העולם הערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העולם הערב
Haolamhaerev.jpg
סמליל התוכנית
סוגה הומור, נונסנס, סאטירה
כותבים ארז טל, אברי גלעד
בימוי אבי כהן
שחקנים אברי גלעד, ארז טל, עינב גלילי, שרית סרי, מתי סרי, יאיר ניצני
ארץ מקור ישראל
שפות עברית
הפקה
חברת הפקה דורון אברהמי
תאגיד טלוויזיה אנגליה-ישראל
ואולפני מימד .M.T.V.S
אורך פרק 10–15 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 הניסיוני
תקופת שידור מקורית 4 בנובמבר 1990אפריל 1993
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

העולם הערב הייתה תוכנית הומור, נונסנס וסאטירה ישראלית, שנכתבה והוגשה על ידי אברי גלעד וארז טל ושודרה בערוץ 2 הניסיוני בשנים 19901993. התוכנית הצליחה מאוד בקרב הצופים הצעירים והייתה לאחת התוכניות המזוהות ביותר עם שידורי הניסיון בערוץ. היא נחשבת לתוכנית קאלט ויש ממנה מאות סרטונים ביוטיוב.

הרקע לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי כהן, הבמאי הראשון של התוכנית, סיפר[1] כי עוד בשנות השמונים היה לו חלום לעשות תוכנית טלוויזיה מתוכנית הרדיו "מה יש", ששידרו בגל"צ ארז טל ואברי גלעד. הוא הציע את הרעיון למפקד גלי צה"ל דאז רון בן ישי אך הלה טען כי עדיף להימנע מחשיפת התוכנית בערוץ הראשון (ערוץ השידורים היחיד שהיה אז בישראל) מכיוון שהדבר ימשוך תשומת לב רבה לתוכנית האוונגרדית, בפרט מהרשויות, והחשיפה הטלוויזיונית עלולה לפגוע בחופש היצירה והביטוי של הצמד ו"להרוג" את ההומור הפרוע של התוכנית.

ב-1990 עבר בכנסת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והשידור המסחרי בערוץ נראה באופק, אך בחירת הזכיינים התמהמהה. שידורי הניסיון צברו תאוצה ויוצרים ומפיקים השקיעו כסף מכיסם הפרטי כדי לשדר בו, בתקווה לזכות במכרז ולהשתלב בשידור המסחרי בעתיד. אחד מהם היה המפיק דורון אברהמי. הוא פנה לאבי כהן מתוך רצון לעשות תוכנית עם גלעד וטל. הצמד הסכים, וביום ראשון 4 בנובמבר 1990 שודרה תוכנית הבכורה.[2] ארז ואברי עבדו בחינם במשך 20 התוכניות הראשונות וגם בהמשך השתכרו מעט מאוד.

התוכנית מומנה על ידי חטיף "העולם הערב", אך מכיוון שאסור היה לפרסם, ננקטה גישה מתוחכמת: במשך חודשים "פורסם" בתוכנית חטיף דמיוני בשם "העולם הערב" כסוג של בדיחה, ואז יום אחד הופסק לחלוטין הפרסום בתוכנית ו"עלית" החלה לשווק אותו בחנויות. בהמשך שובצה בתוכנית פרסומת סמויה של עלית בדמות פינת "כיף כף הזהב" שבה צופי התוכנית הוזמנו לנסות את מזלם ולשלות כיף כף מוזהב ממכונת צעצועים. כמו כן הופצו מוצרים נלווים כגון יומני תלמיד (לשנת הלימודים תשנ"ג 19921993) וקלטת וידאו.

פורמט התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העולם הערב" שודרה שלוש פעמים בשבוע: שתי תוכניות מקור בימים ראשון ורביעי, ובימי חמישי שודר לקט מתוכניות השבוע. שעת השידור המקורית הייתה 19:40 (ב-19:50 כבר שודרה "לילה טוב שלומפי", כדי להשכיב את הילדים לישון לפני החדשות בערוץ הראשון). בתחילה היו התוכניות קצרות מאוד, כ-10 דקות, והיו בעלות מבנה קבוע:

