לדלג לתוכן

הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
Joint Comprehensive Plan of Action
برنامه جامع اقدام مشترک
מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015
מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015
מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015
נושא הסכם בינלאומי
מטרה הטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית
חותמים איראן, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, רוסיה, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום חתימה וינה, אוסטריה
תאריך יצירה 14 ביולי 2015
תאריך כניסה לתוקף 16 בינואר 2016
פורשים חלקית ארצות הברית
תאריך פרישה 8 במאי 2018
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראניתאנגלית: Joint Comprehensive Plan of Action, בקיצור: JCPOA; בפרסית: برنامه جامع اقدام مشترک ובקיצור: برجام; מילולית: "תוכנית פעולה מקיפה משותפת") הוא הסכם בינלאומי שניסוחו הסופי התקבל בעיר וינה ב-14 ביולי 2015 בין איראן למדינות ה-P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"םארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת והממלכה המאוחדת – יחד עם גרמניה), וכן האיחוד האירופי. זהו הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, והוא מהווה אחת מן הפעילויות המשמעותיות ביותר נגדה. תהליך יישום ההסכם החל ב-18 באוקטובר 2015, כשלושה חודשים לאחר חתימתו. ב-16 בינואר 2016 קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי איראן עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, מה שהוביל להסרת הסנקציות מעליה בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי[1].

ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים – הסכם ז'נבה מ-2013 והסכמות לוזאן באפריל 2015, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו הצדדים. שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי שרי החוץ שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, פדריקה מוגריני.

תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום מועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שברשותה למשך 15 שנים לפחות. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו ייעשה שימוש בצנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני הפצה. על מנת לפקח שאיראן נענית להסכם ולוודא זאת, לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תהיה גישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת להתחייבויותיה, תזכה איראן במסגרת ההסכם להקלות בסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

ב-8 במאי 2018 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו[2]. לצד זאת, השותפות האחרות, מדינות האיחוד האירופי, רוסיה וסין, הודיעו כי יפעלו לשמירת המסגרת ויחסיהם המסחריים עם איראן חרף הסנקציות האמריקאיות[3]. לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, החלו שיחות לצורך חזרתה של ארצות הברית להסכם[4].

הרקע להסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, הסכם הביניים בז'נבה, הסכמות לוזאן

תוכנית הגרעין הסודית האיראנית החלה את דרכה בעקבות מלחמת איראן - עיראק בשנת 1980 שגבתה ממנה מחיר רב גם במהלך הקרבות הקרקעיים וגם בשל שימוש עיראקי כלפיה בנשק לא קונבנציונלי. התוכנית גרמה למתיחות אזורית ולעיתים גם עולמית מאז שנתגלתה ויצרה חשש שמשטר האייתולות האיראנית יצליח במאמציו להשיג נשק גרעיני במקביל לתוכנית הטילים הבליסטיים שלו ובכך לאיים על אויביו במזרח התיכון (בין השאר ישראל וערב הסעודית) וליצור הרתעה ממנו ומשלוחותיו הרבות במזרח התיכון ובעולם. ההסכם הוא פרי מאמץ רב שנים של מדינות רבות במערב, בעיקר מדינות אירופה וארצות הברית, לחתום על הסכם שיעכב בצורה משמעותית את ההתקדמות האיראנית לעבר נשק גרעיני בעיקר בשל החשש שאם הסכם כזה לא ייחתם, הדרך השנייה למנוע איראן גרעינית היא מלחמה כנגדה, מלחמה שאף מדינה מערבית לא רוצה בה. למרות החתימה על ההסכם, החשש מהתדרדרות צבאית לא ירד מהפרק לחלוטין גם בשל האוטונומיזציה הצבאית הישראלית בעניינה של איראן וגם בשל מתיחויות ספציפיות עם ארצות הברית (כמו הפלת המל"ט האמריקאי) והפרות של הסכם הגרעין מצד איראן כמו שקרה ביולי 2019.

