העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העימותים בגבול ישראל-עזה 2018
שדות שרופים במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני תבערה ששוגרו מרצועת עזה
שדות שרופים במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריך התחלה 30 במרץ 2018
מקום רצועת עזה (ציר הוברס)
עילה הסגר על רצועת עזה ותביעת השיבה
הצדדים במאבק
רצועת עזה ישראל
נפגעים
137 הרוגים, כשליש אנשי זרועות צבאיות של ארגוני טרור ועוד כחצי מזוהים עם ארגוני טרור,[1] כ-16,100 פצועים 6 פצועים,[2]
נזק לגדר המערכת, שטחים חקלאיים ויערות בעוטף עזה הוצתו ולמעלה מ-25 אלף דונמים נשרפו, שני רחפנים הופלו
אירועים קשורים
הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
Gaza Strip map2 heb.svg
מפת רצועת עזה

ב־30 במרץ 2018 החלה סדרת הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. רבות מהן כללו הפרות סדר אלימות. הפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה" (בערבית مسيرة العودة الكبرى) קוראות להתיר לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם לשוב לשטח ישראל. הם הפגינו גם נגד הסגר על רצועת עזה ומעבר שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקם מיידים אבנים, ומשליכים בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במקביל נערכו ניסיונות לחבל בגדר ולעבור אותה אל הצד הישראלי[3] וכן פיגועי ירי נגד כוחות צה"ל ששמרו על הגבול, בחסות האלימות.[4][5]

האירוע הראשון במהלך העימותים היה ב־30 במרץ, (יום האדמה) 2018.[6][7] צה"ל ומשמר הגבול נערכו בכוחות מתוגברים בציר הוברס סביב רצועת עזה[8] ופעלו מול הפרות סדר אלימות וניסיונות לפגוע בהם. האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ומאות דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו. בנוסף לירי צלפים לעבר המפגינים הגיב צה"ל בירי טנקים לעבר עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות של חיל האוויר.

היקף ההרוגים והפצועים הפלסטינים בהפגנות, על פי הדיווחים מעזה, הוא הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי־פלסטיני מאז מבצע צוק איתן. נכון ל־9 ביוני 2018, נהרגו באירועים 135 פלסטינים. מתוך ההרוגים כשליש הם אנשי זרועות צבאיות או מנגנוני ביטחון של ארגוני טרור, חצי בעלי זיקה לארגוני טרור, וכשישית אזרחים חסרי זיקה ארגונית.[1] כמו כן, נפצעו כ־15,000 פלסטינים, מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל ומשאיפת גז מדמיע.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשש מצעדה של אלפי תושבים ברצועת עזה לעבר גדר הגבול עלה עוד בשנת 2008, חודשים מעטים לאחר הטלת הסגר על רצועת עזה.[9] חשש דומה, ברצועת עזה ובגבולות נוספים של ישראל, בשם "צעדת השיבה", עלה לקראת "יום האדמה" ב־2012,[10] לאחר שבשנת 2011 יזם חזבאללה צעדה כזו בגבולות הצפוניים של ישראל.[11]

התארגנות ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הזוקפים את יוזמת ההתארגנות בשנת 2018 לזכות פוסט בפייסבוק שכתב אחמד אבו ארתימה,[12] פעיל חברתי ועיתונאי עזתי, שבו תהה מה יקרה אם אלפי עזתים, רבים מהם צאצאי פליטים, ינסו לחצות את הגבול ולהגיע לבתי אבות אבותיהם, כשהם אינם חמושים.[12] לפי חסן אל־כורד, ממארגני הפעילות, עומדת מאחורי היוזמה ועדה שבה חברים 20 איש, רובם אנשי שמאל אך גם נציגים המזוהים עם חמאס.[13] בראש הוועדה עומד ח'אלד בטש, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[14] בפועל לאחר חילוקי דעות עם המארגנים המקוריים, השתלט שלטון חמאס על ההתארגנות לאחר התחלת העימותים,[15][16] בשביל ללחוץ על ישראל. חמאס מימן את ההסעות ואת האוהלים, אך למרות זאת נמנע מלקחת אחריות מלאה על האירועים, שאף שבאירועים תהיה השתתפות של כל הפלגים והקפיד על כך שהסיסמאות יעסקו בשיבה ויונפו רק דגלי פלסטין ולא דגלי וסמלי חמאס.[17]

במהלך השבוע שקדם לאירועי "צעדת השיבה" היה גידול במספר החדירות מרצועת עזה לישראל.[18] להערכת המרכז למורשת המודיעין החדירות התבצעו בעידוד חמאס (או לכל הפחות בהעלמת עין מצדו), לשם העלאה מבוקרת של המתיחות עם ישראל".[19]

חמאס ארגן נסיעות חינם באוטובוסים לאזור הגבול והעמיד לרשות המשתתפים אוהלים, מזון ושתייה, ואינטרנט אלחוטי.[20] מתאם פעולות הממשלה בשטחים הזהיר את בעלי חברות האוטובוסים העזתיים מהשתתפות באירועים, אך חמאס כפה על בעלי החברות להסיע מפרי סדר לגדר וזאת באמצעות איומים, מעצרים, ושליחת נהגים מטעם הארגון שהשתלטו על האוטובוסים.[21] על־פי דובר צה"ל, חמאס שילם לפלסטינים על־מנת שאלו יתקרבו לגדר בנוסף להשתתפות של מחבלים מוכרים.[22]

במהלך העימותים והפרות הסדר הפלסטינים ביימו וזייפו פציעות ונפגעים, על מנת שאלה ישמשו כתעמולה נגד ישראל.[23]

היערכות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל בגזרה תוגברו באוגדה 162 ומספר יחידות מחיל הרגלים, בהן חטיבת גבעתי. טנקי מרכבה הועמדו בכוננות. מאחורי קו המגע של צה"ל נפרשו שוטרי מג"ב. צה"ל פרש סביב מוקדי החיכוך עשרות צלפים, בהם צלפי יחידות מיוחדות, שמטרתם לנטרל באופן מדויק מחבלים פלסטינים שינסו לבצע ירי או הנחת מטעני חבלה בחסות ההפגנות, ומתפרעים פלסטינים שינסו לחבל בגדר או לחדור לשטח ישראל.[24] חלק מהצלפים צוותו עם מתעדים מבצעיים בעלי מצלמה עם עדשת זום טלסקופית, על מנת לתעד ולהפליל את המטרה לפני שמתבצע ירי לעברה. חיל ההנדסה הקרבית חישף את השטחים בסמוך לגדר המערכת והציב גדר תיל נוספת מאחורי גדר הקבע.[25] כמו כן, הצטייד צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות, בהם אלפי רימוני גז מדמיע ורחפנים המאפשרים לנטר את המהומות מלמעלה ובעת הצורך להטיל רימוני גז מדמיע על המתפרעים.[26][27] באמצע מאי החל צה"ל להפעיל גם רחפן שפיזר על המפגינים שקיות עם "מי בואש".[28]

