הספרייה הבהאית הבין-לאומית
 | |
| הקשת הבהאית על הר הכרמל. מבנה הספרייה מתוכנן לקום בקצה המזרחי (בפינה השמאלית התחתונה) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ספרייה |
| שימוש | הספרייה המרכזית של המרכז הבהאי העולמי |
| מיקום | חיפה |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | הדת הבהאית |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | חוסיין אמאנת |
| סגנון אדריכלי | נאו-קלאסי |
| קואורדינטות | 32°48′43″N 34°59′21″E / 32.81180556°N 34.98927778°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   הספרייה הבהאית הבין-לאומית  | |
  | |
הספרייה הבהאית הבין-לאומית היא המוסד המרכזי לשימור, איסוף וקיטלוג של הספרות והפרסומים של הדת הבהאית מכל רחבי העולם. הספרייה פועלת כמרכז מחקר ותרגום האמון על הנגשת כתבי הדת הבהאית והספרות שנכתבה אודותיה לאורך השנים.
הספרייה מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית "הקשת הבהאית" במרכז הבהאי העולמי שבחיפה, לצד הארכיון הבהאי הבין-לאומי והמרכז ללימודי הכתבים הקדושים. על אף שפעילותה המוסדית של הספרייה מתקיימת כסדרה ממבנים זמניים בקומפלקס הקשת, המבנה הקבוע שיועד עבורה טרם נבנה. עם הקמתו, הוא ישלים את המבנה האדריכלי הסימטרי של הקשת על פי חזונו של שוגי אפנדי, מנהיגה השלישי של הדת הבהאית.
חזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסד הדת הבהאית, בהאא אללה, פיאר בכתביו את הר הכרמל וניבא כי עליו ”תשוט ספינת האלוהים”,[1] בכוונה לתיבת נח.[2] נינו, שוגי אפנדי, שלימים היה מנהיג הדת בעצמו, פירש את אזכור התיבה (Ark) כמשל לקשת (Arc) של מוסדות רוחניים שייבנו על צלע ההר, מעל העיר חיפה.[3] חזון זה החל לקרום עור וגידים בערוב ימיו, עם בניית הארכיון הבהאי הבין-לאומי (נחנך ב-1961), הראשון שבמוסדות "הקשת", בסמוך להיכל הבאב מצד מזרח. בשנת 1983, עם חנוכת משכן בית הצדק העולמי במתחם הקשת, הציגה ההנהגה הבהאית את תוכניתה הסופית למתחם. במסגרת זו הכריזה על הספרייה הבהאית הבין-לאומית בתור אחד מחמשת המוסדות שמקום מושבם ייקבע במתחם[4]:
ספרייה זו תהיה המאגר המרכזי של כל הספרות העוסקת בדת הבהאית, ותהווה מקור מידע חיוני עבור מוסדות המרכז הבהאי העולמי בכל הנוגע לאמונת האל ולתנאי המין האנושי. בעשורים הקרובים תפקידיה ירבו, והיא תשמש כמרכז פעיל לידע בכל התחומים, והיא תצמיח מוסדות דגולים למחקר ולתגליות מדעיות.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרייה מתפקדת כמרכז ההפקדה והשימור העולמי של הדת הבהאית, ומשימתה המרכזית היא איסוף וקיטלוג של כל פרסום בהאי שיצא לאור ברחבי העולם ובכל השפות. פעילות זו אינה מוגבלת רק לספרים מודפסים, אלא כוללת גם כתבי עת, חוברות ומסמכים רשמיים, המהווים את הזיכרון הארגוני וההיסטורי של הקהילה הבהאית העולמית. האוסף המצטבר משמש תשתית לעבודתם של חוקרים ומתרגמים, האמונים על הוצאת מהדורות של כתבי הדת והנגשתם לקהלים חדשים. האוספים הקיימים בספרייה משמשים חוקרים ומתרגמים מטעם המרכז הבהאי העולמי. הפעילות כוללת הכנת מהדורות מדעיות של כתבי הקודש הבהאיים, תרגומם לשפות חדשות והנגשת חומרים ביבליוגרפיים לצורך כתיבת איגרות ופרסומים של בית הצדק העולמי.
מבחינה ארגונית, מאחר שמבנה הספרייה הקבוע ב"הקשת הבהאית" טרם הוקם, הפעילות השוטפת מתארחת כיום בתוך המרכז ללימודי הכתבים הקדושים. במרחב זה מתבצעות פעולות הקיטלוג, הדיגיטציה והשימור של כתבי יד נדירים בשיתוף פעולה עם הארכיון הבהאי הבין-לאומי. המערך המקצועי המאייש את הספרייה פועל לשימור פיזי של מסמכים עתיקים, בתנאי בקרה קפדניים, לצד הנגשה דיגיטלית. מטרת הפעילות היא לאפשר גישה מרחוק לחומרים עבור קהילות בהאיות וחוקרים ברחבי העולם, מבלי להגיע פיזית למרכז בחיפה.
