הערכת יד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערכת יד (באנגלית: Hand evaluation) היא אמצעי להכרזת החוזה האופטימלי בברידג'. הערכת יד בנויה על אוסף כללים המאפשרים לשחקן להעריך את הכוח של הקלפים שבידו, הקלפים של שותפו והקלפים של יריביהם. הערכת יד היא דינמית ועשויה להשתנות במהלך ההכרזה, על פי המידע המתקבל מהכרזות השותף והיריבים. טווח שיטות הערכת יד גדול, החל משיטות פשוטות וכלה בשיטות מורכבות ומסובכות.

שיטות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירת נקודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירת סך הנקודות שבידנו וביד השותף מאפשרת החלטה האם יש משחק חלקי, משחק מלא או סלאם. ספירת הנקודות תקפה במיוחד בחוזים ללא שליט.
את הנקודות סופרים על פי הקלפים הבכירים: A - ארבע נקודות, K - שלוש נקודות, Q - שתי נקודות ו J נקודה אחת. מקסימום הנקודות בחבילת קלפים הוא 40. כשבכל סדרה 10 נקודות (4+3+2+1=10).
הכללים הם:

  • 25 נקודות נדרשות להכרזת משחק מלא בחוזה ללא שליט ובחוזה בסדרת מייג'ור.
  • 27 נקודות נדרשות להכרזת משחק מלא בסדרת מיינור.
  • 33 נקודות נדרשות להכרזת סלאם קטן.
  • 37 נקודות נדרשות להכרזת סלאם גדול. ההצדקה לכך שנדרשות 37 נקודות היא שזה מספר הנקודות הנמוך ביותר המבטיח שכל ארבעת קלפי ה A בידי הכרוז ושותפו.

שיטות מתקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירת נקודות אורך וחלוקה בחוזים עם שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוזים עם שליט מספר גדול יותר של קלפי שליט או קוצר בסדרה אחרת מהווים יתרון. על כל קלף מעבר לשמונה קלפים בסדרת השליט, אצל שחקן ושותפו, מוסיפים נקודה. נקודות אלה הן נקודות אורך.
קוצר בסדרה, פירושו חוסר (Void) קלפים בסדרה או קלף בודד. על חוסר בסדרה מוסיפים לרוב 3 נקודות. על קלף בודד מוסיפים לרוב נקודה אחת. בהקשר זה יש, מחלוקת בין מומחים: הטווח נע בין 2 ל 5 נקודות על חוסר קלפים בסדרה ובין 1 ל 3 נקודות על קלף יחיד בסדרה. [1]

חוק ה 20[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק זה יש לפתוח אם סך הנקודות וסך הקלפים בשתי הסדרות הארוכות מסתכם ל 20 או יותר.
דוגמה:

AK986
KJ108
43
65
ביד יש 11 נקודות ותשעה קלפים בשתי סדרות המייג'ור (חמישה ב וארבעה ב).
תוצאת חיבור סך הקלפים בשתי הסדרות הארוכות היא 9. ביחד עם 11 נקודות, מסתכם ל 20. על פי חוק ה 20 פותחים 1. מרטי ברגן ממליץ להימנע מפתיחה עם 12 נקודות, כאשר סך הקלפים בשתי הסדרות הארוכות פחות מ 8. יש רק מצב אחד כזה: מחזיקים ביד ארבעה קלפים בסדרה אחת ושלושה קלפים בכל אחת מהסדרות האחרות. [2]

חוק ה 15[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זה מתייחס להערכת היד של השחקן הרביעי לאחר שלוש הכרזות Pass. על פי החוק יש לפתוח אם ורק אם מספר הנקודות בתוספת מספר קלפים בסדרת ה הוא 15 או יותר.
שימו לב שכאשר יד אינה עונה על הכללים של חוק ה 20 והיא עונה על חוק ה 15 פותחים את היד.
הסיבה לספירת קלפים בסדרת ה ולא בסדרה אחרת היא שזו הסדרה הגבוהה ביותר. ההנחה היא שהנקודות מתחלקות בערך שווה בין שני הצדדים ולכן עשויה להיות תחרות על חוזה במשחק חלקי. סדרת ה היא הסדרה הגבוהה ביותר. בידיים העונות על חוק ה 15, יש סיכוי גבוה למציאת התאמה בסדרה זו. המשמעות היא שהיריבים יצטרכו להתחרות בגובה גבוה יותר.

