העולם הוא שטוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העולם הוא שטוח
The World Is Flat
Flatworld.jpg
מידע כללי
מאת תומאס פרידמן
שפת המקור אנגלית
הוצאה
שנת הוצאה 2005
מספר עמודים 448
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת אריה ניר
שנה 2006
תרגום אינגה מיכאלי
סדרה
ספר קודם Longitudes and Attitudes עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא חם, שטוח וצפוף עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-374-29288-1
הספרייה הלאומית 002527953
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העולם הוא שטוח הוא ספרו של העיתונאי והפובליציסט האמריקני תומאס פרידמן שפורסם בשנת 2005, ועוסק בתופעת הגלובליזציה. בספרו סוקר פרידמן את הגורמים ש"שיטחו" את העולם ואת האירועים והתהליכים הגלובליים והדינמיים שמעצבים את חיינו. הוא עוסק בתמורות הכלכליות, הפוליטיות, החברתיות והטכנולוגיות שהובילו לפתיחת השווקים הסיניים וההודיים, להסכמי הסחר העולמיים והשוק החופשי, לשימוש באינטרנט ובתכנות קוד פתוח, למיקור חוץ (אאוטסורסינג) ולמגמות עדכניות של ניהול ידע ולהשפעותיהן על החינוך, התרבות, המדע ועוד. לדבריו, הרשת מאפשרת למשתמשים, קבוצות ויחידים בכל העולם לשתף פעולה, להתחרות זה בזה ולסחור זה עם זה, ללא מגבלת זמן או מרחק.

תקציר הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

           ספרו של פרידמן מחולק לחמישה פרקים. בפרק הראשון, איך השתטח העולם, המחבר סוקר שלושה עידנים חשובים של גלובליזציה, הראשון מ-1492 ועד סביבות 1800. עידן זה צמצם את העולם והכוח שהניע את תהליך האינטגרציה היה העוצמה. בעידן הראשון מדינות וממשלות בהשראת הדת או האימפריאליזם עמדו בחוד החנית, הפילו חומות ותרמו לאינטגרציה גלובלית. העידן השני נמשך מ-1800 ועד ל-2000 תוך קטיעות של תקופות קצרות. הכוח המניע היו חברות בינלאומיות וטכנולוגיות אשר הביאו לכלכלה גלובלית אמיתית ולהתבססות שוק גלובלי. השינוי בשלב זה התאפשר הודות לפריצות הדרך בתחום החומרה העידן השלישי החל לערך בשנת 2000 והוא שלב התעצמותם של יחידים והוא התאפשר מפריצות הדרך בתחום התוכנה ההופכים את כולנו לשכנים קרובים.

בהמשך הפרק הוא מתאר כיצד "השתטח" העולם. פרידמן מונה את עשרת הגורמים לשיטוח העולם, הראשונה היא נפילת חומות ברלין וקריסת ברית המועצות. הגורם השני הוא הנפקת נטסקייפ שהפכה את האינטרנט לידידותי למשתמש. המשטח השלישי על פי פרידמן הוא יצרתן של תוכנות זרימת עבודה שהביאו להיווצרות פלטפורמת עבודה אוניברסלית במערכות המחשוב. הכוח הרבעי בהשטחת העולם הוא התפתחות קהילות עצמאיות ושיתופיות כגון יצירת קוד פתוח באינטרנט אשר הופכת את הרשת לחינמית ופתוחה לכל. משטח מספר חמש הוא מיקור החוץ של העבודה ברמה גבוהה לארצות בהם כוח העבודה הוא הזול והיעיל ביותר. גורם שישי המעורב בשיטוח העולם הוא העברת המשרות הכלל עולמית. משטח מספר שבע הוא בניית שרשרת אספקה גלובלית אשר לוקחת את הטוב ביותר מכל המקומות באופן מהיר ויעיל. משטח שמיני הוא מיקור פנים בתוך הארצות המפותחות והשלטת שיטות טכנולוגיות טובות ומהירות יותר. משטח מספר תשע מנועי החיפוש האינטרסנטים אשר מוצאים את הכוח משומרי הידע ומביאים את הידע להישג ידם של כולם. הגורם המשטח האחרון שפרידמן מונה הוא הפיכת המידע והחומרה למימד דיגיטלי נגיש ובר העברה ממחשב למחשב בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור.