  • ראשים מדברים: ראשיהם של טל וגלעד על רקע כחול, בדיאלוג קצרצר שנע בין הומור עצמי לנונסנס והזכיר במקצת את זוג הזקנים מהחבובות.
  • פתיח: אנימציה ממוחשבת של שם התוכנית ומצלמת וידאו מואנשת שיורה באותיות. עיצוב האנימציה והפתיחים נעשה על ידי אילן בוני ועדוא שביט והיא הוכנה בחברת "פריזמה תלת מימד".
  • קריינית הרצף (עינב גלילי, אז שחקנית צעירה ואלמונית): במחווה על קריינות הרצף בערוץ 2 הניסיוני, הייתה לתוכנית קריינית משל עצמה שהכריזה על פינות התוכנית בתוספת הגיגים, שלצערה נכתבו לה מראש כולם, ולא הייתה לה יכולת להביע דעה משל עצמה. בשונה מקרייני וקרייניות הערוץ, את קריינית העולם הערב גם ראו: בסיום הפתיח היא צעדה על רקע שקופית עם סמליל התוכנית כשהיא לבושה בביגוד צבעוני ומוקצן בדרך כלל. בהמשך גדל חלקה של הקריינית בתוכנית וגם של גלילי (בתפקידים אחרים).
  • חדשות העולם הערב: טל וגלעד הגישו חדשות נונסנס וסאטירה מהנעשה בארץ (בעיקר ביישוב הפיקטיבי "מגדל משה" שהמציאו בימי "מה יש") ובעולם. בתחילה מרבית החומרים היו קטעי וידאו מוכנים שצולמו בחו"ל, אך עם הזמן גדל חלקם של הקטעים המקוריים.
  • מערכון מקורי קצר.
  • פרסומק: פרסומת (אמיתית) משעשעת מהעולם (יש לזכור שטרום ערוץ 2 המסחרי צפייה בפרסומות מקוריות נחשבה לסוג של אטרקציה). בהמשך הפסיקו לשדר פרסומות מיובאות ויצרו פרודיות מקוריות על פרסומות ישראליות.
  • מכתב וידאו: פינת "מכתבים למערכת" בגרסת הווידאו – צופי התוכנית צילמו את עצמם (או שצוות התוכנית הגיע לצלם אותם) שואלים שאלות מטופשות וטל וגלעד השיבו עליהן בהומור באולפן.
  • סגיר: שיר הסיום וקרדיטים.

במהלך מלחמת המפרץ ואחריה התוכנית התבססה, צברה קהל צופים נאמן, התפתחה והשתחררה מהפורמט הקבוע למערכונים ופינות בנושאים שונים ומגוונים. שעת השידור שונתה ל-19:15 והתוכניות התארכו ל-15 דקות לערך.

שיר הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות שיר הסיום גירסתו של בסאם עזיז

טלוויזיה חפיף (העולם הערב),
מביאה ת'סעיף (העולם הערב),
את הראש מנפחים (העולם הערב),
איזה שני מלוכלכים ב"העולם הערב".
זה לא מצחיק בכלל,
אני צופה- נהיה אומלל
עם קצת מזל, טיפת מזל,
יפסק פה החשמל.
כבר כואב לי בעין (העולם הערב),
לא נשבר לי עדיין מ"העולם הערב",
ומחר יום חדש (העולם הערב),
מה יהיה? יהיה חלש.
כל הזמן אוכלים פה קש.
נגמר השיר המטופש של "העולם הערב".

"פטריוט שוב מתקיף (העולם הערב),
את הסקאד הוא מעיף (העולם הערב),
אך בבונקר בבגדד (העולם הערב),
מצב הרוח מעודד (העולם הערב).
היכן הוא הארגז,
שבו החבאנו את הגז?
יטעם סדאם- ויסומם,
בממ"ט הוא כבר נרדם.
בבגדד כבר אין מים (העולם הערב),
וסדאם שותה לחיים (העולם הערב),
נחמן שי- עבדאי (העולם הערב),
מה יהיה? יהיה חלש.
כל הזמן אוכלים פה קש.
עכשיו עזיז בשיר חדש של "העולם הערב".