פרטי ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכום תנאים הקשורים להעשרה בהסכם
(מקורות: האקונומיסט[5] ו-Belfer Center (אנ')[6])
יכולת לפני JCPOA אחרי JCPOA
(לתקופה בת 10 שנים)
לאחר 15 שנים
צנטריפוגות מדור ראשון
מותקנות
19,138 לא יותר מ-6,104 בלתי מוגבלת
צנטריפוגות מתקדמות מותקנות 1,008 0 בלתי מוגבלת
צנטריפוגות R&D בלתי מוגבלת מוגבלת בלתי מוגבלת
מאגר של
אורניום מועשר בדרגה נמוכה
7,154 ק"ג 300 ק"ג בלתי מוגבלת
מאגר של
אורניום מועשר בדרגה בינונית
196 ק"ג 0 גרם בלתי מוגבלת

להלן עיקרי ההסכם (JCPOA):[7][8]

  • איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים (ותוכל להעשירו עד לרמה נמוכה של 3.67 אחוזים), ל-300 ק"ג, למשך תקופה של 15 שנים. היא לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים, ותוטל עליה פרוצדורות שקיפות מוגברת.
  • איראן תצמצם בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום במתקן הגרעיני בנתנז, עד ל-5,060 יחידות, ותחזיק בצנטריפוגות מהדור הישן בלבד. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. תוגבל יכולת ההעשרה והמחקר והפיתוח של איראן על מנת להבטיח זמן פריצה של לפחות שנה.
  • מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי בו לא תתבצע העשרת אורניום למשך 15 שנים.
  • כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש כך שלא יוכל לייצר די פלוטוניום לנשק גרעיני. ליבת הכור תפורק והוא לא ישמש למטרות צבאיות אלא למטרות שלום, לייצור איזוטופים ולמטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד.
  • פיקוח:
    • איראן תדאג לסידורים הנדרשים לשהות ממושכת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בארצה. לסוכנות תהיה גישה לכל המתקנים הגרעינים של איראן, בהם מתקני ההעשרה בנתנז ובמתקן ההעשרה לשעבר בפורדו, ותכלול שימוש בטכנולוגיות הניטור והבקרה העדכניים ביותר. כמות הפקחים שייכנסו לאיראן תוגדל במשך תשעת החודשים מאז יישום ההסכם ל-130 - 150 פקחים.
    • לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תינתן גישה למכרות אורניום, ותותקן בהם מערכת למעקב שוטף, למשך תקופה בת 25 שנים. תינתן גם יכולת מעקב שוטף על ייצור מנועי צנטריפוגות ועל אתרי אחסונם למשך תקופה בת 20 שנים.
    • המחויבות לאמצעי פיקוח ושקיפות היא לתקופה בת 25 שנים. מחויבותה של איראן לפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא קבועה, בה גם מתן גישה ושקיפות. אמצעי פיקוח מוגברים על שרשרת אספקת האורניום של איראן ימשכו לתקופה בת 25 שנים.
    • לאחר 25 שנים, כל האורניום באיראן יועבר למתקן באספהאן או מתקן אחסון אורניום עתידי אחר שאיראן תחליט לבנות בתקופה זו.
    • איראן תספק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) את כל המידע הדרוש לה כדי לאשר כי ייצור האורניום ומלאי האורניום אינם למטרות צבאיות.
    • איראן תדרש להעניק גישה לסבא"א לחקור אתרים חשודים המואשמים בדבר פעילות של מתקן העשרה, מתקן המרה, מתקן ייצור צנטריפוגות או מתקן לייצור עוגה צהובה.
  • הסרת סנקציות (לאחר שתמלא את תנאיה):
    • יתאפשר לאיראן לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים.
    • יתאפשר לאיראן להשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.
    • אמברגו הנשק הבינלאומי על איראן יוסר בהדרגה.
    • הסרה של אישים וארגונים איראנים מרשימת הסנקציות הכלכליות (בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס, אך רק בתום 8 שנים מתחילת ההסכם).
    • אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את הצד שלה בהסכם, הסנקציות יוחזרו במהירות, בהליך של "Snap back". הפאנל יכלול את ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן, והחזרת הסנקציות תדרוש רוב של חמש חברות, כך שרוסיה, סין ואיראן לא יוכלו לעצור זאת.

