העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העימותים בגבול ישראל-עזה 2018
שדות שרופים במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני תבערה ששוגרו מרצועת עזה
שדות שרופים במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריך התחלה 30 במרץ 2018
מקום רצועת עזה (ציר הוברס)
עילה הסגר על רצועת עזה ותביעת השיבה
הצדדים במאבק
רצועת עזהרצועת עזה רצועת עזה Flag of Israel (bordered).svg ישראל
נפגעים
118 הרוגים, כ-10,000 פצועים נזק לגדר המערכת, שטחים חקלאיים ויערות בעוטף עזה הוצתו ומאות דונמים נשרפו, שני רחפנים הופלו
אירועים קשורים
הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
Gaza Strip map2 heb.svg
מפת רצועת עזה

ב-30 במרץ 2018 החלה סדרת הפרות סדר אלימות והמוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. הפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה" (בערבית مسيرة العودة الكبرى) קוראות להתיר לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם "לשוב" לשטח ישראל. הם הפגינו גם נגד הסגר על רצועת עזה ומעבר שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקם מיידים אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במקביל נערכו ניסיונות לחבל בגדר ולעבור אותה אל הצד הישראלי[1] וכן פיגועי ירי נגד כוחות צה"ל ששמרו על הגבול, בחסות האלימות[2][3].

האירוע הראשון במהלך העימותים היה ב-30 במרץ, (יום האדמה) 2018[4][5]. הפלסטינים תכננו להמשיך עם האירועים לכל הפחות עד יום הנכבה הפלסטיני, ב-15 במאי[6][7]. צה"ל ומשמר הגבול נערכו בכוחות מתוגברים בציר הוברס סביב רצועת עזה ופעלו מול הפרות סדר אלימות וניסיונות לפגוע בהם.

היקף ההרוגים והפצועים בהפגנות הוא הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז מבצע צוק איתן. נכון ל-20 במאי 2018, נהרגו באירועים 118 פלסטינים, מרביתם פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי[8][9], כמו כן נפצעו כ-10,000 פלסטינים, מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל ומשאיפת גז מדמיע. בצד הישראלי נפצע קל חייל [דרוש מקור]. במקביל שלחו מחבלים עפיפונים עם חומרי תבערה במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו שריפות רבות בעוטף עזה ומאות דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשש מצעדה של אלפי תושבים ברצועת עזה לעבר גדר הגבול עלה עוד בשנת 2008, חודשים מעטים לאחר הטלת הסגר על רצועת עזה[10]. חשש דומה, ברצועת עזה ובגבולות נוספים של ישראל, בשם "צעדת השיבה", עלה לקראת "יום האדמה" ב-2012[11], לאחר שבשנת 2011 יזם חזבאללה צעדה כזו בגבולות הצפוניים של ישראל[12].

התארגנות ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הזוקפים את יוזמת ההתארגנות בשנת 2018 לזכות פוסט בפייסבוק שכתב אחמד אבו ארתימה[13], פעיל חברתי ועיתונאי עזתי, שבו תהה מה יקרה אם אלפי עזתים, רבים מהם צאצאי פליטים, ינסו לחצות את הגבול ולהגיע לבתי אבות אבותיהם, כשהם אינם חמושים[13]. לפי חסן אל־כורד, ממארגני הפעילות, עומדת מאחורי היוזמה ועדה שבה חברים 20 איש, רובם אנשי שמאל אך גם נציגים המזוהים עם חמאס[14]. בראש הוועדה עומד ח'אלד בטש, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[15]. בפועל לאחר חילוקי דעות עם המארגנים המקוריים, השתלט שלטון חמאס על ההתארגנות לאחר התחלת העימותים[16][17], בשביל ללחוץ על ישראל. חמאס מימן את ההסעות ואת האוהלים, אך למרות זאת נמנע מלקחת אחריות מלאה על האירועים, שאף שבאירועים תהיה השתתפות של כל הפלגים והקפיד על כך שהסיסמאות יעסקו בשיבה ויונפו רק דגלי פלסטין ולא דגלי וסמלי חמאס[18].

במהלך השבוע שקדם לאירועי "צעדת השיבה" היה גידול במספר החדירות מרצועת עזה לישראל[19]. להערכת המרכז למורשת המודיעין החדירות התבצעו בעידוד חמאס (או לכל הפחות בהעלמת עין מצדו), לשם העלאה מבוקרת של המתיחות עם ישראל"[20].

חמאס ארגן נסיעות חינם באוטובוסים לאזור הגבול והעמיד לרשות המשתתפים אוהלים, מזון ושתייה, ואינטרנט אלחוטי[21]. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הזהיר את בעלי חברות האוטובוסים העזתיים מהשתתפות באירועים, אך חמאס כפה על בעלי החברות להסיע מפרי סדר לגדר וזאת באמצעות איומים, מעצרים, ושליחת נהגים מטעם הארגון שהשתלטו על האוטובוסים[22]. על-פי דובר צה"ל, חמאס שילם לפלסטינים על-מנת שאלו יתקרבו לגדר בנוסף להשתתפות של מחבלים מוכרים[23].

במהלך העימותים והפרות הסדר הפלסטינים ביימו וזייפו פציעות ונפגעים, על מנת שאלה ישמשו כתעמולה נגד ישראל[24].