סגיר התוכנית נכתב והולחן על ידי טל וגלעד ובוצע במגוון גרסאות. הגרסה הראשונית הושרה על ידי גלעד בקול מאנפף-מתבכיין, ועליה נוספו גרסה של גלעד בקול דק עם טל שמצטרף ב"העולם הערב"; יאיר ניצני בקול בס; "גרסת הילדים הצורחים" (החביבה על סדאם חוסיין, לדברי בסאם עזיז) אף היא בביצועו של ניצני. לשיר נכתבה גם גרסה מילולית שונה בתקופת מלחמת המפרץ שביצע בסאם עזיז (ניצני).
לרגל תוכנית המאה נוצר מיקס שבוסס על סגיר התוכנית בתוספת ראפ של טל וגלעד ואזכורים לדמויות הקבועות ולמשפטים המייצגים שלהן. השירים הפגינו הומור עצמי כלפי המגישים ואיכות ההומור שלהם: "זה לא מצחיק בכלל, אני צופה – נהיה אומלל" (מתוך הסגיר הרגיל); "אנחנו אברי וארז, שני מלוכלכים / שותים משלוליות ואוכלים מהפחים / אחרי שברדיו הבאנו את הקריזה / התקבלנו בפרוטקציה גם לטלוויזיה" (מתוך שיר המאה). הירידות העצמיות אפיינו גם את פינת "הראשים המדברים" בפתיחת כל תוכנית (בעונות הראשונות): באחת הפינות שאל טל את גלעד מה יגידו נכדיהם כשיצפו בתוכנית, וגלעד ענה "כמה טוב שסבא מת".

הצלחת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההומור שהביאו איתם טל וגלעד מתוכנית הרדיו המשותפת שלהם "מה יש" התאפיין בבדיחות "נונסנס", בדמויות קומיות ומשחקי מילים רבים. תקציבה המוגבל עד מאוד של "העולם הערב" הביא לכך שאזורי ההתרחשות של התוכנית נעו בין אולפן קרטוני למראה לבין החצר האחורית של אולפני מימד, עם אביזרים מוגבלים ואנימציות קלושות. למרות זאת, הצליחו השניים ליצור תוכנית קומית שזכתה להצלחה עצומה בערוץ הניסיוני דאז.

התוכנית הציגה דמויות קבועות כקריינית הרצף (עינב גלילי), שגריר עיראק בישראל בסאם עזיז (יאיר ניצני), הזמרת נאוה רן (שרית סרי) והילד רובי (אברי גלעד). בינואר 1991, ערב פרוץ מלחמת המפרץ, אירחו מר טיל (טל) ומר גלעם (גלעד) באולפן "מוקש" את בסאם עזיז, שגריר עיראק בישראל. כשנשאל האם תהיה מלחמה ענה בביטחון רב "בהחלט", וכשנשאל על סיכויי נפילת טילים ענה "100%", בניגוד לתחזיות שנשמעו באותה תקופה. זמן קצר לאחר מכן הבדיחה הפכה למציאות ו"העולם הערב" הפכה ללהיט בקרב הצופים הצעירים. היא סיפקה הומור שנון ועדכני בזמן מלחמה, כשרבים מהאזרחים והתלמידים בפרט ישבו בבית, לא פעם בחדר האטום, והעבירו את זמנם בצפייה בטלוויזיה.

הפופולריות של התוכנית לא דעכה גם בתום המלחמה והיא המשיכה לשמור על הקו ההומוריסטי המקורי והייחודי לה. מלבד הצוות הקבוע שכלל (נוסף על טל וגלעד) את גלילי, מתי סרי, שרית סרי ולעיתים גם אנשי גל"צ ויוצאי "מה יש" כניצני, דורי בן זאב, יואב קוטנר, דני רובס, קובי מידן ("ולא להזריק אטרופין"), רפי רשף וגני תמיר, התארחו בתוכנית שחקנים וזמרים רבים, ביניהם: אלונה קמחי, קורין אלאל, גידי גוב, משה פרסטר וטל פרידמן, הכנר מירל רזניק, ענת וקסמן, טוביה צפיר, יואב צפיר, אלונה דניאל, קרן מור (אז עדיין אלמונית יחסית), חנוך רוזן (מיקו מנסר הבטנים), גבי שושן (מומו), שירילי דשא, דודו טופז, צביקה הדר, בועז שרעבי, להקת אתניקס, שלישיית אדלר ועוד רבים.

בתום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי "העולם הערב" הסתיימו באפריל 1993, כחצי שנה לפני פתיחת השידורים המסחריים. אברי וארז, שרצו להיות חלק מערוץ 2, השיגו את מטרתם והשתלבו בזכייניות (ארז בשידורי קשת ואברי ברשת) אך "העולם הערב" לא המשיכה לשידורים המסחריים מפני שאף זכיין לא רצה בה. בראשית ימי ערוץ 2 המסחרי שודרו בו שלוש תוכניות לקט של "העולם הערב", עם הקדמה ששולבה בתוכניות שהגישו השניים אז - "גלגל המזל" (ארז) ו"מהקליפייה באהבה" (אברי). מעריצי התוכנית קיוו לשובה, אולם התקוות נגוזו כשבהמשך שנות ה-90 השניים הסתכסכו וניתקו קשר. לימים הקשר חודש, אולם שניהם עברו לעשייה טלוויזיונית שונה והבהירו בהזדמנויות שונות שאין להם כוונות לחזור לעבר. עם זאת, איחוד חד פעמי נרשם ב-1999 כאשר אברי גלעד התארח בתוכנית רק בישראל שהגיש ארז טל והשניים ביצעו מערכון חדש עם דמותו של "משה המבודד".

