העכביש (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העכביש
Паук
כותבים Pavel Bardin עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
ארץ מקור רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 8 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיקים בפועל קונסטנטין ארנסט, דניס יבסטיגנייב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מוספילם, Red Square עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק ≈ 40–50 דקות
שידור
רשת שידור רוסיהרוסיה הערוץ הראשון
פורמט (תמונה) 16:10
פורמט (קול) Dolby Surround 2.0
תקופת שידור מקורית 19 באוקטובר 201522 באוקטובר 2015
קישורים חיצוניים
אתר רשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העכבישרוסית: Пау́) היא סדרת דרמה המשכית רוסית בלשית בת 8 פרקים בבימויו של יבגני זבזדאקוב, שצולמה בשנת 2015 ומבוסס על חומרים של מקרה אמיתי של שוד הבנק הממלכתי של ארמניה בשנת 1977, כשהאחים ניקולאי ופליקס קלאצ'יאן גנבו במשך כמעט שנה וחצי מיליון רובל סובייטי (כשני מיליון דולר בשער החליפין הרשמי של אותה תקופה).

הסדרה מהווה המשך לסדרות הטלוויזיה "מוסגז" (2012) ו"התליינית" (2014) והשלישית ברציפות על החוקר צ'רקאסוב. עד להקרנת הבכורה הסדרה נודעה בשם "גוזנאק". הסדרה הבא בסדרה הייתה "התן". זו הסדרה הראשונה בסדרת הסדרות על מייג'ור צ'רקאסוב, שהתסריט לא נכתב על ידי זויה קודריה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בסתיו 1967, ערב יום השנה ה-50 למהפכת אוקטובר. בפארקים של הבירה מסתובב רוצח מטורף, שהורג דוגמניות ומשאיר את גופותיהן תחת משי אדום ליד אנדרטה ללנין. החשד נופל על העיתונאי האמריקאי מייקל קוטם המתגורר במוסקבה (שנמצא במעקב הק.ג.ב.) וכן על כמה מעובדי "בית הדוגמניות". במקרה של המטורף מעורב קצין ק.ג.ב בשם רוברט לבדב, הנוטה לחשוד הראשון ומתעקש על אופיים הפוליטי והאידאולוגי של הפשעים. צ'רקאסוב מקפיד יותר ויותר על הגרסה השנייה, במיוחד מכיוון שהחומר שבו מכסים את הגופות זמין רק במתפרה של לריסה קפוסטינה.

בינתיים, כמה אחים-אקרובטים מהקרקס בשם צ'יקובאני גונבים מהבנק הממלכתי של ברית המועצות מגוזנאק וגונבים משם 1.5 מיליון רובל, מה שמקשה על פעולת הארגונים. אנשיו של רוברט עוצרים את ראש החקירה המהווה ציון דרך, אך צ'רקאסוב נוטה לפרשנות שונה לחלוטין. הוא שולח את חברתו, סגנית המשטרה סוניה טימופייבה, לעבוד כסמויה בבית דוגמניות האופנה על מנת לעלות על המסלול ועד מהרה זו מבינה ששני הרמזים מחוברים באמצעות חוט אחד, מה שמוביל לאם חד הורית בשם רג'ינה, שנעלמת במסתוריות.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדריי סמוליאקוב - איוואן פטרוביץ' צ'רקאסוב, ראש מחלקה במחלק הפלילי המוסקבאי
  • מרינה אלכסנדרובה - סופיה בוריסובנה טימופייבה, מומחית לזיהוי פלילי
  • אלכסיי ברדוקוב - אלכסיי גרקושה, סגן משטרה בכיר
  • יורי טרסוב - ניקיטה וסילייביץ' פוז'ידייב, סגן ראש המחלק הפלילי
  • ואדים אנדרייב - פיודור גריגורייביץ' סבלין, אלוף-משנה במשטרה, ראש המחלק הפלילי המוסקבאי
  • לואיזה מוסנדז - זינאידה כץ, מומחית לזיהוי פלילי
  • אנה לגצ'ילובה - נינה צ'רניאגה, ראש המעבדה לשחרור מוצרים בגוזנאק, הבנק הממלכתי של ברית המועצות
  • רודיון נקפטוב - סרגיי סרגייביץ' סקוראטוב, ראש מחלקת משאבי אנוש בבית האופנה במוסקבה
  • מארק בוגאטירוב - דייוויד צ'יקובאני, אקרובט קרקס
  • קרולינה גרושקה - רג'ינה אולנבה, דוגמנית
  • אנדריס לילאיס - מייקל קוטם, עיתונאי אמריקאי
  • פטר זקביצה - ג'ים, נספח שגרירות ארצות הברית בברית המועצות, המלווה את קוטם
  • מריה אנדרייבה - אוקסנה דמידובה, עיתונאית העיתון "סובייטסקאיה טריבונה"
  • יורי צ'ורסין - סטניסלב פטרוביץ' שלסט, אמן
  • דמיטרי אסטרחן - רודניקוב, "מאסטרו", מעצב האופנה של בית הדוגמניות
  • יקטרינה וולקובה - אלכסנדרה פטרובה ("אלכס"), דוגמנית האופנה של בית הדוגמניות האופנה במוסקבה
  • ויאצ'סלב זולובוב - יורי אנדרופוב
  • אנדריי לבדב - רופאו של אנדרופוב
  • אירינה פרולובה - יקטרינה פורצבה
  • איגור פיליפוב - אלכסנדר יודין, ראש המינהל החמישי של הק.ג.ב.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרת הקולנוע אירינה פאבלובה מודומוסטי סנקט פטרבורג, שהשוותה את "העכביש" עם שתי סדרות הטלוויזיה הקודמות ("מוסגז" ו"התליינית"), ציינה ירידה משמעותית באיכות, אחת הסיבות שבגללה הפנתה את תשומת הלב להיעדר תסריט קוהרנטי. היא גם ציינה כי צוות הכותבים שעבד על הסדרה, לדעתה, לא הצליח להסתדר בעלילה ואף לא העלה על דעתו את מציאות התקופה ההיא.[1] אף על פי כן, לסדרה הייתה השפעה חיובית בדרך כלל על קהל היעד בשידור הבכורה, שאספה יותר צפיות ביומיים הראשונים מאשר קודמתה, "התליינית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ирина Павлова (28 באוקטובר 2015). "Паук и пять пудов любви". // Санкт-Петербургские ведомости. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2015. 
מייג'ור צ'רקאסוב
מוסגז
(2012)
התליינית
(2014)
העכביש
(2015)
התן
(2016)
מבצע שטן
(2018)
נוסחת הנקמה
(2019)
קוצן נקוד
(2020)