העלבת עובד ציבור
העלבת עובד ציבור היא עבירה המופיעה בסעיף 288 לחוק העונשין. סעיף זה משקף את גישתו של המחוקק, לפיה עובד הציבור, המשרת את הציבור, חשוף יותר מאחרים לביקורת על מעשיו, ולכן זקוק להגנה מיוחדת מפני גלישתה של הביקורת להעלבה, ולא די לו בהגנה הניתנת לכלל התושבים, למשל באמצעות דיני לשון הרע. שאלת ההצדקה להגנה מיוחדת זו, ובפרט שאלת התנגשותה עם חופש הביטוי, עולה מפעם לפעם לדיון ציבורי, בפרט כאשר נוצר הרושם להפעלה בלתי מידתית של הגנה זו. חברי כנסת הגישו לאורך השנים כמה הצעות חוק פרטיות[1][2][3] לביטול סעיף זה בחוק העונשין.
החוק ואכיפתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון החוק:
”המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר שישה חדשים”
החוק, כפי שנקבע עוד בימי המנדט הבריטי, כלל בעובדי הציבור שופטים, דיינים, חברי ועדות חקירה, בוררים וכל עובדי המדינה ורשויות מקומיות. השופטת דפנה ברק ארז הציגה את העמדה שגם מתנדב של המשמר האזרחי נחשב ל"עובד ציבור"[4].
בשנים 2012–2014 הוגשו בכל שנה 1,255–1,620 כתבי אישום שכללו אישום על העלבת עובד ציבור[5]. בין השנים 2018-2022 נפתחו במשטרת ישראל 2,370 תיקים בגין העלבת עובד ציבור, חלק גדול מאותם תיקים – 2,131 תיקים – נסגרו. רק במיעוט (10%) מן התיקים שנפתחו הוגש כתב אישום[6]. כ-70% מן המתלוננים על עבירת העלבת עובד הציבור הם שוטרים[7][8]. ברוב המקרים, הורשעו אנשים בהעלבת עובד ציבור על דברים שהטיחו בעובד פנים מול פנים. כתבי אישום על העלבת עובד ציבור הוגשו גם על פרסום מאמר באינטרנט בגנות הרב הצבאי הראשי והעלבת שוטר בעמוד פייסבוק שלו[9]. בין האנשים שהורשעו בהעלבת עובד ציבור נכללים צ'רלי ביטון ואבי כהן[10].
פסיקות בית המשפט העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית המשפט העליון דן בשאלה איזה עלבון נדרש כדי להרשיע אדם בעבירה זו וקבע בהרכב מורחב ש"השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא שאלת האיזון בין חופש הביטוי מחד לבין ההגנה על תפקודו התקין של המנהל הציבורי מאידך". השופט סלים ג'ובראן הבחין בין עלבונות כלליים שהם פחות חמורים מגידופים אישיים, הנוגעים לתכונותיו הפרטיות של עובד ציבור זה או אחר, ונוגעים לליבת כבודו. כן הוא הבחין בין עלבונות שנאמרו בלהט הרגע לבין עלבונות שנאמרו בתכנון מראש, הנחשבים לחמורים יותר[4]. בבית המשפט העליון גם הובעה העמדה שככל שהעובד יותר בכיר, הוא זכאי פחות להגנה של סעיף העלבת עובד ציבור[11].
לאחר ההתנתקות הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אליצור סגל על מאמר שכתב באתר אינטרנט, נגד הרב הצבאי הראשי. סגל הורשע בבית משפט השלום, וההרשעה אושרה במחוזי. בבית המשפט העליון המליצו השופטים לפרקליטות לחזור בה מהאישום[12] ולאחר שהפרקליטות סירבה[13], זוכה סגל פה אחד על ידי הרכב מורחב של תשעה שופטים, שקבעו כי חופש הדיבור במקרה של אמירה פוליטית גובר כמעט תמיד על חוק העלבת עובד ציבור[11][14].