הספרייה מתפקדת כאיבר חיוני במערכת המנהל והמחקר הבהאית, כאשר עיקר עבודתה מתמקד בשימור הידע הקיים ובהכנת התשתית הרוחנית והאקדמית לדורות הבאים. לצד הספרים המודפסים, הספרייה אמונה על הטיפול המקצועי בכתבי יד ובמסמכים היסטוריים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הארכיון הבהאי הבין-לאומי. הפעילות כוללת שימור פיזי בתנאי בקרה קפדניים למניעת התבלות של מסמכים עתיקים. על אף שההיבט האדריכלי נותר כחזון עתידי להשלמת הסימטריה של הר הכרמל, הפונקציות המחקריות והביבליוגרפיות הן חלק פעיל במנהל הבהאי. הספרייה מבטיחה שכל פיסת מידע המופקת בקהילות הבהאיות תשומר ותעמוד לרשות המוסדות המרכזיים, ובכך היא מהווה את הגרעין האינטלקטואלי והתיעודי של המרכז הבהאי העולמי.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הספרייה הבהאית הבין-לאומית עתיד להשלים את מתחם הקשת בחיפה, תוך שמירה על הקו האדריכלי הנאו-קלאסי שהתווה הארכיון הבהאי הסמוך, שעוצב בהשראת הפרתנון[5]. מתכנן המתחם, האדריכל חוסיין אמאנאת[4], ייעד לספרייה מיקום בקצה המזרחי של הקשת, כך שעיצובה ישקף כראי של מבנה הארכיון הניצב מולה[3]. תוכנית זו היא חלק ממערך סימטרי של חמישה מבנים שבמרכזם שוכן בית הצדק העולמי. למרות התכנון המפורט, הספרייה היא המבנה היחיד במתחם שבנייתו טרם הושלמה. המכשול העיקרי להקמתה נובע ממיקומה המיועד, החורג לתחומי שכונת הדר הכרמל[6] ומחייב הריסת מבני מגורים קיימים ברחוב הלל. בשל מורכבות זו, החליטה ההנהגה הבהאית כבר בשנות ה-90 לדחות את הקמת המבנה למועד בלתי ידוע[7]. נכון להיום, אוסף הספרייה נשמר באופן זמני במרכז ללימודי כתבי הקודש שנחנך ב-1999, עד שיתאפשר ביצוע המיזם במיקומו הקבוע[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגם הספרייה מופיע גם אצל Smith.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בהאא אללה, לוח הכרמל, בתרגום משה שרון, מתוך: הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה: הספר הקדוש ביותר (אלכתאב אלאקדס) לבהאא אללאה (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 132
- ↑ בתרגום לאנגלית של חביב טהרזאדה ()
- 1 2 3 Peter Smith, “Arc, buildings of,” in A Concise Encyclopedia of Bahá’í Faith (London: Oneworld Publications, 2000), p. 45 (, Peter Smith, A Concise Encyclopedia of the Bahá'í Faith, Oneworld Publications, 2013-10-01. (באנגלית))
- 1 2 Bahá’í World, vol. 18 (1979-1983), p. 86
- ↑ Rúhíyyih Rabbání, The Priceless Pearl (London: Bahá’í Publishing Trust, 1969), p. 264 (Bahá'í Library Online, bahai-library.com)
- ↑ הדבר ניכר בצילומי האתר שפרסמו הבהאים בסוף שנות ה-50 לרגל חנוכת הארכיון הבין-לאומי. ראו: Bahá'í News, 343 (1959), p. 2
- ↑ Universal House of Justice, Aspects of Bahá’í Teachings (August 6, 1997)
- ↑ Bahá’í World Centre, Visiting Bahá'í Holy Places (2003), p. 35
| אתרי הדת הבהאית בישראל – המרכז הבהאי העולמי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הגנים הבהאיים |
|
 | ||||||
| יתר חיפה |
| |||||||
| עכו העתיקה | כלא עכו • בית עבוד • בית עבדאללה פאשא | |||||||
| סביבות עכו | גני רידוואן • אל-באהג'ה (קבר בהאא אללה) • היכל עבד אל-בהאא (קבר עבד אל-בהאא) (בבנייה) | |||||||
| נהריה והסביבה | מזרעה • גן ג'וניין | |||||||