           התלכדות הגורמים המשטחים מביאה לסדר עולמי חדש ושונה בו אין מנצלים ומנוצלים אלא מי שמבין את העולם החדש ומתיישר לפיו ייהנה ממנו ומי שלא יישאר מאחור. בפרק השני, אמריקה והעולם השטוח, מנסה הסופר להסביר את השפעת העולם השטוח על הכלכלה והחברה האמריקאית ומעלה שלוש סוגיות אשר חייבות לבוא בחשבון בסדר העולמי החדש. ראשית פער הכמות של ארצות העולם המתפתח במהנדסים ומדענים על החברה האמריקאית. שנית, פער השאפתנות של הארצות המתפתחות על הארצות השבעות ושלישית, הפער בחינוך שהארצות המתפתחות פותחות על הארצות המערביות בתחומי המדע והתוכנה.

           בפרק השלישי, מדינות מתפתחות והעולם השטוח, מציג פרידמן את השתלבותם של מדינות שונות במערכת העולמית. לטענתו מדינות חסרות משאבים טבעיים מיטיבות להשתלב כיוון שהן מוציאת את המיטב מההון האנושי שלהן ובכך באות לידי יתרון תחרותי על מדינות אחרות. התרבות המקומית גם כן מוצגת כגורם היכול לסייע בעולם החדש ובתרבויות בהם יש דגש על חינוך וקידמה יש השתלבות מוצלחת יותר במערכת בגלובלית. תרבויות מסתגרות תידרסנה ואנשיהן יושארו מאחור.

           הפרק הרבעי, חברות והעולם השטוח, בוחן את דרך התמודדותם של חברות מסחריות עם המצב החדש. חברות אשר אימצו את הכללים הבאים משתלבות בהצלחה בעולם הגלובלי החדש. הכלל הראשון הוא, השתטח יחד עם העולם, אל תבנה סביבך חומות. כלל שני הוא לחברה קטנה לשחק כמו חברה גדולה ולנצל כל הזדמנות. כלל שלישי הוא לחברה גדולה ללמוד להיות קטנים ולאפשר ללקוחות להיות גדולים. כלל רבעי הוא לשתף פעולה בתוך הארגון ובין ארגונים שונים. כלל חמש הוא להיות פתוחים וגלויים כלפי הלקוחות. כלל שישי הוא להשתמש במיקור חוץ לגדול ולא על מנת להתכווץ. כלל שבע טוען כי מיקור חוץ היא לא מילה גסה ומיועד גם לאידיאליסטים.

           בפרק החמישי, גאופוליטיקה והעולם השטוח, טוען המחבר כי תועלת עצומה תצמח לעולם כולו משיתוף פעולה בין העולם השטוח וחלקי העולם שטרם השתטחו. פתרונות למחלות ורעב אשר נבנים בידי תאגידים שטוחים יעזרו לכולם. המחבר מזהה את האסלאם הקיצוני כזה שפוחד מתהליך הגלובליזציה ומגדיר את הנפט כקללת העולם הערבי אשר משאיר אותו מאחור בעוד העולם הגלובלי מתקדם.

גלובליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן מחלק את הזמן המודרני לשלוש קבוצות זמן כפי שהן מתייחסות לנושא הגלובליזציה. כל פרק זמן כזה מכונה עידן הגלובליזציה 1.0, 2.0, 3.0, כפי שממספרים מהדורות של תוכנות מחשב:

  • העידן הראשון (1800-1492): הייתה התקופה של המעצמות הקולוניאליות. ממסעותיו של קולומבוס ופתח נתיב מסחר בין העולם הישן לחדש. פרידמן קורא לעידן הזה גלובליזציה 1.0. עידן שצמצם את העולם ממידה לארג' (L) למדיום (M). גלובליזציה 1.0 הייתה תקופה של מדינות ושל שרירים. מילת המפתח של אותו עידן היא "עוצמה". הכוח והעוצמה של מדינות וממשלות הם אלו שהניעו את תהליך האינטגרציה. השאלות המרכזיות היו כיצד משתלבת המדינה בתחרות העולמית ובשפע ההזדמנויות שנוצרו. שיתוף פעולה וניצול הזדמנויות באמצעות המדינה.
  • העידן השני (2000-1800): היה התקופה של החברות הבינלאומיות. גלובליזציה 2.0. העולם הצמצם ממידה מדיום (M) למידה סמול (S). מילת המפתח- "רב לאומיות". מתמקד בתחרות שבין חברות על מקומן בכלכלה הגלובלית. במחצית הראשונה של העידן הזה, הצמצום בעלויות התחבורה, שהתאפשר הודות למנוע הקיטור ומסילות הרכבת, היה הגורם העיקרי לתהליך האינטגרציה הגלובלית. ובמחציתו השנייה, הצמצום בעלויות הטלקומוניקציה ליבה את האינטגרציה – בזכות הפצתן של טכנולוגיות הטלגרף, הטלפון, המחשב הביתי, הלוויינים, כבל הסיבים האופטיים והגרסה המוקדמת של הרשת הכלל עולמית (WWW). בתקופה זו אנו עדים לצמיחתה של הכלכלה הגלובלית האמיתית – תנועות מסחר ומידע מיבשת אחת לאחרת בהיקף עצום ועם תחרות במוצרים ובכוח העבודה.
  • העידן השלישי (2000 ומעלה עד ימינו אלה): גלובליזציה 3.0. העולם מתכווץ עוד יותר ממידה סמול (S) לפצפון ושטוח. אם התקופות אפיינו את רמת המקרו עידן זה מאפיין את רמת המיקרו- התעצמותם של יחידים, שיכולים לשתף פעולה או להתחרות זה בזה במגרש הגלובלי. תקופה זו אינה שונה מהתקופות שקדמו לה רק בתהליכי כיווץ העולם והשתטחותו, וגם לא בהעצמת הפרט, כיוון שהעולם מתכווץ ונעשה שטוח הגלובליזציה של עידן זה מתאפיינת לא בכוחו של הפרט אלא במגוון של פרטים – לא כולם מערביים, לבנים. יחידים מכולם רחבי וקצווי הגלובוס חווים העצמה. עידן זה מאפשר להמונים לשחק, ואנשים מכל צבעי הקשת האנושית מצטרפים למשחק בהדרגה.

הכוח הכלכלי החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן מצטט בספר את שירלי אן ג`קסון שהייתה נשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע ואחר כך נשיאת מכון רנסלר לתחומי הפוליטכניקה. היא אומרת שאמריקה עוברת משבר שקט הכולל שחיקה בתשתית המדעית וההנדסית, תשתית שהייתה מקור החדשנות שגרם בעבר להתחדש ולעלות ברמת החיים. ארצות הברית הולידה את הכוחות הכלכליים-החדשניים כמו מיקרוסופט, גוגל, אינטל ואחרים אבל בשנים האחרונות מעבירות החברות האלה את הידע למרכזי פיתוח גלובאליים בכל העולם. וממקומות אלה ולא מארצות הברית יצמחו בעתיד התעשיות החדשניות בתהליך איטי אבל ניתן לצפייה.

מהאוניברסיטאות של סין ומהאוניברסיטאות של הודו יוצאים מספר הבוגרים הגדול בעולם. לא פלא שבשילוב טכנולוגיה מצד אחד והשכר הנמוך ביחס למשולם בארצות הברית, בוגרי אוניברסיטה אלה מפעילים מארצם מרכזי שרות רבים בנושאים מגוונים בשיטה של מיקור חוץ (outsourcing). פרידמן מציין כיצד השווקים ההודים בעלי האוכלוסייה הגדולה והזולה אך המיומנת המצליחה להשתלב מרחוק בעבודות רבות בארצות הברית באמצעות התקשורת, האינטרנט ותוכנות מיוחדות. העולם השטוח הוא מקום פעולה קל גם לטרוריסטים בינלאומיים. ארגוני טרור יכולים לתכנן ולבצע פיגועים המוניים. נפילת חומת ברלין שיחררה רבים מעבר למסך הברזל מצד אחד ואילו הפגיעה במגדלי התאומים עלולה להקים חומות חדשות של פחד ושל שיתוק.

