הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
המרכז לתרבות מונגשת - משכנה של הספרייה לעיוורים
המרכז לתרבות מונגשת - משכנה של הספרייה לעיוורים
מיקום יגאל אלון 76, תל אביב
תאריך ייסוד 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל עמוס באר
קואורדינטות 32°20′00″N 34°51′21″E / 32.3332°N 34.8557°E / 32.3332; 34.8557
http://www.clfb.org.il/
(למפת נתניה רגילה)
 
הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה - המרכז לתרבות מונגשת (שבעבר נקראה "הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים") היא ספרייה לעיוורים, לקויי ראייה וקריאה שנוסדה בשנת 1951 על ידי חיה בם, שהייתה גם המנהלת הראשונה שלה במשך 26 שנים. הספרייה פועלת מתוך מטרה להגשים את זכותם של עיוורים ובעלי לקויות ראייה וקריאה להשכיל וליהנות מתרבות, ידע ואקטואליה, ומובילה את תחום הנגשת התרבות, התוכן והמידע בישראל.

משנת 1983 מנוהלת הספרייה על ידי עמותה רשומה[1]. הספרייה שוכנת בשכונת יד אליהו בתל אביב-יפו. שם נמצאים אולפני ההקלטות ומרכז ההפקה וההשאלה, המשרתים את מנוייה בכל רחבי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני ההקלטות של הספרייה

בשנת 1951, הזמין משרד הביטחון את ד"ר לודוויג כהן, עיוור מרוטרדם שבהולנד על מנת לייעץ בנושא שיקום חיילים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספרייה לעיוורים[2]. חיה בם, מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד כתיבת ברייל והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם.

אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. ב-1955 קיבלה הספרייה משכן משלה בנתניה. ב-1959 החלו להקליט ספרים על גבי סרטי הקלטה באולפנים המאוחדים בתל אביב וב-1972 החלו להקליט על קלטות שמע.

ב-1977 פרשה בם והוחלפה על ידי אורי כהן, בעצמו עיוור, שניהל את הספרייה במשך שלושים ושלוש שנים, עד סוף 2010[3]. ב-1980 הקימה הספרייה אולפן הקלטות עצמאי ברח' סמולנסקין 7 בתל אביב. ב-1983 נרשמה הספרייה כעמותה והחלה הפעלת ספרייה ניידת שכללה משאית שנסעה ברחבי ישראל והשאילה ספרי ברייל וספרים מוקלטים לעיוורים ולקשישים. השירות פעל במשך כחמש שנים וסייע לרבים שלא יכלו להגיע לספרייה בכוחות עצמם. כמו כן, החלה הספרייה להפיק ספרים משולבים לילדים - ספרים מודפסים המשלבים בתוכם דפי ברייל. ספרים אלו שימשו הורים עיוורים שהקריאו ספרים לילדיהם הרואים ובכך יכלו ליהנות מחוויית הקריאה המשותפת.

בשנים הבאות השתכללה הספרייה מבחינה טכנולוגית. ב-1987 החלו להסב ספרים לברייל בעזרת מחשב ולא בצורה ידנית. בשלוש השנים הבאות, הפכה הספרייה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת - הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה. ב-1993 נחנכה שלוחת הספרייה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב, שלוחה המכילה ספריית השאלה, חדרי עיון ושני אולפני הקלטה. ב-2001 רכשה הספרייה מדפסת ברייל תעשייתית, יחידה מסוגה בישראל. והחלה הסבה של ההקלטות לתקליטורים. ב-2004 הוכנסה המדיה הדיגיטלית ונוסדה ספריית התקליטורים. מאז, פסק בהדרגה תחום ההקלטה האנלוגית. שני פרויקטים גדולים של הספרייה באותה התקופה היו - הסבת התנ"ך שהוקלט בשנת 1959 על ידי השחקן שלמה ברטונוב לארבעה תקליטורים בטכנולוגיית MP3 והקלטת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער. בסוף 2010 פרש כהן לגמלאות[3] והוחלף על ידי יואב חפר[4] שסיים את תפקידו בספטמבר 2011[5] ובמקומו מונה בדצמבר 2011 עמוס באר[6].

