הסכם ישראל–מרוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסכם ישראל-מרוקו)
הסכם ישראל–מרוקו
ההסכם הקובע את חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, חתום על ידי נציגי ארצות הברית, ישראל ומרוקו, 22 בדצמבר 2020
ההסכם הקובע את חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, חתום על ידי נציגי ארצות הברית, ישראל ומרוקו, 22 בדצמבר 2020
נושא הסכם מדיני
מטרה כינון יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין ישראלישראל  ישראל לבין מרוקומרוקו  מרוקו
(בתיווך ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית)
חותמים
מקום חתימה ארמון המלך מוחמד השישי, רבאט, מרוקו
תאריך יצירה 22 בדצמבר 2020
תאריך הצגה 10 בדצמבר 2020
ישראל (בצבע כתום) ומרוקו (בצבע ירוק) במפת המזרח התיכון.

הסכם ישראל–מרוקו הוא הסכם נורמליזציה בין ממלכת מרוקו למדינת ישראל בתיווך ארצות הברית עליו הוכרז ב-10 בדצמבר 2020.

ההסכם נחתם ברבאט ב-22 בדצמבר 2020[1][2] וב-26 בינואר 2021 פתחה ישראל משרד קישור ברבאט וב-9 בפברואר 2021 פתחה מרוקו משרד קישור בתל אביב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל–מרוקו

בין ישראל למרוקו התקיימו יחסים דיפלומטיים גלויים וחשאיים לאורך השנים. על אף שמרוקו שלחה כוחות צבא שנלחמו כנגד ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור היא התבלטה כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל על ציר הזמן. המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. בעקבות הסכם אוסלו בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות בדרג של משרדי אינטרסים. אולם בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו לחלוטין את יחסיה עם ישראל. לאחר כן, התקיימו יחסים חשאיים וכניסת תיירים ישראליים למרוקו התאפשרה רק דרך מדינה שלישית, והויזה הונפקה בפועל רק במשרדי ביקורת הגבולות במרוקו.

בפברואר 2019 פורסם כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפגש בחשאי עם שר החוץ המרוקאי, נאסר בוריטה בשולי עצרת האו"ם בניו יורק, ודן עמו בנרמול היחסים ובמאבק נגד איראן[3].

זמן קצר לאחר ההכרזה על הסכמי אברהם, כבר הוזכרה מרוקו כמדינה אפשרית שתצטרף להסכמים[4][5]. את התיווך בין ישראל למרוקו הובילו ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ'.

הדיווח על ההסכם והצעדים בדרך לחתימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו, ראש המל"ל מאיר בן שבת והיועץ לנשיא טראמפ ג'ארד קושנר, יורדים ממטוס אל על שהביא אותם למרוקו, 22 בדצמבר 2020
המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו בארמון המלך ברבאט. בתמונה (מימין לשמאל): מוחמד השישי, מלך מרוקו, ג'ארד קושנר ומאיר בן שבת, 22 בדצמבר 2020

ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיווח על ההסכם המתגבש והכריז: "עוד פריצת דרך היסטורית. שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון"[6].

אנדרה אזולאי, יועצו הבכיר של מלך מרוקו, אמר בראיון לעיתונות הישראלית כי "מדובר בהסכם רשמי עם יחסים דיפלומטיים מלאים". מאידך, מהודעת חצר המלוכה המרוקאית עלה שלפחות בשלב הראשון לא יחתמו הסכמי נורמליזציה ולא יהיו חילופי שגרירים אלא יתרחשו שני מהלכים אחרים: החזרת מערכת היחסים הפורמלית לרמתה מלפני שנת 2002 (כלומר פתיחת נציגויות ומשרדי מסחר) ואישור טיסות ישירות[7].

במקביל, הכירה ארצות הברית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית[8]. הממשל מסר שארצות הברית מאמינה שמדינה עצמאית במערב סהרה היא לא אפשרות ריאלית לפתרון הסכסוך. לטענת ממשל טראמפ, הפתרון היחיד הוא אוטונומיה תחת ריבונות מרוקאית, בדומה לעמדת מרוקו. בכך הפכה ארצות הברית למדינה היחידה במערב (פרט לצרפת[דרוש מקור]) שמכירה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו[9].

