הפועל רמת-גן גבעתיים (כדורסל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל רמת-גן גבעתיים
Hapoel Ramat Gan B.C. Logo 2019.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1957
28 ביוני 2011 הקמה מחדש
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אולם ביתי אולם זיסמן, רמת גן (1,500 מושבים)
תאריך פירוק 1988
כינוי "האורדונים"
ליגה הליגה הלאומית
יושב ראש צחי בן יוסף[1]
מאמן מתן חרוש
תארים
אליפות ליגה ב' (ליגה 5) 1
(2012)
אליפות ליגה א' (ליגה 4) 1
(2013)
אליפות ליגה ארצית (ליגה 3) 1
(2015)
תלבושת
מדי בית וחוץ של הפועל רמת-גן גבעתיים
Kit body thinsidesonwhite.png
תלבושת תלבושת בית
Kit shorts blanksides2.png
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
Kit body thinwhitesides.png
תלבושת תלבושת חוץ
Kit shorts whitesides.png
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
http://hapoelrgg.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מחלקות פעילות
של הפועל רמת-גן גבעתיים
Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Handball pictogram.svg Basketball pictogram.svg
כדורגל (גברים) כדורסל (גברים) כדוריד (גברים) כדורסל (קבוצת בת)

הפועל רמת-גן גבעתיים היא קבוצת כדורסל ישראלית המייצגת את הערים רמת גן וגבעתיים, ומשחקת בליגה הלאומית בכדורסל. צבעי הקבוצה הם אדום, שחור ולבן, והיא מארחת את משחקיה באולם זיסמן ברמת-גן.

הקבוצה נוסדה ב-1957, שיחקה בעבר בליגה הבכירה והייתה במשך שנים רבות קבוצת צמרת בכדורסל הישראלי. במשך שבע שנים אף הייתה סגנית אלופת המדינה בכדורסל. בשנת 1988 פורקה הקבוצה עקב פירוק עמותת הידידים שתמכה בקבוצה מבחינה כלכלית. בסך הכול שיחקה הקבוצה 17 עונות (בשלוש קדנציות) בליגת העל.

בשנת 2011 הוקמה הקבוצה מחדש על ידי אוהדיה. הקבוצה נרשמה לאיגוד הכדורסל והחלה את דרכה בליגה ב', הליגה החמישית בישראל. משם המשיכה בקלות לליגה א' ולארצית כשרשמה שתי עליות ליגה בשלוש שנים. בסוף עונת 2014/2015 בליגה הארצית, הבטיחה הקבוצה את עלייתה לליגת הלאומית, בה היא משחקת עד היום.

המועדון נמצא בבעלות אוהדיו, ומנוהל על ידי חברי הדירקטוריון. מדי שנה נערכת הצבעה בין חברי העמותה לגבי מינוי היו"ר של המועדון. חברי העמותה מעודכנים באופן שוטף בנעשה במועדון: בפן הכספי, המקצועי ואף המשפטי, ובמידת הצורך משמיעים את קולם בהצבעות על ההחלטות במועדון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 וה-60: השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה בשנת 1957, וחוותה המון טלטלות ומעברי ליגה. בשנת 1959 עלתה לראשונה הקבוצה לליגה הראשונה, כשאז נקראה הקבוצה בשם הפועל רמת-גן גבעתיים. הקבוצה ירדה ליגה השנייה בתום עונה אחת בלבד. בשנת 1964 עלתה הקבוצה שוב לליגה הראשונה, וגם, בחלוף שנה אחת נשרה הקבוצה לליגה השנייה. בשנת 1966 התדרדרה וירדה הקבוצה לליגה ב' (אז הליגה השלישית), אחרי עונה אחת חזרה הקבוצה לליגה א', ובשנת 1969 ירדה שוב הקבוצה לליגה ב'. בחלוף שנתיים, בשנת 1971, חזרה הקבוצה לליגה א'.

הקבוצה שיחקה במגרשים הפתוחים בבית הספר קלעי, ולאחר מכן במגרש שיכון חברת החשמל שהיו באזור אצטדיון המכתש, למועדון נבנה קהל אוהדים רב, והפריחה הגדולה של הפועל רמת-גן גבעתיים, בכדורסל ובכדורגל, הייתה בשנות השבעים והשמונים.