היערכות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל בגזרה תוגברו באוגדה 162 ומספר יחידות מחיל הרגלים, בהן חטיבת גבעתי. טנקי מרכבה הועמדו בכוננות. מאחורי קו המגע של צה"ל נפרשו שוטרי מג"ב. צה"ל פרש סביב מוקדי החיכוך עשרות צלפים, בהם צלפי יחידות מיוחדות, שמטרתם לנטרל באופן מדויק מחבלים פלסטינים שינסו לבצע ירי או הנחת מטעני חבלה בחסות ההפגנות, ומתפרעים פלסטינים שינסו לחבל בגדר או לחדור לשטח ישראל[25]. חלק מהצלפים צוותו עם מתעדים מבצעיים בעלי מצלמה עם עדשת זום טלסקופית, על מנת לתעד ולהפליל את המטרה לפני שמתבצע ירי לעברה. חיל ההנדסה הקרבית חישף את השטחים בסמוך לגדר המערכת והציב גדר תיל נוספת מאחורי גדר הקבע[26]. כמו כן, הצטייד צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות, בהם אלפי רימוני גז מדמיע ורחפנים המאפשרים לנטר את המהומות מלמעלה ובעת הצורך להטיל רימוני גז מדמיע על המתפרעים[27][28]. באמצע מאי החל צה"ל להפעיל גם רחפן שפיזר על המפגינים שקיות עם "מי בואש"[29].

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהומות יום האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 30 במרץ 2018 החלו עשרות אלפי פלסטינים להגיע לשישה מאהלים שהוכנו מראש לאורך גבול הרצועה עם ישראל. במאהלים עצמם היו פעולות מחאה והפנינג משפחתי. אל הגדר הגיעו צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי אמצעי פיזור הפגנות, וירי צלפים כלפי מי שהוגדר על ידו כ"מסיתים מרכזיים"[30]. באחד המקרים תפס כוח של צה"ל סמוך לגדר ילדה בת 7, שלטענת צה"ל נשלחה לשם על ידי חמאס, והחזיר אותה להוריה[31][32]. במקרה אחר תועד צעיר בן 18 שנורה בגבו ונהרג כאשר התרחק מהגדר[33]. במהלך היום זיהה צה"ל ניסיונות לירי לעבר חיילי צה"ל בחסות המהומות, ובערב חוסלה חולייה בת 4 מחבלים שניסתה לבצע פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל בצפון הרצועה[2].

בסוף היום דיווחו הפלסטינים על 16 הרוגים מירי בעימותים עם צה"ל בגבול וכ־1,400 נפגעים, בהם פצועים קשה.[דרוש מקור] הפלסטינים דיווחו שאחד מההרוגים הוא ג'יהאד אחמד פארינה, רב־סרן במשטרת עזה ומפקד בחטיבת עזה של החמאס[34]. הפלסטינים דיווחו כי צה"ל תקף גם בירי ארטילרי עמדה השייכת לחמאס.[דרוש מקור] חמאס אישר שחמישה מההרוגים הם אנשי הזרוע הצבאית שלו[35]. צה"ל והשב"כ פרסמו רשימה שמית של 10 מההרוגים שזוהו כ"מחבלים בעלי רקע פח"עי מובהק" בזרוע הצבאית של חמאס ובארגוני טרור אחרים[36][37]. גופות שניים מההרוגים נמצאות בידי צה"ל[38].

לאחר המהומות איתר צה"ל תיק מלא בבקבוקי תבערה בסמוך לגדר המערכת[39].

31 מרץ – 5 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־1 באפריל נמשכו העימותים בגבול: צה"ל פתח באש חיה לעבר מספר מסיתים ראשיים וכתוצאה מכך נפצעו מספר פלסטינים.
  • ב־3 באפריל נהרג ממזרח לאל־בורייג' צעיר פלסטיני שחיבל בגדר ונורה בחזהו על ידי צה"ל[40].
  • ב־5 באפריל בשעות הלילה ירה כלי טיס של חיל האוויר לעבר מחבל חמוש בסמוך לגדר המערכת בצפון הרצועה והרגו[41]. בצהריים התפתחו הפרות סדר לאורך הגבול וצה"ל ירה אש חיה על מתפרעים בעימותים. מספר פלסטינים נפצעו, אחד מהם באורח אנוש.[דרוש מקור]

6 באפריל - "יום הצמיגים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי, 6 באפריל, שכונה בידי הפלסטינים "יום הצמיג"[42][43], התגברו שוב המהומות האלימות ליד גדר המערכת. במהלך המהומות הבעירו הפלסטינים כמות גדולה של צמיגים במטרה ליצור מיסוך עשן. בחסות ההמון והעשן ביצעו הפלסטינים פיגועים שכללו זריקת מטעני חבלה, יידוי בקבוקי תבערה וניסיונות לחצות את הגדר[3]. בהפגנות השתתפו כ־20,000 פלסטינים בחמישה מוקדים[44]. הפלסטינים דיווחו על 9 הרוגים וכ-1,400 פצועים, בהם 35 במצב קשה. 399 מהפצועים נפגעו מירי אש חיה, וכ-143 נפגעו משאיפת גז מדמיע[45][46]. בהרוגים גם יאסר מורתג'א, שהיה לבוש באפוד מזהה עליו כתוב "Press" (עיתונות)[47]. על פי הפלסטינים היה מורתג'א צלם עיתונות. עם זאת, על-פי גורמי ביטחון ישראלי היה קצין בדרגת נקיב (מקביל לסרן) במגנוני הביטחון של חמאס מאז 2011, שקיבל משכורת סדירה, וניסה ב-2015 להבריח רחפן לתוך הרצועה[48][49]. במהלך היום תיעדו המתעדים המבצעיים של צה"ל מפגינים המניפים דגל ועליו צלב קרס לצד דגלי אש"ף[50].