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהומות יום האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 30 במרץ 2018 החלו עשרות אלפי פלסטינים להגיע לשישה מאהלים שהוכנו מראש לאורך גבול הרצועה עם ישראל. במאהלים עצמם היו פעולות מחאה והפנינג משפחתי. אל הגדר הגיעו צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי אמצעים לפיזור הפגנות, וירי צלפים כלפי מי שהוגדר על ידו כ"מסיתים מרכזיים".[29] באחד המקרים תפס כוח של צה"ל סמוך לגדר ילדה בת 7, שלטענת צה"ל נשלחה לשם על ידי חמאס, והחזיר אותה להוריה.[30][31] במקרה אחר תועד צעיר בן 18 שנורה בגבו ונהרג כאשר התרחק מהגדר.[32] במהלך היום זיהה צה"ל ניסיונות לירי לעבר חיילי צה"ל בחסות המהומות, ובערב חוסלה חולייה בת 4 מחבלים שניסתה לבצע פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל בצפון הרצועה.[4]

בסוף היום דיווחו הפלסטינים על 16 הרוגים מירי בעימותים עם צה"ל בגבול וכ־1,400 נפגעים, בהם פצועים קשה.[דרוש מקור] הפלסטינים דיווחו שאחד מההרוגים הוא ג'יהאד אחמד פארינה, רב־סרן במשטרת עזה ומפקד בחטיבת עזה של החמאס.[33] הפלסטינים דיווחו כי צה"ל תקף גם בירי ארטילרי עמדה השייכת לחמאס.[דרוש מקור] חמאס אישר שחמישה מההרוגים הם אנשי הזרוע הצבאית שלו.[34] צה"ל והשב"כ פרסמו רשימה שמית של 10 מההרוגים שזוהו כ"מחבלים בעלי רקע פח"עי מובהק" בזרוע הצבאית של חמאס ובארגוני טרור אחרים.[35][36] גופות שניים מההרוגים נמצאות בידי צה"ל.[37]

לאחר המהומות איתר צה"ל תיק מלא בבקבוקי תבערה בסמוך לגדר המערכת.[38]

31 מרץ – 5 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־1 באפריל נמשכו העימותים בגבול: צה"ל פתח באש חיה לעבר מספר מסיתים ראשיים וכתוצאה מכך נפצעו מספר פלסטינים.
  • ב־3 באפריל נהרג ממזרח לאל־בורייג' צעיר פלסטיני שחיבל בגדר ונורה בחזהו על ידי צה"ל.[39]
  • ב־5 באפריל בשעות הלילה ירה כלי טיס של חיל האוויר לעבר מחבל חמוש בסמוך לגדר המערכת בצפון הרצועה והרגו.[40] בצהריים התפתחו הפרות סדר לאורך הגבול וצה"ל ירה אש חיה על מתפרעים בעימותים. מספר פלסטינים נפצעו, אחד מהם באורח אנוש.[דרוש מקור]

6 באפריל – "יום הצמיגים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי, 6 באפריל, שכונה בידי הפלסטינים "יום הצמיג",[41][42] התגברו שוב המהומות האלימות ליד גדר המערכת. במהלך המהומות הבעירו הפלסטינים כמות גדולה של צמיגים במטרה ליצור מיסוך עשן. בחסות ההמון והעשן ביצעו הפלסטינים פיגועים שכללו זריקת מטעני חבלה, יידוי בקבוקי תבערה וניסיונות לחצות את הגדר.[5] בהפגנות השתתפו כ־20,000 פלסטינים בחמישה מוקדים.[43] הפלסטינים דיווחו על 9 הרוגים וכ־1,400 פצועים, בהם 35 במצב קשה. 399 מהפצועים נפגעו מירי אש חיה, וכ־140 נפגעו משאיפת גז מדמיע.[44][45] בהרוגים גם יאסר מורתג'א, שהיה לבוש באפוד מזהה עליו כתוב "Press" (עיתונות).[46] על פי הפלסטינים היה מורתג'א צלם עיתונות. עם זאת, על־פי גורמי ביטחון ישראלי היה קצין בדרגת נקיב (מקביל לסרן) במגנוני הביטחון של חמאס מאז 2011, שקיבל משכורת סדירה, וניסה ב־2015 להבריח רחפן לתוך הרצועה.[47][48] במהלך היום תיעדו המתעדים המבצעיים של צה"ל מפגינים המניפים דגל ועליו צלב קרס לצד דגלי אש"ף.[49]

חמאס הודיע שמשפחתו של מי שייהרג על הגדר תקבל תשלום של 3,000 דולר ומי שייפצע יקבל תשלום של 500 דולר.[50]

7 אפריל – 12 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־8 באפריל חצו שלושה מחבלים את גדר הגבול בצפון הרצועה, הטמינו שני מטענים מאולתרים וחצו חזרה את הגבול. צה"ל ירה לעברם ירי טנקים.[51]
  • בשעות הבוקר המוקדמת של 9 באפריל תקף חיל האוויר הישראלי מטרת חמאס בעזה בתגובה להנחת המטענים.[52]
  • ב־11 באפריל הופעל מטען חבלה כנגד דחפור D9 משוריין של צה"ל בגבול רצועת עזה, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. טנקים של צה"ל ירו בתגובה לעבר מטרות בעזה.[53]
  • בשעות הבוקר המוקדמות של 12 באפריל, חיל האוויר הישראלי תקף בעזה. מחבלים ירו ירי מקלעים לעבר כלי טיס צה"לי, ובתקיפת צה"ל נגדם מחבל אחד נהרג ואחד נפצע קשה. כדורי מקלע מעזה פגעו באזורים מיושבים בעוטף עזה.[54]

13 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה במטרה לשרוף שדות במועצה האזורית אשכול. בקצה זנבו ניתן לראות את חוטי הברזל ששימשו לחיבור החומרים הבוערים.

במהלך יום זה התפתחו הפרות סדר שבמהלכן התעמתו כ־10,000 משתתפים עם כוחות צה"ל. העימותים כללו זריקת מטעני חבלה ובקבוקי תבערה. מטען אחד התפוצץ בשטח הרצועה בקרבת כוח של צה"ל ללא נפגעים ישראלים אך הפיצוץ פצע מספר פלסטינים.[55] בנוסף שרפו המפגינים דגלי מדינת ישראל. גם הפעם היו ניסיונות לפגוע במכשול הביטחוני ולחצותו. במהלך העימותים צה"ל ירה לעבר המפגינים: אדם אחד נהרג וכ־1,000 נפצעו, בהם 5–6 במצב קשה ואנוש.

בהמשך השבוע שוגרו לישראל עפיפוני תבערה שגרמו לשריפות.[56]

20 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעימותים ביום זה השתתפו כמה אלפי פלסטינים. מחבלים פלסטינים שילחו עפיפוני תבערה לשטח ישראל במטרה להצית שריפות. על חלק מהעפיפונים ציירו הפלסטינים צלבי קרס.[57] בנוסף הם יידו אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני צינור. 5 פלסטינים נהרגו, בהם נער בן 15, אחד ההרוגים מת מפצעיו כיומיים לאחר מכן, וכ־700 נפצעו.[58][59]

27 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחדשו העימותים בגבול הרצועה, אלפי פלסטינים התעמתו עם כוחות צה"ל בגדר. צה"ל הגיב בירי שכתוצאה ממנו 3 פלסטינים נפצעו אנושות, ועוד מספר מפגינים נפצעו קל ובינוני, בשעות אחר הצהריים עשרות מפגינים חצו את גדר התיל שלפני גדר המערכת באזור מעבר קרני, תוך שהם מיידים רימון יד, בקבוקי תבערה, מטעני חבלה וצמיגים בוערים. צה"ל פתח בירי כבד לעברם והדף אותם, הפלסטינים דיווחו על עשרות פצועים ועל 4 הרוגים.[60]

