הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. |
הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (באנגלית: Joint Comprehensive Plan of Action, בקיצור: JCPOA; בפרסית: برنامه جامع اقدام مشترک ובקיצור: برجام; מילולית: תוכנית מקיפה משותפת של פעולה) הוא הסכם בינלאומי שניסוחו הסופי התקבל בעיר וינה ב-14 ביולי 2015 בין איראן למדינות P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם — ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת והממלכה המאוחדת — יחד עם גרמניה), וכן האיחוד האירופי. זהו הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, ומהווה את אחת מן הפעילויות המשמעותיות ביותר נגדה.
ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים – הסכם ז'נבה מ-2013 והסכמות לוזאן באפריל 2015, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו הצדדים. שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי שרי החוץ שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון.
תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום מועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שליש את כמות הצנטריפוגות שברשותה למשך לפחות 15 שנים. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו תשומשנה צנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני פרוליפרציה. על מנת לפקח שאיראן נענת להסכם ולוודא זאת, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תחזיק בגישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת של להתחייבותיה, תחת ההסכם תקבל איראן הקלה בסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
תוכן עניינים
הרקע להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הסכם הביניים בז'נבה והסכמות לוזאן
פרטי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יכולת | לפני JCPOA | אחרי JCPOA (לתקופה בת 10 שנים) |
לאחר 15 שנים |
|---|---|---|---|
| צנטריפוגות מדור ראשון מותקנות |
19,138 | לא יותר מ-6,104 | בלתי מוגבלת |
| צנטריפוגות מתקדמות מותקנות | 1,008 | 0 | בלתי מוגבלת |
| צנטריפוגות R&D | בלתי מוגבלת | מוגבלת | בלתי מוגבלת |
| מאגר של אורניום מועשר בדרגה נמוכה |
7,154 ק"ג | 300 ק"ג | בלתי מוגבלת |
| מאגר של אורניום מועשר בדרגה בינונית |
196 ק"ג | 0 גרם | בלתי מוגבלת |
להלן עיקרי ההסכם (JCPOA):[3][4]
- איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים (ותוכל להעשירו עד לרמה נמוכה של 3.67 אחוזים), ל-300 ק"ג, למשך תקופה של 15 שנים. היא לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים, ותוטל עליה פרוצדורות שקיפות מוגברת.
- איראן תצמצם בשני שליש את כמות הצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום במתקן הגרעיני בנתנז, עד ל-5,060 יחידות, ותחזיק בצנטריפוגות מהדור הישן בלבד. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. תוגבל יכולת ההעשרה והמחקר והפיתוח של איראן על מנת להבטיח זמן פריצה של לפחות שנה.
- מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי בו לא תתבצע העשרת אורניום למשך 15 שנים.
- כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש כך שלא יוכל לייצר די פלוטוניום לנשק גרעיני. ליבת הכור תפורק והוא ישמש למטרות צבאיות אלא למטרות שלום, לייצור איזוטופים ולמטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד.
- פיקוח:
- איראן תדאג לסידורים הנדרשים לשהות ממושכת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בארצה. לסוכנות תהיה גישה לכל המתקנים הגרעינים של איראן, בהם מתקני ההעשרה בנתנז ובמתקן ההעשרה לשעבר בפרודו, ותכלול שימוש בטכנולוגיות הניטור והבקרה העדכניים ביותר. כמות הפקחים שייכנסו לאיראן תוגדל במשך תשעת החודשים מאז יישום ההסכם ל-130 - 150 פקחים.
- לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תינתן גישה למכרות אורניום, ותותקן בהם מערכת למעקב שוטף, למשך תקופה בת 25 שנים. תינתן גם יכולת מעקב שוטף על ייצור מנועי צנטריפוגות ועל אתרי אחסונם למשך תקופה בת 20 שנים.
- המחויבות לאמצעי פיקוח ושקיפות היא לתקופה בת 25 שנים. מחויבותה של איראן לפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנגריה אטומית היא קבועה, בה גם מתן גישה ושקיפות. אמצעי פיקוח מוגברים על שרשרת אספקת האורניום של איראן ימשכו לתקופה בת 25 שנים.
- לאחר 25 שנים, כל האורניום באיראן יועבר למתקן באיספהאן או מתקן אחסון אורניום עתידי אחר שאיראן תחליט לבנות בתקופה זו.
- איראן תספק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) את כל המידע הדרוש לה כדי לאשר כי ייצור האורניום ומלאי האורניום אינם למטרות צבאיות.
- איראן תדרש להעניק גישה לסבא"א לחקור אתרים חשודים המואשמים בדבר פעילות של מתקן העשרה, מתקן המרה, מתקן ייצור צנטריפוגות או מתקן לייצור עוגה צהובה.
