הסתדרות פועלי השומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסתדרות פועלי השומרון הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים שהרכיבו את ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

הסתדרות פועלי השומרון נוסדה בשנת 1916 על ידי קבוצת פועלים מאנשי העלייה השנייה וקבוצת מבני הגדעונים, אנשי העלייה הראשונה. ועידת היסוד התקיימה בשוני, ליד זכרון יעקב, בהנהגת דוד רמז. אל ההסתדרות הצטרפו פועלים מכרכור, גן שמואל והסביבה.

בשנת 1916, הסתדרות פועלי השומרון ייסדו את קופת חולים של פועלי השומרון על ידי : שמואל יבנאלי, דוד רמז, ונחום סנה.[1].

ההתארגנות סייעה לפועלים לקבל עבודה עבור הממשל הטורקי במלחמת העולם הראשונה בכריתת יערות השומרון, כדי להסיק בעצים את קטרי הרכבות. בסכום אותו קיבלו הקימו מחסן מזון שרכש מזון בסיסי במחירים סיטונאיים ומכר אותו לפועלים במחירי עלות. כך יכלו להתמודד עם המחסור הקשה ששרר בשנים אלה בארץ ישראל.

מחסן זה, יחד עם המחסנים המקבילים של הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל והסתדרות פועלי יהודה, היווה את התשתית להקמת המשביר המרכזי המאוחד, המפעל הראשון של הסתדרות העובדים הכללית.

בשנת 1919 הצטרפו הפועלים המאוגדים בהסתדרות פועלי השומרון להסתדרות החקלאית של אחדות העבודה, פרט לאנשי מפלגת הפועל הצעיר. בדצמבר 1920 הוקמה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל כהתאגדות כל מסגרות הפועלים הקיימות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפרה שוורץ, קופת-חולים הכללית - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ-ישראל, המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, בנגב, 1997, עמוד 45