העתק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העתק (קרוי גם שבר) – מונח בגאולוגיה מבנית המתאר סדק שנוצר בסלעים של קרום כדור הארץ עקב לחצים הגורמים בנוסף גם לתזוזה בגושי הסלע שמשני צדי הסדק זה לעומת זה. אורך הסדק, המכונה מישור השבירה, יכול לנוע בין מספר סנטימטרים לכמה מאות קילומטרים, ובאופן מקביל גם התזוזה בין גושי הסלע משני צדי הסדק יכולה לנוע בין מספר סנטימטרים לכמה מאות קילומטרים.

תזוזה זו יכולה להתרחש כזחילה רציפה או כסדרה של קפיצות עוויתיות של כמה מטרים כל פעם במשך מספר שניות. ההפסקה הארוכה בין קפיצה לקפיצה נובעת מהחיכוך שבין גושי הסלע העוצר את התזוזה עד שהלחץ שגרם לתזוזה הולך וגדל ולבסוף מתגבר על החיכוך וגורם לקפיצה נוספת. הסיבה לכך שברגע שיש קפיצה היא גדולה, היא שהחיכוך הסטטי יותר גבוה מהחיכוך הקינטי, כלומר כל עוד העתק לא זז ההתנגדות גבוהה, ברגע שהוא מתחיל לזוז ההתנגדות יורדת והוא יכול לזוז יותר. רוב רעידות האדמה מתרחשות עקב תופעה זו.

לעתים יוצרים הלחצים אזור העתק המורכב ממספר רב של סדקים בחגורה שרוחבה כמה מאות מטרים. פיזור ההעתקים על פני כדור הארץ אינו אחיד. בשטחים נרחבים אין בכלל שברים בעוד שבאזורים אחרים יש מספר רב מאוד של שברים. לפעמים יכולה שכבת קרקע עבה להסתיר את העובדה שמתחתיה מצוי העתק.

תהליך התזוזה יכול לגרום להחלקת הפנים של מישור השבירה או לריסוק של גושי הסלע בנקודת השבר, תהליך היוצר חומר דק־גרגיר במקרה אחד או גושי סלע הקרויים ברקצייה של שבר.

כיוון התזוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתק שנחשף כשהסלע נחתך לצורך כביש

מישור השבירה יכול להיות מאונך, מאוזן או נטוי בזווית מסוימת. אף שזווית של מישור שבירה מסוים נוטה להיות אחידה, היא יכולה להשתנות בצורה משמעותית במקומות שונים לאורך הסדק. נוהגים למדוד את נטיית מישור השבירה בצורה דומה למדידת נטיית שכבות גאולוגיות, כלומר בעזרת כיוון המישור (strike, קו החיתוך האופקי בין מישור השבירה למישור אופקי דמיוני) ונטיית המישור (dip, זווית הנטייה של מישור השבירה יחסית למישור האופקי).

גושי הסלע שמשני צדי הסדק יכולים לזוז לאורך מישור השבירה בכיוונים מרחביים שונים. נוהגים להבחין בין תנועה קווית – גושי הסלע נעים זה כלפי זה אנכית, אופקית או אלכסונית, אבל מבלי לשנות את הזווית ביניהם לתנועה סיבובית שבה בנוסף משתנה גם הזווית המרחבית שבין הגושים, תנועה היוצרת תופעה הקרויה "שברי מספריים".

את גושי הסלע משני צדי השבר נוהגים לכנות על פי מקומם יחסית אחד לשני. הגוש העילי מכונה גוש תלוי (hanging wall או headwall) והגוש התחתי מכונה גוש בסיס (footwall). מקור כינויים אלו בשפתם של הכורים שכן פירי מכרות רבים נחפרו לאורך מישורי השבירה וכינויים אלו ציינו לכורה את הסלע שמעליו ואת הסלע שעליו הוא דורך.

מיון העתקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלמעלה למטה, העתק תנועה אופקי, העתק נורמלי, העתק הפוך

השיטה המקובלת למיון שברים מתבססת על זווית הנטייה ותנועתם היחסית של הגושים האחד כלפי השני. מבחינים בין העתק הסטה אנכית, אופקית ואלכסונית:

העתק הסטה אנכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהעתק אנכי תנועת הגושים היא אנכית, כלומר כלפי מעלה או מטה ביחס לגוש המקביל.

  • העתק נורמלי (normal or gravity fault) – בסוג שבר זה ירד הגוש התלוי כלפי גוש הבסיס בזווית נטייה הגדולה בדרך כלל מ-45°. שבר מסוג זה קורה בשל מתיחה כשקרום כדור הארץ מתארך. העתקים מסוג זה נפוצים מאד, לדוגמה, רוב השברים הגדולים בגליל.
  • העתק הפוך (reverse fault) - בסוג שבר זה הגוש התלוי עלה יחסית לגוש הבסיס. העתק הפוך שבו זווית הנטייה קטנה מ-45° קרוי העתק דחיקה ( thrust fault); העתק הפוך שזווית הנטייה שלו קטנה מאוד ותזוזת הגושים מצדדיו גדולה מאוד קרוי לרוב באנגלית overthrust. שבר הפוך נוצר עקב לחיצה בקרום כדור הארץ הדוחפת את הגוש התלוי כלפי מעלה ומעל לגוש הבסיס. דוגמה לשבר הפוך הוא השבר הגדול בדרום מכתש רמון. העתק מסוג זה הוא מרכיב חשוב באורוגנזה (תהליך יצירת הרים).

העתק הסטה אופקית (העתק חילוף)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון העתקים

(Strike-slip, transcurrent, wrench or lateral fault) בסוג שבר זה עיקר התזוזה בין שני הגושים היא אופקית, אם כי תיתכן גם עלייה או ירידה של אחד הגושים תוך כדי התזוזה, תנועה קטנה בהרבה בהשוואה לתזוזה האופקית. הגורם לשבר הוא מתח משיקי היוצר בדרך כלל מישור שבירה מאונך ותזוזת גושי הסלע נעשית במקביל אליו משני צדדיו. דוגמאות לסוג שבר זה הן: העתק סן אנדראס בקליפורניה שמעריכים כי נע מאז נוצר כ-400 קילומטר. שבר זה גרם לרעידת האדמה של 1906 בסן פרנסיסקו כאשר חלה תזוזה של כ-6 מטר בין שני גושי הסלע. שבר נוסף ידוע הוא השבר הסורי אפריקני שנע כ-100 קילומטר.

נוהגים להבחין בין העתק הסטה אופקי ימני להעתק הסטה אופקי שמאלי. כשצופה עומד על גוש מצדו האחד של קו השבר ורואה כי המשכו הישיר של הגוש עליו הוא עומד מצוי מימין לו זהו שבר ימני ואם משמאלו זהו העתק שמאלי. דוגמאות: שבר סן אנדריאס הוא העתק הסטה אופקי ימני בעוד שהשבר הסורי אפריקני הוא העתק הסטה אופקי שמאלי. כך למשל המקום המקביל לבקעת תמנע מצדו המזרח של השבר הסורי־אפריקני מצוי 100 קילומטר צפונית לו בפונון שבירדן.

העתק הסטה אלכסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהעתק מסוג זה (oblique-slip fault) התנועה היא משולבת - אופקית ואנכית גם יחד.

מבני שבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרוף של מספר העתקים יוצר לעתים מבנים גאולוגיים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "העתק", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 7), הוצאת יבנה, תשס"א