פעילות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הנגשת ספרים, הספרייה משרתת כ-14,000 קוראים בכל הארץ - עיוורים, כבדי ראייה, בעלי לקויות למידה כגון דיסלקטים, בני 75 ומעלה ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה.

בתחום הנגשת תרבות, הספרייה מאפשרת לכל העיוורים וכבדי הראייה בישראל לצרוך את התכנים המונגשים, במרכזי תרבות שונים כמו תיאטראות ובתי קולנוע. בישראל חיים כ-24,000 עיוורים בעלי תעודת עיוור[7], ועשרות אלפי כבדי ראייה.

באפריל 2019 הנגישה הספרייה לראשונה[8] סרטון פרסומת של חברת קליל חלונות מעוצבים. הפרסומת שודרה לראשונה בטלוויזיה בערוץ 12 בשעות הפריים טיים במקבץ פרסומות בחדשות.

הספרייה יוצרת ומפיקה תוצרים נגישים במגוון תחומי תרבות:

בתחום הספרות
הספריייה יוצרת ומשאילה ספרים, כתבי עת, עיתונים בפורמט מוקלט, ספרים וכתבי עת בכתב ברייל, וספרים באותיות גדולות. בתחום הקולנוע וטלוויזיה - מפיקה פסקול מיוחד הכולל את פסקול הסרט המקורי יחד עם פסקול הכולל תיאור קולי של הנראה בסרט. בתחום התיאטרון - מנגישה הצגות בזמן אמת ("live"), כאשר המנגיש (הקריין) מתאר את המתרחש על הבמה, ומשלים לצופה העיוור, ששומע אותו באזניות, את הממד החזותי החסר. בתחום האמנות - כתיבת טקסט תיאורי נרחב הנותן סקירה מפורטת של כל מיצג, הנגשת טקסט התערוכה לכתב ברייל ואודיו, סיורי מגע – בהם ניתן לגעת ולחוש את פירטי המיצגים, בניית רפליקות או תמונות מובלטות של המיצגים המקוריים וזאת על-מנת שאדם המעוניין בכך יוכל לגעת בהן ללא חשש ועוד.
בתחום הנגשת המידע
הספרייה מציעה לחברות וארגונים את שרותיה בתחום הנגשת התוכן, הווה אומר המרה והנגשה של מידע טקסטואלי לפורמט קולי, כתב ברייל או אותיות גדולות, המותאמים ללקוחותיהם בעלי מוגבלות ראייה וקריאה. בשנת 2013 קיבלה פעילות הספרייה משנה תוקף בתחום הנגשת המידע באמצעות תקנות "הנגישות לשירות" (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג 2013[9].
קריאת ספר ברייל
  • ספרים - הספרייה המרכזית לעיוורים, מנגישה חומרי קריאה ותוכן (ספרי קריאה, לימוד ועיון, עיתונים ומגזינים מודפסים), עבור כל מי שאינו מסוגל לקרוא חומר מודפס סטנדרטי וזאת באמצעות:
ספרים מוקלטים - ספרי אודיו (שמע) המוקלטים על ידי קריינים מקצועיים באולפני הקלטה של הספרייה, הספרים ניתנים להשאלה באמצעות הדואר (ספר תקליטור) והן באמצעות המחשב (פורמט דיגיטלי).
ספרי ברייל.
ספרים באותיות גדולות.
ספרים אלקטרוניים לקול מחשב - ספרים אלו מונגשים למנויים בקולו של המחשב ובאמצעות שימוש בטכנולוגיית מנוע דיבור.
עיתונים וכתבי עת בפורמט מוקלט, ברייל ואלקטרוני.
  • קולנוע וסדרות טלוויזיה - פסקול התכנים המונגשים זמין למנויי הספרייה בקטלוג הספרייה המקוון. חלק מהסרטים יוצאים להקרנה בבתי קולנוע ולעיתים נכללים במארזי ה-DVD שנמכרים בחנויות.
  • תיאטרון - הנגשת ההצגות פתוחה לציבור הרחב ומתבצעת בתיאטראות שונים ברחבי הארץ
  • הנגשת מידע - במסגרת שירות זה מנגישה הספרייה מוצרים כגון טפסים, דפי מידע, חוזים ועוד לפורמטים השונים; הנגשת תפריטים למסעדות ובתי קפה.
  • הנגשת אמנות - שירות הנגשה לתערוכות במגוון פורמטים.

