הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015

הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראניתאנגלית: Joint Comprehensive Plan of Action, בקיצור: JCPOA; בפרסית: برنامه جامع اقدام مشترک ובקיצור: برجام; מילולית: תוכנית מקיפה משותפת של פעולה) הוא הסכם בינלאומי שניסוחו הסופי התקבל בעיר וינה ב-14 ביולי 2015 בין איראן למדינות P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"םארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת והממלכה המאוחדת – יחד עם גרמניה), וכן האיחוד האירופי. זהו הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, ומהווה את אחת מן הפעילויות המשמעותיות ביותר נגדה. תהליך יישום ההסכם החל ב-18 באוקטובר, כשלושה חודשים לאחר חתימתו. ב-16 בינואר קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי איראן עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, מה שהוביל להסרת הסנקציות מעליה בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי.[1]

ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים – הסכם ז'נבה מ-2013 והסכמות לוזאן באפריל 2015, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו הצדדים. שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי שרי החוץ שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון.

תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום מועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שברשותה למשך לפחות 15 שנים. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו תשומשנה צנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני פרוליפרציה. על מנת לפקח שאיראן נענית להסכם ולוודא זאת, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תחזיק בגישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת של להתחייבויותיה, תחת ההסכם תקבל איראן הקלה בסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

הרקע להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, הסכם הביניים בז'נבה, הסכמות לוזאן

פרטי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום תנאים הקשורים להעשרה בהסכם
(מקורות: האקונומיסט[2] ו-Belfer Center[3])
יכולת לפני JCPOA אחרי JCPOA
(לתקופה בת 10 שנים)
לאחר 15 שנים
צנטריפוגות מדור ראשון
מותקנות
19,138 לא יותר מ-6,104 בלתי מוגבלת
צנטריפוגות מתקדמות מותקנות 1,008 0 בלתי מוגבלת
צנטריפוגות R&D בלתי מוגבלת מוגבלת בלתי מוגבלת
מאגר של
אורניום מועשר בדרגה נמוכה
7,154 ק"ג 300 ק"ג בלתי מוגבלת
מאגר של
אורניום מועשר בדרגה בינונית
196 ק"ג 0 גרם בלתי מוגבלת

להלן עיקרי ההסכם (JCPOA):[4][5]

  • איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים (ותוכל להעשירו עד לרמה נמוכה של 3.67 אחוזים), ל-300 ק"ג, למשך תקופה של 15 שנים. היא לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים, ותוטל עליה פרוצדורות שקיפות מוגברת.
  • איראן תצמצם בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום במתקן הגרעיני בנתנז, עד ל-5,060 יחידות, ותחזיק בצנטריפוגות מהדור הישן בלבד. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. תוגבל יכולת ההעשרה והמחקר והפיתוח של איראן על מנת להבטיח זמן פריצה של לפחות שנה.
  • מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי בו לא תתבצע העשרת אורניום למשך 15 שנים.
  • כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש כך שלא יוכל לייצר די פלוטוניום לנשק גרעיני. ליבת הכור תפורק והוא לא ישמש למטרות צבאיות אלא למטרות שלום, לייצור איזוטופים ולמטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד.
  • פיקוח:
    • איראן תדאג לסידורים הנדרשים לשהות ממושכת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בארצה. לסוכנות תהיה גישה לכל המתקנים הגרעינים של איראן, בהם מתקני ההעשרה בנתנז ובמתקן ההעשרה לשעבר בפרודו, ותכלול שימוש בטכנולוגיות הניטור והבקרה העדכניים ביותר. כמות הפקחים שייכנסו לאיראן תוגדל במשך תשעת החודשים מאז יישום ההסכם ל-130 - 150 פקחים.
    • לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תינתן גישה למכרות אורניום, ותותקן בהם מערכת למעקב שוטף, למשך תקופה בת 25 שנים. תינתן גם יכולת מעקב שוטף על ייצור מנועי צנטריפוגות ועל אתרי אחסונם למשך תקופה בת 20 שנים.
    • המחויבות לאמצעי פיקוח ושקיפות היא לתקופה בת 25 שנים. מחויבותה של איראן לפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא קבועה, בה גם מתן גישה ושקיפות. אמצעי פיקוח מוגברים על שרשרת אספקת האורניום של איראן ימשכו לתקופה בת 25 שנים.
    • לאחר 25 שנים, כל האורניום באיראן יועבר למתקן באיספהאן או מתקן אחסון אורניום עתידי אחר שאיראן תחליט לבנות בתקופה זו.
    • איראן תספק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) את כל המידע הדרוש לה כדי לאשר כי ייצור האורניום ומלאי האורניום אינם למטרות צבאיות.
    • איראן תדרש להעניק גישה לסבא"א לחקור אתרים חשודים המואשמים בדבר פעילות של מתקן העשרה, מתקן המרה, מתקן ייצור צנטריפוגות או מתקן לייצור עוגה צהובה.
  • הסרת סנקציות (לאחר שתמלא את תנאיה):
  • יתאפשר לאיראן לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים.
  • יתאפשר לאיראן להשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.
  • אמברגו הנשק הבינלאומי על איראן יוסר בהדרגה.
  • הסרה של אישים וארגונים איראנים מרשימת הסנקציות הכלכליות (בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס, אך רק בתום 8 שנים מתחילת ההסכם).
  • אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את צדה בהסכם, הסנקציות תוחזרנה במהירות, בהליך של "Snap back". הפאנל יכלול את ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן, והחזרת הסנקציות תדרוש רוב של 5 חברות, כך שלא תוכלנה רוסיה, סין ואיראן לעצור זאת.

