הסליק ברשפון
משטח הבטון המכסה את הסליק. במשטח 2 פתחים ומספר לוחות הנצחה. | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | סליק |
שימוש | מחסן נשק |
כתובת | רחוב הפרחים |
מיקום | רשפון |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1937–1938 |
תאריך פתיחה רשמי |
הסליק: 1938 הסליק המשוחזר: 2013 |
חומרי בנייה | בטון |
קואורדינטות | 32°11′57″N 34°49′26″E / 32.199167°N 34.823889°E |
הסליק ברשפון | |
הסליק ברשפון הוא סליק שנבנה במושב רשפון ב-1937 על ידי מייסדי היישוב בשיתוף ההגנה כדי לשמור על הנשק הלא חוקי שרכשו וקיבלו. הסליק שימש את בני המקום עד קום המדינה אך סודו נשמר גם אחרי מלחמת העצמאות. קיומו נחשף רק ב-2006 במהלך עבודות להריסת המבנה שמעליו. הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך הקמת הסליקים ביישוב העברי החל לאחר מלחמת העולם הראשונה בעקבות המכסות שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על החזקת נשק באופן חוקי. המאורעות שהתחוללו בשנים שלאחר המלחמה הביאו את הנהגת היישוב והיישובים למסקנה שכדי להתגונן טוב יותר יש צורך ביותר נשק מעבר למכסה שהקציבו הבריטים והחל מסע רכש משמעותי, בארץ ובחו"ל. הבריטים שניסו לעצור תהליך זה ערכו חיפושים אינטנסיביים אחרי הנשק ביישובים ברחבי הארץ לכן ננקטו שלל פתרונות כדי להחביא את הנשק שהתבססו בעיקר על הטמנתו באדמה. הפתרון הנפוץ היה שימוש במיכלים וצנורות אטומים אולם במקרים רבים נבנו סליקים מבטון עם מנגנונים מתוחכמים לכניסה אליהם. מירב הסליקים שנבנו בארץ לא התגלו על ידי הבריטים למרות חיפושים קפדניים[1] ומספר סליקים המשיכו להיות חבויים ולשמש לאחסון נשק ותחמושת גם לאחר הקמת המדינה עד גילויים ופתיחתם שנים רבות לאחר מכן.
הקמת הסליק ברשפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושב רשפון הוקם ב-1936 ולפי הסכם עם המשטרה הבריטית הוקצה למקום כוח נוטרים ומספר רובים, שהוחזקו באופן חוקי, להגנה על המקום[2][3]. זמן קצר לאחר הקמתו פרצו המאורעות של המרד הערבי הגדול והישוב החדש הותקף תדיר על ידי כנופיות ערביו מהכפר אל-חרם ששכן בקרבת חוף הים ממערב למושב.
כדי להתגונן מהתקיפות הוקם ב-1937, במרכז היישוב, מבנה ציבורי מבטון כשקומת הקרקע שכנו גן ילדים (בצד דרומי), צרכניה (במרכז) ומרפאה (בצד הצפוני). על גגו של המבנה הוצבה תחנת נוטרים בה גם הוחזק הנשק החוקי של היישוב. על גגו של חדר הנוטרים הוצב זרקור שסייע בלילות השמירה. במקביל לבניית הבניין העילי חפרו אנשי המשק, בסיוע ארגון ההגנה, סליק מתחת גן הילדים שם החזיקו את הנשק הבלתי חוקי שרכשו או קיבלו מההגנה. הירידה לסליק נעשתה על ידי הזזת 4 אריחים ברצפת השירותים של הגן. למרות מספר חיפושים שערכו הבריטים ביישוב לא התגלה הסליק. הסליק נוהל על ידי בן המושב משה זילבר[4].
גילוי הסליק ושימורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קום המדינה המשיך הבניין מעל פני הקרקע לשמש את חברי המושב למטרות ציבוריות שונות[5] וזאת בזמן שאנשי הביטחון של המושב המשיכו לשמור בסוד על קיום הסליק עם הנשק והתחמושת שבתוכו[6]. ב-2 באוגוסט 2006 נהרס המבנה העליון, לאחר שנמצא לא בטיחותי, ובמהלך ההריסה נחשף פתח הירידה לסליק. בסליק נמצאו כלי נשק חלודים, רימונים ופצצות מרגמה בארגזים שהתפוררו עם השנים. הציוד טופל בסיוע משטרת ישראל ולאחר דיונים של מספר שנים הוחלט, בהסכמת ועד רשפון ומועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, לשמר את האתר ולהנציח את ההיסטוריה שלו.
במסגרת תהליך השימור נוקה הסליק, הותקנה בו תאורה ונפתחו פתחי אוורור. בבסיס הבטון, שהיווה את תקרתו של הסליק, נקבעו 3 לוחות מאריחי קרמיקה עם תמונות מחשיפת הסליק ותכולתו. בחנוכה, 2 בדצמבר 2013, נערך במקום טקס חנוכת הסליק המשוחזר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון כהן, הסליק ברשפון, ב"המושב - אתר תנועת המושבים", עמוד 7
- אסתר רוזנפלד מספרת על המבנה הציבורי הראשון ברשפון, באתר מושב רשפון, 11 בנובמבר 2018
- הסליק ברשפון, סרטון באתר יוטיוב, עבודת בית ספר, 2016
- הסליק ברשפון, סרטון באתר יוטיוב, עבודת בית ספר, 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקרה גילוי הסליק הידוע ביותר היה הסליק ביגור שנחשף על ידי הבריטים במהלך השבת השחורה
- ^ בקשת רישיון לרובה שבידי ועד מושב רשפון, מתוך ארכיון המדינה, 1946-1941
- ^ בקשה לרישיון לרובה על שם מאיר בן שפר מרשפון, מתוך ארכיון המדינה, 1941-1937
- ^ משה זילבר, באתר רשפון
- ^ בין השאר הותקנו בו מדגרה ומכון מיון ביצים
- ^ הועלתה מאוחר יותר טענה לגבי הסכנה בפניה עמדו חברי המושב, ללא ידיעתם, כשפעלו בחיי היום יום מעל מצבור חומר נפץ מסוכן עקב חוסר טיפול
סליקים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
כללי | סליק • פורטל:אתרי מורשת בישראל/סליקים | |
אתרי סליקים | ||
אירועים | השבת השחורה | |
אישים | משה אגוזי • יקותיאל שבח • צבי בן-יעקב |