פעילות הספרייה מעוגנת בחוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשע"ד 2014.

טכנולוגיה
בשנת 2015 השיקה הספרייה קטלוג מקוון חדש, המאפשר האזנה ישירה והורדה של כותרים, בצורה נגישה למערכות טכנולוגיות תומכות לציבור העיוורים. מרגע עליית המערכת, הקוראים שהיו רגילים לקבל את החומרים באמצעות שליח והמתינו ימים רבים לקבלת הספרים, קיבלו גישה ישירה לחומרים שמפיקה הספרייה. מעבר לכך, הספרייה הייתה שותפה לפיתוח אפליקציה ייעודית ונגישה המאפשרת למנויים לגשת לתכנים באמצעות טלפון אנדרואיד.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה המרכזית לעיוורים, ולבעלי לקויות קריאה ממומנת כיום בעיקר על ידי משרד התרבות והספורט. יתר המימון מגיע מתרומות והכנסות נוספות כגון דמי שירות התנדבותיים שנותנים המנויים[10]. העמותה מבוקרת על ידי רשם העמותות.

לאורך שנים רבות, עקב קיצוצים חוזרים בתמיכה הממשלתית, הייתה הספרייה על סף סגירה מחוסר תקציב מספיק והיא אף נסגרה למעשה ב-1991, 1992, 1999 ו-2007 ונפתחה כל פעם מחדש לאחר התערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת [11][12][13][14][15]. הוספת התקציב אף הייתה ההסתייגות היחידה שהתקבלה לחוק התקציב לשנת 2000 וזו התקבלה ברוב של 80 ח"כים וללא מתנגדים. ב-2010 עמדה הספרייה שוב בסכנת סגירה, הפעם בשל אי-סדרים כספיים שבעקבותיהם לא נתן רשם העמותות לעמותה אישור "ניהול תקין" ומשרד התרבות לא העביר לספרייה תקציבים. בהתערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ולאחר חתימה על הסכם הבראה, הוסר האיום[16].

לאחר המשבר שחוותה בשנת 2010, עברה הספרייה מספר שינויים אסטרטגיים וארגוניים, ואף מותגה מחדש. כלל הפעולות ייצבו אותה וצרפו לה שותפים חדשים לדרך.

הפקת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר המוקלט בפורמט תקליטור
ספר ילדים משולב בכתב ברייל

הספרייה לעיוורים היא אחת מהספריות הבודדות בישראל המיועדות לעיוורים[17].

הספרייה עצמה מפיקה ומוציאה לאור את החומרים הדרושים לה. תהליך ההפקה מתחיל בבחירת החומרים בהובלת וועדת רפרטואר בהתאם לרשימות רבי המכר המתפרסמות לקהל הרחב, לצורכי המנויים ואפשרויות ההפקה. בסניף הספרייה בתל אביב ישנם שני אולפני הקלטות, בהם מוקלטים הספרים על ידי קריינים מקצועיים[18]. הספרים הוקלטו בעבר על גבי סרטים מגנטיים וקלטות שמע, ועם התפתחות הטכנולוגיה החלו להקליט בצורה דיגיטלית גם על גבי תקליטורים בפורמט MP3. התפתחות זו, שבזכותה ניתן לגשת למידע בצורה לא רציפה, אפשרה הקלטה של ספרי עזר כדוגמת ספרי לימוד, ספרי קודש, מילונים ואנציקלופדיות. בנוסף, מודפסים ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות.

בשנה גדל מאגר הספרים הזמין לקוראים בפורמט מוקלט, בכתב ברייל ובאותיות גדולות באלפי כותרים. הדפסת הספרים מתבצעת כולה בנתניה והקלטת הספרים ועריכתם מתבצעת בתל אביב.