- הסרת סנקציות (לאחר שתמלא את תנאיה):
- יתאפשר לאיראן לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים.
- יתאפשר לאיראן להשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.
- אמברגו הנשק הבינלאומי על איראן יוסר בהדרגה.
- הסרה של אישים וארגונים איראנים מרשימת הסנקציות הכלכליות (בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס, אך רק בתום 8 שנים מתחילת ההסכם).
- אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את צדה בהסכם, הסנקציות תוחזרנה במהירות, בהליך של "Snap back". הפאנל יכלול את ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן, והחזרת הסנקציות תדרוש רוב של 5 חברות, כך שלא תוכלנה רוסיה, סין ואיראן לעצור זאת.
תגובות להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות דיפלומטיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם חתימת ההסכם היו תגובות מרכזיות ברחבי העולם. מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים קיבלו בברכה את ההסכם, אך הוא התקבל בצורה שלילית על ידי ממשלת ישראל, ופוליטיקאים שמרנים בארצות הברית ואיראן.
מצד מדינות שהשתתפו בהסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין
- שר החוץ הסיני, וואנג יי, אמר כי "ההישג הכי חשוב של הסכם מקיף זה הוא שמערכת אי-הפצת הגרעין הבינלאומית נשמרה. ניתן לומר שסין מילאה תפקיד ייחודי ותומך, ועל כן מקבלת הכרת תודה על כך מכל הצדדים. בשלב הבא, יש עדיין נושאים רבים שיש לשים לב לגבם בנוגע ליישום ההסכם. סין תמשיך לתרום למימוש ההסכם עם גישה אחראית".
האיחוד האירופי
- שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשר השתתפה במגעים להסכם ותיאמה בין הצדדים, ציינה כי ההסכם יכול "לפתוח פרק חדש ביחסים בינלאומיים, וכן להראות כי דיפלומטיה, תיאום ושיתוף פעולה יכולים לגבור על עשורים של מתיחות ועימותים. הסכם זה הוא סימן של תקווה עבור העולם כולו".
- נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך את הצדדים שהשתתפו בהסכם וציין כי "אם ייושם במלואו, ההסכם עלול להוות נקודת מפנה עבור היחסים בין איראן לקהילייה הבינלאומית, בסלילת דרכים חדשות לשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם איראן".
צרפת
- בנאום יום הבסטיליה, שיבח נשיא צרפת פרנסואה הולנד את ההסכם, וקרא לאיראן כך ש"תראה לנו כי היא מוכנה לעזור לנו לסיים את מלחמת האזרחים הסורית". שר החוץ הצרפתי לורן פביוס אמר לעיתון "לה מונד" כי צרפת תמלא תפקיד חשוב ביישום ההסכם.
גרמניה
- קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כינתה את ההסכם "הצלחה כבירה וחשובה" של דיפלומטיה בינלאומית. סגן הקנצלרית ושר הכלכלה הגרמני סיגמר גבריאל ערך ביקור באיראן זמן קצר לאחר חתימת ההסכם.
איראן
רוסיה
- נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בהצהרתו כי "הצדדים קיבלו החלטה קשה לטובת יציבות ושיתוף פעולה. אנו בטוחים כי העולם נושם לרווחה היום". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ההסכם "ישפיע לטובה על המצב הכללי במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי".
הממלכה המאוחדת
- ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון שיבח את ההסכם, ואמר כי ההסכם "יעזור להפוך את העולם למקום בטוח יותר", וכן כי איראן כעת בעלת "הזדמנות אמיתית" לשגשג כלכלית.
- שר החוץ הבריטי פיליפ המונד ביקר את עמדתה השלילית של ממשלת ישראל להסכם, ואמר במהלך דיון בבית הנבחרים הבריטי כי "השאלה שצריך לשאול היא איזה הסכם היה מתקבל בתל אביב. ישראל לא הייתה מרוצה מכל סוג של הסכם שהיה נחתם עם איראן".
