העיר העגולה של בגדאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


העיר העגולה של בגדאד
העיר העגולה.png
תרשים העיר העגולה
היסטוריה
סוג תל
אתר ארכאולוגי
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה עיראק
מיקום בגדאד
קואורדינטות 33°20′56″N 44°20′07″E / 33.3488°N 44.33528611°E / 33.3488; 44.33528611
(למפת בגדאד רגילה)
Location map Baghdad.png
 
העיר העגולה של בגדאד
העיר העגולה של בגדאד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת העיר העגולה של בגדאד
תרשים של העיר העגולה של בגדאד שצוייר על ידי הגאוגרף הבלגי גאי לה סטראנג בשנת 1900

העיר העגולה של בגדאד (נקראת גם: קריית השלום, مدينة السلام בתעתיק מערבית: מדינת אלסלאם או: עירו של אל-מנסור) הייתה עיר עתיקה בצורת עיגול ומוקפת חומות (דבר שהיה מאופיין באדריכלות פרסית) שהייתה בנויה בחלקה המערבי של בגדאד בסמוך לנהר החידקל. העיר הוקמה בין 767 ל-912 לספירה, והייתה אחת הערים הגדולות בעולם באותה תקופה. הח'ליף אל-מנצור העבאסי הקים ב-762 את ארמונו שם וסביבו נבנתה העיר.

העיר העגולה לא נועדה להיות המרכז העירוני. היא הייתה קטנה (קוטר העיר לפי ההערכות הוא בין 1000 ל-2500 מטר) בגודלה. העיר העגולה נבנתה כעיר ארמון של החליף ושימשה מרחב פרטי של החליף וכמרכז ממשלתי.

בשטח העיר נכללו בין היתר גם: "ארמון שער הזהב" וגם "בית החוכמה" מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.

הסיבה להקמת העיר בצורה מעגלית אינה ברורה. ייתכן כי הייתה לכך השפעה מרכז-אסייתית, ייתכן כי הצורה המעגלית הייתה בעלת משמעות סימבולית כלשהי, וייתכן כי בניית חומה עגולה סביב העיר הייתה זולה יותר והיא יצרה הגנה טובה יותר עבור העיר (לא היו בה פינות, המהוות נקודת חולשה).

רק שרידים מעטים מאוד נותרו כיום מהעיר העגולה של בגדד. רובה של העיר נהרס ועליו הוקמו שכונות מגורים חדישות, ומסגד עבור המוסלמים השיעים.

תיאור העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומות ושערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיר העגולה הוקפה בשלוש חומות: "חומה ראשונה" הייתה בגובה של 10 מטרים ומעבר לחומה זו היה שטח ריק שיועד לצורכי הגנת העיר מפני התקפות. ארבעת שערי העיר הראשיים שהיו מצויים בחומה זו נקראו בשמות: "שער כופא", "שער דמשק", "שער בצרה", "שער ח'וראסאן". שמהם יצאו ארבע דרכים מחוץ לעיר ואף למדינה. משער ח'וראסאן יצאה: דרך ח'וראסאן שהייתה הדרך הכי מפורסמת ושימשה בתור אחד הקטעים של דרך המשי המפורסמת.
  • "חומה שנייה" הייתה בגובה של 35 מטרים, בחומה זו היו ארבעה שערים, וביניהם מגדלי שמירה. ליד כל שער נבנו מגורי שומרים.
  • "החומה השלישית" הקיפה את כל השטח הפנימי של העיר.

שולי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי העיר נבנו במעין מעגל פנימי סביב למרכז העיר שהייתה מוקפת בחומה הפנימית (החומה השלישית) עם ארבעת השערים ביניהם שמהם הובילו ארבעה רחובות אל מרכז העיר ומחוץ לעיר. ברחובות אלו פעלו חנויות ושווקים, ובין ארבעת הרחובות האלו התגוררו התושבים בארבעה רבעים.

מרכז העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העיר היה שטח גדול ורחב ידיים שבו היה מצוי הארמון של הח'ליף, ארמונות הנסיכים, מגורי המשרתים, המסגד הגדול ומשרדי הממשלה כמו בית האוצר, מחסני הנשק, לשכת צוות הארמון וכן מגורי המשמר האישי של החליף ובני משפחתו. המסגד הוקם ליד הארמון כדי להראות באופן סמלי את האחדות הדתית בממלכה המוסלמית, אחדות בין השלטון המוסלמי לדת המוסלמית.

פרברי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסביב לחומת העיר שכנו "תעלות מים" רבות שיצאו מנהר החידקל וביניהן שכנו: "ארמונות" ו-"שווקים" רבים שהיוו חלק מן המסחר בעיר עצמה ומחוץ לה. בין היתר שימשו תעלות המים לשתייה וגם להשקיה לצורכי חקלאות. באזורים שהיו מסביב לעיר העגולה שכנו גם שכונות מגורים עבור הצבא ואזרחי המדינה בנוסף אל "שתי חומות חיצוניות" שהוקמו בצידו השני של נהר החידקל, אחת ארוכה ואחת נוספת קצרה יותר שחלקם נהרס במהלך המאה ה-20.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Baghdad P. Icon.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בגדאד ובנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.