שנות ה-70 וה-80: תקופת הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 הפועל רמת-גן הייתה הקבוצה בצמרת הכדורסל הישראלי. בשנים אלו, עברה הקבוצה לשחק בהיכל יד אליהו, וחוותה הצלחה גדולה מאוד מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80. המעבר מקיום המשחקים מגבעתיים להיכל השפיע על כמות הקהל שדעכה, אך לא פגע בהצלחותיה המקצועיות של המועדון.

בשנת 1973 עלתה הקבוצה לליגה הראשונה, כאשר על הקווים עמד המאמן שמואל יעקבסון, וכבר נקראה הקבוצה הפועל רמת-גן ולא רמת-גן גבעתיים, קבעה יתד בליגה הראשונה והחלה הפריחה הגדולה. כבר בעונתה הראשונה סיימה הקבוצה במקום הרביעי, ולמעשה עד שנת 1984 לא הייתה הקבוצה מתחת למקום הרביעי.

בין השנים 1977-1984 ניצחה הפועל רמת גן את מכבי תל אביב לפחות פעם בעונה, סיימה במקום השני כ-10 עונות, בחמש מהן העפילה לגמר גביע המדינה, אך סיימה את הקריירה עם הישג אחד בלבד בדמות זכייתו של סטיב קפלן בתואר מלך הסלים של הליגה הלאומית חמש פעמים ברציפות.

סטיב קפלן, ששיחק במועדון כ-12 עונות, היה מלך הסלים בכל 12 העונות הללו, ובחמש מהן היה מלך הסלים של הליגה כולה. במדי ר"ג רשם קפלן 5,913 נקודות קריירה (לפני עידן השלשות), וממוקם במקום העשירי בטבלת קלעי כל הזמנים במדינת ישראל.

בקבוצה עברו לא מעט שחקני כדורסל מהטובים שהיו, כגון סטיב קפלן, שנחשב לשחקן הטוב ביותר מכל השחקנים ששיחקו בקבוצה. וכמו כן שיחקו בקבוצה מתאזרחים וזרים טובים כמו: סטיב שלכטר, ניל ווק, קליף פונדקסטר, סטיב מאלוביק ואור גורן. אך למרות הכול הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות. הפועל רמת גן גבעתיים סיימה שש פעמים במקום השני, וגם העפילה חמש פעמים לגמר גביע המדינה, אך מעולם לא הצליחה לזכות בגביע. באירופה הגיעה הקבוצה מספר פעמים לרבע גמר גביע קוראץ' (היורוקאפ של אז), ורשמה ניצחונות מרשימים.

ההפתעה הגדולה ביותר הייתה בשנת 1984 הקבוצה הדהימה את מכבי תל אביב בחצי גמר גביע המדינה אחרי שניצחה אותה 80:76 ונדמה היה שהקבוצה תזכה סוף סוף בתואר, אך היא הפסידה בגמר להפועל תל אביב 73:79.

שנות ה-80: הנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצלחת הקבוצה במהלך שנות ה-80, הכול פעל הפוך. השקעה של פוליטיקאים ואנשי ציבור שהשקיעו בקבוצה, הפכו לגרעונות שהשליטו לחץ בהנהלת המועדון. ההצלחה המקצועית התדרדרה, צינורות מימון הקבוצה הפסיקו לזרום, ואנשי עירייה רבים נכנסו למשרות הנהלה בכירות בהפועל רמת גן גבעתיים. לאחר שנת 1984 התפרקה "עמותת הידידים" שדאגה לכסות מדי שנה את חובות הקבוצות והקבוצה החלה את ההידרדרות שלה.

בעונת 1984/1985, נכנס קובי שוחט להנהלה על חשבונו של פיני יום-טוב שהועבר לעיריית רמת-גן, והקבוצה שיחקה והתאמנה באוניברסיטה ברמת-אביב וכפר המכביה.

המאמן, גרשון דקל פוטר אחרי 6 משחקים ללא ניצחון ובמקומו הובא רודי ד'אמיקו, מי שזכה עם מכבי תל אביב בכל התארים האפשריים. דמיקו ניהל היטב את הקבוצה, שניצחה משחקים, סיימה במקום ה-10 מתוך 12 קבוצות והבטיחה את מקומה בליגה. בסיום העונה דמיקו קיבל הצעה לאמן באיטליה, ובמקומו אימן עוזרו אלון שמר. לאחר עזיבתו של ד'אמיקו, הפועל רמת גן המשיכה להתדרדר, וניסו לבצע בה מספר פעולות החייאה על מנת להחזירה לטופ הישראלי. הבולט מהניסיונות להחזרת האורדונים לצמרת הטבלה הוא הניסיון להחתמתו של הזר ריי ריצ'רדסון על ידי המאמן אברהם חמו, אך בעקבות פרשייתו של השחקן על השימוש בסמים וניפויו מליגת ה-NBA, בעקבות לחץ של הנהלת מכבי תל אביב בראשות שמעון מזרחי, פיב"א הורתה שהשחקן אינו ראשי לשחק בליגה.