ארצות הברית
- נשיא ארצות הברית ברק אובמה פנה בנאום מצולם לאומה בבוקר חתימת ההסכם מן הבית הלבן, כשלצדו סגן הנשיא ג'ו ביידן. בפנייתו לאומה ציין אובמה כי "העסקה עם איראן לא בנויה על אמון, היא בנויה על פיקוח. העסקה מראה שדיפלומטיה יכולה להביא לשינוי משמעותי. הדיפלומטיה האמריקאית ניצחה, חסמנו את כל דרכיה של איראן לפצצה". הוא הוסיף כי "אין לי ספק שעשר עד חמש עשרה שנים מהיום, הנשיא האמריקאי יהיה במצב טוב יותר עם איראן שרחוקה מנשק גרעיני ועם פיקוח ובקרה על הגרעין". הוא גם הזהיר את הקונגרס שישתמש בווטו שלו כדי לאשר את ההסכם.[5]
- במסיבת עיתונאים, ציין מזכיר המדינה ג'ון קרי כי ההסכם הוא "צעד משמעותי למניעת הפצת נשק גרעיני, וכי אין ספק שהסכם זה יפיק מניעה חזקה, מקיפה וברת קיימא יותר מאשר כל אלטרנטיבה מציאותית אחרת". בתגובה למבקרי ההסכם, הוא הוסיף כי "אלו שמבקרים ללא לאות את ההסכם מחויבים לספק אלטרנטיבה, שלמעשה, עובדת. אלו הטוענים כי המשך משטר הסנקציות יגרום לכניעתה של איראן מביאים מקרבם נאום פוליטי טוב, אבל אין זה בר קיימא מחוץ לעולם הפנטזיה".
- בכירי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס ביקרו בחריפות את ההסכם, כמו גם המתמודדים לנשיאות. עם זאת, אישים בולטים במפלגה, כגון הסנאטורים לשעבר ריצ'רד לוגאר וג'ון וורנר, היועץ לביטחון לאומי בממשליהם של פורד ובוש האב ברנט סקוקרופט, מזכירי האוצר והמדינה בממשל בוש הבן הנרי פולסון וקולין פאוול, וכן רון פול – הביעו תמיכה בהסכם ובאישורו בקונגרס.[6][7][8][9]
מצד מדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוותיקן
- הוותיקן שיבח את ההסכם, באומרו בהצהרה כי "ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית התקבל בברכה על ידי הכס הקדוש".
ישראל
- ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתינו. אנו תמיד נדע להגן על עצמינו". נתניהו קרא להסכם "כניעה של המעצמות לאיראן" והוסיף כי הוא "טעות היסטורית".
- מדיניות ערביות מן המפרץ הפרסי:
כווית - אמיר כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בירך את המדינות המעורבות בהשגת ההסכם וקיווה כי ההסכם יוביל ליציבות באזור.
קטאר - ממשלת קטאר קיבלה את ההסכם כ"צעד משמעותי" לעבר חיזוק השלום והיציבות האזורית.
ערב הסעודית - בהצהרה רשמית מטעם ממשלת סעודיה, נאמר כי הממשלה תמיד האמינה בחשיבות השגת הסכם שמבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני.
איחוד האמירויות הערביות - האיחוד הביע תקווה כי ההסכם יתרום ליציבות האזורית ולביטחונו.
- מדינות אחרות בעולם המוסלמי:
אפגניסטן - נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי בירך את איראן על ההסכם, וציין כי ממשלתו מקבלת בברכה כל מאמץ שתוצאותיו תבאנה להרחבת היחסים הכלכלים והפוליטיים בין מדינות, כמו גם התפייסות וחיזוק היציבות והשלום באזור.
מצרים - משרד החוץ המצרי אמר כי ההסכם ימנע "מרוץ חימוש" באזור. בהצהרה הובעה תקווה כי מוטב שהמזרח התיכון יהיה נטול מנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני.
עיראק - ממשלת עיראק שיבחה את ההסכם.
פקיסטן - משרד החוץ הפקיסטני יצא בהצהרה שבה נאמר כי הוא "מקבל" את ההסכם.
- מדינות אחרות מהמערב:
אוסטרליה - שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ תמכה בהסכם, ואמרה כי "ההסכם הביא את איראן אל משטר פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית, וזה דבר טוב. אני סבורה כי עלינו לתת לתוכנית מקיפה זו הזדמנות".
קנדה - שר החוץ הקנדי רוב ניקולסון ציין: "אנו מעריכים את מאמצי המעצמות להגיע להסכם עם איראן. עם זאת, אנו נמשיך לשפוט את איראן על פי מעשיה ולא על פי מילותיה. קנדה תמשיך לתמוך במאמצי הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על התחייבותיה של איראן בהסכם".
קולומביה - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס שיבח את ההסכם ואמר כי זה "ניצחון נוסף של הדיפלומטיה על פני העימות", וכן שיבח את הנשיא אובמה והמזכיר קרי על ה"אומץ שלהם להשלים את ההסכם".
נורבגיה - שר החוץ הנורבגי בורגה ברנדה ציין בהצהרה: "הסכם היסטורי זה יבוא לטובתה של הקהילייה הבינלאומית, המזרח התיכון ואיראן. הוא גם יסלול את הדרך לקשרים פוליטיים וכלכליים קרובים יותר איתה".
הפיליפינים - מחלקת החוץ של הפיליפינים קיבלה בברכה את ההסכם, וציינה כי זהו צעד מרכזי בשיפור ביטחון אזורי וגלובלי. היא גם קראה לקהילייה הבינלאומית לנצל את המומנטום החיובי של ההסכם ליצירת שלום ארוך ויציב.