נספחים להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם נלווה בין ארצות הברית לאיראן, בינואר 2016, סמוך לכניסת ההסכם לתוקף, שחררה איראן חמישה אזרחים אמריקאים שהיו כלואים בשטחה, בהם כתב וושינגטון פוסט וכומר; ובמקביל שיחררה ארצות הברית שבעה אסירים, מהם שישה איראנים-אמריקאים שנעצרו באשמת ריגול לאיראן, ובנוסף ביטלה כתבי אישום וצווי מאסר בינלאומיים נגד 14 איראנים שהיו מעורבים בריגול בשטחה של ארצות הברית.[6]

תגובות להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות דיפלומטיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חתימת ההסכם היו תגובות מרכזיות ברחבי העולם. מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים קיבלו בברכה את ההסכם, אך הוא התקבל בצורה שלילית על ידי ממשלת ישראל, ופוליטיקאים שמרנים בארצות הברית ואיראן.

מצד מדינות שהשתתפו בהסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
    • שר החוץ הסיני, וואנג יי, אמר כי "ההישג הכי חשוב של הסכם מקיף זה הוא שמערכת אי-הפצת הגרעין הבינלאומית נשמרה. ניתן לומר שסין מילאה תפקיד ייחודי ותומך, ועל כן מקבלת הכרת תודה על כך מכל הצדדים. בשלב הבא, יש עדיין נושאים רבים שיש לשים לב לגבם בנוגע ליישום ההסכם. סין תמשיך לתרום למימוש ההסכם עם גישה אחראית".
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי  האיחוד האירופי
    • שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשר השתתפה במגעים להסכם ותיאמה בין הצדדים, ציינה כי ההסכם יכול "לפתוח פרק חדש ביחסים בינלאומיים, וכן להראות כי דיפלומטיה, תיאום ושיתוף פעולה יכולים לגבור על עשורים של מתיחות ועימותים. הסכם זה הוא סימן של תקווה עבור העולם כולו".
    • נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך את הצדדים שהשתתפו בהסכם וציין כי "אם ייושם במלואו, ההסכם עלול להוות נקודת מפנה עבור היחסים בין איראן לקהילייה הבינלאומית, בסלילת דרכים חדשות לשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם איראן".
  • צרפתצרפת  צרפת
  • גרמניהגרמניה  גרמניה
  • איראןאיראן  איראן
  • רוסיהרוסיה  רוסיה
    • נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בהצהרתו כי "הצדדים קיבלו החלטה קשה לטובת יציבות ושיתוף פעולה. אנו בטוחים כי העולם נושם לרווחה היום". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ההסכם "ישפיע לטובה על המצב הכללי במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי".
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
  • ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
    • נשיא ארצות הברית ברק אובמה פנה בנאום מצולם לאומה בבוקר חתימת ההסכם מן הבית הלבן, כשלצדו סגן הנשיא ג'ו ביידן. בפנייתו לאומה ציין אובמה כי "העסקה עם איראן לא בנויה על אמון, היא בנויה על פיקוח. העסקה מראה שדיפלומטיה יכולה להביא לשינוי משמעותי. הדיפלומטיה האמריקאית ניצחה, חסמנו את כל דרכיה של איראן לפצצה". הוא הוסיף כי "אין לי ספק שעשר עד חמש עשרה שנים מהיום, הנשיא האמריקאי יהיה במצב טוב יותר עם איראן שרחוקה מנשק גרעיני ועם פיקוח ובקרה על הגרעין". הוא גם הזהיר את הקונגרס שישתמש בווטו שלו כדי לאשר את ההסכם.[7]
    • במסיבת עיתונאים, ציין מזכיר המדינה ג'ון קרי כי ההסכם הוא "צעד משמעותי למניעת הפצת נשק גרעיני, וכי אין ספק שהסכם זה יפיק מניעה חזקה, מקיפה וברת קיימא יותר מאשר כל אלטרנטיבה מציאותית אחרת". בתגובה למבקרי ההסכם, הוא הוסיף כי "אלו שמבקרים ללא לאות את ההסכם מחויבים לספק אלטרנטיבה, שלמעשה, עובדת. אלו הטוענים כי המשך משטר הסנקציות יגרום לכניעתה של איראן מביאים מקרבם נאום פוליטי טוב, אבל אין זה בר קיימא מחוץ לעולם הפנטזיה".
    • בכירי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס ביקרו בחריפות את ההסכם, כמו גם המתמודדים לנשיאות. עם זאת, אישים בולטים במפלגה, כגון הסנאטורים לשעבר ריצ'רד לוגאר וג'ון וורנר, היועץ לביטחון לאומי בממשליהם של פורד ובוש האב ברנט סקוקרופט, מזכירי האוצר והמדינה בממשל בוש הבן הנרי פולסון וקולין פאוול, וכן רון פול – הביעו תמיכה בהסכם ובאישורו בקונגרס.[8][9][10][11]

