הספרייה הלאומית הרוסית

הספרייה הלאומית הרוסית
Российская национальная библиотека
תאריך ייסוד 16 במאי 1795 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל אלכסנדר ורשינין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מועסקים 1,269 (נכון ל־31 בדצמבר 2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°56′01″N 30°20′08″E / 59.9335°N 30.335611°E / 59.9335; 30.335611
http://nlr.ru/
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
 
הספרייה הלאומית הרוסית
הספרייה הלאומית הרוסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספרייה הלאומית הרוסיתרוסית: Российская национальная библиотека, בעבר ספריית המדינה הציבורית על שם סלטיקוב-שצ'דרין וקודם לכן הספרייה הקיסרית הציבורית), הממוקמת בסנקט פטרבורג, היא הספרייה הציבורית הוותיקה ביותר ברוסיה. על אף שמה, אין מדובר בספרייה לאומית רשמית, ואין לבלבל ספרייה זו עם הספרייה הממלכתית של רוסיה - הספרייה הלאומית של רוסיה הממוקמת במוסקבה, בירת המדינה. הספרייה הלאומית הרוסית היא אחת הספריות הגדולות בעולם, עם כ-36 מיליון פריטים והיא הספרייה הגדולה והוותיקה ביותר במזרח אירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה הוקמה ב-16 במאי 1795 לפי צו מיוחד של הקיסרית יקתרינה הגדולה ונקראה בשם "הספרייה הציבורית הקיסרית". אדריכל המבנה היה יגור סוקולוב. הספרייה יועדה לשמש לא רק כמחסן ספרים, אלא כמקור של השכלה עממית הנגיש לכל. לפי התכנון המקורי מארגני הספרייה היו אמורים לכנס בה את כל הספרים שיצאו ברוסית מעולם וכן את הספרים השונים שיצאו על רוסיה בשפות השונות. יקטרינה עצמה עקבה מקרוב אחר בניית הספרייה ואף תרמה ספרים לאוסף הראשון.

פתיחתה הרשמית של הספרייה התקיימה ב-3 בינואר 1814, והיא הייתה אמורה להיות נגישה לכל שכבות העם. לאחר המהפכה הקומוניסטית ב-1917 שם הספרייה שונה ל"ספריית המדינה הציבורית", וב-1932 נוסף לה שמו של הסופר הרוסי מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין. בתקופת המצור על העיר בין אוגוסט 1941 לבין ינואר 1944 המשיכה הספרייה להיות פתוחה ולשרת את הציבור. ב-1992 שם הספרייה שונה שוב לספרייה הלאומית הרוסית.

לפי צו מיוחד של נשיא רוסיה הספרייה הוכרזה כאתר מורשת לאומי.

אוספים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה מחזיקה כמה מכתבי היד החשובים ביותר. בין כתבי היד נמצאים "כתב יד לנינגרד", ספר התנ"ך העברי השלם הקדום ביותר הידוע כיום, חלק מקודקס סינאיטיקוס מהמאה ה-4 והאוונגליון של אוסטרומיר מהמאה ה-10אוונגליון הסלבי העתיק ביותר הידוע כיום). כמו כן רכשה הספרייה את אוספיו של החכם הקראי אברהם פירקוביץ' (אוסף פירקוביץ' הראשון ואוסף פירקוביץ' השני) הכוללים אלפי כתבי יד יהודיים, קראיים ושומרוניים החל מהמאה ה-5. כן נמצא בספרייה אוסף גדול של קטעים מהגניזה הקהירית ובהם האוסף של אנטונין קפוסטין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]