חמאס הודיע שמשפחתו של מי שייהרג על הגדר תקבל תשלום של 3,000 דולר ומי שייפצע יקבל תשלום של 500 דולר[51].

7 אפריל – 12 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-8 באפריל חצו שלושה מחבלים את גדר הגבול בצפון הרצועה, הטמינו שני מטענים מאולתרים וחצו חזרה את הגבול. צה"ל ירה לעברם ירי טנקים[52].
  • בשעות הבוקר המוקדמת של ה-9 באפריל תקף חיל האוויר הישראלי מטרת חמאס בעזה בתגובה להנחת המטענים[53].
  • ב-11 באפריל הופעל מטען חבלה כנגד דחפור D9 משוריין של צה"ל בגבול רצועת עזה, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. טנקים של צה"ל ירו בתגובה לעבר מטרות בעזה[54].
  • בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 באפריל, חיל האוויר הישראלי תקף בעזה. מחבלים ירו ירי מקלעים לעבר כלי טיס צה"לי, ובתקיפת צה"ל נגדם מחבל אחד נהרג ואחד נפצע קשה. כדורי מקלע מעזה פגעו באזורים מיושבים בעוטף עזה[55].

13 אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה במטרה לשרוף שדות במועצה האזורית אשכול. בקצה זנבו ניתן לראות את חוטי הברזל ששימשו לחיבור החומרים הבוערים.

במהלך יום זה התפתחו הפרות סדר שבמהלכן התעמתו כ-10,000 משתתפים עם כוחות צה"ל. העימותים כללו זריקת מטעני חבלה ובקבוקי תבערה. מטען אחד התפוצץ בשטח הרצועה בקרבת כוח של צה"ל ללא נפגעים ישראלים אך הפיצוץ פצע מספר פלסטינים[56]. בנוסף שרפו המפגינים דגלי מדינת ישראל. גם הפעם היו ניסיונות לפגוע במכשול הביטחוני ולחצותו. במהלך העימותים צה"ל ירה לעבר המפגינים: אדם אחד נהרג וכ-1,000 נפצעו, בהם 5–6 במצב קשה ואנוש.

בהמשך השבוע שוגרו לישראל עפיפוני תבערה שגרמו לשריפות[57].

20 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעימותים ביום זה השתתפו כמה אלפי פלסטינים. מחבלים פלסטינים שילחו עפיפוני תבערה לשטח ישראל במטרה להצית שריפות. על חלק מהעפיפונים ציירו הפלסטינים צלבי קרס[58]. בנוסף הם יידו אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני צינור. 5 פלסטינים נהרגו, בהם נער בן 15, אחד ההרוגים מת מפצעיו כיומיים לאחר מכן, וכ-729 נפצעו[59][60].

27 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחדשו העימותים בגבול הרצועה, אלפי פלסטינים התעמתו עם כוחות צה"ל בגדר. צה"ל הגיב בירי שכתוצאה ממנו 3 פלסטינים נפצעו אנושות, ועוד מספר מפגינים נפצעו קל ובינוני, בשעות אחר הצהריים עשרות מפגינים חצו את גדר התיל שלפני גדר המערכת באזור מעבר קרני, תוך שהם מיידים רימון יד, בקבוקי תבערה, מטעני חבלה וצמיגים בוערים. צה"ל פתח בירי כבד לעברם והדף אותם, הפלסטינים דיווחו על עשרות פצועים ועל 4 הרוגים[61].

בלילה תקף צה"ל באמצעות כלי טיס שש מטרות השייכות לכוח הימי של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. התקיפה בוצעה בתגובה לפעולות הטרור וניסיון החדירה הנרחב לשטח ישראל מוקדם יותר באותו יום[62].

29 באפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל התרחשו שורה של ניסיונות פיגוע בגדר המערכת סביב רצועת עזה, שבהם נהרגו 3 מחבלים פלסטינים. בבוקר זיהה כוח צה"ל במהלך פעילות מבצעית מחבל המשתייך לארגון הטרור חמאס כשהוא פוגע בתשתית ביטחונית במעבר קרני בחסות הערפל, ועצר אותו. בצהריים מחבלים העיפו עפיפון תבערה שגרם לשריפה סמוך ליער כיסופים. כמה הצתות נוספות התרחשו בסמוך לגבול. שני מחבלים שהגיעו בשעות הערב לחבל בגדר נורו, אחד נהרג והשני נעצר. תקרית נוספת התרחשה דקות לאחר מכן כששני מחבלים חצו את גדר המערכת בדרום רצועת עזה והשליכו מטענים לעבר כוח צה"ל, אשר הגיב בירי והרג אותם[63]. תקרית אחרת התרחשה דקות לאחר מכן ובה נעצרו שני מחבלים באזור כרם שלום עם סכינים וקאטרים בעת שחתכו חלק מהגדר.

3 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר כוח צה״ל ביצע ירי לעבר חשוד אשר ניסה לפגוע בתשתית ביטחונית בצפון רצועת עזה, בצהריים נמשך טרור העפיפונים. עפיפון תבערה הוטס לשטח ישראל ונחת בסמוך לכיסופים כתוצאה מכך דלקה שריפה גדולה שכובתה אחרי מספר שעות.