מצד מדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוותיקןהוותיקן  הוותיקן
    • הוותיקן שיבח את ההסכם, באומרו בהצהרה כי "ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית התקבל בברכה על ידי הכס הקדוש".
  • ישראלישראל  ישראל
    • ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו. אנו תמיד נדע להגן על עצמנו". נתניהו קרא להסכם "כניעה של המעצמות לאיראן" והוסיף כי הוא "טעות היסטורית".
  • מדיניות ערביות מן המפרץ הפרסי:
    • כוויתכווית  כווית - אמיר כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בירך את המדינות המעורבות בהשגת ההסכם וקיווה כי ההסכם יוביל ליציבות באזור.
    • קטר (מדינה)קטר (מדינה)  קטר - ממשלת קטר קיבלה את ההסכם כ"צעד משמעותי" לעבר חיזוק השלום והיציבות האזורית.
    • ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית - בהצהרה רשמית מטעם ממשלת סעודיה, נאמר כי הממשלה תמיד האמינה בחשיבות השגת הסכם שמבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני.
    • איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות - האיחוד הביע תקווה כי ההסכם יתרום ליציבות האזורית ולביטחונו.
  • מדינות אחרות בעולם המוסלמי:
    • אפגניסטןאפגניסטן  אפגניסטן - נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי בירך את איראן על ההסכם, וציין כי ממשלתו מקבלת בברכה כל מאמץ שתוצאותיו תבאנה להרחבת היחסים הכלכלים והפוליטיים בין מדינות, כמו גם התפייסות וחיזוק היציבות והשלום באזור.
    • מצריםמצרים  מצרים - משרד החוץ המצרי אמר כי ההסכם ימנע "מרוץ חימוש" באזור. בהצהרה הובעה תקווה כי מוטב שהמזרח התיכון יהיה נטול מנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני.
    • עיראקעיראק  עיראק - ממשלת עיראק שיבחה את ההסכם.
    • פקיסטןפקיסטן  פקיסטן - משרד החוץ הפקיסטני יצא בהצהרה שבה נאמר כי הוא "מקבל" את ההסכם.
  • מדינות אחרות מהמערב:
    • אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה - שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ תמכה בהסכם, ואמרה כי "ההסכם הביא את איראן אל משטר פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית, וזה דבר טוב. אני סבורה כי עלינו לתת לתוכנית מקיפה זו הזדמנות".
    • קנדהקנדה  קנדה - שר החוץ הקנדי רוב ניקולסון ציין: "אנו מעריכים את מאמצי המעצמות להגיע להסכם עם איראן. עם זאת, אנו נמשיך לשפוט את איראן על פי מעשיה ולא על פי מילותיה. קנדה תמשיך לתמוך במאמצי הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על התחייבויותיה של איראן בהסכם".
    • קולומביהקולומביה  קולומביה - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס שיבח את ההסכם ואמר כי זה "ניצחון נוסף של הדיפלומטיה על פני העימות", וכן שיבח את הנשיא אובמה והמזכיר קרי על ה"אומץ שלהם להשלים את ההסכם".
    • נורווגיהנורווגיה  נורווגיה - שר החוץ הנורווגי בורגה ברנדה ציין בהצהרה: "הסכם היסטורי זה יבוא לטובתה של הקהילייה הבינלאומית, המזרח התיכון ואיראן. הוא גם יסלול את הדרך לקשרים פוליטיים וכלכליים קרובים יותר איתה".
    • הפיליפיניםהפיליפינים  הפיליפינים - מחלקת החוץ של הפיליפינים קיבלה בברכה את ההסכם, וציינה כי זהו צעד מרכזי בשיפור ביטחון אזורי וגלובלי. היא גם קראה לקהילייה הבינלאומית לנצל את המומנטום החיובי של ההסכם ליצירת שלום ארוך ויציב.

