הסטון רוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסטון רוזס
The Stone Roses
הלהקה בהופעה בשנת 2012
הלהקה בהופעה בשנת 2012
מוקד פעילות מנצ'סטר, אנגליה
שנות פעילות 1984-1996 
סוגה בריטפופ, פאנק רוק, רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים סילבסרטון, גפן
www.thestoneroses.org
חברים
איאן בראון
ג'ון סקוויר
מאני
רני

הסטון רוזס (The Stone Roses) היא להקת רוק מהעיר מנצ'סטר. היא נחשבת לאחת הלהקות שבישרו את סגנון הבריטפופ, שהיה אחד הסגנונות הפופולריים במוזיקה הבריטית בשנות ה-90 של המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איאן בראון (Ian Brown) פגש את ג'ון סקוויר (John Squire) בבית הספר ולאחר גילגולים ושינויים התגבשה להקת הסטון רוזס. זה קרה בשנת 1983 עם איאן בראון כסולן, ג'ון סקוויר בגיטרה, גארי מאונפילד המכונה מאני (Mani, Gary Mounfield) בגיטרה בס ואלן רן, המכונה רני בתופים (Reni, Alan Wren).

חוזה ההקלטות הראשון שהשיגה הלהקה היה בחברת Thin Line עם הסינגל So Young. הסינגל זכה לביקורות פושרות וחברי הלהקה החליטו להפסיק להקליט, אך חזרו בהם לקראת סוף אותה שנה. הסינגל Sally Cinnamon עורר עניין מסוים בחברות תקליטים בתוך מנצ'סטר ולבסוף נחתם חוזה לשמונה תקליטים עם חברת "סילברטון". הסינגל הבא שלהם, Elephant Stone, זכה להצלחה רבה אך עדיין לא הצליח לפרוץ את השוק המקומי. באפריל 1989 יצא אלבומם הראשון שנשא את שם הלהקה.

אלבום הבכורה של הסטון רוזס, The Stone Roses, זכה לביקורות נלהבות ונחשב כפורץ דרך בזכות סגנון הפופ-רוק הפסיכדלי שבו. שנים לאחר יציאתו לאור, הוא הוכתר על ידי NME כאלבום הבריטי הטוב ביותר בכל הזמנים[1] והשפיע על להקות כמו אואזיס, בלר וארקטיק מאנקיז.

האלבום זכה לביקורות נלהבות. בשלב הזה סגנון הלהקה התגבש כאינדי משולב עם מקצבי אסיד-דאנס. הלהקה הפכה במהרה ללהקת פולחן עם מיליוני מעריצים ברחבי העולם ובבריטניה בפרט. הסגנון שלהם, שלא היה מוכר לפני כן, הוביל להקות חדשות לאמץ את הסגנון הבריטי הייחודי הזה, שלעתיד "התחרה" בגראנג' האמריקאי בשם בריטפופ.

האלבום השני של הלהקה, Second Coming, שיצא בשנת 1994 בלחץ חברת התקליטים שלהם (האלבום היה אמור לצאת ב-1991), כבר נבלע בין אין ספור האלבומים והלהקות שהחיו את סצנת הבריטפופ בבריטניה. עקב כך פרש רני מהלהקה, דבר שכמעט פירק את הלהקה. שנתיים לאחר מכן פרש הגיטריסט ג'ון סקוויר ובכך קבע את ההתמוטטות הסופית של הלהקה.

לאחר פירוק הלהקה איאן בראון יצא לקריירת סולו מצליחה. ג'ון סקווייר הקים את להקת Seahorses, שהוציאה אלבום אחד מצליח, אך התפרקה זמן קצר לאחר מכן. הבסיסט מאני הצטרף ללהקת פריימל סקרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ NME's best British album of all time revealed | NME, NME Music News, Reviews, Videos, Galleries, Tickets and Blogs | NME.COM, ‏2006-01-26 (באנגלית)