4 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות שרופים במועצה האזורית אשכול כתוצאה מעפיפוני התבערה.

נערכו הפרות סדר נרחבות כמו בכל יום שישי מאז תחילת העימותים. במהומות השתתפו כ-7,000 פלסטינים. במהלכן הפילו מחבלים שני רחפני צילום של צה"ל[64]. צה"ל השתמש באלפ"ה. הפלסטינים דווחו על 1143 נפגעים, בהם מספר נפגעים מירי חי ובמצב קשה. לפנות ערב סוכלו שני ניסיונות לבצע חבלה בגדר ולחצות לשטח ישראל במרכז הרצועה. כוחות הגיעו אל הנקודות והמתפרעים שבו על עקבותיהם.

לראשונה, רחפן של צה"ל הפיל עפיפון תבערה, כנראה באמצעות חיתוך החוט[65].

בערב הגיעו עשרות מתפרעים פלסטינים לצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום, והציתו רכוש ואת צינורות ומאגרי הדלק והגז, ובכך פגעו בהספקת הדלק והגז לרצועת עזה[66].

5 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהריים אירעו שני ניסיונות חדירה מדרום הרצועה: בתקרית הראשונה כוח צה"ל זיהה מספר חשודים אשר חצו את גדר המערכת בדרום רצועת עזה והניחו שני בקבוקי תבערה סמוך לגדר וחזרו לשטח הרצועה; בתקרית השנייה מספר חשודים הגיעו סמוך לגדר המערכת בדרום רצועת עזה במטרה להשחיתה. כוח צה"ל ביצע ירי לעברם והם חזרו על עקבותיהם. בתקרית השנייה הפלסטינים דיווחו על לפחות 3 פצועים כתוצאה מירי של צה"ל, אחד מהם נפצע אנושות. בערב נהרגו 7 מחבלי חמאס בפיצוץ במרכז הרצועה[67]. הפלסטינים האשימו את ישראל בפיצוץ וטענו שמדובר היה במתקן תקשורת ממולכד[68]. בשעה 22:00 דיווחו הפלסטינים שצה"ל תקף עמדת חמאס בשג'אעייה שממנה התארגנו מחבלים להעיף עפיפוני ובלוני תבערה אל עבר שטח ישראל[69].

6 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במאי סוכלה חדירת מחבלים לשטח ישראל: כוח צה"ל ירה למוות בשלושה מחבלים אשר ניסו לחצות את גדר המערכת מדרום רצועת עזה ולפגוע בתשתית ביטחונית. על אחד המחבלים נתפס תיק שמכיל מצלמה לתיעוד, גרזן, קאטר, מסכת חמצן וכפפות, וליד גופה נוספת נתפסו שני בקבוקי בנזין[70].

11 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום זה התעמתו כ-15,000 פלסטינים עם כוחות צה"ל בגבול הרצועה[71]. הפלסטינים דיווחו על הרוג אחד ו-700 נפגעים מירי צה"ל, מהם 11 במצב קשה. הפלסטינים המשיכו לשגר עפיפונים בוערים שגרמו לשריפות בשטחים פתוחים ובשדות חקלאיים. מספר עפיפוני תבערה יורטו באמצעות רחפן מירוצים של צה"ל[72].

באותו יום השחיתו ושרפו מחבלים ומתפרעים פלסטינים שוב את תשתיות הדלק והגז בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום[73]. בעקבות ההצתה, שגרמה לנזקים כבדים, הורה מתאם פעולות הממשלה בשטחים על סגירת המעבר עד לתיקון הנזקים[74][75].

14 במאי - העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי, ערב יום הנכבה, ויום העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים קרא חמאס קרא לאזרחי רצועת עזה להגיע לגדר הגבול במטרה לפרוץ לתוך שטח ישראל. בין 35,000 ל-40,000 פלסטינים התפרעו ב-12 מוקדים. ההמון הבעיר צמיגים, יידה אבנים, שילח עפיפוני תבערה וניסה לחבל בגדר המערכת. מחבלים שנטמעו בין המתפרעים ירו לעבר חיילי צה"ל ובאזור רפיח סיכל הצבא פיגוע הנחת מטען חבלה שבו חוסלו שלושה מחבלים[76][77][78]. בצפון רצועת עזה ביצעה חוליית מחבלים פיגוע ירי ומטעני חבלה בחסות המתפרעים, ששימשו כמגן אנושי. כוח מגלן השיב באש מדויקת והרג 8 מחבלים[79]. מול ההתקפות על הגדר השיב צה"ל בירי צלפים ותקף באמצעות מטוסי קרב וטנקים מספר חוליות מחבלים. חיל האוויר תקף מטרות של חמאס, בהן מחנה אימונים בג'באליה[80]. כתוצאה מהירי הישראלי נהרגו 61 פלסטינים, 50 מהם מחבלי חמאס[8][9]. 1,200 נפצעו ועוד רבים סבלו משאיפת גז מדמיע[81]. במהלך היום זומן ראש הלשכה המדינית של החמאס, איסמעיל הניה, למצרים ונדרש לפעול להרגעת הרוחות ולהפחתת עוצמת המחאה[82].

15 במאי - יום הנכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימותים נמשכו. כוחות צה"ל השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות. הפלסטינים דיווחו על שני הרוגים ומספר פצועים.

