הספרייה הבהאית הבינלאומית

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
הספרייה הבהאית הבינלאומית
International Bahá’í Library
קשת ארבעת המוסדות הבהאים על הר הכרמל. מבנה הספרייה מתוכנן לקום בקצה המזרחי (בפינה השמאלית התחתונה)
קשת ארבעת המוסדות הבהאים על הר הכרמל. מבנה הספרייה מתוכנן לקום בקצה המזרחי (בפינה השמאלית התחתונה)
מידע כללי
סוג ספרייה
שימוש הספרייה המרכזית של המרכז הבהאי העולמי
מיקום חיפה
מדינה ישראל
בעלים הדת הבהאית
הקמה ובנייה
אדריכל חוסיין אמאנת
סגנון אדריכלי נאו-קלאסי
קואורדינטות 32°48′43″N 34°59′21″E / 32.81180556°N 34.98927778°E / 32.81180556; 34.98927778
(למפת חיפה רגילה)
 
הספרייה הבהאית הבינלאומית
הספרייה הבהאית הבינלאומית
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה הארכיון הבהאי הבינלאומי (משמאל) אשר ישמש כמודל למשכן הספרייה המתוכנן להיבנות מולו כראי, במקום שבנויים בו שיכונים (בפינה הימנית העליונה)

הספרייה הבהאית הבינלאומית היא ספרייה עתידית המתוכננת לקום במרכז הבהאי העולמי בחיפה.

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד הדת הבהאית, בהאא אללה, פיאר בכתביו את הר הכרמל וניבא כי עליו ”תשוט ספינת האלוהים”,[1] בכוונה לתיבת נח.[2] שוגי אפנדי, נכד בנו של בהאא אללה ולימים מנהיג הדת בעצמו, פירש את אזכור התיבה (באנגלית: ark) כמשל לקשת (באנגלית: arc) של מוסדות רוחניים שייבנו על צלע ההר, מעל העיר חיפה.[3] חזון זה החל לקרום עור וגידים בערוב ימיו של שוגי אפנדי, עם בניית הארכיון הבהאי הבינלאומי (נחנך ב-1961), הראשון שבמוסדות "הקשת", בסמוך להיכל הבאב מצד מזרח.

בשנת 1983, בד בבד עם חנוכת משכן בית הצדק העולמי במתחם הקשת, הציגה ההנהגה הבהאית את תוכניתה הסופית למתחם, ובמסגרת זו הכריזה על הספרייה הבהאית הבינלאומית בתור אחד מחמשת המוסדות שמושבם ימוקם במתחם.[4]

בשנת 1987 ההנהגה הבהאית פרסמה לראשונה את חזון הספרייה:

ספרייה זו תהיה המאגר המרכזי של כל הספרות העוסקת בדת הבהאית, ותהווה מקור מידע חיוני עבור מוסדות המרכז הבהאי העולמי בכל הנוגע לאמונת האל ולתנאי המין האנושי. בעשורים הקרובים תפקידיה ירבו, והיא תשמש כמרכז פעיל לידע בכל התחומים, והיא תצמיח מוסדות דגולים למחקר ולתגליות מדעיות.

[5]

מבנה הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה שבו תשכון הספרייה הבהאית הבינלאומית יהווה חלק ממתחם הקשת, ומן הצפוי כי עיצובו האדריכלי יתחשב בכך. המבנה הראשון שהוקם במתחם זה הוא הארכיון הבהאי הבינלאומי, ועיצובו הכתיב את סגנונם של יתר המבנים במתחם.[3] מבנה הארכיון תוכנן בהנחייתו האישית של שוגי אפנדי, ועוצב בסגנון נאו-קלאסי כך שיזכיר את הפרתנון באתונה.[6]

תכנון כולל של מתחם הקשת, ובכלל זה מבנה הספרייה, הוטל על האדריכל האיראני חוסיין אמאנאת,[4] שהתפרסם בזכות עבודתו על מגדל אזאדי בטהראן. התכנית שהתקבלה כללה קשת סימטרית של חמישה מבנים סך הכול, שבמרכזה משכן בית הצדק העולמי, ובכל אחד משני עבריו צמד זהה של מבנים. לפי התכנון הספרייה תעמוד בקצה המזרחי של הקשת, ולכן עיצובה צפוי לשקף כראי את מבנה הארכיון הממוקם ישירות מולה (ראו הדמיות להלן).

מצב נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז חנוכת מרכז ההוראה הבינלאומי ב-2001, נותרה הספרייה הבינלאומית המבנה היחיד במתחם הקשת שבנייתו טרם הושלמה.

בתוכניותיה בחרה ההנהגה הבהאית למקם את מבנה הספרייה בקצהו המרוחק של המרכז הבהאי העולמי, בשטח שכבר באותה עת חרג בחלקו לתוך תחומה של שכונת מגורים בנויה.[7] נראה כי בניית הספרייה הבהאית לא תתאפשר כיום ללא הריסה של בנייני מגורים ותיקים השוכנים על רחוב הלל, בחלקה המערבי של שכונת הדר הכרמל החיפאית, דבר המציב קושי בפני ביצוע המיזם. ואמנם, כבר באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה ההנהגה הבהאית להחריג את הספרייה הבינלאומית מיתר מוסדות הקשת, והודיעה כי הקמתה לא תושלם לפני סוף אותה המאה ותידחה למועד עתידי לא ידוע.[8]

עד שייבנה משכנה הקבוע של הספרייה הבהאית הבינלאומית, נשמר אוסף הספרייה המיועד במרכז ללימודי כתבי הקודש, אשר נחנך ב-1999.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם הספרייה מופיע גם אצל Smith.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהאא אללה, לוח הכרמל, בתרגום משה שרון, מתוך: הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה: הספר הקדוש ביותר (אלכתאב אלאקדס) לבהאא אללאה (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 132
  2. ^ בתרגום לאנגלית של חביב טהרזאדה ([1])
  3. ^ 1 2 3 Peter Smith, “Arc, buildings of,” in A Concise Encyclopedia of Bahá’í Faith (London: Oneworld Publications, 2000), p. 45 ([2], [3])
  4. ^ 1 2 Bahá’í World, vol. 18 (1979-1983), p. 86
  5. ^ Universal House of Justice, Arc Project: 1987 Open Letter (August 31, 1987)
  6. ^ Rúhíyyih Rabbání, The Priceless Pearl (London: Bahá’í Publishing Trust, 1969), p. 264 ([4])
  7. ^ הדבר ניכר בצילומי האתר שפרסמו הבהאים בסוף שנות ה-50 לרגל חנוכת הארכיון הבינלאומי. ראו: Bahá'í News, 343 (1959), p. 2
  8. ^ Universal House of Justice, Aspects of Bahá’í Teachings (August 6, 1997)
  9. ^ Bahá’í World Centre, Visiting Bahá'í Holy Places (2003), p. 35