בלילה תקף צה"ל באמצעות כלי טיס שש מטרות השייכות לכוח הימי של חמאס ברצועת עזה. התקיפה בוצעה בתגובה לפעולות הטרור וניסיון החדירה הנרחב לשטח ישראל מוקדם יותר באותו יום.[61]

29 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־29 באפריל התרחשו שורה של ניסיונות פיגוע בגדר המערכת סביב רצועת עזה, שבהם נהרגו 3 מחבלים פלסטינים. בבוקר זיהה כוח צה"ל במהלך פעילות מבצעית מחבל המשתייך לחמאס כשהוא פוגע בתשתית ביטחונית במעבר קרני בחסות הערפל, ועצר אותו. בצהריים מחבלים העיפו עפיפון תבערה שגרם לשריפה סמוך ליער כיסופים. כמה הצתות נוספות התרחשו בסמוך לגבול. שני מחבלים שהגיעו בשעות הערב לחבל בגדר נורו, אחד נהרג והשני נעצר. תקרית נוספת התרחשה דקות לאחר מכן כששני מחבלים חצו את גדר המערכת בדרום רצועת עזה והשליכו מטענים לעבר כוח צה"ל, אשר הגיב בירי והרג אותם.[62] תקרית אחרת התרחשה דקות לאחר מכן ובה נעצרו שני מחבלים באזור כרם שלום עם סכינים וקאטרים בעת שחתכו חלק מהגדר.

3 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר כוח צה"ל ביצע ירי לעבר חשוד אשר ניסה לפגוע בתשתית ביטחונית בצפון רצועת עזה, בצהריים נמשך טרור העפיפונים. עפיפון תבערה הוטס לשטח ישראל ונחת בסמוך לכיסופים כתוצאה מכך דלקה שריפה גדולה שכובתה אחרי מספר שעות.

4 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות שרופים במועצה האזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני התבערה.

נערכו הפרות סדר נרחבות כמו בכל יום שישי מאז תחילת העימותים. במהומות השתתפו כ־7,000 פלסטינים. במהלכן הפילו מחבלים שני רחפני צילום של צה"ל.[63] צה"ל השתמש באלפ"ה. הפלסטינים דווחו על 1143 נפגעים, בהם מספר נפגעים מירי חי ובמצב קשה. לפנות ערב סוכלו שני ניסיונות לבצע חבלה בגדר ולחצות לשטח ישראל במרכז הרצועה. כוחות הגיעו אל הנקודות והמתפרעים שבו על עקבותיהם.

לראשונה, רחפן של צה"ל הפיל עפיפון תבערה, כנראה באמצעות חיתוך החוט.[64]

בערב הגיעו עשרות מתפרעים פלסטינים לצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום, והציתו רכוש ואת צינורות ומאגרי הדלק והגז, ובכך פגעו בהספקת הדלק והגז לרצועת עזה.[65]

5 במאי – 10 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהרי 5 במאי אירעו שני ניסיונות חדירה מדרום הרצועה: בתקרית הראשונה כוח צה"ל זיהה מספר חשודים אשר חצו את גדר המערכת בדרום רצועת עזה והניחו שני בקבוקי תבערה סמוך לגדר וחזרו לשטח הרצועה; בתקרית השנייה מספר חשודים הגיעו סמוך לגדר המערכת בדרום רצועת עזה במטרה להשחיתה. כוח צה"ל ביצע ירי לעברם והם חזרו על עקבותיהם. בתקרית השנייה הפלסטינים דיווחו על לפחות 3 פצועים כתוצאה מירי של צה"ל, אחד מהם נפצע אנושות. בערב נהרגו 7 מחבלי חמאס בפיצוץ במרכז הרצועה.[66] הפלסטינים האשימו את ישראל בפיצוץ וטענו שמדובר היה במתקן תקשורת ממולכד.[67] בשעה 22:00 דיווחו הפלסטינים שצה"ל תקף עמדת חמאס בשג'אעייה שממנה התארגנו מחבלים להעיף עפיפוני ובלוני תבערה אל עבר שטח ישראל.[68]

ב־6 במאי סוכלה חדירת מחבלים לשטח ישראל: כוח צה"ל ירה למוות בשלושה מחבלים אשר ניסו לחצות את גדר המערכת מדרום רצועת עזה ולפגוע בתשתית ביטחונית. על אחד המחבלים נתפס תיק שמכיל מצלמה לתיעוד, גרזן, קאטר, מסכת חמצן וכפפות, וליד גופה נוספת נתפסו שני בקבוקי בנזין.[69]

11 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום זה התעמתו כ־15,000 פלסטינים עם כוחות צה"ל בגבול הרצועה.[70] הפלסטינים דיווחו על הרוג אחד ו־700 נפגעים מירי צה"ל, מהם 11 במצב קשה. הפלסטינים המשיכו לשגר עפיפונים בוערים שגרמו לשריפות בשטחים פתוחים ובשדות חקלאיים. מספר עפיפוני תבערה יורטו באמצעות רחפן מירוצים של צה"ל.[71]

באותו יום השחיתו ושרפו מחבלים ומתפרעים פלסטינים שוב את תשתיות הדלק והגז בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום.[72] בעקבות ההצתה, שגרמה לנזקים כבדים, הורה מתאם פעולות הממשלה בשטחים על סגירת המעבר עד לתיקון הנזקים.[73][74]

14 במאי – העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־14 במאי, ערב יום הנכבה, ויום העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים קרא חמאס קרא לאזרחי רצועת עזה להגיע לגדר הגבול במטרה לפרוץ לתוך שטח ישראל. בין 35,000 ל־40,000 פלסטינים התפרעו ב־12 מוקדים. ההמון הבעיר צמיגים, יידה אבנים, שילח עפיפוני תבערה וניסה לחבל בגדר המערכת. מחבלים שנטמעו בין המתפרעים ירו לעבר חיילי צה"ל ובאזור רפיח סיכל הצבא פיגוע הנחת מטען חבלה שבו חוסלו שלושה מחבלים.[75][76][77] בצפון רצועת עזה ביצעה חוליית מחבלים פיגוע ירי ומטעני חבלה בחסות המתפרעים, ששימשו כמגן אנושי. כוח מגלן השיב באש מדויקת והרג 8 מחבלים.[78] מול ההתקפות על הגדר השיב צה"ל בירי צלפים ותקף באמצעות מטוסי קרב וטנקים מספר חוליות מחבלים. חיל האוויר תקף מטרות של חמאס, בהן מחנה אימונים בג'באליה.[79] כתוצאה מהירי הישראלי נהרגו 61 פלסטינים, 50 מהם מחבלי חמאס.[80][81] 1,200 נפצעו ועוד רבים סבלו משאיפת גז מדמיע.[82] במהלך היום זומן ראש הלשכה המדינית של החמאס, איסמעיל הניה, למצרים ונדרש לפעול להרגעת הרוחות ולהפחתת עוצמת המחאה.[83]

חמאס הפיץ טענה שבהרוגים גם תינוקת בת שמונה חודשים, שנפגעה מגז מדמיע, אך בהמשך התברר שמתה מחמת מום מולד,[84] ומשפחתה קיבלה תשלום מחמאס כדי להציג את מותה כנובע מגז מדמיע.[85]

15 במאי – יום הנכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימותים נמשכו. כוחות צה"ל השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות. הפלסטינים דיווחו על שני הרוגים ומספר פצועים.

