הסקוטי המעופף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסקוטי המעופף
Flying Scotsman
רכבת מדגם בריטיש רייל Class 91 של וירג'ין טריינס בצבעי הקו, 2015
רכבת מדגם בריטיש רייל Class 91 של וירג'ין טריינס בצבעי הקו, 2015
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מפעיל מסילת הברזל לונדון וצפון מזרח
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 1863
מידע על הקו
תחילת הקו קינגס קרוס, לונדון
סיום הקו תחנת הרכבת אדינבורו וייברלי, סקוטלנד
אורך הקו 632 ק"מ
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
תרשים הקו
East Coast Main Line Map.png
קו החוף המזרחי המרכזי עליו פועל השירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסקוטי המעופףאנגלית: Flying Scotsman) הוא קו רכבת בינעירונית (אקספרס) המחבר את לונדון לאדינבורו בסקוטלנד.

הקו פועל קיום כקו יומי עם רכבות היוצאות מתחנת קינגס קרוס בלונדון לתחנת הרכבת אדינבורו וייברלי באדינבורו ובכיוון ההפוך בערך כל שעה. אורך הקו כ-632 קילומטרים ומשך זמן הנסיעה הוא כארבע שעות ועשרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו נוסד בשנת 1863 על גבי מסילת "קו החוף המזרחי המרכזי" שנבנתה לאורך שנות ה-40 של המאה ה-19, מספר חברות רכבת שונות ניהלו את הקו עד אשר מוזגו החברות בבריטניה לכדי "ארבעת הגדולות" ב-1923 והקו עבר לידי רכבת לונדון-המזרח הצפוני (בר"ת LNER). תחילה נקרא הקו "האקספרס הסקוטי המיוחד" עד שב-1924 השם "הסקוטי המעופף" אומץ באופן רשמי עבור הקו. מספר חודשים לפני כן נחנך קטר מסדרת LNER A3 בשם "פליינג סקוטסמן" שנבנה עבור הקו ונקרא על שמו. הקטר נמצא עד היום במצב פעיל, אם כי בשימוש היסטורי, ונחשב לאחד הקטרים המפורסמים בעולם.

בשנים הראשונות משך הנסיעה עמד על עשר וחצי שעות כולל חצי שעה הפסקה ביורק, כעשרים שנים לאחר מכן רכבות מהירות יותר הורידו את משל הנסיעה לכשמונה וחצי שעות, וב-1898 הרכבות התקדמו לנוחות נסיעה גבוהה יותר עם חימום וקרון סעודה אך משך הזמן נותר דומה. שינויים בהגבלות המהירות הובילו לקיצור זמן הנסיעה ב-1938 לכדי שבע שעות ועשרים דקות וב-1948 עם ההלאמה של חברות הרכבות בבריטניה והקמת בריטיש רייל, כלל רכבות הקו הוחלפו בקטרים החדישים מסדרת A4 של LNER. תחת "בריטיש רייל" נותר הקו על כנו, אבל נוספו לו מספר עצירות לאורך המסילה, בין היתר ביורק, ניוקאסל ופיטרבורו.

לאחר ההפרטה מחדש של בריטיש רייל שהושלמה ב-1997, הקו המשיך להתקיים תחת מספר חברות פרטיות שקיבלו זיכיון להפעילו, בהן רכבת גרייט איסטרן (1996–2007), 'אקספרס החוף המזרחי הלאומי' (2007–2009), 'החוף המזרחי' (2009–2015), ו'וירג'ין טריינס' (2015-2018). מאז מופעל הקו על ידי החברה הממשלתית רכבת לונדון-המזרח הצפוני (LNER) הנושאת בשם החברה ההיסטורית שהפעילה את הקו. כיום הקו פועל על בסיס רכבות בריטיש רייל סדרה 800 וסדרה 801 משפחת דגמים תוצרת היטאצ'י המכונה "אזומה".

רכבות לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסקוטי המעופף בוויקישיתוף