העיוורים והפיל
משל "העיוורים והפיל" (מכונה גם "חמשת העיוורים") הוא משל שמקורו בתת-היבשת ההודית העוסק במתח של עובדות ל"אמת היחסית", לפיה אנשים מסיקים מסקנות כלליות על סמך תצפיות חלקיות בלבד, אך משוכנעים שהצדק בידם.
המשל גם מציג את הצורך לתקשר ולקבל מספר השקפות (פרספקטיבות) על מנת לראות תמונה שלמה ולהגיע להבנה מלאה. הוא מביא לידי ביטוי את משמעות המושגים שגיאות תצפית והטיה קוגניטיבית.
המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל מתאר קבוצה של עיוורים (או גברים בחשכה) הממששים פיל ונדרשים לחשוף יחד במה מדובר. כל אחד מהגברים ממשש חלק בודד מגופו של הפיל (זנב, רגל, אוזן, חדק, בטן וחטים). כל אחד לחוד נחשף לתכונות אחרות, והם לא מצליחים להגיע להבנה ולהסכמה שמדובר בפיל.
מוסר ההשכל הוא שתהליך בירור המציאות נדרש להתבצע תוך קבלה וניתוח מצד השקפות שונות. באותו הקשר, שימוש בתקשורת ושיתוף פעולה בין בני אדם צפוי למנוע טעויות ולהוביל להישגים שלא ניתן להשיג לבד.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל התפשט לדת ההינדית, הבהאית, ג'ייניזם וזרם הסופיות במאה ה-19 התפשט גם ברחבי אירופה בעקבות פרסומה של פואמה בשנת 1872 של ג'ון גודפרי סאקס (John Godfrey Saxe).[1] מתחיל במילים:
It was six men of Indostan
To learning much inclined,
Who went to see the Elephant
(Though all of them were blind),
That each by observation
Might satisfy his mind
תרגם שמואל רוזן:[2]
שִׁשָּׁה הָיוּ בְּאִינְדּוּסְטָן
שׁוֹקְדֵי עַל מִשְׁנָתָם,
יָצְאוּ לָזוּן עֵינָם בְּפִיל,
אַף כִּי עִוְּרִים שֶׁשְׁתָּם,
שֶׁאַגַּב הִסְתַּכְּלוּת
תָּנוּחַ דַּעְתָּם.
בשנת 1970 גרסה מעובדת של המשל נכנסה לספרו של אידריס שאה: "The Dermis Probe".
בהמשך הוכנס המשל בספרי ילדים בגרסאות שונות. סיפור "חמשת העיוורים",[3] סיפור מאת לב טולסטוי הרוסי שעובד לעברית על ידי חיים נחמן ביאליק, מופיע ברשימת יצירות הספרות של תוכנית הלימודים בישראל לתלמידי כתות ה'-ו'.[4][5]
בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט הדרמה האמריקאי "אלפנט" משנת 2003, שכתב וביים גאס ואן סנט, האחרון סבר כי שם הסרט רומז למשל ההודי העתיק. בהתאם השימוש במוטיב הצגתה של אותה התרחשות באותה נקודת זמן, מנקודת מבטן של דמויות שונות היה בהשראת המשל. בפועל שם הסרט, "אלפנט" (באנגלית: 'פיל'), הוא מחווה לסרט קצר בעל אותו שם שביים אלן קלארק עבור ה-BBC בשנת 1989 שבמקור התייחס לביטוי האנגלי "פיל בחדר" (Elephant in the room), המתאר אמת הברורה לכול, אך כולם מתעלמים מקיומה או נמנעים מלהתייחס אליה.[6]
במדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל משמש בעידן המודרני לתיאור מספר תופעות מדעיות:
- בפיזיקה - מתאר דואליות גל-חלקיק.[7]
- בביולוגיה - מתאר ברירת שבטים של תאי דם לבנים.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Saxe, John Godfrey. (1872). "The Blind Men and the Elephant", The poems of John Godfrey Saxe, p. 260.
- ^ תרגום השיר על ידי שמואל רוזן
- ^ טקסט חמשת העיוורים, חיים נחמן ביאליק
- ^ "מילה טובה מאוד עברית לכיתה ה 2 לחינוך הממלכתי-דתי" באתר מט"ח
חוברת לתלמיד במקצוע מארג השפה - תוכנית היל"ה - ^ קובץ עבודה על הסיפור לכיתות ה-ו, אתר משרד החינוך
- ^ Cambridge University Press. (2009). Cambridge academic content dictionary, p. 298.
- ^ לדוגמה, Quantum theory by David Bohm, p. 26. Retrieved 2010-03-03.
- ^ תהליך ברירה שבטית של תאי דם לבנים, מכון דוידסון