הסכם פריז (2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם פריז
ParisAgreement.svg
חותמים הרפובליקה העממית של סין, רוסיה, הודו, יפן, תוניסיה, גרמניה, קנדה, קוריאה הדרומית, צרפת, איראן, טורקיה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום יצירה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 12 בדצמבר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית, ערבית, ספרדית, שפות סיניות, רוסית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסכם פריז הוא הסכם שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם, העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז[1] ונחתם בשנת 2016. נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. הסכם פריז הוא הסכם המקיף בתחום האקלים הראשון בעולם[2].

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית - המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד[3].
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים. והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון
  3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים[4].

האסטרטגיה להשגת המטרות כונתה 20/20/20: הפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) ב -20%, הגדלת נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ב -20%, ועלייה ב-20% חסכון באנרגיה[5].

אימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אשררו את ההסכם[6]. ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי[7].

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2018 התכנסה בקטוביץ שבפולין ועדה שגיבשה תוכנית פעולה מוגדרת ליישום מעשי של הסכם פריז. הנציגים הצליחו לגבש תקנות שלפיהן המדינות החברות בהסכם ימדדו, ידווחו ויאמתו את היקף פליטות גזי החממה שהן אחראיות לו[8].

בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תוכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם. בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים[9].

בסוף שנת 2019 העריכו גורמים באו"ם, בהתאם לדו"ח תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), שעל פי הממצאים העדכניים יש לעדכן את היעדים שנקבעו בהסכם פריז, שכן אלו לא יספיקו כדי למנוע את ההתחממות בקצב שנשאף אליו בהסכם פריז. בנוסף העריכו באו"ם שלא נעשה מספיק גם כדי לעמוד ביעדי ההסכם המקוריים, ושהמדינות החתומות עליו מתקשות להגיע ליעדים שנקבעו. עם זאת, דו"ח של צמיחת פליטת הפחמן לשנת 2019 הראה שאמנם גדלה כמות הפליטות, אך קצב הצמיחה קטן (גידול של 0.6% לעומת שנת 2018, זאת בהשוואה לגידול בשנה קודם לכן שעמד על 2.1%)[10].

יציאה מההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה.

פרישתה וחזרתה של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על פתיחה בהליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שהייתה אחת ההבטחות המרכזיות של דונלד טראמפ מאז נכנס לבית הלבן, ובמקביל על פתיחה במשא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית"[11]. ב-4 בנובמבר 2020, יום לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן הפסיד טראמפ ליריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, הודיע הממשל על הפרישה מהאמנה[12]. ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך[13].

ב-21 בינואר 2021, שעות לאחר שנכנס לבית הלבן, חתם ביידן על מכתב שמחזיר את ארצות הברית להסכמי האקלים, בתוך 30 יום[14]. בנוסף, מינה ביידן כשליחו המיוחד לענייני אקלים את ג'ון קרי, שכיהן כשר החוץ של ארצות הברית בתקופת ממשל אובמה וסייע בניהול המשא ומתן על הסכם האקלים של פריז[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם פריז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אי-פי, נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
  2. ^ U.S., China formally enter climate change deal, www.cbsnews.com, ‏SEPTEMBER 3, 2016 (בAmerican English)
  3. ^ צפריר רינתועידת האקלים אישרה את ההסכם ההיסטורי לבלימת ההתחממות הגלובלית, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
  4. ^ סוכנויות הידיעות‏, חרף הבטחת טראמפ: לפרישה מהסכם פריז לא יהיו השלכות מידיות לארה"ב, באתר וואלה!‏, 02 ביוני 2017
  5. ^ "European 20-20-20 Targets". RECS International. אורכב מ-המקור ב-2 September 2019. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2019.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  6. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וסין אישררו את הסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2016
  7. ^ עדי חשמונאי‏, ישראל אשררה את הסכם האקלים: "מחויבים למאבק בהתחממות הגלובלית", באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2016
  8. ^ Harvey, Fiona (16 בדצמבר 2018). "What was agreed at COP24 in Poland and why did it take so long?". The Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2020. , אתר הגרדיאן
  9. ^ צעד היסטורי במאבק נגד שינויי האקלים: תוכנית הענק של גרמניה לגמילה מפחם - דה מרקר
  10. ^ שני אשכנזי, ‏כמה משרות יוצר דולר שמושקע באנרגיה ירוקה לעומת דולר שמושקע בדלקים מזהמים?, באתר גלובס
  11. ^ רויטרסהנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
  12. ^ עומר כביר, ארה"ב פרשה אתמול מהסכם פריז, בינואר זה יכול להשתנות, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2020
  13. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות‏, גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם", באתר וואלה!‏, 02 ביוני 2017
  14. ^ הארץ וניו יורק טיימס, מפשיל שרוולים: אלה הצווים וההוראות עליהם חתם נשיא ארה"ב הטרי ג'ו ביידן, באתר הארץ
  15. ^ צפריר רינתביידן צפוי לשקם את המאבק במשבר האקלים, אך ספק אם ירחיק לכת, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020



P globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.