העלייה מצרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליות לארץ ישראל בעת החדשה

ראו גם - עליות קדומות לארץ ישראל


עליות לפני קום המדינה


עליות לאחר קום המדינה:


עליות על פי ארץ מוצא:

עלייה של יהודי צרפת לישראל התקיימה לכל אורך קיומה של מדינת ישראל. אין מדובר בעליה המונית או גדולה בממדיה; ועם זאת, מתחילת העשור השני של המאה ה-21 ואילך, העלייה מצרפת היא הגדולה ביותר במספר העולים, ביחס למדינות מוצא אחרות, ומאפייניה והשפעתה על החברה הישראלית ניכרים. מתחילת קום המדינה ועד שנת 2018 עלו לישראל מעל כ-210,000 יהודים מצרפת.[1][2]

יהדות צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהדות צרפת

בצרפת קיים הריכוז הגדול באירופה, והשלישי בעולם, של יהודים (אחרי ישראל וארצות הברית). לפני תחילת מלחמת העולם השנייה היו בצרפת 300,000 יהודים. כ-25% מהם נרצחו בשואה. לאחר השואה, הייתה צרפת המדינה היחידה ביבשת אירופה אליה היגרו יהודים במספרים גדולים. כ-80,000 עקורים ממזרח אירופה ומרכזה התיישבו בה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הגיעו לצרפת כ-19,000 יהודים ממצרים עם הרעת מצב היהודים שם. בשנים 1956–1967, סיום הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה כמו גם מלחמת ששת הימים הביאו להגירה המונית של כ-235,000 יהודים מתוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.[3] בכך הפכו יהודי צפון אפריקה לרוב בקהילה היהודית בצרפת. הקהילה היהודית המורחבת, שכוללת בני זוג של יהודים, מונה כ-600 אלף איש, וזכאי חוק השבות מונים כ-700 אלף.[4]

מניעים לעליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי צרפת השתלבו היטב בצרפת, נהנים מחופש דת מצד אחד, ומכל הזכויות של השתייכות לרפובליקה הצרפתית מצד שני. עליה של יהודי צרפת לישראל אמנם התקיימה מתקופת קום המדינה, אך בממדים קטנים. עם זאת, היו מספר אירועים שגרמו להגדלת מספר העולים באופן ניכר. בתקופת האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000, ובהמשך במהלך המבצעים והמלחמות שניהל צה"ל בארגוני טרור מוסלמים, חלה לסירוגין עלייה בתקריות האנטישמיות כנגד יהודים בצרפת, שהתבטאה בהשחתת בתי קברות ובתי כנסת לצד תקיפות אלימות כנגד יהודים, בעיקר מצד מוסלמים. התקריות החמורות ביותר בתקופה זו היו חטיפתו ורציחתו באכזריות של אילן חלימי בידי כנופיית מהגרים מוסלמים בשנת 2006, רציחתם של מורה ושלושה תלמידים בבית הספר בטולוז בידי צעיר מוסלמי בשנת 2012, ורציחת ארבעה יהודים בפיגוע במרכול יהודי בפריז בשנת 2015.[5]

התנכלויות אלו הובילו לגלי הגירה של יהודי צרפת, חלק גדול מהם פנו לארצות הברית, בריטניה,[6] קנדה, וחלקם, בליווי עידוד גורמים ציוניים ופרו-ישראלים שונים עלו לישראל ובחרו להתיישב על פי רוב במרכזי הערים הגדולות בהם כבר הייתה קיימת אוכלוסייה מיוצאי צרפת, בעיקר: רעננה, נתניה, אשדוד, אך גם בירושלים ממניעים דתיים.

מאפייני העלייה מצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה מצרפת אינה עליה "המונית". במסגרת העלייה מצרפת הגיעו לישראל משנת 2001 עד שנת 2012 בממוצע כ-2,000 עולים בשנה.[7] רובה כולל צעירים בעלי מקצוע (כמחציתם בעלי תואר אקדמי), מונעי לאומיות מוצהרת, או מוטיבציה דתית, עם רצון לגדל ילדים במדינה יהודית. זאת, לצד דאגתם מההתנכלויות נגד יהודים כמו גם שיקולים כלכליים וחשש מאבטלה. משנת 2013 מגיעים לישראל כ־4000 עולים צרפתים בשנה, פחות מאחוז מכלל יהדות צרפת.[8] עליה זו מודעת לעצמה ולזכויותיה, וניתן להגדירה כ"עליית יש ברירה",[9] מאחר שמדובר בעלייה של יהודים בעלי אמצעים ומקצועות בעלי יכולת לתרום, וציפיות לתנאי קליטה ומחייה ראויים. עקב זאת, חלק ניכר מהעולים עוזבים. כ-10% מהם שבים לצרפת במהלך שלוש השנים הראשונות שלהם בארץ, בעיקר בשל קשיי קליטה ושפה, קשיי תעסוקה, יוקר המחיה בישראל השונה ממה שהורגלו אליו בצרפת, וקיומה של אלטרנטיבה אטרקטיבית.[10][11]

בראיה סוציולוגית, עולי צרפת אינם מתחלקים לקטגוריות החברתיות והדתיות הקיימות כיום בישראל ויש לכך השלכות דתיות ורוחניות שונות[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • French Jews in Israel (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/alia2011-01-24.doc נתונים דמוגרפים על אוכלוסייה בישראל - סקירת ממצאי מחקרים], עמ' 6, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  2. ^ קליטת העולים מצרפת- פספוס והחמצה, אתר הכנסת, 17 בדצמבר 2018
  3. ^ Joan Beth Wolf; Harnessing the Holocaust: The Politics of Memory in France; Stanford University Press, 2004. עמוד 17
  4. ^ jewishdatabank
  5. ^ מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של כל יהודי, ההסתדרות הציונית העולמית, 25 באוגוסט 2014
  6. ^ ynet, עלייה לישראל? יהודי צרפת נוהרים לבריטניה, באתר ynet, 16 בינואר 2015
  7. ^ קארין אמית, הגירה 1 תשע"ב - 2012
  8. ^ יניב פוהורילס, מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל, באתר ynet, 26 ביוני 2018
  9. ^ בנימין לאשקר, למי קראת צרפוקאי? הסיפור האמיתי של עולי צרפת, "מידה", 07.01.2018
  10. ^ אתר למנויים בלבד ענת מידן, עולים לאיבוד, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במרץ 2017
  11. ^ אלעד שמחיוף, ‏העולים מצרפת שהתאכזבו - ועזבו חזרה, באתר ‏מאקו‏, 27 ביוני 2019
  12. ^ גיליון דעות 101, "המהפכה הצרפתית", באתר נאמני תורה ועבודה, ‏יולי 2022