נספחים להסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם נלווה בין ארצות הברית לאיראן, בינואר 2016, סמוך לכניסת ההסכם לתוקף, שחררה איראן חמישה אזרחים אמריקאים שהיו כלואים בשטחה, בהם כתב ה"וושינגטון פוסט" וכומר; ובמקביל שחררה ארצות הברית שבעה אסירים, מהם שישה איראנים-אמריקאים שנעצרו באשמת ריגול לאיראן, ובנוסף ביטלה כתבי אישום וצווי מאסר בינלאומיים נגד 14 איראנים שהיו מעורבים בריגול בשטחה של ארצות הברית[9].

תגובות להסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות דיפלומטיות ופוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חתימת ההסכם היו תגובות מרכזיות ברחבי העולם. מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים קיבלו בברכה את ההסכם, אך הוא התקבל בצורה שלילית על ידי ממשלת ישראל, הרוב הרפובליקני בקונגרס האמריקאי, וקיצונים איראנים.

מצד מדינות שהשתתפו בהסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
    • שר החוץ הסיני, וואנג יי, אמר כי "ההישג הכי חשוב של הסכם מקיף זה הוא שמערכת אי-הפצת הגרעין הבינלאומית נשמרה. ניתן לומר שסין מילאה תפקיד ייחודי ותומך, ועל כן היא מקבלת הכרת תודה על כך מכל הצדדים. בשלב הבא, יש עדיין נושאים רבים שיש לשים לב לגביהם בנוגע ליישום ההסכם. סין תמשיך לתרום למימוש ההסכם עם גישה אחראית".
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי
    • שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשר השתתפה במגעים להסכם ותיאמה בין הצדדים, ציינה כי ההסכם יכול "לפתוח פרק חדש ביחסים בינלאומיים, וכן להראות כי דיפלומטיה, תיאום ושיתוף פעולה יכולים לגבור על עשורים של מתיחות ועימותים. הסכם זה הוא סימן של תקווה עבור העולם כולו".
    • נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך את הצדדים שהשתתפו בהסכם וציין כי "אם ייושם במלואו, ההסכם עלול להוות נקודת מפנה עבור היחסים בין איראן לקהילייה הבינלאומית, בסלילת דרכים חדשות לשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם איראן".
  • צרפתצרפת צרפת
  • גרמניהגרמניה גרמניה
  • רוסיהרוסיה רוסיה
    • נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בהצהרתו כי "הצדדים קיבלו החלטה קשה לטובת יציבות ושיתוף פעולה. אנו בטוחים כי העולם נושם לרווחה היום". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ההסכם "ישפיע לטובה על המצב הכללי במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי".
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