על הפרק עמדו גם קידום עסקאות כלכליות, בעיקר בתחום החקלאות, וכן עסקאות נשק[10]. דווח שממשל טראמפ קידם מכירת 4 מל"טים למרוקו. בכיר בממשל אמר שאין קשר להסכם ולא בטוח שיהיה אפשר לאשר המכירה[11]. כן דווח ברויטרס שממשל טראמפ הודיע לקונגרס על היתכנות של עסקת נשק עם מרוקו, בהיקף של מיליארד דולר. לפי הדיווח, מדובר במכירת כלי נשק ומל"טים[12]. גם פורסם שהממשל הבטיח להשקיע במרוקו 3 מיליארד דולר. גורם בממשל אישר שהממשל בחן השקעה של הסכום, אך הכחיש קשר להסכם עם ישראל[13].

ב-22 בדצמבר 2020, משלחת אמריקנית-ישראלית טסה למרוקו, כדי להתחיל במגעים לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בראש המשלחת עמדו יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, והיועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מספר הטיסה הוא LY555 (חמסה, חמסה, חמסה). כמחווה לתרבות המשותפת בין ישראל ומרוקו, המטוס קושט בעיטור חמסה ודגלי המדינות בצירוף המילה שלום בעברית אנגלית וערבית[14]. כעבור כמה ימים, משלחת בכירים ממרוקו הגיעה לישראל על מנת לקדם את ההסכם עם ישראל, בביקור גומלין אשר נועד לבחון את השמשת הבניין ששימש את הנציגות המרוקנית בתל אביב שפעלה עד שנת 2000[15].

תוכן ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקדמה להסכם כוללת מספר סעיפים. הדגשה של הצהרת ארצות הברית בה היא:

  • מכירה בריבונותה של מרוקו על כל סהרה המערבית ומאשררת את הצעת האוטונומיה של מרוקו כבסיס היחיד לפתרון הסכסוך באזור.
  • תעודד פיתוח כלכלי וסוציאלי עם מרוקו ותפתח קונסולייה בדאח'לה על מנת לקדם הזדמנויות כלכליות ועסקיות באזור.

תזכורת לעמדותיו העקביות של מלך מרוקו מוחמד השישי לגבי השאלה הפלסטינית ומעמדה המיוחד של ירושלים. הכרה בתפקידה ההיסטורי של מרוקו בקירוב עמי האזור ובקשרים המיוחדים של מרוקו עם הקהילה היהודית במרוקו, ברחבי העולם ובישראל. שימת לב לכך שייסוד יחסים דיפלומטיים מלאים מקדם את האינטרסים של שתי המדינות, ויקדם את השלום והביטחון באזור.

ההסכמות בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישור טיסות ישירות בין המדינות ורשות למעבר במרחב האווירי.
  • חידוש מיידי של יחסים דיפלומטיים מלאים.
  • קידום שיתוף פעולה כלכלי חדשני ודינמי.
  • קידום שיתוף פעולה במסחר, כלכלה והשקעות, חדשנות וטכנולוגיה, תעופה אזרחית, אישורי כניסה ושירותים קונסולריים, תיירות, מים, חקלאות וביטחון תזונתי, פיתוח, אנרגיה ותקשורת.
  • פתיחה מחודשת של משרדי הקישור ברבאט ובתל אביב.

חתימת ההסכם והצעדים בעקבותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס חתימת הסכם ישראל–מרוקו בארמון מלך מרוקו ברבאט. בתמונה (מימין לשמאל): ראש ממשלת מרוקו, סעד א-דין אל-עות'מאני, ג'ארד קושנר ומאיר בן שבת, 22 בדצמבר 2020

ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים. ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.

שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה הודיע כי בעוד שבועיים ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות. בנוסף, נחתמו שני הסכמים בין ארצות הברית ומרוקו[16].

ב-28 בדצמבר הגיעה לישראל משלחת מרוקנית, במטרה לקדם את הקשרים בין המדינות.