בשנת 2006 חזרו אברי גלעד ועינב גלילי לשתף פעולה בתוכנית בוקר ברשת שנקראת "העולם הבוקר".

דמויות חוזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריינית הרצף (עינב גלילי) – בחורה קלת דעת שפתחה כל תוכנית בהגיגיה השטחיים ומדי פעם אף הביעה את דעתה בין המערכונים.
  • הילד רובי (אברי גלעד) – מפיק ה"פסטיפח" של "מגדל משה" שהתחזה לילד כדי לשיר את להיטו היחיד "מים" וזכה בשלושת המקומות הראשונים בתחרות. בהמשך הופיע כילד בבגדי תינוק שמסוגל לומר או לשיר רק "מים" בקול גבוה.
  • צ'רלי בן מומו – צ'רלי פותח הגרונות (אברי גלעד) – אסיר ורוצח סדרתי.
  • משה המבודד (אברי גלעד) – טיפוס מפוקפק שמנסה בדרכים עקלקלות למכור מוצרים נדרשים בעלות חריגה, בדרך כלל מאה שקל. הופיע לראשונה במלחמת המפרץ כשמכר מסקינגטייפ, סרטי בידוד ("אני לא שודד, אני משה המבודד") במאה שקל ("אבל בעיתון כתבו חמישה שקלים!" –"אז תקנה מהעיתון בחמישה שקלים").
  • סדאם חוסיין (מתי סרי) – סאטירה על דמותו של סדאם חוסיין.
  • בסאם עזיז (יאיר ניצני) – שגריר עיראק בישראל.
  • חיים מרגוע (דורי בן זאב) – נציג מבולבל מהג"א שרק מלחיץ את הצופים.
  • נאוה רן (שרית סרי) – זמרת מזרחית (פרודיה על זהבה בן). ידועה בלהיטיה "יאללה ביי" ו"גנֵבה" (במלעיל).
  • שמעון דן (אברי גלעד) – זמר הזוי ששר רק שיר אחד - "בתיה בתיה מה העניינים" ב"מיקשים" (מיקסים) שונים ומשונים.

פינות, שירים ומערכונים זכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתרמיל ובמקל – חוויותיו של המטייל (אברי) בטיול לתחנה המרכזית של תל אביב ("גבעת השושנים") עם שמוליק המדריך (ארז).
  • מערכת החינוךמתי סרי בתפקיד המנהל וטל פרידמן בדמות מורה מופרעת שמתעללת בתלמידים (משה פרסטר, אברי וארז), גרסה ראשונית של המורה צפדינה שתקבל לימים תוכנית משלה בערוץ.
  • לאכול ת'זית – פרודיה על הסרט "ללקק ת'תות". במערכון הופיעה קרן מור בתפקיד במאית הסרט, יהודית ברברש, ולאחר מכן ביצעו אברי גלעד וענת וקסמן את השיר "רציתי רק לאכול לך ת'זית וללכת הבית" בהשראת שיר הנושא של הסרט "רציתי רק ללקק לך ת'תות ואחר כך למות".
  • הראשנית מראש לנוערקרן מור גילמה כתבת עיתון נוער צפונבונית שמגיעה לראיין את אברי וארז אך מתעקשת לשאול שאלות חודרניות בחוסר טאקט.
  • ברנדון. וברנדה. – מהגיגיהן של צמד תיכוניסטיות (שירילי דשא ושחקנית נוספת) על החיים בכלל ועל "בוורלי הילס 90210" בפרט.
  • כמה טוב להיות גידי גוב – שיר הערצה הומוריסטי לזמר גידי גוב עם הופעת אורח של מוני מושונוב.