מצד ארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האומות המאוחדותהאומות המאוחדות  האומות המאוחדות - המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון הוציא הודעה בה הצהיר: "אני מקבל בברכה את ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה היום, ומברך את המעצמות [P5+1] ואיראן בהגיעם אליו. זהו מבחן לערכו של הדיאלוג. ארגון האומות המאוחדות מוכן לשיתוף פעולה מלא עם הצדדים בתהליך יישומו של הסכם היסטורי וחשוב זה".
  • נאט"ונאט"ו  נאט"ו - המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג, קרא להסכם "פריצת דרך היסטורית" וציין: זה קריטי שאיראן תעמוד בהתחייבויות ההסכם ותקדם ביטחון באזור ומעבר לו".

תגובות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסת ההסכם לתוקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

שנה לאחר חתימת ההסכם אמר הנשיא ברק אובמה כי "בכל המובנים, ההסכם עובד כפי שאמרנו", והוסיף, בהתייחסו לישראל, כי "המדינה שהתנגדה בצורה הנחרצת ביותר להסכם מכירה בכך שהוא שינה את כללי המשחק, שלאיראן אין יכולת לייצר נשק גרעיני".[16] בתגובה השווה משרד הביטחון הישראלי את הסכם הגרעין להסכם מינכן, אך חזר בו מספר ימים לאחר מכן.[17][18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות דעת
בעקבותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעותארה"ב והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 16 בינואר 2016
  2. ^ Making the world a bit safer: An imperfect deal that is better than the alternatives (chart), The Economist (July 18, 2015).,
  3. ^ "The Iran Nuclear Deal: A Definitive Guide". עמ' 6. 
  4. ^ סוכנויות הידיעות, עיקרי הסכם הגרעין עם איראן: הסנקציות, הפיקוח והיישום, באתר ynet
  5. ^ ברק רבידהיסטוריה בווינה: איראן והמעצמות הגיעו להסכם גרעין, באתר הארץ, 14 ביולי 2015
  6. ^ Obama’s hidden Iran deal giveaway, פוליטיקו, 24 באפריל 2017
  7. ^ יצחק בן-חורין, אובמה: מנענו איראן גרעינית, נגן על ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
  8. ^ Why we disagree with Chuck Schumer on the Iran deal
  9. ^ Why hawks should also back the Iran deal, By Carl Levin and John Warner
  10. ^ The Iran deal: An epochal moment that Congress shouldn’t squander,‏ וושינגטון פוסט, 21 באוגוסט 2015
  11. ^ Colin Powell: Iran Deal Is a 'Pretty Good Deal',‏ NBC News,‏ 6 בספטמבר 2015
  12. ^ הזוכים הם דייוויד פוליצר, דייוויד גרוס, פרנק וילצ'ק, לאון קופר וברטון ריכטר
  13. ^ 29 U.S. Scientists Praise Iran Nuclear Deal in Letter to ObamaBy WILLIAM J. BROADAUG. 8, 2015,‏ ניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 2015
  14. ^ סוכנויות הידיעות‏, חיזוק לאובמה: 29 מדענים בכירים הביעו תמיכה בהסכם הגרעין, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2015
  15. ^ 36 Retired U.S. Generals and Admirals Announce Support of Iran Deal‏, הארץ, 12 באוגוסט 2015
  16. ^ עמרי נחמיאס‏, אובמה: "צה"ל מודה שהסכם הגרעין עובד ושינה את כללי המשחק", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2016
  17. ^ אמיר בוחבוט ואמיר תיבון‏, משרד הביטחון לאובמה: הסכם הגרעין – כמו ההסכמים עם הנאצים, באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2016
  18. ^ אמיר בוחבוט‏, משרד הביטחון מתנצל: "ההסכם עם איראן אינו כמו הסכם מינכן", באתר וואלה! NEWS‏, 8 באוגוסט 2016