העדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העדוּת
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי עמיחי גרינברג
הופק בידי יואב רועה, עמיחי גרינברג, אורית זמיר
תסריט עמיחי גרינברג
עריכה גלעד ענבר
שחקנים ראשיים אורי פפר
רבקה גור
חגית דסברג
מוזיקה וולטר סיקן
צילום משה משעלי
מדינה ישראלישראל ישראל
חברת הפקה FreibeuterFilm עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בינואר 2018
משך הקרנה 92 דקות
שפת הסרט עברית, גרמנית, אנגלית, יידיש
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העדוּת הוא סרט קולנוע ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 2018 בבימויו של עמיחי גרינברג, עם אורי פפר, רבקה גור וחגית דסברג בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב על ידי עמיחי גרינברג בהשראת "טבח רכניץ" בו נרצחו 200 עובדי כפייה יהודים על ידי אזרחים אוסטרים בשלהי מלחמת העולם השנייה. העיירה רכניץ הוחלפה בסרט בעיירה פיקטיבית בשם לנסדורף.

הסרט זכה במקום ראשון בפסטיבל הסרטים בחיפה ובפסטיבל הסרטים היהודיים באטלנטה והיה מועמד לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה.

עמיחי גרינברג זכה בפרס על התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בבייג'ינג.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל הלברשטאם (אורי פפר) הוא היסטוריון בכיר במכון לחקר השואה בירושלים. הוא חוקר זמן רב ומנהל מאבק משפטי נגד שלטונות אוסטריה בעניין טבח של 200 עובדי כפייה יהודים שהיו במחנה ליד לנסדורף בליל ה-24/25 במרץ 1945. תושבי לנסדורף רוצים לבנות על שטח שלפי חשדו נמצא שם קבר אחים של הנרצחים. הוא אינו יכול להוכיח בוודאות את מקום הקבר והשלטונות לא מכירים ברצח 200 היהודים. הם מקציבים לו זמן למציאת העדויות.

יואל מרואיין לטלוויזיה הגרמנית ועניינו מתפרסם ומלחיץ את האוסטרים שרוצים להגיע לפשרה.

יואל מנהל את המאבק עם האוסטרים בגיבויה של מנהלת המכון, רינה (חגית דסברג) ובעזרת עוזר המחקר שלו מיקי (אורי יניב). הוא גרוש וגר עם אמו הקשישה פאניה (רבקה גור). בנו יונתן (דוד אדרי) גר עם אמו ויואל מכין אותו לקריאת ההפטרה בבר מצווה שלו. במעקב אחרי עדויות ניצולים הוא נתקל בעדות חסויה של אישה שהוא מזהה כאימו, פאניה הלברשטאם.

הוא מגיע לביתה של ניצולת השואה שושנה וינשטיין (מרים גבריאלי) שמסרה פעם עדות על פאניה ומסתבר לו שפאניה הלבררשטאם מתה בזרועותיה בגטו קרקוב. הוא מקבל אישור מרינה לפתוח את התיק החסוי ומסתבר לו שפאניה אמו היא בעצם גויה בשם סטפה באג'ק ש"נישאה" לאביו במחנה ההשמדה וניצלה ברגע האחרון מתאי הגזים. ממצא זה הורס את עולמו. הוא מפנה שאלה בנושא זה לרב (יצחק חזקיה) שעונה לו כי החיים חזקים מהכל ואין לפרסם זאת.

יואל מגלה זאת לאחותו החרדית מרים (אורנה רוטברג) ואומר לה כי הם צריכים להתגייר אבל היא פוקדת עליו לשמור את העניין בסוד כדי לא לגרום נזק לילדיה ונכדיה הרבים. יואל מסיר את זקנו ופיאותיו ואת הכיפה מראשו. הוא מגלה לאימו כי הוא יודע על סודה וכשהיא מתה, נערכת לה לווייה לפי כל חוקי היהדות.

האוסטרים מציעים פשרה - בניית מוזיאון לזכר עשרת הנרצחים שנמצאו במקום. יואל מסרב וממשיך לחקור. הוא מוצא את העד יהושע רוטנברג (שמואל עצמון) שהיה עובד כפייה בלנסדורף ומביא לו סידור ישן שבין דפיו נמצאים שמות 200 האסירים שנרצחו. בעזרת בת של ניצול שואה (אירית ברק) הוא מגיע לעד נוסף שמתאר לו את מקום קבר האחים ביחס לכנסייה הנמצאת שם. מתחילות החפירות אך לא נמצא דבר. יואל מגלה שהכנסייה נהרסה בהפצצה והוקמה כנסייה חדשה לא באותו המקום. הוא מתחיל לחפור שוב ביחס לכנסייה הישנה ובסוף רואים אותו ליד הדחפור והוא צועק שמצא משהו...

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אורי פפר יואל הלברשטאם חוקר שואה
רבקה גור פאניה הלברשטאם אמא של יואל
חגית דסברג רינה מנכלי"ת מכון לחקר השואה
אורי יניב מיקי חוקר שואה
מרים גבריאלי שושנה וינשטיין ניצולת שואה
שמואל עצמון יהושע רוטנברג ניצול שואה
דניאל אדרי יונתן הלברשטאם בנו של יואל
אורנה רוטברג מרים אחותו של יואל
יצחק חזקיה רב
אירית ברק בתו של ניצול שואה
אירנה פלורי סילבי מראיינת טלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ּּ