16 במאי – 17 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהרי 16 במאי נפתחה אש לעבר כוחות צה"ל סמוך לכפר עזה. לא היו נפגעים באירוע, וצה"ל השיב באש לעבר מקור הירי. באירוע נוסף, ירי מקלעים שכוון למטוסי חיל האוויר פגע בכמה בתים בשדרות. בערב נורו יריות לעבר כוח צה"ל באזור נירים. גדודי חללי אל־אקצא בעזה קיבלו אחריות לתקריות. בתגובה תקף צה"ל באמצעות טנק שתי עמדות תצפית של החמאס בדרום רצועת עזה. בלילה תקף צה"ל באמצעות מטוסי קרב מטרות חמאס בצפון רצועת עזה, שכללו מתחם צבאי ומתקן לייצור אמצעי לחימה.

18 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־18 במאי, יום השישי הראשון של חודש הרמדאן, שרר שרב כבד. ביום זה הגיעו רק אלפים מעטים של מפגינים. כאלף הפגינו בסמוך לגדר הגבול ועוד אלפים מעטים הפגינו רחוק יותר. ביום זה נפצעו 57 פלסטינים, לפחות אחד מהם במצב קשה.[86]

25 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי זה התקהלו כ־5,000 מפרי סדר בשני מוקדים לאורך הגדר. הם יידו אבנים והבעירו צמיגים, והשליכו מטען חבלה לעבר כוח צה"ל בצפון רצועת עזה, אין נפגעים לכוחותינו. זוהו ניסיונות לחבלה בתשתית הביטחונית. כוחות צה"ל השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי בהתאם להוראות הפתיחה באש. הפלסטינים דיווחו על כ-90 פצועים, בהם 1 במצב אנוש.

26 במאי – 28 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות הבוקר של 26 במאי ארבעה מחבלים חצו את גדר המערכת בדרום רצועת עזה והבעירו צמיג. כוח צה"ל שהגיע למקום ביצע ירי לכיוונם והמחבלים נמלטו לשטח הרצועה. בצהריים הודיע דובר צה"ל כי מניתוח האירוע עולה כי המחבלים שהו בשטח הארץ משך זמן קצר מאד (כדקה) במהלכו זרקו בקבוק תבערה שהתלקח והשאירו בשטח אוהל עליו הכיתוב "צעדת השיבה, חוזרים לאדמות פלסטין". בשעות הערב המאוחרות תקף צה"ל באמצעות מטוסי קרב יעדים של החמאס בדרום רצועת עזה.

ב־27 במאי הונח מטען חבלה מוסלק בקאטר על גדר המערכת בדרום רצועת עזה. המטען נוטרל והתפוצץ במהלך הנטרול ללא נפגעים. בתגובה תקף טנק של צה"ל עמדת תצפית של ארגוני הטרור ושלושה מחבלים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נהרגו.[87] בצהריים שלחו הפלסטיניים עפיפון תבערה לשטח ישראל ושריפה פרצה בין היישובים קיבוץ עלומים לקיבוץ בארי.

29 במאי – 30 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 29 במאי, בשעה 7:00, ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של 25 פצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה, בתגובה על מותם של שלושה מפעילי הארגון יומיים קודם לכן. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל ואחת מהן נפלה בחצר גן ילדים שהיה באותה שעה ריק מאדם. לא היו נפגעים.[88] בצהריים (14:40) שוב ביצעו המחבלים הפלסטינים ירי תלול מסלול של רקטות (כולל רקטות ארטילריות תוצרת איראן) ופצמ"רים, כיפת ברזל יירטה ירי תלול מסלול מעל שדרות וחלקי יירוט נפלו מעל בית ספר בעיר.[89] החל מהשעה 16:00 בערך שוב נורו מטחים של רקטות ופצמ"רים, ואזעקות צבע אדום נשמעו במועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית חוף אשקלון, שדרות ואופקים.[90] שישה ישראלים נפצעו קל־בינוני, חלקם בשל ריצה למחסה.[2] מספר רקטות ופצצות מרגמה פלסטיניות פגעו במתקן תשתית של חברת החשמל המספק חשמל לרצועה וכתוצאה מכך הופסקה זרימת החשמל לחלקים נרחבים ברצועה. בערב שוב נשמעו אזעקות צבע אדום. למעלה מ־80 רקטות ופצמ"רים נורו אל עבר ישראל.[91] במסיבת עיתונאים שנערכה בערב לקחו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על הירי. ירי הרקטות נמשך גם בלילה, למרות הדיווחים שארגוני הטרור הפלסטיניים הסכימו להפסקת אש בתיווך מצרי.

בתגובה תקף צה"ל כ־40 מטרות טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי,[92] בהן מנהרת טרור בדרום הרצועה ליד מעבר כרם שלום, שנחפרה במתווה ציר ה־ח', עברה דרך שטח מצרים וחדרה כ־900 מטר לתוך שטח ישראל.[93][94] בשעות הצהריים המאוחרות השתלט חיל הים על ספינה קטנה מרצועת עזה שניסתה לשבור את הסגר על רצועת עזה ולחדור לישראל.

בלילה שבין 29 במאי ל־30 במאי ירי הרקטות נמשך עד הבוקר שלמחרת. רקטה ששיגרו הפלסטינים התפוצצה בנתיבות ללא נפגעים. בתקיפות חיל האוויר במהלך אותו הלילה הופצצו 25 מטרות ותשתיות טרור נוספות למטרות שהופצצו במהלך היום של ארגון חמאס.[95]

בסך הכל שוגרו לעבר ישראל כ־200 רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה, כאשר רבות מהן יורטו בידי כיפת ברזל.[96]

יוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי, 1 ביוני, התחדשו העימותים בגבול הרצועה: פלסטינים זרקו אבנים ובקת"בים על כוחות צה"ל ושלחו עפיפוני תבערה. שני פלסטינים ניסו לחדור דרך הגדר, נורו ונפצעו. פלסטיני נוסף ניסה לחדור לשטח ישראל, הניח רימון שהתפוצץ ללא נפגעים וחזר לרצועה. בוצע ירי מנשק קל לעבר רכב צבאי שנע על הגדר. הפלסטינים דיווחו על חובשת הרוגה אחת וכ־100 נפגעים, מהם אחד במצב קשה.[97] מתחקיר צה"ל עולה שלא בוצע ירי ישיר ומכוון לעבר החובשת.[98]

ב-2 ביוני מחבלים יידו אבנים על כוחות צה"ל וזרקו מטען חבלה על כוח צה"ל בדרום הרצועה. כוחות צה"ל הגיבו בירי חי וגז מדמיע. הפלסטינים דיווחו על כ־10 נפגעים, בהם שניים במצב אנוש. כ־40 שריפות פרצו כתוצאה מעפיפוני תבערה. אחת מהן כילתה שליש משמורת כרמיה,[99] רקטות נוספות שוגרו גם במהלך הלילה וצה"ל תקף בלילה ובבוקר למחרת 15 מטרות טרור בעזה.

ב-5 ביוני, יום הנכסה שילחו הפלסטינים עפיפוני תבערה שגרמו להצתת 9 שריפות גדולות, אחת מהן ליד מכללת ספיר.[100]

ב-8 ביוני, יום השישי האחרון של הרמדאן ו"יום ירושלים האיראני", הכריזו הפלסטינים בעזה על "צעדת המיליון". בפועל, ביום זה השתתפו בעימותים כ-10,000 פלסטינים. מחבלים ביצעו ירי לעבר כוח צה"ל בצפון רצועת עזה וכן יידו מטעני חבלה ורימונים. צה"ל השיב בירי צלפים. הפלסטינים דיווחו על 4 הרוגים וכ-600 פצועים, רובם משאיפת גז מדמיע, וכ-70 מירי. דווח כי כעשרה מהפצועים במצב קשה עד אנוש.[101]כמו כן שילחו עשרות עפיפוני ובלוני תבערה, חלקם נשאו מטעני חבלה, ואלה גרמו למספר שריפות. לפי דיווחים פלסטיניים חיל האוויר תקף מצבור עפיפוני ובלוני תבערה ונפץ.