ביקורת על העבירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על העבירה נמתחה ביקורת מלומדים בשל המגבלות שהיא מטילה על חופש הביטוי ועל היכולת לבקר את השלטון.[15][16] פרופ' יואב ספיר, שחקר את הנושא, הצביע גם על דפוסי אכיפה בעייתיים. כך למשל, ברוב המקרים העבירה נאכפת כאשר המתלונן הוא שוטר, כאשר ההעלבה היא קללות גנריות וכאשר ההעלבה היא תגובה בלהט הרגע לאירוע שהתרחש בסמוך.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט, הנחיה 4.1103 של היועץ המשפטי לממשלה, 3 ביולי 2002, עדכון פברואר 2006.
- דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 ביולי 2011
- ראם שגב, העלבת עובד ציבור - הערות על פסק דין אונגרפלד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
רויטל חובל, המדינה אינה מוחלת על עלבונם של עובדי הציבור, באתר הארץ, 6 במרץ 2015- יהושע בריינר, מתי מותר להגיד בן זונה לשוטר והיכן עובר הגבול של חופש הביטוי?, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2015
- חן מענית, העלבת עובד ציבור: עו"ד ברק כהן לבד, באתר גלובס, 31 בינואר 2018
- אילנה שטוטלנד, מהפנתרים השחורים ועד ליהיא גרינר: האם הגיע הזמן להיפרד מ"העלבת עובד ציבור"?, באתר מעריב אונליין, 18 ביולי 2019
- גיא אלון, העלבה מרשיעה – הרשעה מעליבה? על רשויות התביעה והכרעות בתי המשפט ביחס לעברה של העלבת עובד ציבור, משפט ועסקים כד, 2021
- יואב ספיר, הפללתה של הקללה: ניתוח ריאליסטי של העלבת עובד ציבור, עיוני משפט מח(2), 2025.
- ד"ר עמיר פוקס, עבירה מעליבה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 בנובמבר 2017
- חן מענית, "ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מהעלבת עובד ציבור", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול העבירה של העלבת עובד ציבור), התשס"ו-2006, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התש"ף–2019, באתר www.nevo.co.il
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול סעיף העלבת עובד ציבור), התשפ"א-2021, באתר main.knesset.gov.il
- ^ 1 2 רע"פ 229/12 צבי כהן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־16 באוקטובר 2012
- ^ שרון פולבר, עלייה במספר כתבי האישום על העלבת עובד ציבור - 1,620 בשנה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2015
- ^ ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, נתונים על שלוש עבירות: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 במאי 2023.
- ^ דיון סוער על הצ"ח לביטול עבירת העלבת עובד ציבור מפכ"ל המשטרה הציג באופן חריג בוועדת החוקה התנגדות לעמדת הממשלה, באתר הכנסת, 15 ביוני 2022.
- ^ יואב ספיר, הגיע הזמן לבטל את החוק האוסר על העלבת עובד ציבור, פרופ' יואב ספיר, באתר גלובס, 24 בפברואר 2022
- ^ מיכל אביב, מהי העלבת עובד ציבור ומה הדין הפלילי בגינה?, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. 16/01/2017
- ^ קנס 100 אלף שקל וחודש מאסר על תנאי, מעריב, 12 ביוני 1985
- ^ 1 2 רע"פ 5991/13 אליצור סגל נ' מדינת ישראל, ניתן ב־2 בנובמבר 2017
- ^ רויטל חובל, העליון המליץ לפרקליטות לחזור בה מאישום נגד רב שהורשע בהעלבת עובד ציבור, באתר הארץ, 27 בינואר 2015
- ^ רויטל חובל, בפעם השנייה בעשור: העליון ידון בהרכב מורחב של 9 שופטים בגבולות עבירת העלבת עובד ציבור, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
- ^ חן מענית, "ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מהעלבת עובד ציבור", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2017
- ^ ראם שגב, העלבת עובד ציבור - הערות על פסק דין אונגרפלד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ יואב ספיר, הגיע הזמן לבטל את החוק האוסר על העלבת עובד ציבור, פרופ' יואב ספיר, באתר גלובס, 24 בפברואר 2022
- ^ יואב ספיר, הפללתה של הקללה: ניתוח ריאליסטי של העלבת עובד ציבור, עיוני משפט מח(2), 2025