הסכם ישראל–סודאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הסכם ישראל–סודאן
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקיים שיחת ועידה מהחדר הסגלגל בבית הלבן עם מנהיגי ישראל וסודאן במהלכה נודע על הנורמליזציה הצפויה בין המדינות, 23 באוקטובר 2020
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקיים שיחת ועידה מהחדר הסגלגל בבית הלבן עם מנהיגי ישראל וסודאן במהלכה נודע על הנורמליזציה הצפויה בין המדינות, 23 באוקטובר 2020
נושא הסכם מדיני
מטרה כינון יחסים דיפלומטיים ושלום ונורמליזציה מלאה ישראלישראל  ישראל לבין סודאןסודאן  סודאן
(בתיווך ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית)
מקום חתימה ח'רטום, סודאן
תאריך יצירה 6 בינואר 2021
תאריך הצגה 23 באוקטובר 2020
ישראל (בצבע ירוק) וסודאן (בצבע כתום) במפת המזרח התיכון.

הסכם ישראל–סודאן הוא הסכם לנורמליזציה וסיום מצב המלחמה בין הרפובליקה של סודאן למדינת ישראל בתיווך ארצות הברית[1][2]. ההסכם הוכרז על ידי הבית הלבן ב-23 באוקטובר 2020, בעקבות שיחת טלפון בין ראשי המדינות. בהכרזה נאמר שתוך מספר שבועות יפגשו משלחות הצדדים ויחל משא לקראת הגעה להסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים[3]. ב-6 בינואר 2021 הצטרפה סודאן להסכמי אברהם[4] כאשר חתמה על הצהרת הסכמי אברהם[5].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל–סודאן
דרכון סודאני משנת 2009, עם כיתוב "פרט לישראל"

במשך עשרות שנים לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודאן, ומערכת היחסים בין המדינות אף התאפיינה באיבה הדדית ובתקריות ביטחוניות.

במלחמת העצמאות תגברה סודאן את כוחות הצבא של סוריה, ירדן ומצרים. גם במהלך מלחמת ששת הימים שלחה סודאן כוחות לחימה נגד ישראל. יחסים חשאיים בין המדינות פותחו בסוף שנות החמישים. אנשי "המוסד" וקציני צה"ל סייעו למורדים הבדלנים בדרום סודאן בהדרכה צבאית ובסיוע רפואי[6].

בסוף אוגוסט 1967 נערכה בח'רטום, בירת סודאן ועידת ח'רטום. הוועידה התכנסה בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה קבעה את שלושת הלאווים: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל, וזאת עד לסיום השליטה הישראלית בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.

ב-1982 ערכו שר הביטחון אריאל שרון ומנכ"ל משרד החוץ דייב קמחי פגישה חשאית עם נשיא סודאן, ג'עפר נומיירי. סודאן מילאה תפקיד מרכזי במהלך מבצע משה ומבצע שלמה. בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאתיופיה, נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן הסמוכה. אלפים מיהודי אתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן ומשם הובלו לישראל.

לישראל מיוחסת מספר תקיפות על אדמת סודאן, חלקן אומתו על ידי ממשלת ישראל. ב-2009 השמידה ישראל שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן[7]. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית. ב-23 באוקטובר 2012 הותקף מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן אשר ייצר נשק עבור חמאס. מקורות סודאנים טענו לאחר התקיפה כי היא בוצעה על ידי ישראל אם כי היא לא אישרה זאת באופן רשמי[8].

בעקבות המחאות בסודאן, הודח הרודן עומר אל-בשיר וחל שינוי משטרי.

שלבים בהגעה להסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הסכמי אברהם

בנובמבר 2018 פורסם ששנה קודם לכן, נפגש דיפלומט ישראלי באיסטנבול עם קבוצת בכירים סודאנים בראשות אחד מעוזריו הקרובים של ראש המודיעין הסודאני מוחמד אטא. מטרת המפגש הייתה חימום היחסים בין ישראל לסודאן ובסיוע ישראלי בתחומי הכלכלה, הבריאות והחקלאות[9][10].

במרץ 2020 דווח כי סודאן אישרה לחברת התעופה LATAM צ'ילה לעבור מעל שטח המדינה בדרך לישראל וממנה[11].

לאחר הצגת הסכם איחוד האמירויות הערביות-ישראל, הוזכרה סודאן כמדינה שתנרמל את יחסיה עם ישראל. ב-18 באוגוסט 2020 דובר משרד החוץ הסודאני אמר כי ארצו מקיימת מגעים עם ישראל[12], אך מיד לאחר מכן משרד החוץ הסודאני הכחיש זאת והדובר הודח מתפקידו[13]. כמה ימים לאחר מכן, מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו נפגש עם ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, אשר הדגיש כי אין לממשלתו הזמנית מנדט לנרמל את יחסי המדינה עם ישראל[14]. היה ויכוח בין אנשי הצבא לאנשי הממשלה הזמנית על קידום הנורמליזציה עם ישראל[15].