ב-15 בינואר 2021 הוענק לטראמפ העיטור הגבוה ביותר של מלך מרוקו, "בשל פועלו לקידום הנורמליזציה בין ישראל למרוקו". במקביל הוענקו עיטורים לג’ארד קושנר ולאבי "על פועלם למען ההסכם"[17].

ב-21 בינואר 2021 חתמו ישראל ומרוקו על הסכם לטיסות ישירות בין המדינות, המאפשר הפעלת טיסות נוסעים ישירות בין ישראל למרוקו ללא כל הגבלה, ובנוסף מאפשר הפעלת 10 טיסות מטען שבועיות מישראל למרוקו וממרוקו לישראל[18].

ב-26 בינואר 2021 פתחה ישראל משרד קישור ברבאט. הדיפלומט דוד גוברין מונה לראש הנציגות[19].

ב-9 בפברואר 2021 פתחה מרוקו משרד קישור בתל אביב, בראשות הדיפלומט עבד א-רחים ביוד[20].

תגובות בעניין יחסי ישראל–מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל  ישראל: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל החלופי בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי ברכו[21].
  • מרוקומרוקו  מרוקו: מוחמד השישי, מלך מרוקו, תמך בהסכם והורה ובעקבות ההכרזה הורה לשפץ אתרים יהודיים במדינה[22]. במקביל הדגיש תמיכה בפתרון שתי המדינות[23]. יו"ר המפלגה הסוציאליסטית, מוחמד נביל עבדאללה, כינה את ההסכם "נקודת מפנה היסטורית"[24].
  • איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות: יורש העצר, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן צייץ בטוויטר כי הוא תומך בהסכם הנורמליזציה הין ישראל למרוקו וברך על ההודעה של ארצות הברית על ההכרה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית: "מדובר בצעד ריבוני שלוקח חלק במאמצנו המשותפים לעבר יציבות, שגשוג ושלום צודק ובר-קיימא באזור"[21].
  • בחרייןבחריין  בחריין: חמד, מלך בחריין, בירך על ההחלטה המרוקאית לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ועל הכרתה של ארצות הברית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית[25].
  • ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית: יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הביע תמיכה בהסכם והגדיר אותו: "צעד חיובי וראוי למען היציבות ושגשוג האזור כולו"[26].
  • מצריםמצרים  מצרים: נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי צייץ בטוויטר כי הוא "מוקיר צעד חשוב זה ומחשיב אותו כהישג נוסף במסגרת היציבות ושיתוף הפעולה האזורי באזורנו"[21].
  • עומאןעומאן  עומאן: משרד החוץ של עומאן פרסם בטוויטר ברכה להסכם[27].
  • ונצואלהונצואלה  ונצואלה המשלחת הדיפלומטית של ונצואלה לממלכת מרוקו כתבה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה: "אנו מברכים את ממלכת מרוקו על שיקום היחסים הדיפלומטיים עם ישראל וההכרה שקיבלה מארצות הברית של אמריקה בנוגע להצעתה בסהרה. אנו מקווים כי התקדמות זו תתרום לשלום וליציבות[28].
  • גואטמלהגואטמלה  גואטמלה משרד החוץ במדינה הצהיר כי "גואטמלה מברכת על שיקום היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת מרוקו למדינת ישראל" והוספיה כי "המדינה מקווה שיוזמה זו תכלול מדינות אחרות המשתתפות בתהליכים אלו".
  • צרפתצרפת  צרפת הצהירה כי המדינה מברכת על ההודעה על חידוש היחסים הדיפולמטיים בין מרוקו לישראל, שהם שותפים עיקרים והיא הכריזה כי צרפת מעוניינת למצוא פתרון פוליטי על בסיס החלטות מועצת ביטחון של האו"ם בעניין סהרה המערבית[29].
  • ספרדספרד  ספרד: שרת החוץ הספרדית, ארנצ'ה גונסאלס לאיה, אמר כי מדינתה מברכת על נורמליזציה של היחסים בין המרוקאים לישראלים, אך במקביל דחתה את ההכרה של ארצות הברית בתביעתה של מרוקו כלפי סהרה המערבית[30][31].

נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרוקומרוקו  מרוקו: תנועת האחדות והרפורמה הדתית - איסלאמיסטית, מסרה בהצהרה כי המהלך "מגונה" והיא מוקיעה את כל "ניסיונות הנורמליזציה וההסתננות הציונית"[32].
  • איראןאיראן  איראן: גינתה את ההסכם וכינתה אותו "בגידה בפלסטינים".
  • הג'יהאד האסלאמיהג'יהאד האסלאמי  הג'יהאד האסלאמי: הביע ביקורת חריפה על הסכם והתנועה הוציאה מסר שאמר כי "הנורמליזציה בין מרוקו לישראל היא בגידה בפלסטין ובאל-קודס"[33].

תגובות בעניין ההכרה בריבונות מרוקו במערב סהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרוקומרוקו  מרוקו: המפלגה האיסלאמיסטית הצדק והפיתוח הוציאה תגובה מעורבת ביחס למהלך. בעוד שבירכה על ההכרה האמריקנית בסהרה המערבית והביעה תמיכה במלך, הדגישה את התנגדותה לישראל[32].
  • רוסיהרוסיה  רוסיה: משרד החוץ הרוסי אמר כי ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית מנוגדת לחוק הבינלאומי.
  • חזית הפוליסריו: אמרה על ההסכם כי מדובר "בהפרה בוטה של אמנת האו"ם וההחלטות, שלהן לגיטימיות בינלאומית" ושהדבר "חוסם את מאמצי הקהילה הבינלאומית למצוא פתרון לסכסוך"[34].
  • אלג'יריהאלג'יריה  אלג'יריה: שם ממוקמת תנועת פוליסריו ושבה מתגוררים כמעט 200 אלף פליטים מסהרה המערבית, גינתה את ההסכם וכינתה אותו "תכסיסים של זרים" שמטרתם לדבריה לערער על יציבותה, כשהיא מזכירה את ישראל. "הרצון של הישות הציונית הוא להתקרב לגבולותינו", האשים ראש הממשלה עבד אל-עזיז ג'ראד[35].
  • האו"םהאו"ם  האו"ם: מזכ"ל הארגון, אנטוניו גוטרש מסר לכלי תקשורת בעולם את המסר שאמר כי "עמדת האו"ם לא השתנתה ולפיה על הפתרון להתבסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם"[36][37].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדו בן פורת וניצן קידר, הסכם היסטורי עם מרוקו | נתניהו: יהיה שלום חם, תודה לטראמפ ולמלך מרוקו מוחמד השישי, ערוץ 7, ‏10 בדצמבר 2020
  2. ^ איתמר אייכנר, נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, ynet, ‏22 בדצמבר 2020
  3. ^ פרסום ראשון: נתניהו נפגש בחשאי עם שר החוץ של מרוקו, חדשות 13, ‏17 בפברואר 2019
  4. ^ איתמר אייכנר, בכירים מדיניים: הבאה שצפויה לחתום - עומאן. מגעים גם עם מרוקו, באתר ynet, 16 בספטמבר 2020
  5. ^ נתן גוטמן, גילי כהן ועומרי חיים, גורמים בממשל ארה"ב: מרוקו עשויה להיות המדינה הבאה שתנרמל את יחסיה עם ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוגוסט 2020
  6. ^ דונלד טראמפ, Another HISTORIC breakthrough today, טוויטר, ‏10 בדצמבר 2020
  7. ^ מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף, N12, ‏10 בדצמבר 2020
  8. ^ טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, באתר וואלה!‏, 10 בדצמבר 2020
  9. ^ מפת מרוקו שונתה בעקבות ההסכם: "40 שנות דיונים נמחקות בציוץ", ynet, ‏12 בדצמבר 2020
  10. ^ ההסכם עם מרוקו - הערכה: בימים הקרובים - מדינה נוספת, כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏10 בדצמבר 2020
  11. ^ ממשל טראמפ מקדם מכירת מל"טים למרוקו; בכיר בארה"ב: אין קשר להסכם, וואלה!News, ‏10 בדצמבר 2020
