העיר בוורוד
 | |
| שער גיליון אוקטובר 2010 של העיתון, ועליו ציונה פטריוט לקראת אירועי ויגסטוק בתל אביב | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| סוג | מגזין להט"ב |
| פורמט |
ירחון חינמון |
| תקופת הפעילות | 2008–2010 (כשנתיים) |
| תוכן | |
| שפה | עברית |
| בעלי תפקידים | |
| מו"ל | רשת שוקן |
| עורך | מיה מנע |
  | |
העיר בוורוד הוא ירחון ישראלי בהוצאת רשת שוקן המיועד לקהילת הלהט"ב שיצא בישראל כחינמון בין 2008 ל-2010.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]"העיר בוורוד" היה גלגולו של העיתון "הזמן הוורוד" שנוסד בשנת 1996. בשנת 2004 נקלע המו"ל שלו לקשיים כלכליים ובמשך חודשים ספורים יצא "הזמן הוורוד" בשם "הזמן החדש", בחסות החברה המסחרית "טלטאץ' תקשורת".[1]
באפריל 2005 חידשה האגודה למען הלהט"ב בישראל בשיתוף המקומון התל אביבי "העיר" את הוצאת העיתון; לעורכת העיתון מונתה רחל נחמה, עורכת מוספים ב"קבוצת הארץ".[2] בפברואר 2008 רכש "העיר" את זכויות ההוצאה לאור והעיתון נדפס במשך שנתיים תחת השם "העיר בוורוד". חזות העיתון שונתה ועיצובו דמה לאחד ממוספי עיתון העיר הן בגודל העיתון (שהוקטן לגודל A4) והן בפורמט ההדפסה, שהומר כולו לדפי כרומו. והוא הופץ בפורמט זהה לשאר מקומוני "העיר" של רשת שוקן.
פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתון הציג סקירה חדשותית של אירועים ונושאים הקשורים ללהט"ב מישראל ומהעולם, כתבות פנאי ולייף סטייל, תיירות, אופנה, פנאי וכלכלה, וכן טורי דעה של דמויות בולטות מתוך הקהילה ומחוצה לה. כתבות המגזין של העיתון סיקרו נושאים חברתיים שונים, וגיליון מיוחד הוקדש לאירוע הרצח בברנוער.
במהלך השנתיים בהן יצא נערך העיתון על ידי מיה מנע. במאי 2010, חמישה חודשים לפני סגירתו, הושק העיתון מחדש במסגרת אירועי הגאווה 2010, ואף הפורמט שלו שונה לגודל קטן יותר ולדפי כרומו. לאחר השינויים יצאו ארבעה גיליונות והושק שירות להפצה חינמית של העיתון לבתי מנויים. באוקטובר 2010 הודיעה רשת שוקן על סגירת העיתון.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגליונותיו המוקדמים ה"זמן הוורוד" עסק בנושאים חתרניים ובמחאה לטובת קידום זכויות הקהילה. כך, למשל, בשער הגיליון שיצא ב-3 בנובמבר בשנת 1996 פורסם פוטומונטז' של חברי הכנסת הדתיים חנן פורת וזבולון המר בגופם של דוגמנים ערומים בחלק גופם העליון. העיתון פרסם תמונה זו במטרה ללעוג למדיניותם המפלה כלפי הקהילה. יש הטוענים כי עקב הרכישה של העיתון והפיכתו למוסף במקומון "העיר" של רשת שוקן, העיתון איבד את אופיו החתרני לטובת שיח מסחרי ורדוד בדומה למקומונים אחרים של אותה תקופה.[3] העיתון עבר כחלק מתפנית מסחרית זו לעיסוק מוגבר בענייני לייף סטייל, אופנה ויחסי ציבור. בתקופה זו רוב הדיונים של הקהילה ההומו-לסבית (כפי שנקראה אז) שעסקו בנושאים פוליטיים חברתיים עברו לאינטרנט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערן סויסה, לא התרומם 1, באתר nrg, 26 באוקטובר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ענת באלינט, העיתון "הזמן הוורוד" ייצא מהחודש הבא תחת השם "הזמן החדש", באתר הארץ, 24 באוגוסט 2004
- ↑ מעיין כהן, "הזמן הוורוד" חוזר תחת הנהלת עיתון "העיר", באתר גלובס, 12 באפריל 2005
- ↑ יואב קניאס, לקרוא בין צבעי הקשת: שיח של דיכוי, איום ואינטימיות בעיתונות ההומו—לסבית בישראל, Kesher / קשר, תקשורת ומחאה חברתית, 2012, עמ' 100-113