אירועים ששיטחו את העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת הגורמים שהביאו לדעת תומאס פרידמן להשטחת העולם:

  1. נפילת חומת ברלין, 9 נוב` 1989: הביאה לשחרורם של כל העמים שהיו נתונים לשליטתה של האימפריה הסובייטית אשר העלימה את החלופות לכלכלת השוק החופשי. בתקופה זו התפתחו המחשבים האישיים, מכשירי הפקסימיליה, מערכות ההפעלה "חלונות", המודמים חוברו לרשת הטלפון ואנשים גילו שהם אוהבים להשתמש במחשב ושהוא תורם משמעותית לפריון העבודה.
  2. הנפקת נטסקייפ, 9 אוג` 1995: אפשרה את המעבר מפלטפורמה המבוססת על מחשב אישי לפלטפורמה המבוססת על אינטרנט. כך החל שלב האינטרנט-הדואר האלקטרוני-הדפדפן שעסק ביכולת של המחשב האישי ליצור קשר עם כל מחשב אחר בעולם ועם כל אתר באינטרנט.
  3. תוכנות זרימת עבודה: אפשר את המעבר מאינטרנט שרק מקשר בין אנשים, או בין אנשים ליישומים שלהם, לאינטרנט שמקשר בין תוכנות של אדם אחד לתוכנות של האחר. כך למשל, כל המחלקות של אותה חברה: מכירות, שיווק, ייצור, חשבונות ומצאי משתפות פעולה ביניהן וגם עם מחלקות בחברות אחרות. שיתוף הפעולה בין כל המערכות מייעל את העבודה והתפוקה משתפרת באופן משמעותי.
  4. קוד פתוח, קהילות עצמאיות ושיתופיות: המאפשר יצירה של קהילות עצמאיות ושיתופיות ומספק כלים למיליוני אנשים בחינם, כמו למשל: הבלוגרים (בלוג) שיצרו ידע שיתופי מגוון הפתוח לחלוטין לכלל הציבור והוויקיפדיה שהיא אנציקלופדיה מקוונת ומשותפת לכול, שבה הגולשים עוקבים אחר השינויים המוכנסים בערכים השונים, מוסיפים תוכן או משנים אותו מתוך מאמץ להגיע להסכמה.
  5. מיקור חוץ - Outsourcing: פותח את הדלת לעידן חדש של יצירה ושיתוף פעולה אופקי: כל משימה שניתן לבצעה באופן דיגיטלי יכולה להישלח לקצווי תבל, שם נותני השירותים הזולים, החכמים והיעילים ביותר יבצעו את המשימה. כך למשל, תיקון באג 2000 בוצע על ידי המוחות ההודים המבריקים, לא רק בשל המחיר הזול, אלא בשל איכות הביצועים וכוח העבודה הרב.
  6. העברת משרות: הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי נתנה דחיפה עצומה לסוג נוסף של שיתוף פעולה- העברת משרות ומפעלי ייצור לסין. לא רק העברה של משימה ממוקדת לחברה אחרת, אלא העברה של מפעל ייצור שלם מארצות הברית לסין ושילובו בשרשרת האספקה הגלובלית של החברה.
  7. שרשרת אספקה: המאלצות חברות שונות העוסקות בשלבים שונים של התהליך התעשייתי לאמץ סטנדרטים משותפים ובכך לתרום לשיפור שיתוף הפעולה הגלובלי. כך למשל, חברת "וולמארט" האמריקאית השתמשה בתשתית טכנולוגיית המידע ליצירת תרבות של חיסכון ומחירים זולים באמצעות קנייה ישירה מהיצרנים, שיפור מערכת ההפצה וקשר הדוק עם הלקוחות.
  8. מיקור פנים: כדוגמת חברת המשלוחים יו-פי-אס, שלא רק ממלאת הזמנות דרך האינטרנט כחברת השילוח ומביאה את המוצרים לדלת הלקוח, אלא גם מבצעת משימות נוספות הקשורות במוצרים שאותם היא שולחת, כמו אריזת המוצרים ותיקון המוצרים.
  9. יידוע עצמי - מנועי חיפוש: המאפשרים לכולם גישה לכלל הידע העולמי בכל שפה שהיא. החיפוש אחר מידע באמצעות מנוע החיפוש של גוגל מאפשר לכל אדם המשתמש במחשב למצוא כל פיסת מידע, ללא קשר למעמדו או להשכלתו.
  10. הסטרואידים - דיגיטלי, סלולרי, וירטואלי ופרסונלי: כמו למשל: שיחות ועידה בווידאו, מחשבים נישאים קטנים, טלפונים סלולריים ומחשבי כף יד. והדובדבן שבקצפת, שמאפשר לנו להיות ניידים יותר – האלחוט – שבזכותו אנו יכולים לשלוח מידע לכל מקום ולאסוף מידע מכל מקום במהירות שלא הייתה כמותה.