  12. ^ הפוליטיקאים במרוקו משבחים, האזרחים תוהים לאן נעלמו הפלסטינים, ynet, ‏11 בדצמבר 2020
  13. ^ עמיחי שטיין, כאן חדשות, דיווח, טוויטר, ‏11 בדצמבר 2020
  14. ^ טיסת המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו נחתה ברבאט, מעריב, ‏22 בדצמבר 2020
  15. ^ המפה של נתניהו הרגיזה את מרוקו, ערוץ 7
  16. ^ שר החוץ של מרוקו: "עידן חדש ביחסים, הנציגויות ייפתחו תוך שבועיים", וואלה!News, ‏22 בדצמבר 2020
  17. ^ "מרוקו העניקה לטראמפ את העיטור הגבוה ביותר בשל פועלו לקידום השלום עם ישראל" ניוזדסק, 16 בינואר 2021
  18. ^ אריאל כהנא, ישראל ומרוקו חתמו על הסכם לטיסות ישירות בין המדינות, ישראל היום, ‏21 בינואר 2021
  19. ^ ברק רביד, 20 שנים לאחר סגירתה: ישראל פתחה מחדש את הנציגות הדיפלומטית במרוקו, וואלה!News, ‏26 בינואר 2021
  20. ^ זקן, דני (9 בפברואר 2021). "ישראל ומרוקו פתחו את משרדי הקישור הדיפלומטיים ביניהן". Globes. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2021. 
  21. ^ 1 2 3 רה"מ על הסכם היחסים עם מרוקו: "אור גדול"; גנץ: "צעד משמעותי", חדשות 13
  22. ^ מלך מרוקו הורה: אתרים יהודיים - ישופצו, כיכר השבת
  23. ^ רה"מ על הסכם היחסים עם מרוקו: "אור גדול"; גנץ: "צעד משמעותי", חדשות 13
  24. ^ דניאל סלאמה ורויטרס, הפוליטיקאים במרוקו משבחים, האזרחים תוהים לאן נעלמו הפלסטינים, באתר ynet, 12 בדצמבר 2020
  25. ^ جلالة الملك المفدى يرحب باعتراف الولايات المتحدة بسيادة المملكة المغربية على منطقة الصحراء المغربية وافتتاح قنصلية أمريكية في مدينة الداخلة
  26. ^ כפיר אדר, העולם הערבי בירך על השלום עם מרוקו, בדובאי אפילו הדליקו נר חנוכה, באתר אייס, 11 בדצמבר 2020
  27. ^ سلطنة عمان ترحب بتطبيع العلاقات بين المغرب وإسرائيل, ‏11 בדצמבר 2020
  28. ^ Venezuela en Marruecos, הציוץ של המשלחת, טוויטר, ‏11 בדצמבר 2020
  29. ^ La France au Maroc, הציוץ, טוויטר, ‏11 בדצמבר 2020
  30. ^ "‘Doesn’t serve Palestinians’: Israel-Morocco to normalise ties". Al Jazeera (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2020. 
  31. ^ שרת החוץ של ספרד לוואלה! NEWS: לנצל את הנורמליזציה לפתרון מול הפלסטינים, באתר וואלה!
  32. ^ 1 2 מחלוקת במפלגת השלטון האסלאמיסטית במרוקו: "נגד הכיבוש הציוני", וואלה!News, ‏13 בדצמבר 2020
  33. ^ נעה לנדאו וג'קי חורי, מרוקו תכונן יחסים עם ישראל בתמורה להכרת ארה"ב בריבונותה בסהרה המערבית, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2020
  34. ^ מנדי קוגוסובסקי, סהרה המערבית: הפרס הגדול של מרוקו, IsraelDefense, ‏13 בדצמבר 2020
  35. ^ מפת מרוקו שונתה בעקבות ההסכם: "40 שנות דיונים נמחקות בציוץ", ynet, ‏12 בדצמבר 2020
  36. ^ אי-פי והארץ, טראמפ הכיר בריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית, אך הסכסוך רחוק מלהסתיים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2020
  37. ^ משלחת מישראל וארה"ב המריאה למרוקו; קושנר: "נחתום על שורה של הסכמים", וואלה!News, ‏22 בדצמבר 2020