מצד מדינות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ישראלישראל ישראל
    • ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו. אנו תמיד נדע להגן על עצמנו". נתניהו קרא להסכם "כניעה של המעצמות לאיראן" והוסיף כי הוא "טעות היסטורית"[15].
  • מדיניות ערביות מן המפרץ הפרסי:
    • כוויתכווית כווית - אמיר כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בירך את המדינות המעורבות בהשגת ההסכם וקיווה כי ההסכם יוביל ליציבות באזור.
    • קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר - ממשלת קטר קיבלה את ההסכם כ"צעד משמעותי" לעבר חיזוק השלום והיציבות האזורית.
    • ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית - בהצהרה רשמית מטעם ממשלת סעודיה, נאמר כי הממשלה תמיד האמינה בחשיבות השגת הסכם שמבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני[16]
    • איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות - האיחוד הביע תקווה כי ההסכם יתרום ליציבות האזורית ולביטחונו.
  • מדינות אחרות בעולם המוסלמי:
    • אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן - נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי בירך את איראן על ההסכם, וציין כי ממשלתו מקבלת בברכה כל מאמץ שתוצאותיו תבאנה להרחבת היחסים הכלכלים והפוליטיים בין מדינות, כמו גם התפייסות וחיזוק היציבות והשלום באזור.
    • מצריםמצרים מצרים - משרד החוץ המצרי אמר כי ההסכם ימנע "מרוץ חימוש" באזור. בהצהרה הובעה תקווה כי מוטב שהמזרח התיכון יהיה נטול מנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני.
    • עיראקעיראק עיראק - ממשלת עיראק שיבחה את ההסכם.
    • פקיסטןפקיסטן פקיסטן - משרד החוץ הפקיסטני יצא בהצהרה שבה נאמר כי הוא "מקבל" את ההסכם.
  • מדינות אחרות מהמערב:
    • הוותיקןהוותיקן הוותיקן - הוותיקן שיבח את ההסכם, באומרו בהצהרה כי "ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית התקבל בברכה על ידי הכס הקדוש".
    • אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה - שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ תמכה בהסכם, ואמרה כי "ההסכם הביא את איראן אל משטר פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית, וזה דבר טוב. אני סבורה כי עלינו לתת לתוכנית מקיפה זו הזדמנות".
    • קנדהקנדה קנדה - שר החוץ הקנדי רוב ניקולסון ציין: "אנו מעריכים את מאמצי המעצמות להגיע להסכם עם איראן. עם זאת, אנו נמשיך לשפוט את איראן על פי מעשיה ולא על פי מילותיה. קנדה תמשיך לתמוך במאמצי הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על התחייבויותיה של איראן בהסכם".
    • קולומביהקולומביה קולומביה - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס שיבח את ההסכם ואמר כי זה "ניצחון נוסף של הדיפלומטיה על פני העימות", וכן שיבח את הנשיא אובמה והמזכיר קרי על ה"אומץ שלהם להשלים את ההסכם".
    • נורווגיהנורווגיה נורווגיה - שר החוץ הנורווגי בורגה ברנדה ציין בהצהרה: "הסכם היסטורי זה יבוא לטובתה של הקהילייה הבינלאומית, המזרח התיכון ואיראן. הוא גם יסלול את הדרך לקשרים פוליטיים וכלכליים קרובים יותר איתה".
    • הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים - מחלקת החוץ של הפיליפינים קיבלה בברכה את ההסכם, וציינה כי זהו צעד מרכזי בשיפור ביטחון אזורי וגלובלי. היא גם קראה לקהילייה הבינלאומית לנצל את המומנטום החיובי של ההסכם ליצירת שלום ארוך ויציב.

מצד ארגונים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • האומות המאוחדותהאומות המאוחדות האומות המאוחדות - המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון הוציא הודעה בה הצהיר: "אני מקבל בברכה את ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה היום, ומברך את המעצמות [P5+1] ואיראן בהגיעם אליו. זהו מבחן לערכו של הדיאלוג. ארגון האומות המאוחדות מוכן לשיתוף פעולה מלא עם הצדדים בתהליך יישומו של הסכם היסטורי וחשוב זה".
  • נאט"ונאט"ו נאט"ו - המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג, קרא להסכם "פריצת דרך היסטורית" וציין: זה קריטי שאיראן תעמוד בהתחייבויות ההסכם ותקדם ביטחון באזור ומעבר לו".

תגובות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניסת ההסכם לתוקף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר חתימת ההסכם אמר הנשיא ברק אובמה כי "בכל המובנים, ההסכם עובד כפי שאמרנו", והוסיף, בהתייחסו לישראל, כי "המדינה שהתנגדה בצורה הנחרצת ביותר להסכם מכירה בכך שהוא שינה את כללי המשחק, שלאיראן אין יכולת לייצר נשק גרעיני"[21]. בתגובה השווה משרד הביטחון הישראלי את הסכם הגרעין להסכם מינכן, אך חזר בו מספר ימים לאחר מכן[22][23]. לביקורת הצטרף מאוחר יותר גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שנבחר לאחר תום כהונתו של ברק אובמה) שאמר שמדובר ב"הסכם גרוע" ושארצות הברית מתכוונת לבחון אותו מחדש. באפריל 2021 סיפר סגן ראש המוסד כי בשנים שלאחר ההסכם, טרם השבת הסנקציות על איראן, עמדה איראן בהתחייבויותיה מההסכם[24].

