הערב אימפרוביזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הערב אימפרוביזציהאיטלקית: Questa sera si recita a soggetto) הוא מחזה פרי עטו של לואיג'י פיראנדלו. בדומה למחזה היותר ידוע שלו, "שש נפשות מחפשות מחבר", הוא חלק מ"טרילוגית התיאטרון בתוך התיאטרון". הוא הציג לראשונה ב-1930 בתרגום לגרמנית בקוניגסברג, והצגת הבכורה שלו באיטלקית הייתה בטורינו ב-14 באפריל 1930.

המחזה תורגם לאנגלית בידי סמואל פוטנאם (1932), מריה אבה (1959) וג'ייי דאגלס קמפבל ולאונרד סרוצ'י (1987).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת שחקנים בבימויו של דוקטור הינקפוס עומדת להעלות אימפרוביזציה על בסיס הנובלה "לאונורה אדיו!" של פיראנדלו. הינפקוס מספר לקהל לפני ההצגה שתוכניתו היא שהשחקנים יאלתרו, כפי שירגישו, בניסיון לגרום לעבודה להציג את עצמה, עם דמויות במקום שחקנים. אולם, שחקניו מתוסכלים מהקונפליקט הגלום בהוראותיו של הינקפוס: להיהפך להיות הדמויות, אבל גם לעלות לבמה לפי ההוראות ולסגל עצמם להחלטותיו של הינקפוס לגבי מה יקרה מתי.

לאחר מספר ויכוחים בין השחקנים להינקפוס, המחזה מתחיל. הוא מספר על משפחת לה קרוצ'ה – אדון סאמפונייטה, אשתו השתלטנית, סניורה איגנאציה, וארבע בנותיהם, מומינה, טוטינה, דוריה וננה – שהעתיקו את מקום מגוריהם מהעיר נאפולי לאי סיציליה, השמרני יותר מבחינה חברתית. המשפחה מתיידדת עם קבוצה מקומית של קציני חיל האוויר האיטלקי, שאוהבים את האמא ומפלרטטים עם בנותיה. ברם, התנהגות זו אינה מתקבלת בעין יפה בידי יתר תושבי העיר, בהם גם ריקו וורי, אף הוא קצין. לילה אחד, סאמפונייטה מגיע לביתו כשהוא מדמם מלווה בזמרת קברט בה הוא מאוהב, אחרי שהוא נדקר על מנת להגן על כבודה, ומת. התקרית אירעה לאחר שהשחקנים התקוטטו ביניהם על כמה הם צריכים להיצמד לטקסט הכתוב, כניסת השחקנים נהרסה, והשחקנים, שזועמים על כך שהינקפוס נותן להם הוראות תוך כדי ההצגה, משליכים אותו מהתיאטרון שלו.

הסצנה הבאה מתרחשת כעבור מספר שנים. מומינה התחתנה עם ריקו וורי, הקנאי שמדמה חזיונות שווא על עברה המיני המופקר כביכול עם הקצינים האחרים. אחרי שהוא מתעלל בה ועוזב, מומינה – בעידודם של קולותיהן של אמה ואחיותיה הנמצאות מחוץ לבמה – מוצאת עלון פרסום במעילו המספר על הפקת האופרה "הטרובדור", שבה טוטינה, כיום זמרת בעלת שם, מופיעה. היא מתארת את התיאטרון לשני ילדיה, שמעולם לא צפו בו, ומספרת להם את סיפורה של האופרה, שרה קטעים ממנה, כשליבה פועם מהר יותר ויותר, ונשימתה הולכת ונחלשת, עד שהיא שרה את שורתה של מנריקו במערכה הרביעית, דואט הפרידה – "לאונורה אדיו!" (היה שלום לאונורה), מתמוטטת והולכת לעולמה.

השחקנים האחרים מסיימים את המחזה ומוצאים את מומינה מתה. הם מאמינים שהשחקנית הראשית התעלפה, אולם היא מתעוררת. אחרי שהשחקנים מתעקשים לשחק את התפקידים הכתובים להם, שלומדים אותם בעל פה ומשננים אותם, כפי שכתב הסופר. דוקטור הינקפוס, שב, משבח את השחקנים על כך שעשו בדיוק כמו שאמר להם, דברים שאינם כתובים בסיפור. הינקפוס מתנצל בפני הקהל על השגיאות שנפלו בה.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתתפים לפי טקסט המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר הינקפוס
  • שחקן ראשי, ריקו וורי
  • שחקנית ראשית, מומינה
  • שחקן אופי, סאמפונייטה
  • שחקנית אופי, סניורה איגנציה
  • טוטינה
  • דורינה
  • ננה
חמישה קציני טייס:
  • פומאריצ'י
  • סארלי
  • מניני
  • פומטי
  • נארדי
  • המזכיר
  • שתי ילדות
  • שלוש נערות
  • שלוש רקדניות בלונדיניות
  • 6 או שמונה לקוחות
  • הלקוח המתחכם
  • זמרת של מועדון לילה
  • 9 אנשים שתולים בקהל משתתפים בתהלוכה (תפקידים ללא טקסט) – 4 נערי מקהלה, 4 נערות, יוסף הקדוש, מריה, רועה, רועה צעיר, חבורת איכרים, נגנים ומקהלה, 8 או 9 גברים ונשים.

המחזה בתיאטרון הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. התיאטרון הקאמרי – 30 בנובמבר 1958

2. בית צבי – תשמ"ד, אפריל 1984 המחזה תורגם בידי עדה בן-נחום לצורך הצגת שנה ג' של בית הספר "בית צבי".

  • יוצרים: במאי – יורם פאלק, מעצבת תפאורה – מרים גורצקי, מעצבת תפאורה – ג'ודי קופרמן, מלחין מוזיקה – דניאל שוורצמן.
  • שחקנים: הבמאי, ד"ר הינקפוס – חנוך רון, שחקן ראשי, ריקו וורי –חנן שפטריק, שחקנית ראשית, מומינה – ענת וקסמן, שחקן אופי, סאמפונייטה –רוני בליץ, שחקנית אופי, סניורה איגנציה – עידית טפרסון, טוטינה – עמליה ליזרוביץ, דורינה – אודיה קורן, ננה – אילת צחורי-שזר, פומאריצ'י – מישל יעקובי, סארלי – יעקב כהן, מניני – דוד דנינו, פומטי – גיא אל, נארדי – דוד כהן לוי, שתי ילדות – אתי עמיחי, גלית ברנט, רקדניות – ירדנה סלאחר, אלן משלי, איריס בר-יוסף, הלקוח המתחכם – דב נבון, זמרת של מועדון לילה – אדריאנה גלפרין, אנשים בקהל – ענת מסנר, מאיר דיין, שמואל פאטאן, בלה סאולקין, לקוחות במועדון – רוני אקריש, דוד שמול, יהודה כידן, המוכר- יהודה כידן, אנשים בתהלוכה – תלמידי המכינה.