פרודיות על תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טרפזית השכלפרודיה על תוכנית הטריוויה "מקבילית המוחות" ששודרה בערוץ הראשון בהנחיית יצחק שמעוני. אברי גלעד גילם מתמודד שיודע את כל התשובות עוד לפני השאלות; בהמשך גילם את צ'רלי פותח הגרונות, מתמודד אלים שאיים לפגוע במנחה (ארז) אם לא ייתן לו נקודות.
  • כלבוטין – פרודיה על תוכנית הצרכנות והתחקירים "כלבוטק". תחקירי "כלבוטין" נעשו על מוצרים פיקטיביים כגון "מי פנחס – המים עם הנעל" ו"סלטי החצר – כל אחד אומר".
  • לילה טוב שלומפי – פרודיה על תוכנית בשם דודו מספר לגולו ששודרה בערוץ באותה תקופה. ארז טל סיפר סיפור לפני השינה לבובה שלומפי (האמיתית) שהפך לפושע-ולאחר מכן לחוזר בתשובה-בדיבובו של אברי גלעד.
  • מוקשפרודיה על "מוקד", תוכנית אקטואליה ותיקה בערוץ הראשון. אולפן בנושא אקטואליה שבו אירחו מר טיל (ארז טל) ומר גלעם (אברי גלעד) אישים שונים במלחמת המפרץ ובעיקר את בסאם עזיז.
  • על הג'נטים – פרודיה על מגזין הרכב "על גלגלים" ששודר בערוץ הראשון.
  • בדיקור חי – דן סלון מארח – פרודיה על התוכנית "בשידור חי – דן שילון מארח" ששודרה אז בערוץ 2 הניסיוני. בתפקיד המנחה היה טוביה צפיר, ובין האורחים היו אברי וארז, אלונה דניאל, דני רובס ויואב צפיר (לא בתפקיד עצמו). המנחה דן סלון נוהג להשפיל את אורחי תוכניתו ונותן להם לבצע משימות מטופשות, וכן נוהג לדבר רבות על זובין מהטה.
  • שבט פנחס – פרודיה על קומדיית המצבים "שבט כהן" ששודרה באותה תקופה בערוץ הראשון.
  • הטוק שואו של מומו – פרודיה על תוכניות אירוח. גבי שושן היה מומו, והוא אירח את אשתו של חברו הטוב (גני תמיר) שמכינה קוסקוס מצוין.
  • טריבונה, מגרש שני, רב סל, צעד ורבע ואישית לוחצת – פרודיה על תוכניות ספורט שונות, כולן בהגשת המנחה מוקי (ארז) והפרשן ליאון הרינג (אברי).
  • שירו מים – משדר מיוחד להתרמת מים בהנחיית מני פאר, פרודיה על ה"שירותרום".

פרודיות על פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסט ברוך – פרודיה על פרסומת לרשת מוצרי חשמל.
  • סבא יחזקאל – פרודיה על מרקים מוכנים מאבקה ("כולם מתים על המרק של סבא יחזקאל").
  • עכבר עכבר – פרודיה על תשדיר השירות לתמר ("עכבר עכבר טעים וקר").
  • סופט אנד איציק – פרודיה על מכשיר חשמלי להסרת שיער (סופט אנד איזי).
  • תליון "מה נשמע" ותליון "הכל בסדר" – פרודיה על תשדירי השירות של החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.
  • צינור אישי קטן – פרודיה על פרסומות שמנסות למכור מוצרים מיותרים.
  • פוליניק 8 המשחה הפלאית – פרודיה על פרסומות אמריקניות בערוצי קניות (אז עוד לא היה בישראל ערוץ הקניות), עם מוכר שלא מפסיק לדבר מהר, להלל ולשבח מוצר פלאי שיכול לעשות הכול.
  • מרתון פרסומות – פרודיה משולבת על מבחר פרסומות: גלולות לגרון "קוקסילן" (סטרפסילס), "סוללות אשכנזי" (דורסל), "סימה שמן", משרד הפרסום "זמיר-מלכיאל-קרש" וקלטות הווידאו "SNM".

הפצה ומוצרים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"העולם הערב" יצאו מספר קלטות וידאו (שנקראו "קַלֶקֶט" - הלחם של המילים "קלטת" ו"לקט"), וכמו כן חטיף שוקולד של עלית ויומן-תלמיד. DVD המקבץ את מיטב הקטעים היה אמור לראות אור בשנת 2006, אך הפקתו בוטלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ציפורי לילה מתגעגעות", גל"צ, 4.9.11
  2. ^ סמדר שילוני, נגד כל הסיכויים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2005