הסכם הגבול והידידות הגרמני-סובייטי (1939)
 | |
| שר החוץ הסובייטי ויאצ'סלב מולוטוב חותם על הברית הגרמנית-סובייטית במוסקבה, 28 בספטמבר 1939 | |
| נושא | הסכם גבולות |
|---|---|
| מטרה | חלוקת גבולות בפולין ובמדינות הבלטיות |
| חותמים | יואכים פון ריבנטרופ, ויאצ'סלב מולוטוב |
| מקום חתימה | מוסקבה |
| מקום יצירה |
מוסקבה  |
| תאריך יצירה |
28 בספטמבר 1939 |
  | |
הסכם הגבול והידידות בין גרמניה לברית המועצות היה פרוטוקול משלים שני של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב מ-23 באוגוסט 1939.[1] זה היה סעיף סודי שתוקן ב-28 בספטמבר 1939 על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות לאחר הפלישה והכיבוש המשותף של פולין הריבונית.[2] הוא נחתם על ידי יואכים פון ריבנטרופ וויאצ'סלב מולוטוב, שרי החוץ של גרמניה וברית המועצות בהתאמה, בנוכחות יוזף סטלין.
רק חלק קטן מהפרוטוקול, שהחליף את האמנה הראשונה, הוכרז בפומבי, בעוד שאזורי ההשפעה של גרמניה הנאצית וברית המועצות נותרו חסויים. הפרוטוקול הסודי השלישי של ההסכם נחתם ב-10 בינואר 1941 על ידי פרידריך ורנר פון דר שולנבורג ומולוטוב, בו ויתרה גרמניה על תביעותיה על חלק מליטא. חודשים ספורים לאחר מכן החלה גרמניה בפלישה לברית המועצות במבצע ברברוסה.[3]
סעיפים סודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר סעיפים סודיים צורפו להסכם. סעיפים אלה אפשרו חילופי אזרחים סובייטים וגרמנים בין שני האזורים הכבושים של פולין, שרטטו מחדש חלקים מתחומי האינטרסים של שתי המדינות במרכז אירופה שהוכתבו על ידי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, וקבעו כי אף אחד מהצדדים להסכם לא יאפשר בשטחו כל "תסיסה פולנית" המכוונת כלפי הצד השני.
במהלך הפלישה המערבית לפולין, הוורמאכט הגרמני השתלט על מחוז לובלין (אנ') ועל מחוז ורשה (אנ') המזרחי, שטחים שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב העניק לאזור ההשפעה הסובייטי. כדי לפצות את הסובייטים על האובדן הזה, העביר ההסכם את ליטא לתחום ההשפעה הסובייטי, למעט טריטוריה קטנה, שכונתה "רצועת ליטא", הגדה השמאלית של נהר סשופה (אנ').
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות חתמה על הסכם סיוע הדדי עם אסטוניה ב-28 בספטמבר, עם לטביה ב-5 באוקטובר ועם ליטא ב-10 באוקטובר 1939. ההסכמים חייבו את שני הצדדים לכבד את ריבונותו ועצמאותו של השני, ואפשרו לממשלה הסובייטית להקים בסיסים צבאיים בשטחן של שלוש המדינות הבלטיות. לאחר הקמתם, הבסיסים הללו אפשרו את הפלישה והכיבוש הסובייטי בקנה מידה מלא של המדינות הבלטיות ביוני 1940.
על פי הסעיפים שנקבעו בהסכם הסיוע ההדדי בין ברית המועצות לליטא (אנ') מ-10 באוקטובר 1939, ליטא רכשה גם כחמישית מאזור וילנה (אנ'), כולל בירתה ההיסטורית וילנה. הסכמי הסיוע ההדדי אפשרו את הכיבוש הסובייטי של המדינות הבלטיות ב-1940 ותוארו על ידי הניו יורק טיימס כ"הקרבה וירטואלית של עצמאות".[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Norman Davies, Rising '44: The Battle for Warsaw, Pan Macmillan, 2008-09-04, ISBN 978-0-330-47574-7. (באנגלית)
- ^ Norman Davies, Europe: A History, Oxford University Press, 1996, ISBN 978-0-19-820171-7. (באנגלית)
- ^ German-Soviet Nonaggression Pact | History, Facts, & Significance | Britannica, www.britannica.com, 2025-08-16 (באנגלית)
- ^ LATVIA GETS DELAY ON MOSCOW TERMS; Lithuania Summoned as Finland Awaits Call to RoundOut Baltic 'Peace Bloc', New York Times, 3.10.1939