הפארק הלאומי ואטנאיוקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי ואטנאיוקול
Vatnajökulsþjóðgarður
Jökulsarlon027.JPG
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2019, לפי קריטריונים 8
שטח האתר 1,482,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 7 ביוני 2008
נתונים ומידות
שטח 14,141 קמ"ר
מיקום
מדינה איסלנדאיסלנד איסלנד
מיקום מזרח איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 64°30′N 17°00′W / 64.5°N 17°W / 64.5; -17
https://www.vatnajokulsthjodgardur.is/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפארק הלאומי ואטנאיוקולאיסלנדית: Vatnajökulsþjóðgarður) הוא אחד משלושת הפארקים הלאומיים באיסלנד. הוא מכיל את כיפת הקרח ואטנאיוקול.

ההכרזה על הפארק הלאומי הייתה ב-7 ביוני 2008, וב-5 ביולי 2018 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של הפארק 14,141 קמ"ר המהווה כ־14% משטחה של איסלנד כולה והופכת אותו לפארק הלאומי השני בגודלו באירופה ביחס לשטח המדינה, לאחר הפארק הלאומי יוגיד-וה ברוסיה.

ייחודיותו של הפארק במגוון הרחב של תצורות נוף שנוצרו משילוב של נהרות, קרחונים, ופעילות געשית וגיאותרמית.

האזור הצפוני של השמורה מתאפיין ברמה מישורית המחולקת על ידי נהרות קרח, שזרימתם חזקה בקיץ. במזרח ישנן ביצות רחבות ידיים שמהוות בתי גידול לאיילי צפון ואווזים ורודי-רגל. דרום השמורה מתאפיינת בהרים גבוהים כולל הר הגעש Öræfajökull, והפסגה הגבוהה ביותר באיסלנד קוואנאדאלסניוקור. באזור המערבי של השמורה היו זירה של פעילויות געשיות משמעותיות. בפרט, ההתפרצות של הר הגעש Eldgjá בשנת 934 והתפרצות הר הגעש לאקי בשנים 17831784 נחשבות לשתיים מבין ההתפרצויות הגדולות ביותר שתועדו בהיסטוריה.

ניהול הפארק הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטפסי הרים בדרכם לפסגת קוואנאדאלסניוקור

הפארק מחולק ל-4 טריטוריות שכל אחת מהן מנוהלת באופן נפרד ובעלת מרכז מבקרים עצמאי. פקחי השמורה מסיירים בשטחה באופן קבוע ובעונת הקיץ מציעים סיורים מודרכים לתיירים.

צילום פנורמי של הפארק הלאומי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]