הערכת סיכונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הערכת סיכונים היא מתודולוגיה המעריכה הסתברות של אפקט שלילי של סיכון (כימי, פיזי או אחר), בתהליך תעשייתי, בתהליך טכנולוגי או בתהליך טבעי. הסיכונים יכולים להיות מוות או מחלה, כשל בתחנת כוח גרעינית, תאונה במפעל כימי, אובדן של כסף מושקע וכדומה. באופן מסורתי, רוב הערכות הסיכונים עוסקות בהשפעה על הבריאות, בבריאות אקולוגית וברווחה כלכלית.

ההחלטה מהו אותו אפקט שלילי (ובהרחבה – זיהוי מקור הסכנה) היא ערך שיפוטי שיכולה להילקח על ידי אזרחים יודעי דבר. התהליך עצמו של הערכת הסיכונים הוא מורכב, ואפשר להיעזר במומחים מהתחום לצורך ההערכה שלו. בטבעו הוא בין-תחומי ודורש זמן סביר כדי להעריך כל מידע רלוונטי, גם במקרים של מורכבות פחותה.

אנו מבצעים הערכת סיכונים באופן יומיומי כאשר כשאנו רוצים לחצות כביש או לנהוג ברכב. אולם במקרים מורכבים יותר, הערכת סיכונים מובנית היא הכרחית כדי להפיק המלצות פעולה הגיוניות (ופעמים אף אופטימאליות יותר).

גישה נוספת להערכת סיכונים מבוססת על "חשיבה המצאתית שיטתית". במקום להעריך את הסיכון של כל אחד מהאפקטים השליליים נוקטים בגישה של "חשיבה הפוכה". מגדירים מראש תוצאה שאותה רוצים למנוע (פיצוץ של מתקן כימי גדול, פשיטת רגל של חברה עסקית, או שריפה שתכלה שכונה שלמה), ומנסחים את הבעיה בצורה הפוכה (כיצד לגרום לפיצוץ, כיצד להביא לפשיטת רגל וכדומה). עכשיו ממציאים את התרחישים שיכולים לייצר את התוצאה הרצויה. לדוגמה: נניח שאחד התרחישים שהמצאנו לפיצוץ המתקן הכימי הוא מפגש של גז מסוג S1 עם גז מסוג S2. עכשיו צריך ליצר תרחיש המפגיש את שני הגזים האלה. ברגע שנמציא תרחיש אשר תנאי הקיום שלו מתקימים בשטח, ברור לנו שההסתברות לקיומו היא 100% (וזה רק עניין של זמן עד שיתרחש). זהו בדיוק המצב עם מיכל האמוניה במפרץ חיפה. התרחישים לפיצוץ ידועים, התנאים בשטח קיימים, וזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.