הסכם לונדון (1913)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה)

הסכם לונדון משנת 1913 היה הסכם בינלאומי שנחתם בלונדון ב-30 במאי 1913, והסדיר את הדרישות הטריטוריאליות בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה. הצדדים להסכם היו מדינות הליגה הבלקנית המנצחות - סרביה, יוון, בולגריה ומונטנגרו מצד אחד, והאימפריה העות'מאנית המובסת מצד שני. המעצמות העיקריות בריטניה, גרמניה, רוסיה, איטליה ואוסטרו-הונגריה היו גם הן צד להסכם. עם תום המלחמה עמדו שלוש נקודות עיקריות במחלוקת:

בהסכם נוסחו הקביעות הבאות:

  • אלבניה הוכרזה עצמאית, וסרביה, מונטנגרו ויוון חויבו להסיג את כוחותיהן משטחה.[דרושה הבהרה]
  • סנג'ק נובי פזאר חולק בין מונטנגרו וסרביה.
  • בולגריה זכתה ברוב שטחה של תראקיה.
  • לא הושגה הכרעה בעניין גורלה של מקדוניה.

ההסכם שנכפה על ידי המעצמות כמו גם העובדה שלא הסדיר את כל הנקודות השנויות במחלוקת הביא לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה. זו הסתיימה זמן קצר לאחר מכן עם חתימת הסכם בוקרשט אשר שינה את קביעותיו של הסכם לונדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם לונדון בוויקישיתוף


Siegelprägungen 1643 BBB 4,3x4.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.