ב-13 באוקטובר 2017 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על אי-אשרור ההסכם, כפי שדורש ממנו הקונגרס מידי 90 יום, ובפועל - על העברת האחריות עליה לקונגרס ועל חקיקה חדשה שתסדיר את תנאי ההסכם; אם לא תושג לבסוף הסכמה עם הקונגרס ושותפות ההסכם הבינלאומיות, ארצות הברית תצא ממנו[25].

ב-30 באפריל 2018 נשא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאום מלווה במצגת ובו חשף את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, מלווה במסמכים מפלילים רבים מטרם ימי ההסכם[24], שהצליח להשיג המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכן שאיראן שיקרה לעולם ולסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל בחתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015, לגבי תוכנית הנשק הגרעיני שניהלה לפני חתימת ההסכם.

לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם החלו להתקבל עדויות מודיעיניות על הפרות מצד איראן[24]. בנובמבר 2020 פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלפי בדיקתה הפרה איראן את ההסכם בכך שהעשירה אורניום בכמות של פי 12 יותר מאשר הסף העליון שנקבע בהסכם, ובכך שהתקינו במפעל תת-קרקעי בנתנז צנטריפוגות מתקדמות מסוג "IR-9" שלא אושר בהסכם[26]. איראן המשיכה לצבור אורניום מועשר[27].

פרישת ארצות הברית מההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז על פרישת ארצות הברית מההסכם ב-8 במאי 2018.

ב-8 במאי 2018 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו[28]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע תמיכה בפרישת ארצות הברית מההסכם[29].

ב-17 במאי, על רקע פסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבולגריה אשר דנו בעניין הגנה על חברות בינוניות שמעוניינות לסחור עם איראן, דווח על מספר חברות ובתוכן מארסק שהכריזו על הפסקת הקשרים העסקיים עם איראן[30].

ב-20 באוגוסט 2020, האו"ם הודיע כי וושינגטון ביקשה להחזיר את העיצומים על איראן. הנימוק של פתיחת ההליך היה שאיראן הפרה את הסכם הגרעין[31]. לפחות 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות התנגדו להשבת העיצומים על איראן[32].

צעדים אלה ואחרים היו חלק ממדיניות המכונה "מקסימום לחץ" אשר נועדה לפתוח מחדש את הסכם הגרעין לתקן את הפגמים והפרצות שיש בו ולנסח הסדר חדש. בגישה זו תמכו ממשלות ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ הערביות[33].