מצד ארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האומות המאוחדות - המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון הוציא הודעה בה הצהיר: "אני מקבל בברכה את ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה היום, ומברך את המעצמות [P5+1] ואיראן בהגיעם אליו. זהו מבחן לערכו של הדיאלוג. ארגון האומות המאוחדות מוכן לשיתוף פעולה מלא עם הצדדים בתהליך יישומו של הסכם היסטורי וחשוב זה".
נאט"ו - המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג, קרא להסכם "פריצת דרך היסטורית" וציין: זה קריטי שאיראן תעמוד בהתחיבויות ההסכם ותקדם ביטחון באזור ומעבר לו".
תגובות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 29 מן מדעני הגרעין הבולטים והחשובים בארצות הברית, בהם 5 זוכי פרס נובל לפיזיקה,[10] מי שעזר לפתח את פצצת המימן הראשונה ומי שעמד בראש המעבדה הלאומית לוס אלמוס, חתמו על מכתב שנשלח לנשיא ברק אובמה, בו הביעו תמיכה בהסכם וכינו אותו "חדשני ונוקשה".[11][12]
- 36 גנרלים ואדמירלים בדימוס בצבא ארצות הברית חתמו על מכתב המביע תמיכה בהסכם, וטענו כי הוא "הדרך היעילה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן".[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נוסח ההסכם המלא (באנגלית)
- עיקרי ההסכם באתר CNN
- יצחק בן-חורין ומורן אזולאי, מועצת הביטחון אימצה את הסכם הגרעין, באתר ynet, 20 ביולי 2015
- חוות דעת
- דן קרצר, מדוע ההסכם טוב לישראל, באתר CNN, 4 באוגוסט 2015 (באנגלית)
- אל פרנקן, מדוע אני תומך בהסכם עם איראן, באתר CNN, 13 באוגוסט 2015 (באנגלית)
- שמואל מאיר (עיתונאי), הסכם איראן: לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 19 ביולי 2015
- עמוס ידלין, הסכם הגרעין הבעייתי – תרחישים והמלצות למדיניות, מבט על 722, 19 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- עודד ערן, ארצות הברית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על 721, 20 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יואל גוז'נסקי, ערב הסעודית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על 723, 23 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Making the world a bit safer: An imperfect deal that is better than the alternatives (chart), The Economist (July 18, 2015).,
- ^ "The Iran Nuclear Deal: A Definitive Guide". p. 6.
- ^ סוכנויות הידיעות, עיקרי הסכם הגרעין עם איראן: הסנקציות, הפיקוח והיישום, באתר ynet
- ^ ברק רביד, היסטוריה בווינה: איראן והמעצמות הגיעו להסכם גרעין, באתר הארץ, 14 ביולי 2015
- ^ יצחק בן-חורין, אובמה: מנענו איראן גרעינית, נגן על ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
- ^ Why we disagree with Chuck Schumer on the Iran deal
- ^ Why hawks should also back the Iran deal, By Carl Levin and John Warner
- ^ The Iran deal: An epochal moment that Congress shouldn’t squander, וושינגטון פוסט, 21 באוגוסט 2015
- ^ Colin Powell: Iran Deal Is a 'Pretty Good Deal', NBC News, 6 בספטמבר 2015
- ^ הזוכים הם דייוויד פוליצר, דייוויד גרוס, פרנק וילצ'ק, לאון קופר וברטון ריכטר
- ^ 29 U.S. Scientists Praise Iran Nuclear Deal in Letter to ObamaBy WILLIAM J. BROADAUG. 8, 2015, ניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, חיזוק לאובמה: 29 מדענים בכירים הביעו תמיכה בהסכם הגרעין, באתר וואלה! NEWS, 9 באוגוסט 2015
- ^ 36 Retired U.S. Generals and Admirals Announce Support of Iran Deal, הארץ, 12 באוגוסט 2015
- ויקיפדיה: אקטואליה
- ויקיפדיה: השלמה - היסטוריה
- ויקיפדיה: השלמה - אמנות
- תוכנית הגרעין האיראנית
- איראן: היסטוריה: חוזים והסכמים
- ארצות הברית: היסטוריה: חוזים והסכמים
- רוסיה: היסטוריה: חוזים והסכמים
- סין: היסטוריה: חוזים והסכמים
- צרפת: היסטוריה: חוזים והסכמים
- בריטניה: היסטוריה: חוזים והסכמים
- גרמניה: היסטוריה: חוזים והסכמים
- האיחוד האירופי: אמנות והסכמים
- חוזים והסכמים במאה ה-21
- וינה: היסטוריה
- 2015