16 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהריים נפתחה אש לעבר כוחות צה"ל סמוך לכפר עזה. לא היו נפגעים באירוע, וצה"ל השיב באש לעבר מקור הירי. באירוע נוסף, ירי מקלעים שכוון למטוסי חיל האוויר פגע בכמה בתים בשדרות. בערב נורו יריות לעבר כוח צה"ל באזור נירים. גדודי חללי אל-אקצא בעזה קיבלו אחריות לתקריות. בתגובה תקף צה"ל באמצעות טנק שתי עמדות תצפית של החמאס בדרום רצועת עזה. בלילה תקף צה"ל באמצעות מטוסי קרב מטרות חמאס בצפון רצועת עזה, שכללו מתחם צבאי ומתקן לייצור אמצעי לחימה.

18 במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במאי, יום השישי הראשון של חודש הרמדאן, שרר שרב כבד. ביום זה הגיעו רק אלפים מעטים של מפגינים. כאלף הפגינו בסמוך לגדר הגבול ועוד אלפים מעטים הפגינו רחוק יותר. ביום זה נפצעו 57 פלסטינים, לפחות אחד מהם במצב קשה[83].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות הצדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן[84] ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג[85] גיבו את חיילי צה"ל, ואמרו שהם פעלו כראוי בטענה כי מי האשם בהרוגים הוא חמאס, שמנצל באופן ציני את האזרחים.
  • הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל את האחריות על ישראל, וברשות הוכרז על שלושה ימי אבל לנוכח ריבוי ההרוגים[86].
  • חמאסחמאס אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר: "אנו אומרים לעולם שצעדת השיבה הייתה פעולה לא אלימה ותרבותית שהשתתפו בה נשים ונערים, פעוטות וקשישים. על העולם החופשי לשאת באחריות להוביל את הנהגת הכיבוש אל בתי הדין הבינלאומיים. צעדת השיבה היא האירוע הגדול ביותר ויום מהולל בדברי ימי פלסטין והעמידה האיתנה והבלתי אלימה. העם שלנו לא יכול לשאת בהימשכות המצור על עזה וביום שישי האחרון עצרנו על הגבול, בפעם הבאה איננו יודעים איפה הגבול יהיה"[87].

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתירה לבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באפריל 2018 עתרו לבג"ץ ארגונים אחדים ובהם האגודה לזכויות האזרח, יש דין, גישה, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, בדרישה להוציא צו שיאסור ירי על מפגינים שלטענתם אינם מסכנים את חיי החיילים במהומות על הגדר ברצועת עזה[104]. ב-29 באפריל 2018 הגיש צה"ל את תשובתו לבג"ץ ובה טען שיש לדחות על הסף את העתירה הן משום שהירי חוקי לפי החוק הישראלי והדין הבינלאומי, והן משום שהעותרים הציגו תמונת מצב מסולפת כאילו מדובר ב"אירועים אזרחיים מובהקים" ולא במהומות אלימות שבחסותן מתבצעים פיגועי טרור מסכני חיים[105].

ההסברה והמערכה התקשורתית בעת העימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור העימותים באמצעי התקשורת בעולם כלל ביקורת על ישראל, שהגיעה לשיאה ב-14 במאי, בעקבות הריגתם של יותר מ-60 פלסטינים. גם מדינות אחדות מתחו ביקורת על ישראל, ובלטו בכך טורקיה ודרום אפריקה, שהחזירו את שגריריהן מישראל. תוצאות אלה הובילו לביקורת על יעילות ההסברה הישראלית[106].

