חוזה ורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסכם ורדן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלוקת אירופה לאחר חוזה ורדן:
* אדום - תחת שלטון לותאר הראשון
* כתום - תחת שלטון לודוויג
* ורוד - תחת שלטון שארל

חוזה ורדן של שנת 843 הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית.

ההסכם, שנחתם בורדן אשר בצפון-מזרח צרפת, הביא לסיומה של מלחמת האזרחים הקרולינגית בת שלוש השנים.

המאבק על האימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו של לואי החסיד ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, לותאר הראשון (אנ'), בעלות על קיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו פפין השני כמלך אקוויטניה. לאחר שאֶחָיו של לותאר, שארל הקירח ולודוויג הגרמני, הביסו אותו בקרב על פונטני (אנ') בשנת 841 וחתמו על שבועות שטרסבורג (אנ') (842), הסכים לותאר למשא ומתן.

ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לודוויג בבאווריה, ושארל באקוויטניה.

באוגוסט 843 התכנסו שלושת האחים בעיר ורדן וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות, בהתאם לנוהג הפרנקי לחלק את נחלות האב בין כל היורשים בחלקים דומים ולא להוריש את כולה לבן הבכור: לודוויג, לימים "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה, פרנקיה המזרחית, שהפכה בהמשך לממלכת גרמניה. לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, פרנקיה התיכונה, שכלל את ארצות השפלה, אלזס, בורגונדי, פרובנס ואיטליה. כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שארל זכה בחלק המערבי, פרנקיה המערבית, שהפך מאוחר יותר לצרפת. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטניה אבל היה תחת סמכותו של שארל.

הממלכה המזרחית והמערבית התפתחו ליישויות יציבות יחסית. לעומתן ממלכתו של לותאר, שגבולותיה הארוכים היו קשים להגנה ושהרי האלפים חצצו בין חלקה הדרומי לצפוני, התפצלה בין יורשיו, וחלקים ממנה היוו זירה למאבק בין צרפת לגרמניה במשך מאות שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוזה ורדן בוויקישיתוף
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.