הספרוקיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןהספרוקיון
שלד של הספרוקיוןשלד של הספרוקיון

בהשוואה לאדם

בהשוואה לאדם
תקופה
סוף אאוקן-תחילת אוליגוקן 42.5–31 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
סוג: הספרוקיון
מינים
  • Hesperocyon coloradensis
  • Hesperocyon gregarius
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hesperocyon
סקוט, 1890
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספרוקיון (שם מדעי: Hesperocyon; מילולית: "כלב מערבי") הוא סוג יונק נכחד מתת-משפחת ההספרוקיוניים, אשר חי בסוף האאוקן ותחילת האוליגוקן שלפני 42.5 עד 31 מיליון שנה מזמננו, למשך 11.5 מיליון שנה. המאובנים של כלב קדום זה התגלו בדרום קנדה ובארצות הברית בקולורדו, מונטנה, ויומינג, דקוטה הדרומית והצפונית לאורך המאה ה-19 והם הוגדרו בידי החוקר האמריקאי ויליאם ברימן סקוט (אנ') על סמך ממצאים מססקצ'ואן. הסוג הכיל 2 מינים: Hesperocyon coloradensis ו-Hesperocyon gregarius.

ההספרוקיון היה מראשוני דמויי הכלב האמיתיים לאחר שהתפצלו כנראה מדמויי החתול לפני 42 מיליון שנה והוא נחשב גם לאחד מראשוני הכלביים בעולם, לצד מינים נוספים ממשפחתו. עם זאת הוא לא דמה לכלב, והיה בעל מראה של גחן, נמייה או סמור באורך 80 סנטימטרים ומשקל של 2 קילוגרם עם גוף מוארך, זנב ארוך מפותל וגפיים קצרות וחלשות. מבנה שיניו הזכיר מעט את שיני הבורופגיים הראשונים שהיו בעלי לסתות קצרות ובתוכם שיניים קצרות יחסית. מבנה זה העיד שהוא היה אוכל-כול ללא רמת התמחות גבוהה בטריפה, בניגוד לכלביים רבים שהם בעלי תזונה היפרקרניבורית. עם זאת מבנה הלסת שהייתה בעלת 42 שיניים העידה על שיוכו למשפחת הכלביים.

ככל הנראה הוא חי ביערות או בסבכים גבוהים וייתכן שחי רוב זמנו על העצים, שם חיפש טרף קטן או מזון אחר.

מבנה גופו מבלבל לעיתים עם הקיינודיכטיס - כלב דוב קדום קטן ממדים מאירואסיה שהיה בעל מראה דומה. עם זאת אין קשר ביניהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הספרוקיון בוויקישיתוף
שלד ואיור של הספרוקיון