מאידך, מהתבטאות פעיל חמאס סלאח ברדוויל ניתן ללמוד כי מערך ההסברה הצליח לאתגר את תנועת חמאס ולהציג אותה בצורה שלילית[107].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ‏המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב השבוע, 8 באפריל 2018.
  2. ^ 2.0 2.1 יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל הרג מחבלים שירו על חיילים; 15 הרוגים היום בעזה, באתר ynet, 30 במרץ 2018.
  3. ^ 3.0 3.1 יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, בחסות העשן: סוכלו ניסיונות לפיגועים ולחציית הגדר, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
  4. ^ עמוס הראלבמקום רקטות ומנהרות, חמאס מצא שיטה יעילה לחיכוך עם צה"ל, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
  5. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ‏המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב השבוע, 8 באפריל 2018
  6. ^ רוני דניאל, ‏כך נערכים בצה"ל להסתערות על הגדר, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2018‏.
  7. ^ רונית מרזן, תהלוכת השיבה - לפלסטינים נמאס להמתין לזמן נוח, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
  8. ^ 8.0 8.1 מבדיקת צה"ל ושב"כ: לפחות 24 מההרוגים בהפרות הסדר האלימות - מחבלי חמאס וג'יהאד, באתר צה"ל, 15 במאי 2018.
  9. ^ 9.0 9.1 ניר דבורי, ‏חמאס: 50 מההרוגים - אנשי הארגון, באתר ‏mako‏‏, ‏16 במאי 2018‏.
  10. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף ויובל אזולאי‏, חשש: בשל המצב בעזה אלפים יצעדו לגבול, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2008
  11. ^ אחיקם משה דוד, דריכות מוגברת בצה"ל: אלפי מפגינים יצעדו לעבר הגבולות, באתר nrg‏, 15 במרץ 2015
  12. ^ עידן אבני ויהושע בריינר‏, סורים חדרו לישראל ונורו על ידי צה"ל - 4 נהרגו, באתר וואלה! NEWS‏, 15 במאי 2011
    יוני בן-מנחם, "צעדת השיבה": החמאס מנסה לחקות את חיזבאללה, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 28 מרץ 2018
  13. ^ 13.0 13.1 אליאור לוי, זהו תושב עזה שהפוסט שלו הוביל למחאה ההמונית, באתר ynet, 6 באפריל 2018
  14. ^ רמי יונס, מסר ממארגני צעדות השיבה בעזה: "רוצים לחיות בשלום עם הישראלים", שיחה מקומית, ‏27 במרץ 2018.
  15. ^ פזית רבינא, ‏ספונטניות מחושבת: המהלך לאזרוח המאבק הפלסטיני, בעיתון מקור ראשון, 30 במרץ 2018.
  16. ^ דניאל סיריוטי, ‏מאמץ ערבי להפסקת "צעדות השיבה", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2018.
  17. ^ פנחס ענברי, ‏קרע בין חמאס למארגני "צעדת השיבה" המקוריים, באתר מעריב השבוע, 9 באפריל 2018.
  18. ^ מירון רפפורט, המטרה של צעדת השיבה היא עסקה עם ישראל על הקלת המצור, ראיון עם הד"ר ח'ליל שקאקי באתר שיחה מקומית, 8 באפריל 2018
  19. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, תיעוד: כך הסתננו פלסטינים מעזה והציתו כלי הנדסי של צה"ל, באתר ynet, 25 במרץ 2018;
    מתן צורי ויואב זיתון, צפו: שלושת המחבלים שחדרו מעזה ליד קיבוץ צאלים, באתר ynet, 27 במרץ 2018;
    יניב קובוביץ, פלסטינים הציתו אש ליד גדר המערכת, צה"ל תקף בתגובה שתי עמדות של חמאס, באתר הארץ, 28 במרץ 2018;
    ניקי גוטמן, ‏פעם נוספת: מסתנן מעזה נתפס בחוף זיקים, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2018;
    יוחאי עופר, ‏נורת אזהרה: החדירה מעזה היא קדימון למופע של חמאס, בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2018;
    יוסי מלמן, ‏לקראת יום האדמה: ככל שמספר ההרוגים יהיה רב, כך הסיכויים שהאירועים ייצאו מכלל שליטה, באתר מעריב השבוע, 28 במרץ 2018
  20. ^ ההכנות ל"צעדת השיבה הגדולה" (תמונת מצב נכונה לצהרי ה-29 במרץ 2018), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 29 במרץ 2018
  21. ^ אבי יששכרוף‏, מאות הסעות, אוהלים ואינטרנט חינם: כך נערכים בעזה ל"צעדת המיליון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 במרץ 2018.
  22. ^ אליאור לוי, "אמרו שיכלאו אותנו": כך מאיים חמאס על מסיעי המפגינים, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  23. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, דובר צה"ל: חמאס שילם למפגינים שיתקרבו לגדר; יצרנו הרתעה בגבול", באתר וואלה! NEWS‏, 07 באפריל 2018.
  24. ^ קובץ וידאו יואב זיתון, צפו: חמאס מביים פציעות בעימותים בגבול עזה, באתר ynet, 5 במאי 2018.
  25. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018
  26. ^ ניר דבורי, ‏מראות נגד צלפים ודליים לרימונים, באתר ‏mako‏‏, ‏1 באפריל 2018‏
  27. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018.
  28. ^ ניר דבורי, ‏היערכות על הגדר: צלפים ומכשולים, באתר ‏mako‏‏, ‏22 במרץ 2018‏.
  29. ^ אמיר בוחבוט‏, רחפן ה"שוקו" שמטיל שקיות סירחון: הסיוט של המפגינים ברצועת עזה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2018.
  30. ^ כתבי חדשות 2, ‏המחאה בעזה: דיווח על 8 הרוגים, באתר ‏mako‏‏, ‏30 במרץ 2018‏
  31. ^ ניקי גוטמן, ‏חמאס שלח בת 7 לעבר הגדר בעזה; הפלשתינים: "שבעה הרוגים ו-550 פצועים", באתר ישראל היום, 30 במרץ 2018 עודכן: 16:48.
  32. ^ ניר דבורי, ‏בת 7 נשלחה לגדר, והושבה להוריה, באתר ‏mako‏‏, ‏30 במרץ 2018‏.