פרידמן מרבה לכתוב בשבחי מערכת ההפעלה "חלונות" ותרומתה לסטנדרטיזציה ולשיטוח העולם אך לא מונה אותה כתורם בפני עצמו.

לפי פרידמן, "השתטחות" העולם קשורה לפריצות דרך טכנולוגיות, בעיקר בתחום אמצעי התקשורת האלקטרונית, שתשתיותיהן הונחו במדינות רבות מסביב לגלובוס והביאו לצמצום המרחקים והפערים ביניהן. בעולם השטוח של פרידמן חברות ענק בינלאומיות מחזיקות רשתות אספקה חובקות עולם, רופאים הודים מנתחים צילומי רנטגן של חולים בארצות הברית ומנהלי חשבונות סינים והודיים מכינים להם את דוחות המס. פרידמן מביא בספרו אינספור דוגמאות. ראו כמה מהן במסגרת.

נפילת חומת ברלין ואסון התאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כציוני דרך מרכזיים בתהליך ההשתטחות מציין פרידמן שני אירועים מעצבים שתאריכיהם דומים: אירועים אלה מייצגים שתי צורות דמיון מנוגדות - הדמיון היצירתי של 9 בנובמבר (9.11.1989), והדמיון ההרסני של 11 בספטמבר (11.9.2001). אחד טוב ואחד רע. בראשון, 9 בנובמבר 1989, נפלה חומת ברלין והוציאה מיליוני אנשים לחופשי. אנשים החלו לדמיין עולם שבו האדם יהיה חופשי לממש את הפוטנציאל הגלום בו. בשני, 11 בספטמבר 2001, נפלו מגדלי התאומים ושיגרו את העולם לתקופה של טרור ופחד. הפיגוע הוכיח את עצמתה של קבוצת אנשים חדורי שנאה שתכננו בדמיונם רצח המוני והוציאו אותו לפועל. לפיכך, נוסף למאמץ שעלינו להקדיש להכשרת מדענים ומהנדסים שיאפשרו את המשך ההתפתחות הטכנולוגית, עלינו להיות מודעים לסכנות הטמונות בה ולהעלותן על סדר היום הציבורי.