מכאן, הקבוצה נאבקה על חייה, כשבעונת 1986/1987, רשמה הקבוצה רקורד שלישי כשנעצרה בשמינית גמר הגביע לאחר הפסד מול הפועל תל אביב, ובליגה סיימה במקום ה-12 והאחרון, כשהיא רושמת רק שני ניצחונות (על מכבי רמת גן, ועל הפועל ירושלים) אל מול 20 הפסדים. בתום עונת 1986/1987 ירדה הקבוצה לליגה השנייה.

בחלוף שנה נוספת ירדה הקבוצה לליגה השלישית ולאחר מכן התפרקה סופית בשנת 1988.

2009–2011: הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר ניסיונות כושלים להקמת הקבוצה מחדש[2], הקימה עמותת "המכתש" (נוסדה ב-2009) אשר בהמשך הפכה לעמותת הפועל רמת-גן גבעתיים בכדורסל[3] את הקבוצה מחדש. הקבוצה הוקמה במתכונת של קבוצת אוהדים (קבוצת ספורט המנוהלת ונמצאת בבעלות אוהדיה), וכך החלה הקבוצה את דרכה מחדש בליגה ב' בעונת 2011/2012.

2011–2021: עונה אחרי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011-2015: ליגה ב'-ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 2011 קיימה הפועל רמת גן את משחקה הראשון בליגה ב' כקבוצת אוהדים כ-23 שנים לאחר שקיימה הקבוצה את משחקה האחרון לפני הפירוק, נפגשה הקבוצה במחזור הראשון של ליגה ב' (הליגה חמישית בישראל) מול מכבי יפו. המשחק הסתיים בניצחון 92:65 לאורדונים. הקבוצה ניצחה את מרבית משחקיה בעונה זו, וסיימה בטבלת ליגה ב' במקום השני. מהמקום השני נערכה ר"ג לעוד עונה בליגה ב', אלא שמספר שבועות לאחר סיום הליגה, הגיעה הודעת התפרקות צפויה של אחת מקבוצות ליגה א', מה שפינה מקום לקבוצה נוספת מליגה ב'. עמותת המועדון קיבלה הצעה לעלות אל ליגה א', אשר נענתה בחיוב, והפועל רמת גן עלתה אל הליגה הרביעית.

הקבוצה פתחה מצוין את עונתה בליגה א' ובתום הסיבוב הראשון דורגה הקבוצה במקום הראשון לאחר שניצחה בכל משחקיה אך פתיחת הסיבוב השני של הקבוצה הייתה חלשה לאחר שהקבוצה נוצחה בשלושה מתוך ארבעת משחקיה הראשונים בסיבוב השני (כולל להפועל מגידו והפועל חיפה שנאבקו איתה על העלייה) מכאן ועד לסיום העונה ניצחה הקבוצה בכל משחקי הליגה, וסיימה במקום השני שהקנה את ההשתתפות במשחקי המבחן מול מכבי כרמיאל מהליגה הארצית והפועל עמק הירדן נציגת ליגה א' צפון.

ר"ג הפסידה למכבי כרמיאל ב-6 נקודות אך ניצחה ב-7 נקודות במשחק הבית שלה, וכן ניצחה פעמיים את הפועל עמק הירדן. במשחק העלייה מול עמק הירדן ניצחו האורדונים 92:61 באולם תל"ם שבגבעתיים, הבטיחה את עלייתה לליגה הארצית, ובכך רשמה עלייה של שתי ליגות בשנתיים.

את עונת 2013/2014 פתחה הקבוצה בליגה הארצית עם תשעה ניצחונות בתשעת משחקיה הראשונים ודורגה במקום הראשון, אך לאחר מכן רשמה הקבוצה ארבעה הפסדים רצופים שחיסלו את סיכוייה להעפיל לליגה הלאומית. בסופו של דבר סיימה הקבוצה את עונתה הראשונה בליגה הארצית במקום השני. הייתה זאת העונה השלישית ברציפות שהפועל רמת-גן מסיימת עונה במקום השני בליגה בה היא משחקת לאחר שסיימה במקום השני בליגה ב' בשנת 2012 ולאחר שבשנת 2013 סיימה במקום השני בליגה א'.