  33. ^ ג'קי חורי, תיעוד מהצעדה בעזה: פלסטיני נורה כשהוא בגבו לחיילים בעודו מתרחק מהגדר, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
  34. ^ דנה בן שמעון, חמאס מודה: חמישה מההרוגים הם פעילים שלנו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 במרץ 2018
  35. ^ אליאור לוי, חמאס: 5 מההרוגים בעזה - אנשי הזרוע הצבאית, באתר ynet, 31 במרץ 2018.
  36. ^ צה״ל: לפחות 10 מהמחוסלים ברצועה – מחבלים, חדשות 0404, 31 במרץ 2018.
  37. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, 10 מההרוגים - מחבלים. ארדואן: "טבח לא אנושי", באתר ynet, 31 במרץ 2018.
  38. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל לתושבי עזה: "לא נחזיר את גופות שני המחבלים עד להשבת חיילינו", באתר וואלה! NEWS‏, 1 באפריל 2018.
  39. ^ יניר יגנה‏, "מוכן להפעלה נגד צה"ל": תיק עם בקבוקי תבערה אותר בגבול הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 03 באפריל 2018
  40. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, בצל ההכנות להפגנה בשישי: פלסטיני נהרג מירי צה"ל במרכז הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באפריל 2018
  41. ^ יואב זיתון, מעקב מהאוויר - וסיכול: תיעוד המחבל שחוסל לפנות בוקר, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  42. ^ ניר דבורי, ‏בעזה מתכוננים: אלפי צמיגים נאספו, באתר ‏mako‏‏, ‏5 באפריל 2018‏.
  43. ^ יואב זיתון, אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, צמיגים בוערים ומראות נגד צלפים: צה"ל נערך להתפרעויות בעזה, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
  44. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, 7 הרוגים בעזה. צה"ל: חמאס הורתע, הצמיגים - קוריוז, באתר ynet, 6 באפריל 2018
  45. ^ סוכנויות הידיעות‏, אבו מאזן גינה את ישראל על הירי בגבול; חמאס: "נמשיך עד שבירת המצור", באתר וואלה! NEWS‏, 07 באפריל 2018
  46. ^ תשעה פלסטינים נהרגו וכ-300 נפצעו מאש חיה בעימותים בגבול רצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
  47. ^ עיתונאי פלסטיני שלבש אפוד מזהה נהרג מאש צה"ל ברצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
  48. ^ אמיר בוחבוט‏, גורמי ביטחון: העיתונאי שנהרג בעזה - קצין חמאס שעבד מול בכירי הארגון, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2018.
  49. ^ אלי אשכנזי‏, ליברמן: "לא יודע מי תקף בסוריה - אך לא נאפשר התבססות איראנית", באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2018
  50. ^ סיכום אירועי הפרת הסדר האלימה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 6 באפריל 2018 - ראו סרטון ראשון, תמונה 2/12 בסט הראשון ותמונה 5/8 בסט השני.
  51. ^ אליאור לוי, ביקורת בעזה: "שישי של הצמיגים - התנהגות פראית של חמאס", באתר ynet, 5 באפריל 2018.
  52. ^ לאחר החדירה: צה"ל איתר 2 מטענים, חדשות 2, 9 אפריל 2018
  53. ^ יואב זיתון, חיל האוויר תקף בעזה: "חמאס אחראי מעל ומתחת לקרקע", באתר ynet, 9 באפריל 2018.
  54. ^ אליאור לוי, יואב זיתון ומתן צורי, מטען הופעל על דחפור צה"לי בגבול עזה, אין נפגעים; טנקים ירו בתגובה, באתר ynet, 11 באפריל 2018.
  55. ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, צה"ל תקף בעזה ומחבל נהרג, בית ביישוב נפגע מירי מקלעים, באתר ynet, 12 באפריל 2018.
  56. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, כ-10,000 מתפרעים ומפגינים בגבול הרצועה; פלסטינים נפצעו ממטען, באתר ynet, 13 באפריל 2018.
  57. ^ מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, טרור העפיפונים נמשך: שדה חיטה בעוטף עזה עלה באש, באתר ynet, 16 באפריל 2018
  58. ^ ידיעה ותמונות בחדשות 0404, 20 באפריל 2018.
  59. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, 4 הרוגים בהפגנות בגדר ברצועת עזה; הנהגת חמאס הגיעה, באתר ynet, 20 באפריל 2018
  60. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, שליח האו"ם תקף: "ישראל יורה בילדים, זה שערורייתי", באתר ynet, 20 באפריל 2018
  61. ^ אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, הרוג פלסטיני רביעי בעזה, צה"ל תקף מטרות חמאס, באתר ynet, 28 באפריל 2018.
  62. ^ בתגובה לניסיון החדירה לשטח ישראל: צה"ל תקף שש מטרות של ארגון הטרור חמאס, באתר צה"ל, 27 באפריל 2018.
  63. ^ התחממות בגבול עזה: שלושה פלשתינים נהרגו בשני ניסיונות חדירה לישראל , באתר ישראל היום, 29 באפריל 2018.
  64. ^ הפרות סדר אלימות בהשתתפות כ-10,000 פלסטינים, באתר צה"ל, 4 במאי 2018.
  65. ^ אליאור לוי ואיתי בלומנטל, רחפן הפיל עפיפון תבערה, הושחתו צינורות גז לעזה, באתר ynet, 4 במאי 2018.
  66. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, פלסטינים פרצו למתחם העזתי במעבר כרם שלום, רחפני צה"ל הופלו ברצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 04 במאי 2018.
  67. ^ ידיעה בחדשות 0404, 5 במאי 2018.
  68. ^ אבי יששכרוף‏, שישה פעילי חמאס נהרגו בפיצוץ בעזה; בארגון מאשימים את ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 05 במאי 2018.
  69. ^ ידיעה בחדשות 0404, 5 במאי 2018.
  70. ^ דרום רצועת עזה: כוח צה"ל סיכל חדירת מחבלים לשטח הארץ, באתר צה"ל, 6 במאי 2018.