ספירת מפסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בטכניקה זו כאשר נקבעה סדרת שליט. מספר המפסידים תלוי בכוח שיש בסדרה ובמספר הקלפים בסדרה. בכל סדרה יש לכל היותר שלושה מפסידים.
כלל אצבע להערכה מספר מפסידים:

  • פתיחה מינימלית (12-14 נק') – 7 מפסידים
  • פתיחה בינונית (15-17 נק') – 6 מפסידים
  • פתיחה חזקה (18-19 נק') – 5 מפסידים
  • תשובה מזמינה (10-12 נק') – 8 מפסידים
  • תשובה מינימלית (6-9 נק') – 9 מפסידים

מספר הלקיחות המשוער בו תזכה השותפות הוא 24 פחות מספר המפסידים של שחקן בתוספת מספר המפסידים המשוער של שותפו על פי הכרזתו (ראה כלל אצבע לעיל).

לקיחות התקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיחות התקפה הן מספר הלקיחות ששותפות יכולה לקחת במשחק שליט בסדרה הארוכה של השותפות, בהפחתת מספר הלקיחות שתיקח בהגנה כנגד חוזה עם שליט בסדרה הארוכה של היריבים. לקיחות התקפה משמשות לצורך החלטה באיזה גובה לבצע הכרזות הפרעה, כגון: Preemptive bid. הן משמשות גם להערכת מידת הסיכון בהתערבות בהכרזה.
לקיחות התקפה הן משני סוגים: לקיחות אורך ולקיחות רצף.

  • לקיחות אורך (Length tricks) - כל קלף החל מהקלף החמישי בסדרה נספר כלקיחה. הקלף השמיני והקלף התשיעי נספרים כשתי לקיחות כל אחד.
  • לקיחות רצף (Sequence tricks)- רצף קלפים שניתן לזכות בו החל מהלקיחה השלישית בסדרה. שתי הלקיחות הראשונות, נלקחו על ידי היריבים (או על ידי השחקן המחזיק בקלפים ושותפו) והגביהו את קלפי הרצף.


דוגמאות:

  • KQJ10 - שתי לקיחות רצף
  • AQJ5 - לקיחת רצף אחת
  • KQJ82 - לקיחת רצף אחת ולקיחת אורך אחת
  • 986432 - שתי לקיחות אורך

לקיחות התקפה ומצב פגיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב ירוק (היריבים פגיעים ואנחנו לא פגיעים) אפשר להכריז בגובה 3 וסדרה ארוכה עם 3 לקיחות התקפה. במצב של פגיעות שווה (אנחנו והיריבים לא פגיעים או אנחנו והיריבים פגיעים) אפשר להכריז עד גובה 2 עם 3 לקיחות התקפה וסדרה ארוכה. במצב אדום (אנחנו פגיעים והיריבים אינם פגיעים) אפשר להכריז עד גובה 1 עם 3 לקיחות התקפה וסדרה ארוכה.

שיטות משלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות אלה משלימות את השיטות שצוינו לעיל. הן מוסיפות ומורידות מהערך של היד בנוסף לספירות הנקודות הבסיסית.

Controls[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו משלימה את השיטה של ספירת הנקודות, כאשר מספר הנקודות גבוה. לרוב משמשת לבדיקת האפשרות של הכרזת סלאם. כאשר החוזה הוא עם שליט, Control מאפשר שליטה בסדרה המונעת מהיריבים לזכות במספר לקיחות בסדרה.
A או חוסר Void בסדרה הם Control ראשון. K או קלף יחיד בסדרה, הם Control שני.

Spots[עריכת קוד מקור | עריכה]

Spot הוא קלף ביניים גבוה 8,9,10. למרות שקלפים כאלה אינם נספרים כנקודות הם מחזקים את היד. מספר רב של קלפים כאלה עשוי להביא להערכת היד כחזקה יותר מיד אחרת שבה מספר נקודות דומה. חוסר בקלפים כאלה מחליש את היד ולהערכתה כחלשה יותר מידיים רגילות בעלות מספר נקודות דומה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Marty Bergen. Points Schmoints Beregn Winning bridge Secrets, 1995. Magnus Books, ISBN 0963753320
  • Ron Klinger. The Modern Losing Trick Count, 1987. Victor Gollanz,ISBN 0-575-03973-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Distribution Points ", BridgeHands
  2. ^ Marty Bergen, "[Points Schmoints Beregn Winning bridge Secrets]"