הסקר האנטארקטי הבריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסקר האנטארקטי הבריטי
British Antarctic Survey Seal.gif
מבנה המטה של הסקר
מבנה המטה של הסקר
תאריך ההקמה 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג government organization עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות למעלה מ-400
מנכ"ל ג'יין פרנסיס
מיקום קיימברידג', אנגליה
www.bas.ac.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסקר האנטארקטי הבריטיאנגלית: British Antarctic Survey; ובקיצור: BAS) הוא גוף לאומי בבריטניה לחקר אנטארקטיקה. מטרתו של גוף זה היא להיות המוסד המוביל בעולם בחקר הקטבים[1].

פעולות הסקר החלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ובאותה עת נקרא בשם סקר שטחי חסות איי פוקלנד (Falkland Islands Dependencies Survey); עד שנת 1962 נקרא המוסד בשם זה (עד שנת 1962 הייתה הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה, מבחינה אדמיניסטרטיבית שטח חסות של איי פוקלנד).

גוף זה היה חלק ממועצת מחקר הטבע והסביבה (Natural Environment Research Council). בסקר הועסקו למעלה מ-400 עובדים, אשר הפעילו חמש תחנות מחקר, שתי ספינות מחקר, וחמש מטוסי מחקר, באזורי הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי.

הסקר מבצע פרויקטים של מחקר משותף עם למעלה מ -40 אוניברסיטאות בבריטניה ומבצע יותר מ -120 שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים.

מבצע טאבארין היה מבצע בריטי קטן בשנת 1943, שמטרתו הייתה להקים בסיסים המאוישים באופן קבוע באנטארקטיקה. מבצע זה נוהל באופן משותף על ידי האדמירליות של בריטניה ומשרד המושבות הבריטי.

בתום מלחמת העולם הועברה השליטה בפרויקט על משרד המושבות, וזאת במסגרת ניהול שטחי חסות איי פוקלנד, בשלב זה של הפרויקט היו ארבע תחנות מחקר באנטארקטיקה, שלוש מהן מיושבות באופן קבוע, ואחת לא מיושבת.

עד שנת 1962 הקים סקר שטחי חסות איי פוקלנד 19 תחנות מחקר, ושלושה מחסות.

בשנת 2012 הוצע על ידי ממועצת מחקר הטבע והסביבה (NERC) לאחד את מחלקת הסקר האנטארקטי הבריטי עם גוף אחר שבניהולה - מכון האוקיינוגרפיה הלאומי של בריטניה בסאות'האמפטון. הצעה זו הייתה שנוייה במחלוקת[2], וועדת המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים הבריטי התנגדה להצעה[3], והתוכנית בוטלה[4].

מנהלי הסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר ויוויאן פוקס (מימין) וסר אדמונד הילארי (משמאל), 1958

תחנות המחקר של הסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר האנטארקטי הבריטי מפעיל חמש תחנות מחקר קבועות בשטח הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה[7]:

מבין תחנות המחקר הללו, רק רות'רה[8] והאלי מאוישות בכל ימות השנה.

תחנת האלי נסגרה במרץ 2017 מאחר שבקיע קרח במדף הקרח בראנט התקרב אל התחנה. הבסיס נסגור שוב במרץ 2018 מאותה סיבה.

הבסיסים והתחנות מאוישים רק בחודשי הקיץ האוסטרלי.

ג'ורג'יה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה- BAS מפעיל גם שני בסיסים קבועים בג'ורג'יה הדרומית[7]:

שני בסיסים אלה מאוישים בכל ימות השנה.

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה ה- BAS נמצא בעיר האוניברסיטה קיימברידג', בדרך מאדינגלי (Madingley Road). מתקן זה מספק משרדים, מעבדות וסדנאות לתמיכה בפעילות המדעית והלוגיסטית באנטארקטיקה[9].

הסקר האנטארקטי הבריטי מפעיל גם את תחנת המחקר נו-אלסון - בסיס מחקר ארקטי שנמצא ב-נו אלסון באי הנורווגי שפיצברגן.

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית המחקר המלכותית ארנסט שקלטון, יוצאת מנמל פורטסמות', שבבריטניה, 12 בנובמבר 2008.

הסקר האנטארקטי הבריטי מפעיל שתי אוניות לתמיכה בתוכנית המחקר באנטארקטיקה. שתי הספינות משמשות למחקר ואספקה, אוניית המחקר המלכותית ג'יימס קלארק רוס (RRS James Clark Ross) משמשת בעיקר למחקר אוקיינוגרפי. אוניית המחקר המלכותית ארנסט שקלטון (RRS Ernest Shackleton),משמשת בעיקר כספינה לוגיסטית המשמשת לאספקת תחנות מדעיות. ה-ג'יימס קלארק רוס החליפה בשנת 1991 את ספינת המחקר המלכותית ג'ון ביסקו (RRS John Biscoe), וה-ארנסט שקלטון החליפה בשנת 1999 את ספינת המחקר המלכותית ברנספילד (RRS Bransfield).

שתי הספינות יוצאות מבריטניה בספטמבר או באוקטובר של כל שנה וחוזרות לבריטניה בחודש מאי או יוני שלאחר מכן. שני כלי השיט עוברים שיפוץ ומועלים למבדוק יבש במהלך החורף האנטארקטי, או משמשים למחקר באזורים הארקטיים בתקופה זו (מאחר שמדובר בעונת הקיץ הצפוני).

מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר מפעיל חמישה מטוסים לתמיכה בתוכנית המחקר האנטארקטית, כולם מתוצרת דה הבילנד קנדה: המטוסים הם: ארבעה מטוסי דה הבילנד קנדה דאש 6 טווין אוטר ומטוס דאש 7 אחד (נכון לאוגוסט 2019).

המטוסים מתוחזקים בספרינגבנק, בפרובינציית אלברטה, שבקנדה. במהלך הקיץ האנטארקטי המטוסים חונים בתחנת המחקר רות'רה, לה מסלול המראה עשוי חצץ באורך 900 מטר. במהלך החורף האנטארקטי, לא ניתן לטוס באנטארקטיקה בשל תנאי מזג האוויר הקשים, והמטוסים מוחזרים לקנדה.

מטוס ה-דאש 7 (הגדול יותר) מבצע טיסות הסעה רגילות בין בסיס רות'רה לבין נמל התעופה פורט סטנלי באיי פוקלנד, או ל-פונטה ארנס בצ'ילה.

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות געשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2008 דיווח צוות מדעני סקר אנטארקטיקה בריטים, בראשות יו קור ודייוויד ווגן שלפני 2,200 שנה התפרץ הר געש מתחת לגיליון הקרח של אנטארקטיקה - ההתפרצות הגדולה ביותר בעשרת אלפים השנים האחרונות[10].

החור באוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר האנטארקטי הבריטי היה אחראי גם לגילוי החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה. הגילוי נעשה בשנת 1985 על ידי צוות של שלושה מדעני BAS: ג'ו פארמן, בריאן גרדינר וג'ונתן שנקלין[11][12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הסקר האנטארקטי הבריטי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]