ב-19 באוקטובר, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי יסיר את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור לאחר שישלמו פיצויים לנפגעי טרור אמריקאים, העריכו גורמים אמריקאים שהמהלך עשוי להביא להכרזה על נרמול היחסים בין ישראל לסודאן[16].

ב-21 באוקטובר 2020 נחתה משלחת ישראלית בסודאן ודנה עם נציגי הממשלה הסודאנית על הכרה הדדית בין סודאן וישראל[17]. למחרת המפגש הופיעו בכלי התקשורת בישראל דיווחים סותרים מפי "בכירים" סודאנים. בישראל היום דווח כי "נסגרו 99% מהפרטים להסכם נרמול היחסים עם ישראל" וכי "עבדאללה חמדוכ הסיר את התנגדותו לכינון יחסים עם ירושלים" ו"החתימה על ההסכם צפויה בימים הקרובים". מנגד ב-ynet נכתב שראש הממשלת סודאן התנה כינון יחסים בהחלטה של מועצה מחוקקת זמנית, שכלל לא הוקמה באותו הזמן[18].

ב-23 באוקטובר 2020, הודיע טראמפ לקונגרס על הסרת סודאן מרשימת המדינות הממנות טרור[19]. ב-24 באוקטובר 2020 (שעון ישראל) הודיע טראמפ במסיבת עיתונאים טלפונית שנערכה במשותף עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש מועצת הריבונות הזמנית בסודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכ באופן רשמי כי ישראל וסודאן יכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים[20].

ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר לאחר ההודעה על ההסכם: "בח'רטום, בירת סודאן, אומצו בשנת 1967 שלושת הלאווים של הליגה הערבית - לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא למשא ומתן עם ישראל. ואילו היום ח'רטום אומרת - כן לשלום עם ישראל, כן להכרה בישראל וכן לנורמליזציה עם ישראל. זהו עידן חדש, של שלום אמיתי שהולך ומתרחב עם מדינות ערביות נוספות - שלוש מהן בשבועות האחרונים"[21]. ראש הממשלה הוסיף כי "בקרוב ייפגשו משלחות של סודאן וישראל כדי לדון על שיתופי פעולה בתחומים רבים, ביניהם חקלאות, מסחר ועוד תחומים חשובים לאזרחינו".

ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, הודה בציוץ בטוויטר לטראמפ על התיווך בין הצדדים והוסיף כי "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל והקונגרס האמריקני, כדי לסיים את תהליך הסרתנו מהרשימה במועד, אנו פועלים לכונן יחסים המשרתים את אנשינו בצורה הטובה ביותר"[22].

בדצמבר, לפי הניו יורק טיימס, אל בורהאן שוחח עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו והזהיר אותו כי אם חוק החסינות לא יעבור, סודאן תקפיא את הנורמליזציה עם ישראל. אחד מסגניו של בורהאן מוחמד אל-פאקי אמר דברים דומים לכלי התקשורת בסודאן. החוק אמור להעניק לסודאן חסינות מפני תביעות עתידיות של קורבנות טרור[23]. במקביל הוציא ממשל טראמפ את סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור באופן רשמי[24]. בהמשך, אושר החוק[25]. במרץ 2021, ארצות הברית קיבלה פיצויים מסודאן.[26]

סוגיית המסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסתננות מאפריקה לישראל

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה כ-6,285 מסתננים מסודאן שוהים בישראל (נכון לשנת 2020) – המהווים כ-20 אחוז מכלל המסתננים בארץ. לפי ההערכות, מדי שנה יחזרו כמה מאות, תוך שמירה על ביטחונם האישי[27]. חלק מהפליטים הצהירו כי יעשו זאת מרצונם האישי מאחר שלטענתם עצם קיום הנורמליזציה מעיד על שינוי האווירה במדינתם, ואילו אחרים טוענים שהמצב המסוכן בדארפור עדיין נמשך ולכן חייהם בסכנה[28].

לפי מנכ"ל רשות האוכלוסין מתחילת 2021, לא תוכנן גירוש מבקשי מקלט לסודאן עקב ההסכם. בחינת כלל בקשות המקלט שהגישו סודאנים החיים בישראל הוקפאה בשל המעבר השלטוני בארצם. לטענתו, בנימין נתניהו מעורב אישית בכל החלטה משפטית שנוגעת למתן מעמד לאותם אנשים[29].