למחרת פרצו 17 שריפות בעוטף עזה, בהן בעיר שדרות, כתוצאה מעפיפוני תבערה. אחר הצהריים צה"ל ביצע ירי אזהרה באמצעות כלי טיס לעבר חוליית מחבלים שעסקה בהכנת בלוני נפץ. בערב עצר צה"ל פלסטיני שניסה לחצות את הגדר באזור נחל עוז ובכליו רוגטקה.

למחרת ב-10 ביוני ששיגרו מחבלים עפיפוני תבערה שגרמו לשריפות בכיסופים ובבארי. כוחות צה"ל עצרו פלסטיני שחצה את סמוך לזיקים ושניים נוספים ליד נחל עוז. בערב אותר עפיפון ממולכד במטען חבלה בשדות נגב ונוטרל על ידי לוחמי סילוק פצצות של צה"ל.

מאמצע חודש יוני צה"ל החל להגיב הרתעתית לעבר מפריחי העפיפונים.

ב-13 ביוני מטוסי חיל האוויר ביצעו ירי אזהרה לעבר מפריחי עפיפוני תבערה במרכז הרצועה באזור אל-בורייג' לא היו נפגעים בתקיפה הזאת. באותו יום פרצו כמה שריפות בעוטף עזה כתוצאה מעפיפוני תבערה.

ב-14 ביוני בצהריים ביצע כלי טיס של חיל האוויר ירי אזהרה לעבר מפריחי עפיפוני תבערה במרכז הרצועה באזור אל בוריג' לא היו נפגעים בתקיפה זו. אחר הצהריים שוב מטוסי קרב של חיל האוויר ביצעו ירי אזהרה לעבר מפריחי עפיפוני תבערה ובנוסף גם ירו על תשתית טרור, ככל הנראה מחסן עם עפיפוני נפץ, לא היו נפגעים. בערב ביצע חיל האוויר ירי אזהרה נוסף באותו מקרה גם לא היו נפגעים. באותו יום פרצו שריפות נוספות בעוטף עזה כתוצאה מעפיפוני תבערה ששיגרו מחבלים מעזה.

ב-15 ביוני בשעות הבוקר התעמתו כ-2,000 מפגינים פלסטינים עם כוחות צה"ל בגדר המערכת[דרוש מקור], צה"ל פתח בירי גז מדמיע לעבר המתפרעים, לא דווח על נפגעים. בצהריים צה"ל ביצע ירי אזהרה באמצעות כלי טיס לעבר חולייה שהפריחה בלוני נפץ ולעבר כלי רכב בדרום רצועת עזה, לא היו נפגעים בתקיפה. בערב תקף כלי טיס של חיל האוויר עמדת תצפית של חמאס בתגובה לטרור העפיפונים ביום זה.[דרוש מקור]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות הצדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן[102] ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג[103] גיבו את חיילי צה"ל, ואמרו שהם פעלו כראוי בטענה כי האשם בהרוגים הוא חמאס, שמנצל באופן ציני את האזרחים.
  • יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל את האחריות על ישראל, וברשות הוכרז על שלושה ימי אבל לנוכח ריבוי ההרוגים.[104]
  • אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר: "אנו אומרים לעולם שצעדת השיבה הייתה פעולה לא אלימה ותרבותית שהשתתפו בה נשים ונערים, פעוטות וקשישים. על העולם החופשי לשאת באחריות להוביל את הנהגת הכיבוש אל בתי הדין הבינלאומיים. צעדת השיבה היא האירוע הגדול ביותר ויום מהולל בדברי ימי פלסטין והעמידה האיתנה והבלתי אלימה. העם שלנו לא יכול לשאת בהימשכות המצור על עזה וביום שישי האחרון עצרנו על הגבול, בפעם הבאה איננו יודעים איפה הגבול יהיה".[105]

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתירה לבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־15 באפריל 2018 עתרו לבג"ץ מספר ארגוני שמאל ובהם האגודה לזכויות האזרח, יש דין, גישה, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, בדרישה להוציא צו שיאסור ירי על מפגינים שלטענתם אינם מסכנים את חיי החיילים במהומות על הגדר ברצועת עזה.[122] בתשובתו לבג"ץ טען צה"ל שיש לדחות על הסף את העתירה הן משום שהירי חוקי לפי החוק הישראלי והדין הבינלאומי, והן משום שהעותרים הציגו תמונת מצב מסולפת כאילו מדובר ב"אירועים אזרחיים מובהקים" ולא במהומות אלימות שבחסותן מתבצעים פיגועי טרור מסכני חיים.[123] בג"ץ קיבל את עמדת צה"ל ודחה את העתירה פה אחד[124] ובין השאר נימק:

"בהתרחשויות שמתוארות – אין מדובר במחאה עממית, או ספונטנית רגילה, מה גם שהפרות הסדר האלימות, מושא העתירות, יצרו לפרקים סכנה ממשית וקרובה לחייהם ולשלמות גופם של כוחות הביטחון ותושבי ישראל – סכנה, אשר התעצמה והחמירה עקב פעולות הטרור שבוצעו מתוכן ובחסותן. הפרות הסדר האלימות אורגנו, תואמו והוכוונו על-ידי חמאס, שהוא ארגון טרור המצוי בעימות מזוין עם ישראל. בתוך כך ניתן לומר כי חמאס ביקש להפיק תועלת צבאית מפריצה אפשרית של המכשול הביטחוני, באופן שגם היה מסייע לחדירת מפגעים לישראל. כדי לקדם מטרה זו – חלק לא מבוטל מהמשתתפים באירועים האלימים ומהנפגעים היו פעילים בארגון החמאס, לרבות מנגנוניו הצבאיים, ואלה נשלחו כדי להפר את הסדר והביטחון והונחו לשלהב את ההמון, לעודד את התקדמותו לשטח ישראל, להוביל לפריצת המכשול הביטחוני ולבצע פיגועים."[124]

פיצוי בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגין הנזק הישיר (בעיקר שריפת שדות) שנגרם ליישובי עוטף עזה ניתן, כמקובל, פיצוי בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. ב-10 ביוני 2018 הודיעה רשות המסים על מתן פיצויים למי שעיסוקו בענף המלונאות ויחידות אירוח, בשל נזק עקיף בגין ביטולי הזמנות בתקופה 29 במאי 2018 עד 2 ביוני 2018.[125]

ההסברה והמערכה התקשורתית בעת העימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור העימותים באמצעי התקשורת בעולם כלל ביקורת על ישראל, שהגיעה לשיאה ב־14 במאי, בעקבות הריגתם של יותר מ־60 פלסטינים. גם מדינות אחדות מתחו ביקורת על ישראל, ובלטו בכך טורקיה ודרום אפריקה, שהחזירו את שגריריהן מישראל. תוצאות אלה הובילו לביקורת על יעילות ההסברה הישראלית.[126]

