העדות של ניירה
העדות של ניירה הייתה עדות שקר שניתנה בפני ועידת זכויות האדם של קונגרס ארצות הברית ב-10 באוקטובר 1990, על ידי נערה בת 15 שזוהתה בעתו בפומבי רק בשמה הפרטי, ניירה. העדות זכתה לפרסום רב, צוטטה פעמים רבות על ידי סנאטורים אמריקאיים והנשיא בזמנו, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ושימשה כתמריץ עבורם לתמוך בכווית במלחמת המפרץ.
העדות והשפעתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעדותה טענה ניירה כי לאחר הפלישה לכווית, היא ראתה חיילים של צבא עיראק מבצעים רצח המוני בתינוקות כוויתים כאשר הם היו מוציאים תינוקות ופגים מאינקובטורים בבית חולים כוויתי, לוקחים את האינקובטורים ומשאירים את התינוקות למות.[1]באותו לילה שחלקים מהעדות שודרו בתוכנית לייט נייט של ABC וב-NBC Nightly News משוער שבין 35 ל-53 מיליון אמריקאים צפו בתוכנית.[2] שבעה סנאטורים ציטטו את עדותה של ניירה בנאומיהם המגבים את השימוש בכוח נגד עיראק.[3]הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש חזר על הסיפור לפחות עשר פעמים בשבועות הבאים.[3] התיאור שלה על הזוועות עזר להטות את הדעה של הציבור האמריקני לטובת השתתפות במלחמת המפרץ.[4]
חשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור שלה אושר בהתחלה על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון חוץ-ממשלתי בריטי, שפרסם כמה דיווחים עצמאיים על הרציחות[5] ועדויות נוספות של אנשים אחרים שהופנו מכווית כתוצאה מהמלחמה.
בדצמבר 1992 בתוכנית של CBC-TV בשם To Sell a War נחשף כי שם משפחתה של ניירה היה אל-סבאח (בערבית: نيّرة الصباح) וניירה התגלתה כבתו של סעוד אל-סבאח, שגריר כווית בארצות הברית. הסיפור שניירה נתנה נחשף כהמצאה כשלמעשה היא לא ראתה את "הזוועות" שהיא תיארה שהתרחשו. יתרה מכך, נחשף כי עדותה אורגנה כחלק מקמפיין של "אזרחים למען כווית חופשית", ארגון שהוקם על ידי ממשלת כווית כדי לשכנע את הציבור האמריקני להסתכל בחיוב על פעולה צבאית של ארצות הברית במפרץ הפרסי, שנוהל על ידי חברת יחסי הציבור האמריקאית היל אנד נולטון (Hill & Knowlton) עבור ממשלת כווית. בעקבות זאת, עדותה של אל-סבאח נחשבה כדוגמה קלאסית לתעמולת זוועה מודרנית, שהיא הפצת מידע על הפשעים שבוצעו על ידי אויב, שיכול להיות מסתמך על עובדות, אך לרוב כולל או מציג מידע פיקטיבי או הגזמות מכוונות..[6]
תחקירים ואחרי החשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחר שחרור כווית, הורשתה לכתבים כניסה למדינה. דיווח של ABC מצא כי "חולים, כולל פגים, אכן מתו, כאשר רבים מהאחיות והרופאים של כווית... ברחו" אך חיילים עיראקים "כמעט ודאי לא גנבו חממיות של בתי חולים והותירו מאות תינוקות כוויתים למות."[7]
בשנת 1992 פרסם ארגון זכויות האדם Middle East Watch, חטיבה של Human Rights Watch, את תוצאות חקירתם על סיפור האינקובטורים. מנהלו, אנדרו וויטלי, הצהיר כי, "אמנם זה נכון שהעיראקים תקפו בתי חולים, אין אמת בהאשמה שהייתה מרכזית במאמץ התעמולה המלחמתית שהם גנבו אינקובטורים והוציאו תינוקות באכזריות ואפשרו להם למות על הרצפה. הסיפורים יוצרו מחיידקי אמת על ידי אנשים מחוץ למדינה שהיו צריכים לדעת טוב יותר. "חוקר אחד, עזיז אבו חמד, ראיין רופאים בבית החולים שבו ניירה טענה כי ראתה חיילים עיראקים מושכים 15 תינוקות מאינקובטורים ומשאירים אותם למות. ה"אינדיפנדנט" דיווח, "הרופאים אמרו לו שבמחלקת יולדות יש 25 עד 30 אינקובטורים. אף אחד לא נלקח על ידי העיראקים, ולא נלקחו מהם תינוקות."[8]
אמנסטי אינטרנשיונל הגיבה בהוצאת תיקון, כאשר המנכ"ל דאז, ג'ון היילי, האשים לאחר מכן את ממשל בוש ב"מניפולציה אופורטוניסטית של תנועת זכויות האדם הבינלאומית".[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nayirah Kuwaiti girl testimony, נבדק ב-2022-08-03
- ^ CJR - How to Build Support for War, by Arthur E. Rowse, archive.ph, 2008-04-20
- ^ 1 2 דוגלאס וולטון, [https://towardfreedom.org/wp-content/uploads/2014/06/95Pity.pdf Appeal to Pity: A Case Study of the Argumentum Ad Misericordiam]
- ^ Krauss, Clifford (1992-01-12). "CONGRESSMAN SAYS GIRL WAS CREDIBLE". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-08-03.
- ^ Iraq/Occupied Kuwait: Human rights violations since 2 August, Amnesty International (באנגלית)
- ^ "When contemplating war, beware of babies in incubators". Christian Science Monitor. 2002-09-06. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2022-08-03.
- ^ Fowler, G., & Fedler, A Farewell to Truth: Lies, Rumors, 1994, עמ' 22
- ^ Leonard Doyle, Iraqi Baby Atrocity is Revealed as Myth, The Independent, 12 January 1992, עמ' 11
- ^ The Heights, Volume LXXII, Number 1 — 28 January 1991 — Boston College Newspapers, newspapers.bc.edu