העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל העמותה
תצפית מגבעת התיתורה אל עבר העיר מודיעין.

העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים (ע"ר) היא עמותה שמטרותיה שמירה על אתרי מורשת, ארכאולוגיה, טבע ונוף באזור מודיעין, לאור הסכנה הנשקפת להם כתוצאה מהקמת העיר והתפתחותה.

סמליל העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמליל העמותה מוצגים זה לצד זה מודיעין המודרנית ואלמנטים מהנוף ומהעבר. החנוכיה מסמלת את המורשת התרבותית של חבל הארץ, שלפי עקרונות העמותה, חייבת לבוא לידי ביטוי בתכנון הפיזי של האזור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה בסוף 1990, על ידי קבוצת תושבי אזור מודיעין (רובם ככולם תושבי מכבים-רעות). העמותה נאבקה באופן הקמת העיר, בטיעון שהקמת העיר תביא לחורבן של אתרי מורשת רבים הפזורים בשטח הטבעי באזור, וכן בעולם הטבע העשיר שמתקיים בו.

יאיר פרג הוא ממייסדי העמותה ויושב ראש השלישי שלה.

השטח שיועד להקמת העיר מודיעין שימש עד אז כשטח אש של צה"ל ולכן ערכי הטבע בו לא הופרו ונותרו "נופי בראשית" באופן יחסי. אנשי מקצוע שהעמותה פנתה אליהם, וכן ראש העיר רמלה דאז, יואל לביא, טענו כי הקמת העיר תחליש את הערים הקרובות לה על ידי משיכת אוכלוסייה איכותית- כשהכוונה היא בעיקר לערים רמלה ולוד, ובנוסף גם ירושלים ובית שמש.

תחילת בניית העיר תוכננה על גבעת התיתורה, אתר מורשת וטבע ייחודי שהיווה כבר אז מוקד טיולים פופולרי עבור תושבי האזור.

בפנייה לבג"ץ (בג"ץ מס' 2683/92), חברי העמותה הביאו טיעונים ותצהירי מומחים נגד הקמת העיר בהליך מהיר. הבג"ץ החזיר את התוכנית המפורטת שכללה את גבעת התיתורה חזרה לוועדת התכנון, מחשש לפגיעה באתר מורשת.

לכשהשלימו חברי העמותה עם הקמת העיר, התמקדה פעילות העמותה בהגנה על הגבעה, ולבסוף, השכונות הראשונות של העיר הוקמו מדרום ומערב לגבעה. גבעת התיתורה נותרה ללא פגע - הודות לפעילות העמותה, פרט למגדל מים שהוקם בגבעה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית ממבצר לטרון אל עבר עמק איילון. צולם בסיור העמותה במאי 2010.

העמותה התמידה בפעילות הסברה ומחאה במטרה להגדיל את המודעות בקרב תושבי העיר, באשר לערכי הטבע והמורשת שנמצאים באזור. העמותה הצטרפה לפעולות של גופים ירוקים אחרים שפועלים בעיר, כדוגמת החברה להגנת הטבע, קרן קיימת לישראל ו'חווה ואדם'.

מדי שנה, העמותה מקיימת סדרת סיורים לאתרים בתחומי העיר והאזור. הסיורים מתמקדים במקומות שעתידים להיפגע כתוצאה מהתרחבות העיר, ולאתרים בעלי עניין באזור. ייחודה של העמותה הוא בהיותה גוף עצמאי ובלתי-תלוי, משום שאינו נתמך על ידי עיריית מודיעין, בניגוד לגופים הירוקים האחרים הפועלים באזור שלוקחים חלק במערכת החינוך בעיר, ולכן פעמים רבות נמנעים מלהציג עמדה חד-משמעית בנושאים סביבתיים. העמותה מורכבת ומנוהלת על ידי תושבי האזור בלבד. היא מאגדת אנשי חינוך, אנשי שטח, אקדמיה, מדריכי טיולים ופעילים בקהילה שעניינם המשותף הוא קידום שמירת האתרים בתחומי העיר.

לוביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפעילויות ההסברה לציבור, העמותה פועלת מול גורמי ממשל ואקדמיה שונים, על-מנת למנוע את הפגיעה רחבת ההיקף בחבל הארץ המדובר. עם השנים, נאספו מכתבים המכילים חוות דעת של מומחים בנושאים שונים, שמביעים את דעתם כנגד הרחבת העיר ותומכים בשימור ערכי המורשת באזור. בין השאר, תמכו בפעילות העמותה פרופ' וחתן פרס ישראל אלישע אפרת, הגאוגרף ארנון סופר, וכן תושב האזור, פרופסור אלון טל.

ד"ר עפרה אורבך, יו"ר העמותה כיום, היא ממלאת מקום בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

בעיתונות המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים, פרסמו חברי העמותה מאמרים בעיתונות הארצית והמקומית ביניהם יאיר פרג ועפרה אורבך. סדרת מאמרים מאת ערן תירוש, שסקר בכל פעם אתר אחר בסביבה מזווית היסטורית ונופית, פורסמה במקומון "מודיעין ניוז".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]