מאידך, מהתבטאות פעיל חמאס סלאח ברדוויל ניתן ללמוד כי מערך ההסברה הצליח לאתגר את תנועת חמאס ולהציג אותה בצורה שלילית.[127]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "צעדת השיבה הגדולה": הפגנות יום שישי 8 ביוני 2018 באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 11 ביוני 2018. מתוך 124 הרוגים שהשתייכותם נבדקה 42 הם בעלי "שיוך מובהק" לארגוני טרור, ומשתייכים לזרועות צבאיות או למנגנוני ביטחון, 60 מזוהים עם הארגונים, ולגבי 22 לא נמצא שיוך ארגוני.
  2. ^ 2.0 2.1 יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, מטחים בלתי פוסקים מעזה: 6 ישראלים נפצעו, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  3. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ‏המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב השבוע, 8 באפריל 2018.
  4. ^ 4.0 4.1 יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל הרג מחבלים שירו על חיילים; 15 הרוגים היום בעזה, באתר ynet, 30 במרץ 2018.
  5. ^ 5.0 5.1 יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, בחסות העשן: סוכלו ניסיונות לפיגועים ולחציית הגדר, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
  6. ^ עמוס הראלבמקום רקטות ומנהרות, חמאס מצא שיטה יעילה לחיכוך עם צה"ל, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
  7. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ‏המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב השבוע, 8 באפריל 2018
  8. ^ רוני דניאל, ‏כך נערכים בצה"ל להסתערות על הגדר, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2018‏.
  9. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף ויובל אזולאי‏, חשש: בשל המצב בעזה אלפים יצעדו לגבול, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2008
  10. ^ אחיקם משה דוד, דריכות מוגברת בצה"ל: אלפי מפגינים יצעדו לעבר הגבולות, באתר nrg‏, 15 במרץ 2015
  11. ^ עידן אבני ויהושע בריינר‏, סורים חדרו לישראל ונורו על ידי צה"ל - 4 נהרגו, באתר וואלה! NEWS‏, 15 במאי 2011
    יוני בן-מנחם, "צעדת השיבה": החמאס מנסה לחקות את חזבאללה, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 28 מרץ 2018
  12. ^ 12.0 12.1 אליאור לוי, זהו תושב עזה שהפוסט שלו הוביל למחאה ההמונית, באתר ynet, 6 באפריל 2018
  13. ^ רמי יונס, מסר ממארגני צעדות השיבה בעזה: "רוצים לחיות בשלום עם הישראלים", שיחה מקומית, ‏27 במרץ 2018.
  14. ^ פזית רבינא, ‏ספונטניות מחושבת: המהלך לאזרוח המאבק הפלסטיני, בעיתון מקור ראשון, 30 במרץ 2018.
  15. ^ דניאל סיריוטי, ‏מאמץ ערבי להפסקת "צעדות השיבה", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2018.
  16. ^ פנחס ענברי, ‏קרע בין חמאס למארגני "צעדת השיבה" המקוריים, באתר מעריב השבוע, 9 באפריל 2018.
  17. ^ מירון רפפורט, המטרה של צעדת השיבה היא עסקה עם ישראל על הקלת המצור, שיחה מקומית, ‏8 באפריל 2018
  18. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, תיעוד: כך הסתננו פלסטינים מעזה והציתו כלי הנדסי של צה"ל, באתר ynet, 25 במרץ 2018;
    מתן צורי ויואב זיתון, צפו: שלושת המחבלים שחדרו מעזה ליד קיבוץ צאלים, באתר ynet, 27 במרץ 2018;
    יניב קובוביץ, פלסטינים הציתו אש ליד גדר המערכת, צה"ל תקף בתגובה שתי עמדות של חמאס, באתר הארץ, 28 במרץ 2018;
    ניקי גוטמן, ‏פעם נוספת: מסתנן מעזה נתפס בחוף זיקים, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2018;
    יוחאי עופר, ‏נורת אזהרה: החדירה מעזה היא קדימון למופע של חמאס, בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2018;
    יוסי מלמן, ‏לקראת יום האדמה: ככל שמספר ההרוגים יהיה רב, כך הסיכויים שהאירועים ייצאו מכלל שליטה, באתר מעריב השבוע, 28 במרץ 2018
  19. ^ ההכנות ל"צעדת השיבה הגדולה" (תמונת מצב נכונה לצהרי ה-29 במרץ 2018), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 29 במרץ 2018
  20. ^ אבי יששכרוף‏, מאות הסעות, אוהלים ואינטרנט חינם: כך נערכים בעזה ל"צעדת המיליון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 במרץ 2018.
  21. ^ אליאור לוי, "אמרו שיכלאו אותנו": כך מאיים חמאס על מסיעי המפגינים, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  22. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, דובר צה"ל: חמאס שילם למפגינים שיתקרבו לגדר; יצרנו הרתעה בגבול", באתר וואלה! NEWS‏, 07 באפריל 2018.
  23. ^ קובץ וידאו יואב זיתון, צפו: חמאס מביים פציעות בעימותים בגבול עזה, באתר ynet, 5 במאי 2018.
  24. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018
  25. ^ ניר דבורי, ‏מראות נגד צלפים ודליים לרימונים, באתר ‏mako‏‏, ‏1 באפריל 2018‏
  26. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018.
  27. ^ ניר דבורי, ‏היערכות על הגדר: צלפים ומכשולים, באתר ‏mako‏‏, ‏22 במרץ 2018‏.
  28. ^ אמיר בוחבוט‏, רחפן ה"שוקו" שמטיל שקיות סירחון: הסיוט של המפגינים ברצועת עזה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2018.
  29. ^ כתבי חדשות 2, ‏המחאה בעזה: דיווח על 8 הרוגים, באתר ‏mako‏‏, ‏30 במרץ 2018‏
  30. ^ ניקי גוטמן, ‏חמאס שלח בת 7 לעבר הגדר בעזה; הפלשתינים: "שבעה הרוגים ו-550 פצועים", באתר ישראל היום, 30 במרץ 2018 עודכן: 16:48.
  31. ^ ניר דבורי, ‏בת 7 נשלחה לגדר, והושבה להוריה, באתר ‏mako‏‏, ‏30 במרץ 2018‏.
  32. ^ ג'קי חורי, תיעוד מהצעדה בעזה: פלסטיני נורה כשהוא בגבו לחיילים בעודו מתרחק מהגדר, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
  33. ^ דנה בן שמעון, חמאס מודה: חמישה מההרוגים הם פעילים שלנו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 במרץ 2018
  34. ^ אליאור לוי, חמאס: 5 מההרוגים בעזה - אנשי הזרוע הצבאית, באתר ynet, 31 במרץ 2018.
  35. ^ צה״ל: לפחות 10 מהמחוסלים ברצועה – מחבלים, חדשות 0404, 31 במרץ 2018.
  36. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, 10 מההרוגים - מחבלים. ארדואן: "טבח לא אנושי", באתר ynet, 31 במרץ 2018.
  37. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל לתושבי עזה: "לא נחזיר את גופות שני המחבלים עד להשבת חיילינו", באתר וואלה! NEWS‏, 1 באפריל 2018.
  38. ^ יניר יגנה‏, "מוכן להפעלה נגד צה"ל": תיק עם בקבוקי תבערה אותר בגבול הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 03 באפריל 2018