מיקור חוץ והעברת משרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיקור חוץ הוא תהליך שבו לוקחים תפקיד כלשהו מסוים ומוגדר בהיקפו, תפקיד שנהוג היה לבצע בתוך החברה ומעבירים אותו לחברה חיצונית אשר מבצעת את התפקיד כקבלן משנה עבור החברה המזמינה וזאת כחלק מן הפעילות הכוללת של החברה המזמינה. תפקידים של מיקור חוץ עשויים להיות מחקר, הנהלת חשבונות, מרכז שרות, תיכון הנדסי, תכנות, תרגום, הכנת שרטוטים הנדסיים, הקלדה ועוד. תומאס פרידמן מרבה לכתוב בנושא מיקור חוץ הנעשה על ידי חברות בעיקר בהודו עבור חברות בארצות הברית אבל גם בין חברות ממדינות אחרות כמו יפן וסין. נתוני חומרי הגלם והן העבודה המוגמרת הם במקרים רבים במתכונת דיגיטלית והמעבר נעשה על גבי כבלים אופטיים או שיחות טלפון ואו שרות וגישה ישירים דרך הרשת למחשבים של הלקוח.
  • העברת משרות הוא תהליך בו החברה לוקחת מפעל שלם שפעל ויצר לדוגמה בארצות הברית ומעבירה אותו למשל לסין. במפעל החדש מיצרים את אותו המוצר בדיוק שיצרו במפעל הוותיק אך נהנים מכח העבודה הזול במקום החדש, מהמיסים הנמוכים, מהאנרגיה המסובסדת, עלויות ביטוח הבריאות הנמוכות יותר של העובדים ואולי גם מהצע עובדים משכילים ומיומנים. ההצטרפות של סין לארגון הסחר העולמי הגבירה תהליך של העברת משרות לסין. חברות רבות העתיקו את מפעלי היצור שהיו להם בארצות מפותחות והעבירו אותם לסין כמו גם למדינות מתפתחות אחרות. מפעלים חדשים ורחוקים אלה שולבו בשרשרת ההספקה הגלובלית של מפעל האם.

ההתלכדות המשולשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתלכדות המשולשת לפי תום פרידמן מורכבת משוק גלובלי, טכנולוגיית המידע ומיליארדים של משתתפים בכל העולם. בשוק הגלובלי הקשר של חברה בינלאומית למדינת הלאום איננו ברור. קיימת דילמת צרכן - עובד - תאגיד. שכר נמוך לעובד, מוצר הנמכר במחיר נמוך ורווח גבוה לחברה. בעולם השטוח לא יחסרו עבודות טובות לבעלי רעיונות ולאלה היודעים לנצלם. פועלים לעבודות פשוטות ולא מקצועיות יפגעו וכן מכירה של מוצרים פשוטים. העוגה הגלובלית גדלה ונעשית מורכבת יותר כך שלכל אחד יכול להיות חלק גדול יותר. לדעת פרידמן, החברה בארצות הברית החלה לשקוע בשנות התשעים וחדלה להתאמץ. פריחת הדוט קום הטעתה רבים לחשוב על התעשרות קלה. הגישה הזו הביאה עמה להתדרדרות ולשחיקה של התשתית המדעית המתמטית וההנדסית בארצות הברית. ארצות הברית כבר איננה מובילה ומנהיגה את העולם.

כדי לשמור על מקומה הטכנולוגי והכלכלי וכדי לא לאבד את המנהיגות פרידמן קורא למנהיגי ארצות הברית ליזום פרויקט טכנולוגי לאומי בתחום האנרגיה. פרויקט בסדר גודל של הטיסה לירח של שנות השישים. כדי לעמוד באתגרי העולם השטוח דרושה שאפתנות מגיל בית הספר וכל עובד צריך לשמור על כושר התעסוקה שלו על ידי כך שיהיה מומחה, מיוחד ובעל כושר הסתגלות. החברה כבר אינה יכולה להבטיח את כושר התעסוקה של העובד אלא רק את האפשרות לעזור לו לשמור על כושר התעסוקה על ידי לימוד, הסתגלות ומציאת דרך אישית מיוחדת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תומאס ל. פרידמן, העולם הוא שטוח, העולם הגלובאלי - החיים במציאות חדשה, תרגום אינגה מיכאלי, הוצאת אריה ניר. 2006.
  • תומאס פרידמן, הלקסוס ועץ הזית, הד ארצי, 2000.
  • The World Is Flat: A Brief History of the Twenty-first Century Thomas Friedman, 2005 Farrar, Straus and Giroux ISBN 0-374-29288-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]