חתימה והשלכות מעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בינואר 2021, סודאן חתמה רשמית על הצטרפותה להסכמי אברהם. החתימה נעשתה בח'רטום בירת סודאן, בנוכחות מזכיר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין[30].

עוד בטרם חתימת ההסכם באופן רשמי, הודיעה מדינת ישראל כי תעביר 5 מיליון דולר לתוכנית המזון העולמית של האו"ם שישמשו למשלוח חיטה לסודאן[31].

ב-23 בנובמבר 2020 נחתה בסודאן משלחת ישראלית שדנה בשיתופי פעולה בין המדינות[32].

ב-6 באפריל 2021, הקבינט של סודאן ביטל את החוק הסודאני משנת 1958 שאסר באופן גורף על קשרים כלכליים עם ישראל. עם זאת, ביטול החוק טרם נכנס לתוקף[33][34].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ בירך על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, "כל הסכם עם מדינה נוספת באזורנו מקדם אותנו ליצירת מזרח תיכון יציב ובטוח מבעבר. אני מודה לממשל האמריקאי בראשות הנשיא טראמפ על פועלו הרב להשגת הסכמים אלו, ומאמין שמדינות נוספות יצטרפו בקרוב"[35].
  • שר החוץ, גבי אשכנזי, בירך אף הוא על החלטת ממשלת סודאן לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואמר כי "53 שנים לאחר ועידת ח'רטום הידועה לשמצה בה אימצו מנהיגי מדינות ערב את נאום שלושת ה'לאווים', אנחנו חיים כיום במציאות של חמשת הכנים: כן שלום עם מצרים, כן שלום עם ירדן, כן שלום עם איחוד האמירויות, כן שלום עם בחריין וכעת, כן שלום עם סודאן"[22].
  • יו"ר ימינה נפתלי בנט בירך על ההסכם "אני מברך את ראש הממשלה נתניהו, את נשיא ארצות הברית טראמפ ואת מנהיגי סודאן על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן. זהו יום חג לישראל. מדובר בעוד צעד חשוב בשינוי העובר על מדינות ערב לקבלת ישראל כמציאות מוגמרת. אני מקווה לראות עוד ועוד מדינות שיכירו בישראל"[36].
  • מפלגת בל"ד, המהווה חלק מהרשימה המשותפת, הביעה התנגדות להסכם וגינתה אותו[37].

סודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגן ראש המועצה הריבונית בסודאן, מוחמד חמדאן דקלו, אמר בתגובה להסכם כי "ארצו נחושה לבנות את יחסיה עם ישראל".
  • שר החוץ הסודאני, עומר קמר א-דין, אמר בראיון לתקשורת כי "זהו צעד ראשון בדרך לנרמול הקשרים עם ישראל" אך הדגיש כי דורש את אישור הפרלמנט הזמני של המדינה[38].
  • ראש ממשלת סודאן לשעבר, סאדיק אל-מהדי גינה את ההסכם באמרו כי "הצהרה זו סותרת את החוק הלאומי של סודאן, ותורמת לחיסול פרויקט השלום במזרח התיכון" עוד הוסיף כי "הסכם זה יגרום למלחמת אזרחים נוספת בסודאן"[39].
  • עומאר כמאל, מנהיג מפלגת הקונגרס העממי בסודאן, אמר בהצהרתו כי "ממשלת המעבר החדשה בסודאן חטפה את עמדתה ולכן היא איננה מוסמכת לנרמל את היחסים של סודאן עם ישראל"[39].