  71. ^ הבעת צמיגים, יידוי אבנים ושליחת עפיפונים: הפרות הסדר בגבול רצועת עזה, באתר צה"ל, 11 במאי 2018.
  72. ^ ידיעה בחדשות 0404, 11 בינואר 2018.
  73. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, הרס בכרם שלום: פלסטינים הציתו צינורות גז לעזה, באתר ynet, 12 במאי 2018.
  74. ^ אמיר בוחבוט‏, בעקבות ההצתה: מעבר כרם שלום ברצועת עזה ייסגר עד להודעה חדשה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 במאי 2018.
  75. ^ בעקבות ההשחתה וההצתה: מעבר כרם שלום ברצועת עזה ייסגר עד להודעה חדשה, באתר צה"ל, 12 במאי 2018.
  76. ^ אליאור לוי, יואב זיתון ומתן צורי, העימותים בעזה נמשכים: הפלסטינים מדווחים על 28 הרוגים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  77. ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, ימי רוט, ‏31 הרוגים וכ-1,700 פצועים בעזה; צה"ל סיכל פיגוע באזור רפיח, באתר מעריב השבוע, 14 במאי 2018.
  78. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי ושחר חי, 43 הרוגים במהומות בעזה; צה"ל תקף שורת יעדים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  79. ^ "עם הרבה מאוד אומץ לב ודיוק": כך סיכלו לוחמי מגלן פיגוע ירי משמעותי וכוונת פעילי טרור לחצות את הגדר, באתר צה"ל, 15 במאי 2018.
  80. ^ ידיעה בחדשות 0404, 14 במאי 2018, 17:26
  81. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי ושחר חי, 52 הרוגים במהומות בעזה; צה"ל תקף שורת יעדים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
  82. ^ דניאל סיריוטי, ‏הנייה הושפל בקהיר: "ישראל תהרוג אותך ואנחנו לא נתערב", באתר ישראל היום, 15 במאי 2018.
  83. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, אלפים בודדים בהפגנות ברצועת עזה, באתר ynet, 18 במאי 2018
  84. ^ אריה ריבקינד, מרצ: לחקור • ארדן: מיישרת קו עם הנייה I ליברמן: זה לא היה פסטיבל שירה, באתר חרדים10, 1 באפריל 2018
  85. ^ טל שלו ואמיר בוחבוט‏, קריאה לחקור את הירי במפגינים; צה"ל: 10 מההרוגים פעילי טרור, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במרץ 2018
  86. ^ ynet, מועצת הביטחון דנה בעזה. אבו מאזן: ישראל אחראית, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2018
  87. ^ ימי רוט, יאסר עוקבי, ‏הנייה: "ביום שישי עצרנו בגבול, פעם הבאה איננו יודעים היכן נעצור", באתר מעריב השבוע, 1 באפריל 2018
  88. ^ סוכנויות הידיעות, יאסר עוקבי, ‏מזכ"ל האו"ם: לפתוח בחקירה עצמאית של העימותים בעזה, באתר מעריב השבוע, 31 במרץ 2018
  89. ^ דיווח: ארה"ב דחתה הצעת החלטה של מועצת הביטחון לחקירת העימותים בעזה, באתר ynet, 1 באפריל 2018
  90. ^ איתמר אייכנר, היילי: "אין מדינה שפועלת בריסון יותר מישראל", באתר ynet, 15 במאי 2018.
  91. ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי ושחר חי, מועצת זכויות האדם הורתה על ועדת חקירה נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
  92. ^ נעה לנדאואחרי מזכ"ל האו"ם, גם מוגריני קוראת לחקור את הרג המפגינים ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2018
  93. ^ רן דגוני, ‏ארה"ב מזהירה את המפגינים בעזה: אל תתקרבו לגדר הביטחון, באתר גלובס, 6 באפריל 2018
  94. ^ אוסטרליה:חמאס אחראי להרג הפלסטינים בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 15 במאי 2018.
  95. ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, מניין ההרוגים בעזה עלה ל-59, ארדואן: "נתניהו וטראמפ אשמים", באתר ynet, 15 במאי 2018.
  96. ^ יאסר עוקבי, ‏מצרים וסעודיה לחמאס: פתיחת מעבר רפיח בתמורה להפסקת "צעדות השיבה", באתר מעריב השבוע, 7 באפריל 2018.
  97. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, אבו מאזן: די לברבריות, ישראל הורגת חפים מפשע, באתר ynet, 7 באפריל 2018
  98. ^ 98.0 98.1 איתמר אייכנר, טורקיה מחזירה את השגרירים מת"א ומוושינגטון: "ישראל - מדינת טרור", באתר ynet, 14 במאי 2018.
  99. ^ איתמר אייכנר ושחר חי, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, באתר ynet, 15 במאי 2018.
  100. ^ ארדואן: פעולות ישראל בעזה - כמו פשעי הנאצים באירופה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2018
  101. ^ רבבות הפגינו באיסטנבול נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
  102. ^ יאסר עוקבי, ‏סוריה: "מגנים בחריפות את הטבח הברברי שביצעה ישראל בעזה", באתר מעריב השבוע, 14 במאי 2018.
  103. ^ [1][2][3]
  104. ^ על העתירה באתר יש דין, 15 באפריל 2018.
  105. ^ תגובה על פעילות צה"ל ברצועת עזה הוגשה לבג"ץ, באתר צה"ל, 29 באפריל 2018, תשובת צה"ל במלואה.
  106. ^ איתמר לוין, כרגיל: אין הסברה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 15 במאי 2018;
    ערן זינגר, המזרחן מרדכי קידר על ההסברה הישראלית: "שערורייה שאין כדוגמתה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במאי 2018;
    מתי גולן, ‏ככה לא בונים הסברה, באתר גלובס, 16 במאי 2018;
    לילך סיגן, ‏אולי כדאי שציפי חוטובלי תבקש שיעור בהסברה מניקי היילי, באתר מעריב השבוע, 19 במאי 2018
  107. ^ ימי רוט, ‏בכיר ברצועה מודה: ישראל טמנה מלכודת תקשורתית לחמאס, באתר מעריב השבוע, 17 במאי 2018