הפולמוס בין הארט ופולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפולמוס בין הארט ופולר הוא חילופי דברים בין הפילוסופים המשפטיים לון ל. פולר (אנ') האמריקאי וה.ל.א. הארט הבריטי שפורסמו שניהם בגיליון 71 של כתב העת Harvard Law Review בפברואר 1958 כסדרת מאמרים בנושא מוסר ומשפט, והדגימו את הפולמוס האקדמי הרחב בין גישת הפוזיטיביזם המשפטי לבין גישת משפט הטבע. הארט נקט בדעה הפוזיטיביסטית בטענה שמוסר וחוק נפרדים. תשובתו של פולר טענה למוסר כמקור הכוח המחייב של החוק.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון בין השניים עסק בפסק הדין שניתן ב-1951 על ידי בית משפט במערב גרמניה במקרה בו אישה גרמניה הואשמה בשלילתה של חירותו של אדם שלא בחוק, במקרה זה, של בעלה. הנאשמת במקרה החליטה ב-1944 להיפטר מבעלה. כדי לעשות כן דיווחה עליו לרשויות השלטון הנאצי כי בזמן חופשה משירותו הצבאי אמר בנוכחותה אמירות מעליבות על אדולף היטלר והעידה נגדו במשפט שנערך לו. הוא נמצא אשם ונגזר עליו גזר דין מוות. אחרי ששירת זמן מסוים בכלא נשלח לחזית המלחמה לסייע בלחימה לפני תבוסתה של גרמניה. לאחר נפילת הרייך השלישי הואשמו האישה והשופט שדן את בעלה לפי סעיף 289 של חוק העונשין הגרמני מ-1871, שלילתה של חירותו של אדם שלא בחוק. השופט במקרה זוכה בערעור, אולם ערעורה של האישה נדחה משום שנטען כנגדה שהיא השתמשה בחוק הנאצי ככלי לממש את רצונה להיפטר מבעלה.[1]

הדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פוזיטיביזם משפטי, משפט טבעי

הארט נוקט בגישת הפוזיטיביזם המשפטי, שמאמינה בהפרדה בין החוק "כפי שהוא" לבין החוק "כפי שהוא צריך להיות", הפרדה בין חוק לבין מוסר. כלומר, הפרדה בין זכויות משפטיות לבין זכויות מוסריות. לפי גישה זו, הכרעת מקרים לפי לוגיקה או אלימינציה אינה בהכרח שגויה, משום שלא בהכרח נכון להכריע לפי מטרות חברתיות או מוסריות שהנוקטים בגישה רואים בהם כ"חיצוניים למשפט".

הארט נוקט בדוגמת "הליבה והשוליים" (the core and the penumbra) כדי להמחיש את טענתו המרכזית שחוקים חייבים להיות קשורים למשמעותן המילוליות של המילים המרכיבים אותם, ולא נועדו לייצד אמונה טבעית או מוסרית. מקרה ה"ליבה" שמציג הוא חוק האוסר על הכנסת כלי רכב לפארק ציבורי. לפי הארט, מובן כי חוק כזה נועד למנוע כניסת מכוניות פרטיות, אולם המחוקק לא התחשב במקרה "שוליים" כגון סקייטבורד, אף שעונה על ההגדרה של "כלי רכב" אינו בתחום המשמעות הליבתי של המילה אליה התכוון המחוקק כשקבע את החוק.

מנגד, פולר נוקט בגישה של החוק הטבעי, לפיה מטרת החוקים לשקף ערכים מוסריים וחברתיים שאף אם הם חיצוניים למשפט, הם עליוניים עליו והמשפט נועד לשרת אותם. פולר תוקף את גישתו של הארט לגבי מילוליות הניסוח של החוק, ומציין כי משמעותן של מילים עשויה להשתנות בהתאם לשאר המילים במשפט, ובעיקר, בהתאם למטרת החוק והתקנה שאותם הם משרתים. כדוגמה משתמש במשפט "על כל שיפור יש לדווח ל..." ומדגים כיצד משמעות המילה "שינוי" משתנה בהתאם לנמען הדיווח המתואר במשפט. כך מהות השינוי בו עוסקים ישתנה עם הנמען יהיה "הרופא הראשי", אז יעסוק בשיפור רפואי במצבו של חולה, לעומת "ועדת התכנון והבנייה המחוזית", אז יעסוק השיפור בפעולת בנייה לנדל"ן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hart, H. L. A. (1958). "Positivism and the Separation of Law and Morals". Harvard Law Review 71 (4): 593–629. JSTOR 1338225. doi:10.2307/1338225. 
  • Fuller, Lon L. (1958). "Positivism and Fidelity to Law - A Reply to Professor Hart". Harvard Law Review 71 (4): 630–672. JSTOR 1338226. doi:10.2307/1338226. 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harvard Law Review 1959, עמודים 1005-1007
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.