לאחר חילופי הממשל בארצות הברית, ממשל ביידן חידש את השיחות להשבת הסכם הגרעין[34][35][4]. מנגד, בנובמבר 2022, אמר ביידן כי הסכם הגרעין עם איראן "מת"[36].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוות דעת
בעקבותיו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 16 בינואר 2016
  2. ^ מערכת ישראל היום, הנשיא טראמפ הודיע: "ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין", באתר ישראל היום, 8 במאי 2018
  3. ^ למרות הסנקציות - "איראן בדרך הנכונה לשימור הקשרים עם אירופה", ערוץ 10, 17 בספטמבר 2018
  4. ^ 1 2 גדעון קוץ, פריז, ‏איראן: "אנו קרובים יותר מתמיד לחידוש הסכם הגרעין", באתר מעריב אונליין, 20 ביוני 2021
  5. ^ Making the world a bit safer: An imperfect deal that is better than the alternatives (chart), The Economist (July 18, 2015).,
  6. ^ "The Iran Nuclear Deal: A Definitive Guide" (PDF). p. 6.
  7. ^ עיקרי הסכם הגרעין עם איראן: הסנקציות, הפיקוח והיישום, באתר ynet, 14 ביולי 2015
  8. ^ ברק רביד, היסטוריה בווינה: איראן והמעצמות הגיעו להסכם גרעין, באתר הארץ, 14 ביולי 2015
  9. ^ Obama’s hidden Iran deal giveaway, פוליטיקו, 24 באפריל 2017
  10. ^ יצחק בן-חורין, אובמה: מנענו איראן גרעינית, נגן על ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
  11. ^ Why we disagree with Chuck Schumer on the Iran deal
  12. ^ Why hawks should also back the Iran deal, By Carl Levin and John Warner
  13. ^ The Iran deal: An epochal moment that Congress shouldn’t squander,‏ וושינגטון פוסט, 21 באוגוסט 2015
  14. ^ Colin Powell: Iran Deal Is a 'Pretty Good Deal',‏ NBC News,‏ 6 בספטמבר 2015
  15. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: ישראל לא מחויבת להסכם, מאות מיליארדים למאמץ להשמדת ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
  16. ^ רועי קייס, סעודיה מתרצה: תומכים בהסכם הגרעין, באתר ynet, 5 בספטמבר 2015
  17. ^ הזוכים הם דייוויד פוליצר, דייוויד גרוס, פרנק וילצ'ק, לאון קופר וברטון ריכטר
  18. ^ 29 U.S. Scientists Praise Iran Nuclear Deal in Letter to ObamaBy WILLIAM J. BROADAUG. 8, 2015,‏ הניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 2015
  19. ^ סוכנויות הידיעות‏, חיזוק לאובמה: 29 מדענים בכירים הביעו תמיכה בהסכם הגרעין, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2015
  20. ^ 36 Retired U.S. Generals and Admirals Announce Support of Iran Deal‏, הארץ, 12 באוגוסט 2015
  21. ^ עמרי נחמיאס‏, אובמה: "צה"ל מודה שהסכם הגרעין עובד ושינה את כללי המשחק", באתר וואלה, 5 באוגוסט 2016
  22. ^ אמיר בוחבוט ואמיר תיבון‏, משרד הביטחון לאובמה: הסכם הגרעין – כמו ההסכמים עם הנאצים, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2016
  23. ^ אמיר בוחבוט‏, משרד הביטחון מתנצל: "ההסכם עם איראן אינו כמו הסכם מינכן", באתר וואלה, 8 באוגוסט 2016
  24. ^ 1 2 3 מתי שטיינברג, הגרעין האיראני: התמדת הפרדיגמה הכושלת, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏11.04.2021
  25. ^ מערכת ישראל היום, טראמפ על הסכם הגרעין עם איראן: אם לא נשפר אותו - נבטל אותו, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2017.
  26. ^ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר ‏מאקו‏, 11 בנובמבר 2020
  27. ^ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
  28. ^ אתר למנויים בלבד אי-פי, רויטרס וד-פ-א, טראמפ הכריז: ארה"ב תפרוש מהסכם הגרעין ותחזיר את הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 9 במאי 2018
  29. ^ שחר חי, נתניהו: "עם ישראל כולו צריך להעריך את החלטת טראמפ", באתר ynet, 8 במאי 2018
  30. ^ דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, חברות נוטשות את איראן; צרפת: חייבים למנוע זאת, באתר ynet, 17 במאי 2018
  31. ^ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ארצות הברית החלה רשמית בהליך החזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2020
  32. ^ אתר למנויים בלבד 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם מתנגדות להשבת הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020
  33. ^ המשבר היזום: כך מתכננות ארה"ב וישראל ללחוץ על איראן, באתר ynet, 10 ביולי 2020
  34. ^ סונה אנגל ראסמוסן, ‏החייאת הסכם הגרעין של איראן: למה לצפות מהשיחות ומה בסיכון, באתר גלובס, 17 באפריל 2021
  35. ^ ארה"ב ואיראן למעשה הסכימו לחזור להסכם הגרעין, אלה המכשולים האחרונים, באתר ynet, 21 ביוני 2021
  36. ^ ברק רביד‏, ביידן: "הסכם הגרעין עם איראן מת", באתר וואלה, 20 בדצמבר 2022