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם ישראל–סודאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sudan agrees to normalize relations with Israel -report, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
  2. ^ אריאל כהנא, ‏פרסום ראשון: סודאן וישראל יחתמו על הסכם לנורמליזציה מלאה ביחסי המדינות, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2020
  3. ^ נוסח הצהרה המשותפת, אתר שגרירות ארצות הברית בישראל.
  4. ^ WATCH: The Abraham Accords Conference, ישראל היום (באנגלית)
  5. ^ הצהרת הסכם אברהם חתומה על ידי סודאן, אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  6. ^ איש המוסד חושף: כך התערבה ישראל במלחמת האזרחים בסודאן, באתר מעריב
  7. ^ ynet, חיל האוויר תקף בינואר שיירת נשק בסודאן, באתר ynet, 26 במרץ 2009
  8. ^ "כך תקפה ישראל את מפעל הנשק בסודאן", באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באוקטובר 2012‏
  9. ^ "נתניהו פועל לכינון קשרים עם סודאן - במטרה לקצר את הטיסות לברזיל" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2018. 
  10. ^ פגישה חשאית ושיחות על סיוע: מגעים לחידוש היחסים עם סודאן, ערוץ עשר
  11. ^ איתי בלומנטל, לראשונה: טיסות מסחריות מישראל ואליה מעל שטח סודאן, ynet, ‏15 במרץ 2020
  12. ^ שחר קליימן, ‏משרד החוץ הסודאני מכחיש מגעים עם ישראל, באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2020
  13. ^ דיווח: אחרי שהכריז על "מגעים עם ישראל", דובר משרד החוץ בסודאן הודח מתפקידו, ynet, ‏19 באוגוסט 2020
  14. ^ ארה"ב: ראש ממשלת סודאן ופומפאו דנו ב"התפתחויות חיוביות" ביחסים עם ישראל, וואלה!News, ‏25 באוגוסט 2020
  15. ^ ארה"ב לוחצת, והנורמליזציה עם ישראל מפלגת בין הצבא לממשלה בסודאן, וואלה!News, ‏26 בספטמבר 2020
  16. ^ טראמפ: אסיר את סודאן מרשימת הטרור אחרי שתשלם פיצוי לקורבנות טרור בארה"ב, וואלה!News, ‏19 באוקטובר 2020
  17. ^ גילי כהן, בטיסה חריגה: משלחת ישראלית ביקרה בבירת סודאן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2020
  18. ^ איתמר אייכנר, רויטרס, בכירים בסודאן: ראש הממשלה מוכן לכינון יחסים עם ישראל בתנאי שהפרלמנט יאשר זאת, ynet, ‏22 באוקטובר 2020
  19. ^ Trump to Congress: Sudan to be removed from terror, www.i24news.tv, ‏23 באוקטובר 2020
  20. ^ ברק רביד, גיא אלסטר, ישראל וסודאן הכריזו על הסכם נורמליזציה בין המדינות, וואלה!News, ‏23 באוקטובר 2020
  21. ^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה, סוף לעשרות שנים של עוינות: הושג הסכם בין ישראל לסודאן, באתר ynet, 23 באוקטובר 2020
  22. ^ 1 2 ישראל וסודאן הכריזו על הסכם נורמליזציה בין המדינות, באתר וואלה!
  23. ^ ברק רביד, מחשש לפגיעה בנורמליזציה: ישראל לוחצת על ארה"ב להעביר חוק חסינות לסודאן, וואלה!News, ‏7 בדצמבר 2020
  24. ^ יענקי פרבר, ארצות הברית הסירה רשמית את סודאן מרשימת המדינות שתומכות בטרור, בחדרי חרדים, ‏14 בדצמבר 2020
  25. ^ ברק רביד, טראמפ אישר חסינות לסודאן מפני תביעות עתידיות בארה"ב, וואלה!News, ‏22 בדצמבר 2020
  26. ^ "U.S. receives $335 million from Sudan in victim compensation -Blinken". Reuters. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2021. 
  27. ^ אוריאל בארי, ‏מסתמן: אלפי מסתננים יחזרו לסודאן כחלק מהסכם השלום, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2020
  28. ^ הדר גיל-עד, איתמר אייכנר, מבקשי המקלט עוקבים בדריכות: "אם יהיה שלום אמיתי - נחזור לסודאן", באתר ynet, 25 באוקטובר 2020
  29. ^ מנכ"ל רשות האוכלוסין: לא מתוכנן גירוש מבקשי מקלט לסודאן עקב הסכם הנורמליזציה, Haaretz הארץ
  30. ^ סוכנות הידיעות AP,‏סודאן חתמה על "הסכמי אברהם" עם ארצות הברית, באתר ynet, ‏6 בינואר 2020
  31. ^ נעה לנדאוישראל תעביר 5 מיליון דולר לאו"ם למשלוח אספקת חיטה לסודאן, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2020
  32. ^ אריאל כהנא, חודש לאחר ההסכם: משלחת ישראלית מצומצמת יצאה לסודאן, ישראל היום, ‏23 בנובמבר 2020
  33. ^ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, אחרי 63 שנים: ממשלת סודאן מבטלת את חוק החרם על ישראל, ynet, ‏6 באפריל 2021
  34. ^ נטע בר, היסטוריה: סודאן ביטלה את "חוק החרם" על ישראל, ישראל היום, ‏6 באפריל 2021
  35. ^ שר הביטחון: מברך על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, ערוץ 7, ‏24 באוקטובר 2020
  36. ^ https://twitter.com/naftalibennett/status/1320040645248122880, Twitter
  37. ^ מפלגת בל"ד מגנה בחריפות את נרמול היחסים בין ישראל לסודאן, ערוץ 7, ‏24 באוקטובר 2020
  38. ^ דניאל סיריוטי, ‏"סודאן רצתה בהסכם לא פחות מישראל", באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2020
  39. ^ 1 2 ‘Ignition of new war:’ Sudan political parties reject Israel deal, אתר חדשות סודאן, 24 באוקטובר 2020