הסלון של ברטה צוקרקנדל
הסלון של ברטה צוקרקנדל-שפס היה הסלון התרבותי החשוב ביותר בווינה ממפנה המאה העשרים ועד האנשלוס. היה קיים בווינה משנת 1888 ועד קצת לפני האנשלוס בשנת 1938.[1] הוא היה ממוקם בביתה של ברטה צוקרקנדל, תחילה בנוסוואלדגאזה בווינה-דובלינג,[1] אחר כך בפאלה ליבן אאוספיץ ברינגשטראסה ליד בורגתיאטר וממול לבית העירייה ואוניברסיטת וינה.
הסלון הוקם במסורת הסלונים הספרותיים של פאני פון ארנשטיין בימי קונגרס וינה.
בסלון של צוקרקנדל התארחו מפורסמים רבים בהם גוסטב קלימט, גוסטב מאהלר, מקס ריינהרדט, ארתור שניצלר ואלמה מאהלר. היא גם תמכה באמנים כמו אנטון.[2]
אחותה סופי הייתה נשואה לפול קלמנסו, אחיו של ראש ממשלת צרפת ז'ורז' קלמנסו, והעניקה לסלון קשרים לחוגים פריזאיים.
הקמת הסלון בנוסוואלדגאזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוקרקנדל זכרה את הדברים הבאים על הסלון המקורי שלה לקראת סוף חייה בגלות: "עד מהרה הבית שלנו היה מרכז של קבוצת חברים; אמנים, מדענים, מוזיקאים. מאז נעורי המוקדמים הייתי רגילה לקבל אורחים. עשיתי זאת בדרך לא שגרתית לעיתים קרובות, אבל אנשים הגיעו ל"ז'אנר" "בית החלומות" שלנו. לעיתים קרובות גילינו גם אטרקציה נוספת: עצי האגוז הגדולים בגינה שלנו הם אותם עצים שתחתיהם ישב פעם אחד מהמבקרים התכופים שלנו. הוא תמיד אמר שהוא לא בא אליי, אלא לעצי האגוז, שבצילם הוא חש השראה. מבקר זה היה יוהאן שטראוס, ששמו היה קשור לווינה יותר מכל שמות האישים המפורסמים של המאה ה-19. איש זקן, אבל עדיין כל כך חי עד שכל גופו נראה מלא בקצב הוואלס".[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורה אחימאיר, בסלון של ברטה, עם עובד, 2022.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Zuckerkandl, Bertha (1939). Ich erlebte fünfzig Jahre Weltgeschichte. Stockholm : Bermann-Fischer.
- ↑ Kandel, Eric (2012-03-27). The Age of Insight: The Quest to Understand the Unconscious in Art, Mind, and Brain, from Vienna 1900 to the Present (באנגלית). Random House Publishing Group. ISBN 978-1-4000-6871-5.
- ↑ Zuckerkandl, Bertha (1939). Ich erlebte fünfzig Jahre Weltgeschichte. Stockholm: Bermann-Fischer. p. 164.