאנטו 85–79 בנטון טרוויזו פאלאוורדה טרוויזו ארצות הבריתארצות הברית נייט ג'ונסון
2004 מונטפסקי סיינה 85–77 בנטון טרוויזו פאלאספורט מנס סאנה סיינה ארצות הבריתארצות הברית דייוויד ואנטרפול
2005 קלימאמיו בולוניה 84–75 בנטון טרוויזו פאלאדוצה בולוניה איטליהאיטליה מרקו בלינלי
2006 בנטון טרוויזו 76–73 נאפולי פאלאוורדה טרוויזו ארצות הבריתארצות הברית מרכוס גורי
2007 מונטפסקי סיינה 96–50 בנטון טרוויזו פאלאספורט מנס סאנה סיינה ארצות הבריתארצות הברית שון סטונרוק
2008 מונטפסקי סיינה 108–72 אבלינו פאלאספורט מנס סאנה סיינה ארצות הבריתארצות הברית טרל מקנטייר
2009 מונטפסקי סיינה 87–65 וירטוס בולוניה פאלאספורט מנס סאנה סיינה הרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה המרכז-אפריקאית רומיין סאטו
2010 מונטפסקי סיינה 82–64 וירטוס בולוניה פאלאספורט מנס סאנה סיינה מקדוניהמקדוניה בו מקאלב
2011 מונטפסקי סיינה 73–70 בנט קאנטו פאלאספורט מנס סאנה סיינה ליטאליטא קשישטוף לברינוביץ'
2012 פלקנסטרו קאנטו 80–73 מונטפסקי סיינה פאלאפיירה פורלי גאורגיהגאורגיה מאנוצ'אר מרקושווילי
2013 מונטפסקי סיינה (בוטל) 81–66 פלקנסטרו וארזה פאלאספורט מנס סאנה סיינה איטליהאיטליה דניאל האקט
2014 דינמו סאסארי 96–88 ארמאני מילאנו פאלאסרדימיני סאסארי ארצות הבריתארצות הברית ג'רום דייסון
2015 גריסין בון רג'ו אמיליה 80–68 ארמאני מילאנו פאלארופיני טורינו איטליהאיטליה אמדאו דלה ואלה
2016 ארמאני מילאנו 90–72 אבלינו מדיולאנום פורום מילאנו קרואטיהקרואטיה קרונוסלב סימון
2017 ארמאני מילאנו 82–77 רייר ונציה יוניורו ארנה פורלי ארצות הבריתארצות הברית ג'ורדן תאודור
2018 ארמאני מילאנו 82–71 פיאט טורינו פאלאלאונסה ברשה סרביהסרביה ולדימיר מיקוב
2019 דינמו סאסארי 83–80 רייר ונציה פאלאפלוריו בארי ארצות הבריתארצות הברית קרטיס ג'רלס
2020 ארמאני מילאנו 75–68 וירטוס בולוניה וירטוס סגאפרדו ארנה בולוניה ארצות הבריתארצות הברית מלקולם דילייני
2021 וירטוס בולוניה 90–84 ארמאני מילאנו יוניפול ארנה בולוניה איטליהאיטליה אלסנדרו פאג'ולה
2022 וירטוס בולוניה 72–69 דינמו סאסארי פאלאלאונסה ברשה ארצות הבריתארצות הברית שמי אוג'ליי
2023 וירטוס בולוניה 90–67 ג'רמאני ברשה פאלאלאונסה ברשה גאורגיהגאורגיה טורניקה שנגליה

הופעות לפי מועדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# מועדון זכיות סגנויות הופעות שנות זכייה
1 מנס סאנה סיינה 6 1 7 2004, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2013 (בוטל)
2 וירטוס בולוניה 4 8 12 1995, 2021, 2022, 2023
3 בנטון טרוויזו 4 5 9 1997, 2001, 2002, 2006
4 אולימפיה מילאנו 4 3 7 2016, 2017, 2018, 2020
5 פלקנסטרו קאנטו 2 1 3 2003, 2012
דינמו סאסארי 2 1 3 2014, 2019
7 פורטיטודו בולוניה 2 0 2 1998, 2005
8 פלקנסטרו וארזה 1 1 2 1999
9 סקאליג'רה ורונה 1 0 1 1996
וירטוס רומא 1 0 1 2000
פלקנסטרו רג'אנה 1 0 1 2015
12 אבלינו 0 2 2
רייר ונציה 0 2 2
14 טורינו 0 1 1
סקאבוליני פזארו 0 1 1
נאפולי 0 1 1
ברשה 0 1 1

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Beko Supercoppa; le modalità di partecipazione, ליגת העל האיטלקית בכדורסל, [בקו סופר קאפ; איך להשתתף], ‏13 ביוני 2014 (באיטלקית)
  2. ^ וולטר פוקי, Amara Milano, la Coppa è di Sassari, לה רפובליקה, [מר למילאנו, הגביע לסאסארי], ‏23 בפברואר 2015 (באיטלקית)
  3. ^ פאולו קוריו, La Supercoppa e quegli spettatori in meno anche a Sassari, פנורמה, [הסופר קאפ ומיעוט הצופים בו גם בסאסארי], ‏6 באוקטובר 2014 (באיטלקית)
  4. ^ דניאלה לבאנטי, Il basket, Sassari e il flop della Supercoppa, קוריירה דלה סרה, [כדורסל, סאסארי והכישלון של הסופר קאפ], ‏5 באוקטובר 2014 (באיטלקית)