הפארק הלאומי הליאקלה

הפארק הלאומי הליאקלה
	לוע הליאקלה בפארק הלאומי הליאקלה
	לוע הליאקלה בפארק הלאומי הליאקלה
מידע כללי
תאריך הקמה	1 ביולי 1961
מבקרים בשנה	1,263,558 (נכון ל־2016)
גוף מנהל	שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח	134.6 קמ"ר
מיקום
מדינה	ארצות הברית
מיקום	מחוז מאווי, הוואי
קואורדינטות	20°43′00″N 156°10′00″W / 20.716667°N 156.166667°W
	Haleakalā National Park
	(למפת הוואי רגילה) הונולולו הילו ליהואה קאהולואי קאפאה קאונקאקאי לאנאי האוקיינוס השקט הפארק הלאומי הליאקלה; ;

הפארק הלאומי הליאקלה (באנגלית: Haleakalā National Park) הוא פארק לאומי, השוכן בדרום-מזרח האי מאווי במדינת הוואי בארצות הברית. הפארק משתרע על שטח של 134.6 קילומטרים רבועים שמתוכם 78 קילומטרים רבועים הם אזור טבע בראשיתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היה האתר חלק מהפארק הלאומי הוואי שהוכרז ב-1916 וכלל בנוסף את הרי הגעש מואנה לואה וקילוואה על האי הוואי. בשנים 1941-1934 הוקמו מחנות של חיל השימור האזרחי בלוע של הר הגעש הליאקלה. העובדים סללו דרכים, פינו מינים פולשים והקימו מבנים שחלקם משמשים עד היום את עובדי הפארק.^[3] בתקופת מלחמת העולם השנייה הקים צבא ארצות הברית תחנת מכ"ם על פסגת ההר ומחנה לחיילים שהפעילו את תחנת המכ"ם. הצבא העביר את מתקניו לשירות הפארקים הלאומיים ב-1948, אבל רק ב-1961 הם פורקו לחלוטין.^[4] הפארק הלאומי הוואי הופרד ב-1961 לשני פארקים לאומיים נפרדים: הליאקלה והרי הגעש של הוואי. שני הפארקים הוגדרו כשמורה ביוספירית בינלאומית בשם "איי הוואי" (Hawaiian Islands) ב-1980.^[5] משמעות השם הליאקלה בהוואית היא "בית השמש". על פי אגדה מקומית כלא האל למחצה מאווי את השמש כאן כדי להאריך את היום.^[6]

הפארק כולל שני אזורים: הר הגעש הרדום הליאקלה, שהתפרץ בפעם האחרונה בין 1480 ל-1600,^[7] ואזור החוף המכונה קיפאהולו (Kipahulu).

הפסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש מתפתל אך מתוחזק היטב מוביל אל פסגת ההר. אזור הפסגה כולל את לוע הר הגעש הליאקלה, פסגת הר הגעש, ואת האזור סביב הפסגה. הגישה אל חלק זה של הפארק היא באמצעות כביש מדינתי 378. יש מרכז מבקרים, עם חניה ושירותים, בסמוך לפסגה. בפסגה עצמה יש עוד מגרש חניה ומצפה פשוט ללא מתקנים.

תוואי הנוף העיקרי של חלק זה של הפארק הוא ללא ספק לוע הליאקלה המפורסם. הוא עצום: אורכו 11.25 קילומטרים, רוחבו 3.2 קילומטרים ועומקו 790 מטרים. פנים הלוע מנומר בתוואי נוף געשיים, כולל חרוטי אפר גדולים. שני שבילים עיקריים מובילים אל תוך הלוע מאזור הפסגה: שביל האלמואו (Halemau'u) ושביל החולות המחליקים (Sliding Sands). מטיילים בתוך הלוע יכולים ללון באחת משלוש בקתות (תלוי ברישום מוקדם מול הנהלת הפארק).

בכל בוקר מגיעים מבקרים לפסגה של הר הגעש כדי לצפות בזריחה המרהיבה. מבקרים נוספים מגיעים בכל יום אחר הצהריים כדי לצפות בשקיעה המדהימה לא פחות. מזג האוויר בשני המקרים יכולים להיות קר מאוד. אטרקציה נוספת של הפארק היא "חורשת הוסמר" (Hosmer's Grove) - יער של עצים מיובאים, כולל ארז הימלאי (Cedrus deodara) מהרי ההימלאיה קריפטומריה יפנית (Cryptomeria japonica) מיפן, אקליפטוס מאוסטרליה, ומספר מינים מאמריקה הצפונית (אורן, אשוחית, ברוש, אשוח ואחרים). צמחים ועצים מקומיים נמצאים גם הם בחורשה אבל הם לא נפוצים מאוד, עקב הצל שמטילים עליהם העצים המיובאים הגבוהים מהם.