  39. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, בצל ההכנות להפגנה בשישי: פלסטיני נהרג מירי צה"ל במרכז הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באפריל 2018
  40. ^ יואב זיתון, מעקב מהאוויר - וסיכול: תיעוד המחבל שחוסל לפנות בוקר, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  41. ^ ניר דבורי, ‏בעזה מתכוננים: אלפי צמיגים נאספו, באתר ‏mako‏‏, ‏5 באפריל 2018‏.
  42. ^ יואב זיתון, אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, צמיגים בוערים ומראות נגד צלפים: צה"ל נערך להתפרעויות בעזה, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
  43. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, 7 הרוגים בעזה. צה"ל: חמאס הורתע, הצמיגים - קוריוז, באתר ynet, 6 באפריל 2018
  44. ^ סוכנויות הידיעות‏, אבו מאזן גינה את ישראל על הירי בגבול; חמאס: "נמשיך עד שבירת המצור", באתר וואלה! NEWS‏, 07 באפריל 2018
  45. ^ תשעה פלסטינים נהרגו וכ-300 נפצעו מאש חיה בעימותים בגבול רצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
  46. ^ עיתונאי פלסטיני שלבש אפוד מזהה נהרג מאש צה"ל ברצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
  47. ^ אמיר בוחבוט‏, גורמי ביטחון: העיתונאי שנהרג בעזה - קצין חמאס שעבד מול בכירי הארגון, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2018.
  48. ^ אלי אשכנזי‏, ליברמן: "לא יודע מי תקף בסוריה - אך לא נאפשר התבססות איראנית", באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2018
  49. ^ סיכום אירועי הפרת הסדר האלימה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 6 באפריל 2018 - ראו סרטון ראשון, תמונה 2/12 בסט הראשון ותמונה 5/8 בסט השני.
  50. ^ אליאור לוי, ביקורת בעזה: "שישי של הצמיגים - התנהגות פראית של חמאס", באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  51. ^ לאחר החדירה: צה"ל איתר 2 מטענים, חדשות 2, 9 אפריל 2018
  52. ^ יואב זיתון, חיל האוויר תקף בעזה: "חמאס אחראי מעל ומתחת לקרקע", באתר ynet, 9 באפריל 2018.
  53. ^ אליאור לוי, יואב זיתון ומתן צורי, מטען הופעל על דחפור צה"לי בגבול עזה, אין נפגעים; טנקים ירו בתגובה, באתר ynet, 11 באפריל 2018.
  54. ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, צה"ל תקף בעזה ומחבל נהרג, בית ביישוב נפגע מירי מקלעים, באתר ynet, 12 באפריל 2018.
  55. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, כ-10,000 מתפרעים ומפגינים בגבול הרצועה; פלסטינים נפצעו ממטען, באתר ynet, 13 באפריל 2018.
  56. ^ מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, טרור העפיפונים נמשך: שדה חיטה בעוטף עזה עלה באש, באתר ynet, 16 באפריל 2018
  57. ^ ידיעה ותמונות בחדשות 0404, 20 באפריל 2018.
  58. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, 4 הרוגים בהפגנות בגדר ברצועת עזה; הנהגת חמאס הגיעה, באתר ynet, 20 באפריל 2018
  59. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, שליח האו"ם תקף: "ישראל יורה בילדים, זה שערורייתי", באתר ynet, 20 באפריל 2018
  60. ^ אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, הרוג פלסטיני רביעי בעזה, צה"ל תקף מטרות חמאס, באתר ynet, 28 באפריל 2018.
  61. ^ בתגובה לניסיון החדירה לשטח ישראל: צה"ל תקף שש מטרות של ארגון הטרור חמאס, באתר צה"ל, 27 באפריל 2018.
  62. ^ התחממות בגבול עזה: שלושה פלשתינים נהרגו בשני ניסיונות חדירה לישראל , באתר ישראל היום, 29 באפריל 2018.
  63. ^ הפרות סדר אלימות בהשתתפות כ-10,000 פלסטינים, באתר צה"ל, 4 במאי 2018.
  64. ^ אליאור לוי ואיתי בלומנטל, רחפן הפיל עפיפון תבערה, הושחתו צינורות גז לעזה, באתר ynet, 4 במאי 2018.
  65. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, פלסטינים פרצו למתחם העזתי במעבר כרם שלום, רחפני צה"ל הופלו ברצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 04 במאי 2018.
  66. ^ ידיעה בחדשות 0404, 5 במאי 2018.
  67. ^ אבי יששכרוף‏, שישה פעילי חמאס נהרגו בפיצוץ בעזה; בארגון מאשימים את ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 05 במאי 2018.
  68. ^ ידיעה בחדשות 0404, 5 במאי 2018.
  69. ^ דרום רצועת עזה: כוח צה"ל סיכל חדירת מחבלים לשטח הארץ, באתר צה"ל, 6 במאי 2018.
  70. ^ הבעת צמיגים, יידוי אבנים ושליחת עפיפונים: הפרות הסדר בגבול רצועת עזה, באתר צה"ל, 11 במאי 2018.
  71. ^ ידיעה בחדשות 0404, 11 בינואר 2018.
  72. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, הרס בכרם שלום: פלסטינים הציתו צינורות גז לעזה, באתר ynet, 12 במאי 2018.
  73. ^ אמיר בוחבוט‏, בעקבות ההצתה: מעבר כרם שלום ברצועת עזה ייסגר עד להודעה חדשה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 במאי 2018.
  74. ^ בעקבות ההשחתה וההצתה: מעבר כרם שלום ברצועת עזה ייסגר עד להודעה חדשה, באתר צה"ל, 12 במאי 2018.
  75. ^ אליאור לוי, יואב זיתון ומתן צורי, העימותים בעזה נמשכים: הפלסטינים מדווחים על 28 הרוגים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  76. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ימי רוט, ‏31 הרוגים וכ-1,700 פצועים בעזה; צה"ל סיכל פיגוע באזור רפיח, באתר מעריב השבוע, 14 במאי 2018.
  77. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי ושחר חי, 43 הרוגים במהומות בעזה; צה"ל תקף שורת יעדים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  78. ^ "עם הרבה מאוד אומץ לב ודיוק": כך סיכלו לוחמי מגלן פיגוע ירי משמעותי וכוונת פעילי טרור לחצות את הגדר, באתר צה"ל, 15 במאי 2018.
  79. ^ ידיעה בחדשות 0404, 14 במאי 2018, 17:26
  80. ^ מבדיקת צה"ל ושב"כ: לפחות 24 מההרוגים בהפרות הסדר האלימות – מחבלי חמאס וג'יהאד, באתר צה"ל, 15 במאי 2018.
  81. ^ ניר דבורי, ‏חמאס: 50 מההרוגים - אנשי הארגון, באתר ‏mako‏‏, ‏16 במאי 2018‏.
  82. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי ושחר חי, 52 הרוגים במהומות בעזה; צה"ל תקף שורת יעדים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  83. ^ דניאל סיריוטי, ‏הנייה הושפל בקהיר: "ישראל תהרוג אותך ואנחנו לא נתערב", באתר ישראל היום, 15 במאי 2018.
  84. ^ נועם אמיר, דו"צ בערבית: התינוקת שנטען כי מתה משאיפת גז – מתה ממום לב, באתר ערוץ 20, 15 במאי 2018;
