לדלג לתוכן

העיוורים והפיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור על המשל משנת 1909
ציור משנת 1888, של כמרים עיוורים הבוחנים פיל

משל "העיוורים והפיל" (מכונה גם "חמשת העיוורים") הוא משל שמקורו בתת-היבשת ההודית העוסק במתח של עובדות ל"אמת היחסית", לפיה אנשים מסיקים מסקנות כלליות על סמך תצפיות חלקיות בלבד, אך משוכנעים שהצדק בידם.

המשל גם מציג את הצורך לתקשר ולקבל מספר השקפות (פרספקטיבות) על מנת לראות תמונה שלמה ולהגיע להבנה מלאה. הוא מביא לידי ביטוי את משמעות המושגים שגיאות תצפית והטיה קוגניטיבית.

המשל מתאר קבוצה של עיוורים (או גברים בחשכה) הממששים פיל ונדרשים לחשוף יחד במה מדובר. כל אחד מהגברים ממשש חלק בודד מגופו של הפיל (זנב, רגל, אוזן, חדק, בטן וחטים). כל אחד לחוד נחשף לתכונות אחרות, והם לא מצליחים להגיע להבנה ולהסכמה שמדובר בפיל.

מוסר ההשכל הוא שתהליך בירור המציאות נדרש להתבצע תוך קבלה וניתוח מצד השקפות שונות. באותו הקשר, שימוש בתקשורת ושיתוף פעולה בין בני אדם צפוי למנוע טעויות ולהוביל להישגים שלא ניתן להשיג לבד.

המשל התפשט לדת ההינדית, הבהאית, ג'ייניזם וזרם הסופיות במאה ה-19 התפשט גם ברחבי אירופה בעקבות פרסומה של פואמה בשנת 1872 של ג'ון גודפרי סאקס (John Godfrey Saxe).[1] מתחיל במילים:

It was six men of Indostan
To learning much inclined,
Who went to see the Elephant
(Though all of them were blind),
That each by observation
Might satisfy his mind

תרגם שמואל רוזן:[2]

שִׁשָּׁה הָיוּ בְּאִינְדּוּסְטָן
שׁוֹקְדֵי עַל מִשְׁנָתָם,
יָצְאוּ לָזוּן עֵינָם בְּפִיל,
אַף כִּי עִוְּרִים שֶׁשְׁתָּם,
שֶׁאַגַּב הִסְתַּכְּלוּת
תָּנוּחַ דַּעְתָּם.

בשנת 1970 גרסה מעובדת של המשל נכנסה לספרו של אידריס שאה: "The Dermis Probe".

בהמשך הוכנס המשל בספרי ילדים בגרסאות שונות. סיפור "חמשת העיוורים",[3] סיפור מאת לב טולסטוי הרוסי שעובד לעברית על ידי חיים נחמן ביאליק, מופיע ברשימת יצירות הספרות של תוכנית הלימודים בישראל לתלמידי כתות ה'-ו'.[4][5]

המשל משמש בעידן המודרני לתיאור מספר תופעות מדעיות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיוורים והפיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]