הפארק ידוע בשל תוואי הנוף הגעשיים, הכביש הנופי הארוך המוביל לפסגתו שלאורכו תצפיות רבות, ושמי הלילה הבהירים באופן יוצא דופן. הליאקלה הוא אחד המקומות הטובים ביותר בארצות הברית לאסטרונומיית חובבים, וסוחרים רבים מציעים משקפות וטלסקופים להשכרה. בלוע אפשר לצפות בברנטה הוואית (המכונה ננה – Nēnē) בסביבתה הטבעית. הברנטה ההוואית נכחדה בעבר משטח הפארק, אבל היא הושבה ב-1946 בעזרת חברי תנועת הצופים מהוואי שנשאו ברנטות צעירות לתוך הלוע בתרמילי הגב שלהם.^[8]

מצפה הכוכבים הליאקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה הכוכבים הליאקלה (Air Force Maui Optical and Supercomputing observatory) הוא אתר מצפה כוכבים חשוב השוכן סמוך למרכז המבקרים. מצפה הכוכבים שוכן מעל שכבת האינוורסיה הטרופית ולכן מצטיין בתנאי צפייה ושמים בהירים מאוד. מעל ל-40 שנים מנהל המכון לאסטרונומיה באוניברסיטת הוואי אתר זה, ומבצע ניסויים אסטרופיזיקליים ייחודיים. בשל המקום הייחודי של מצפה הכוכבים לא ניתן לבצע את מרבית התוכניות הללו בשום מקום אחר בעולם. אחת ממטרות המצפה היא הפעלת "מערכת מעקב החלל של מאווי" (Maui Space Surveillance System) העוקבת אחרי לוויינים ופסולת חלל המקיפים את כדור הארץ. הגישה למבנה היא בכביש סגור במרחק קצר מהפסגה.^[9]

קיפאהולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השני של הפארק הוא האזור המכונה קיפאהולו (Kipahulu). מבקרים אינם יכולים לנסוע ישירות לחלק זה מאזור הפסגה. הם חייבים לקחת את כביש החוף המתפתל (Hana Highway) לאורך קטע מחוף הים הפונה לרוח של האי. חלק זה של הפארק שוכן בתוך החלק התחתון של עמק קיפאהולו. החלק העליון של העמק מפריד בין אזור הפסגה של הפארק לחלק זה. החלק העליון של העמק מוגדר כ"שמורה הביולוגית של עמק קיפאהולו" (Kipahulu Valley Biological Reserve) וסגור לקהל הרחב כדי לשמר את הצמחייה הטבעית ובעלי החיים בשטחי יערות הגשם הטרופיים השברירים של הוואי.

בחלק הפתוח לציבור יש למעלה מעשרים בריכות טבעיות בנחל פאליקאה (Palikea) בנקיק הקרוי ʻOheʻo. בבריכות טבעיות אלו חי דג של מים מתוקים מקומי נדיר. המבקרים יכולים לבחור לשחות בבריכות אלו או לטפס בשביל המוביל לבסיס מפלי ואימוקו (Waimoku Falls).

צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מוצאם הגעשי של איי הוואי ובידודם, כל הצמחים ובעלי החיים המקומיים על כל האיים התפתחו ממינים חלוצים, שנישאו ברוח, נסחפו בגלים או בעזרת ציפורים או שהגיעו בכוחות עצמם באותה צורה. לפני הגעתם של בני האדם, הגיע מין חדש להוואי כל 10,000 עד 100,000 שנים. בסופו של דבר, הם מתפתחים למינים אנדמיים, ייחודיים לאיים. יותר מינים המצויים בסכנת הכחדה חיים בפארק הלאומי הליאקלה מאשר בכל פארק לאומי אחר בארצות הברית.^[10] לאחר שנעשה קל יותר ויותר להגיע לאזור זה של האי החלו מינים להיכחד. לדוגמה הצמח Argyroxiphium sandwicense macrocephalum (באנגלית Haleakalā silversword), שכיסה פעם את מדרונות הר הליאקלה בכמות כזו, שמרחוק נדמה היה שההר מכוסה בפתיתי שלג.^[11] מינים אחרים בסיכון כוללים את הצמח Schiedea haleakalensis (באנגלית Haleakalā schiedea).^[12]

הפארק הוא משכן למינים רבים של דובוני מים השורדים בסביבה הקיצונית בסמוך לפסגת ההר. בשנות ה-80 של המאה ה-20 גילה הביולוג סם גון (Sam Gon)‏ 31 מינים של דובוני מים בהר והוא מחשיב את הליאקלה כ"המקום העשיר ביותר בדובוני מים בכדור הארץ".^[13]