    דקלן וולש, ניו יורק טיימסבמותה של תינוקת בת שמונה חודשים בעזה נולד סמל למאבק הפלסטיני, באתר הארץ, 17 במאי 2018
  85. ^ שרון עידן, כתב אישום חשף: חמאס שילם להורי תינוקת שיטענו שמתה מגז מדמיע של צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2018
  86. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, אלפים בודדים בהפגנות ברצועת עזה, באתר ynet, 18 במאי 2018
  87. ^ טל לב רם, ימי רוט, ‏בעקבות הנחת מטען: צה"ל ירה לעבר עמדת תצפית בעזה, שלושה פלסטינים נהרגו, באתר מעריב השבוע, 27 במאי 2018.
  88. ^ יניר יגנה ואמיר בוחבוט‏, 25 פצצות מרגמה נורו מעזה לישראל; נפילה בחצר גן ילדים ריק, באתר וואלה! NEWS‏, 29 במאי 2018.
  89. ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, בזמן תקיפות צה"ל ברצועה: מטחים לשדרות ולעוטף עזה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  90. ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, המטחים לא עוצרים: רצף שיגורים לאופקים ועוטף עזה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  91. ^ כתבי חדשות 2, ‏מטחים מעזה: חייל נפצע בינוני, באתר ‏mako‏‏, ‏29 במאי 2018‏.
  92. ^ מערכת ישראל היום, ‏צה"ל תקף ברצועת עזה יעדים של הג'יהאד האסלאמי, באתר ישראל היום, 29 במאי 2018, 12:52.
  93. ^ יואב זיתון, 900 מטר בשטח ישראל: מנהרת טרור הותקפה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  94. ^ בתגובה לירי לעבר עוטף עזה: כלי טיס תקפו מעל 35 יעדי טרור ומנהרה שחצתה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 29 במאי 2018.
  95. ^ https://www.idf.il/מאמרים/סיכום-האירועים/
  96. ^ כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל", באתר צה"ל, 31 במאי 2018.
  97. ^ תמיר סטיינמן, ‏"הפלסטינית לא נהרגה מירי ישיר", באתר ‏mako‏‏, ‏5 ביוני 2018‏
  98. ^ טל שורר, תחקיר צה"ל: לא בוצע ירי ישיר ומכוון לעבר הפרמדיקית שמתה בעזה, באתר ערוץ עשר, 05 ביוני 2018
  99. ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה ואור רביד‏, הדרום בוער: גל שריפות בעוטף עזה עקב עפיפוני תבערה מהרצועה. בערב אותו יום בשעה 18:30, זוהו כשני שיגורים מעבר רצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה, רקטה אחת נורתה על ידי מערכת כיפת ברזל, רקטה שנייה נפלה בשטח הרצועה. ללא נפגעים וללא נזק בצד הישראלי., באתר וואלה! NEWS‏, 02 ביוני 2018.
  100. ^ מערכת ערוץ 20, טרור העפיפונים: 9 שריפות ברחבי עוטף עזה, באתר ערוץ 20, 5 ביוני 2018.
  101. ^ יואב זיתון וליעד אוסמו, כ-10,000 הפגינו בגדר: "ארבעה הרוגים מירי צה"ל", באתר ynet, 8 ביוני 2018.
  102. ^ אריה ריבקינד, מרצ: לחקור • ארדן: מיישרת קו עם הנייה I ליברמן: זה לא היה פסטיבל שירה, באתר חרדים10, 1 באפריל 2018
  103. ^ טל שלו ואמיר בוחבוט‏, קריאה לחקור את הירי במפגינים; צה"ל: 10 מההרוגים פעילי טרור, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במרץ 2018
  104. ^ ynet, מועצת הביטחון דנה בעזה. אבו מאזן: ישראל אחראית, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2018
  105. ^ ימי רוט, יאסר עוקבי, ‏הנייה: "ביום שישי עצרנו בגבול, פעם הבאה איננו יודעים היכן נעצור", באתר מעריב השבוע, 1 באפריל 2018
  106. ^ סוכנויות הידיעות, יאסר עוקבי, ‏מזכ"ל האו"ם: לפתוח בחקירה עצמאית של העימותים בעזה, באתר מעריב השבוע, 31 במרץ 2018
  107. ^ דיווח: ארה"ב דחתה הצעת החלטה של מועצת הביטחון לחקירת העימותים בעזה, באתר ynet, 1 באפריל 2018
  108. ^ איתמר אייכנר, היילי: "אין מדינה שפועלת בריסון יותר מישראל", באתר ynet, 15 במאי 2018.
  109. ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי ושחר חי, מועצת זכויות האדם הורתה על ועדת חקירה נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
  110. ^ נעה לנדאואחרי מזכ"ל האו"ם, גם מוגריני קוראת לחקור את הרג המפגינים ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2018
  111. ^ רן דגוני, ‏ארה"ב מזהירה את המפגינים בעזה: אל תתקרבו לגדר הביטחון, באתר גלובס, 6 באפריל 2018
  112. ^ אוסטרליה:חמאס אחראי להרג הפלסטינים בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 15 במאי 2018.
  113. ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, מניין ההרוגים בעזה עלה ל-59, ארדואן: "נתניהו וטראמפ אשמים", באתר ynet, 15 במאי 2018.
  114. ^ יאסר עוקבי, ‏מצרים וסעודיה לחמאס: פתיחת מעבר רפיח בתמורה להפסקת "צעדות השיבה", באתר מעריב השבוע, 7 באפריל 2018.
  115. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, אבו מאזן: די לברבריות, ישראל הורגת חפים מפשע, באתר ynet, 7 באפריל 2018
  116. ^ 116.0 116.1 איתמר אייכנר, טורקיה מחזירה את השגרירים מת"א ומוושינגטון: "ישראל - מדינת טרור", באתר ynet, 14 במאי 2018.
  117. ^ איתמר אייכנר ושחר חי, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, באתר ynet, 15 במאי 2018.
  118. ^ ארדואן: פעולות ישראל בעזה - כמו פשעי הנאצים באירופה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2018
  119. ^ רבבות הפגינו באיסטנבול נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
  120. ^ יאסר עוקבי, ‏סוריה: "מגנים בחריפות את הטבח הברברי שביצעה ישראל בעזה", באתר מעריב השבוע, 14 במאי 2018.
  121. ^ [1][2][3]
  122. ^ על העתירה באתר יש דין, 15 באפריל 2018.
  123. ^ תגובה על פעילות צה"ל ברצועת עזה הוגשה לבג"ץ, באתר צה"ל, 29 באפריל 2018, תשובת צה"ל במלואה.
  124. ^ 124.0 124.1 בג"ץ 3003/18 יש דין ואחרים נגד הרמטכ"ל ואחרים, ניתן ב-24 במאי 2018;
    שלמה פיוטרקובסקי, גיבוי לחיילים בג"ץ דחה את עתירות השמאל הקיצוני, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2018.
  125. ^ פיצויי מס רכוש בגין נזק עקיף לענף התיירות שנגרם בשל הסלמת המצב הביטחוני בצפון ובעוטף עזה, באתר רשות המסים, 10 ביוני 2018
  126. ^ איתמר לוין, כרגיל: אין הסברה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 15 במאי 2018;
    ערן זינגר, המזרחן מרדכי קידר על ההסברה הישראלית: "שערורייה שאין כדוגמתה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במאי 2018;
    מתי גולן, ‏ככה לא בונים הסברה, באתר גלובס, 16 במאי 2018;
    לילך סיגן, ‏אולי כדאי שציפי חוטובלי תבקש שיעור בהסברה מניקי היילי, באתר מעריב השבוע, 19 במאי 2018
  127. ^ ימי רוט, ‏בכיר ברצועה מודה: ישראל טמנה מלכודת תקשורתית לחמאס, באתר מעריב השבוע, 17 במאי 2018