הערכה חלופית
הערכה חלופית היא גישה חדשה בתורת המבחנים. המושג מתייחס לאופן הערכת המסגרת החינוכית את הפרט הלומד בה. הערכה זו נקראת בשפה המקצועית "הערכה חלופית" מכיוון שהיא מהווה חלופה להערכה המסורתית והמקובלת, המבוססת על מבחנים.
ההערכה החלופית בודקת את יכולות התלמיד שאינן נבדקות במבחן רגיל. בשיטת הערכה זו נבדקת מידת יכולתם של תלמידים ליישם את הידע, את המיומנויות ואת ההבנה שרכשו – בתנאים הקובעים של "העולם האמיתי" שמחוץ לבית הספר ולא רק באמצעות בחינות.[1]
לגישת "ההערכה החלופית" יש ביקורת על הגישה המסורתית של מבחנים. עיקר הביקורת היא על מבחנים בעלי שאלות סגורות. הגישה שבה השתמשו בשנות ה-90 של המאה ה-20, טוענת כי מבחן בצורתו המוכרת, כלומר מבחן שבו נעשה שימוש במכשירי כתיבה כמו נייר ועיפרון, אינו מכסה את כל סוגי הלמידה שראוי שיוערכו. ההערכה המסורתית באמצעות מבחן אינה מודדת את כל יכולות התלמיד, אלא לרוב את יכולת זכירת החומר ויציקתו לתשובה מובנית, שלא כמו ההערכה החלופית שדורשת מהתלמידים מיומנויות חשיבה גבוהות כמו: תכנון, ארגון ומיזוג מידע, הסקת מסקנות, ביקורתיות וכדומה.[2][3]
בהערכה החלופית נעשה שימוש נרחב במטלות ביצוע ובעבודות כגון: כתיבת עבודת חקר, תלקיט עבודות, הכנת משחק, הכנת דגם ועוד.[3][4] עם זאת, אין היא זונחת לחלוטין את העקרונות הבסיסיים של ההערכה, כמו תוקף ומהימנות, שנעוצים בתורת המבחנים המסורתית. בנוסף, ההערכה החלופית שלא כמו השיטה המסורתית מתמקדת בתהליך הלמידה ולא רק בתוצר.
במסגרת רפורמת "ישראל עולה כיתה" של משרד החינוך שולבה גישה זו באופן נרחב.[5] במסגרת התוכנית נקבע כי על בתי הספר לגבש דרכים מגוונים להערכת התלמידים ולצד בחינות יונהגו שיטות הערכה כגון עבודות חקר, הצגה בעל פה של עבודות ונאומים. ההערכה החלופית בתוכנית זו באה לידי ביטוי גם בבחינות הבגרות והיא מהווה 30 אחוזים מהציון הסופי. מתכונת ההערכה נקבעת על ידי שיקולי בתי הספר. בין היתר, מטרות שיטות ההערכה החלופיות הן להכין את התלמידים בתיכון לקראת אתגרים בלימודים האקדמיים בהמשך חייהם, וכן לספק להם כלים להתמודדות עם אתגרים חברתיים עכשוויים.
כפלטפורמה ייחודית להערכה חילופית יכול להוות אמצעי מיטבי:
(1) לביטוי מלוא כישורי התלמיד
(2) לטובת קידום מטרות תחומי הדעת.
נקודות מרכזיות בביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטלות סינתטיות – הנושאים לא לקוחים מהחיים.
- המטלות מבוססות על שינון.
- לצורך תשובה נדרשת אינטגרציה מועטה בלבד בין תחומים שונים.
- תנאי הבחינה מלאכותיים – במציאות נוכל להתייעץ עם אנשים.
- הערכה של התוצר בלבד – אין משוב על התהליך.
- משוב מצומצם – אין מידע על מה בוצע טוב יותר ומה פחות.
- הפרדה בין הוראה להערכה – ההערכה צריכה לשרת את ההוראה.
- הפרדה בין הלומד לתהליך ההערכה – מוטב שהלומד יעריך את עצמו גם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי יאבחן את תלמידי בית הספר? כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה בבתי הספר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ העשרה - הערכה חלופית, באתר פורטל עובדי הוראה, משרד החינוך
- ^ סמי אוחיון, הערכה חלופית – סקירה כללית והצעות אופרטיביות, באתר "תרבות•il"
- ^ 1 2 מטה החינוך לחשיבה
- ^ אבני דרך בהוראה משמעותית, קובץ שפורסם על ידי משרד החינוך, 2014
- ^ התכנית הלאומית ללמידה משמעותית, באתר משרד החינוך, הודעות הדוברות