הספרייה מפיקה ספרים בעברית, בערבית וברוסית, וכן ספרי לימוד באנגלית. ספרים בשפות אחרות ניתנים להשגה באמצעות הסכמים עם ספריות באירופה וארצות הברית.

הספרייה מנהלת שיתופי פעולה עם ספריות מקבילות בחו"ל ובמסגרת זו מקבלת לעיתים ספרים נוספים לטובת קוראיה.

האוסף כולל מגוון רחב של תחומים ומופקת ספרות יפה, ספרי לימוד, ספרי עיון, ספרי הגות, ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים. בין השאר, הוקלטו התנ"ך (קריין: שלמה ברטונוב), המשנה (קריין: צבי פלורנטל), בריטניקה לנוער ומדריך ישראל החדש.

השאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים מושאלים לקוראים בעלי אישורים מתאימים והם מועברים לקוראים ומוחזרים לספרייה באמצעות דואר ישראל ללא תשלום וחלקם הגדול ניתנים אף להשאלה באמצעים מקוונים ישירות מאתר הספרייה. הספרים המבוקשים נשלחים מסניף נתניה ובנוסף ניתנים שירותי השאלה במקום בשני הסניפים.

היקפי ההשאלה גדולים יחסית, ובשנת 2015 הושאלו כ-200,000 פריטים למנויים.

ניתן לגשת לקטלוג הספרייה באמצעות האינטרנט ובאמצעות קטלוג קולי בשיחת טלפון (ה"טלספר").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה, באתר "גיידסטאר ישראל"
  2. ^ אלכס ינאי, הלן קלר שלחה ברכה חמה לספרית העוורים בנתניה, מעריב, 10 באפריל 1961
  3. ^ 1 2 דף לקורא, דצמבר 2010
  4. ^ דף לקורא, ינואר 2011
  5. ^ דף לקורא, אוקטובר 2011 באתר הספרייה.
  6. ^ דף לקורא, מרץ 2012 באתר הספרייה.
  7. ^ עיוורים ולקויי ראייה, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  8. ^ מבזק חדשות, הנגשת פרסומת טלוויזיה לעוורים, באתר גלי צהל, ‏24.4.19 (ארכיון)
  9. ^ תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, באתר משרד המשפטים
  10. ^ מקור התקציב באגף התרבות, שהיה שייך במשך שנים רבות למשרד החינוך. משרד הביטחון תומך גם הוא בספרייה בסכום קטן יחסית ובעבר ניתנה תמיכה גם ממשרד הרווחה.
  11. ^ פרוטוקול מס' 17 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ח' בחשוון התש"ס (18 באוקטובר 1999)
  12. ^ פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום ג', ל' בחשון התש"ס (9 בנובמבר 1999)
  13. ^ פרוטוקול מספר 118 מישיבת הוועדה לחינוך ולתרבות, יום ד', י"ח בסיוון התש"ס, (21 ביוני 2000)
  14. ^ פרוטוקול מס' 275 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח (8 באוקטובר 2007)
  15. ^ נוהג בו סוגר מוסד ציבורי פעילות חיונית כדי למנוע קיצוצים בתקציבו מכונה לעיתים חוק צ'יץ'.
  16. ^ תומר ולמר, הספרייה לעיוורים לא תיסגר: "מפעל חשוב", באתר ynet, 26 באוקטובר 2010.
  17. ^ בנוסף קיימות ספריית בית חינוך עיוורים בירושלים שמפעילה אולפן הקלטות בשטחה בשיתוף פעולה עם הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה, "מסילה" (מכון לספרי יהדות) בבני ברק המתמחה בספרות תורנית, על"ה שבהר הצופים המיועד לסטודנטים, הספרייה הלאומית לעיוורים בשועפאט ומספר גורמים נוספים בסדרי גודל קטנים.
  18. ^ מרבית הקריינים עובדים בשכר ומיעוטם מתנדבים. לעיתים מקליט הסופר עצמו את הספר אותו כתב.