הסכם מכללא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסכם מכללא או חוזה מכללא הוא הסכם שלא נאמר במפורש בין הצדדים, אך הוא משתמע מתוך התנהגותם. גם כאשר יש חוזה מפורש בין הצדדים ניתן להתייחס אליו כאילו יש בו גם תנאי מכללא - תנאי שלא נכלל במפורש בחוזה אך הוא משתמע מתוך מהות החוזה.

דוגמה: בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגד הידוע בציבור שלה לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא". מתוך ההחלטה:

זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.[1]

דוגמה: הסכם עבודה בין מעסיק לעובד כולל את פרטי זכויותיו של העובד (שכר, חופשה וכו'). פעמים רבות לא נכללת בחוזה כזה הדרישה שעל המעסיק לספק עבודה לעובד, כלומר להטיל עליו משימות, ועל העובד לבצע משימות אלה. אף שלא נאמרה במפורש, דרישה זו היא בגדר תנאי מכללא, שהפרתה היא הפרת החוזה. על חשיבותו של התנאי מכללא בהסכם עבודה אישי עמד בית הדין הארצי לעבודה: "בשל המיוחד בחוזה העבודה האינדיבידואלי - הדרך והנסיבות שבהן הוא נכרת, משך חייו ופעולתו - ממלא התנאי מכללא תפקיד רב משקל בהרבה משתנאי מסוג זה ממלא בחוזים אחרים."[2]

מטבע הדברים, הוכחת קיומם של תנאי מכללא או הסכמה מכללא קשה מאשר הוכחת קיומה של הסכמה מפורשת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החלטה בתיק 028593/06, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
  2. ^ דב"ע מד/2-29 שפילמן נגד מגן דוד אדום