בתחילת עונת 2014/2015 התאחדה הפועל רמת-גן עם הפועל גבעתיים, ושם הקבוצה שונה למועדון הכדורסל הפועל רמת-גן גבעתיים.

את עונת 2014/2015 פתחה הקבוצה בליגה הארצית בצורה מצוינת ובמאזן 0–16. במחזור ה-17 נוצחה הקבוצה לראשונה העונה בידי הפועל עכו. במחזור ה-18 הבטיחה הקבוצה באופן מעשי את עלייתה לאחר ניצחון על השנייה בטבלה הפועל חיפה 83:72. העלייה הובטחה באופן סופי במחזור ה-20 במשחק החוץ מול בית"ר כפר יונה, שהסתיים בתוצאה 92:77, וזאת שנותרו עוד ארבעה מחזורים לסיום.

עד סיום העונה ניצחה הקבוצה בכל משחקיה ואת העונה היא סיימה במאזן של 1–23, ובכך השלימה הקבוצה עלייה של 3 ליגות בארבע עונות בלבד.

2015-2021: הליגה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת עונת 2015/2016 ניצחה הקבוצה את הפועל חולון מליגת העל בסיבוב הראשון של גביע המדינה לאחר שניצחה אותה באולם זיסמן 82:84 ועלתה על חשבונה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר ניצחה הקבוצה את מכבי הוד השרון 98:104 לאחר הארכה והעפילה לרבע הגמר שם היא נוצחה בידי עירוני נס ציונה מליגת העל.

במחזור ה-5 שיחקה הקבוצה נגד מכבי רמת-גן בדרבי רמת-גני ראשון מאז עונת 1986/1987. הפועל רמת-גן גבעתיים ניצחה 72:69. לאחר המחזור ה-15 פוטר מאמן הקבוצה יניב ויצמן, שהעלה את הקבוצה לליגה הלאומית והוליך את הקבוצה לרבע גמר גביע המדינה, לאחר סדרת הפסדים שדרדרו את הקבוצה לתחתית הטבלה. במקומו מונה צביקה ירדן. הייתה זאת הפעם הראשונה מאז קמה הקבוצה מחדש שהיא מפטרת מאמן.

בסיום אותה עונה סיימה הקבוצה במקום ה-11 ונשארה בליגה הלאומית לעונה נוספת.

לקראת עונת 2016/2017 שונה סגל הקבוצה. מתן חרוש החליף על הקווים את צביקה ירדן וסגל שחקני הקבוצה התחלף, מלבד אורי קוקיה שפתח את העונה במכבי קריית גת, וחזר לקבוצה אחרי המחזור ה-5.

הקבוצה השיגה שני ניצחונות בדרבי על יריבתה העירונית מכבי רמת-גן וסה"כ סיימה את העונה הסדירה עם 16 ניצחונות וסיימה במקום החמישי שהעלה את הקבוצה לרבע גמר הפלייאוף מול עירוני נס ציונה, הקבוצה הפסידה בסדרה 0–2 אחרי שני הפסדים צמודים, 82:90 בנס ציונה ו 83:79 באולם זיסמן.

את עונת 2017/2018 סיימה הקבוצה במקום השביעי והעפילה לרבע גמר הפלייאוף נגד עירוני קריית אתא וגברה עליה ללא יתרון ביתיות 1-2. בחצי הגמר הודחה הקבוצה בידי הפועל באר שבע/ב"ש במשחק חמישי אחרי שכל קבוצה ניצחה בסדרה במגרשה הביתי.

בעונת 2018/2019 נאבקה הקבוצה נגד הירידה לליגה הארצית ושרדה במחזור הלפני האחרון אחרי ניצחון דרמטי על מכבי רחובות (שירדה לליגה הארצית) 90:92 אחרי הארכה.

טרם עונת 2019/2020 החליטה עמותת האוהדים על בחירת סמל חדש לקבוצה. הבחירה הייתה בין ארבעה סמלים, שלושה חדשים ואחד מהם היה סמלה הישן. סמל חדש נבחר אל מול שלושת האחרים ברוב של כ-55% מהצבעות חברי העמותה.

בקיץ של עונת 2019/2020 מינתה הקבוצה את חנן הירשוביץ' למאמן הקבוצה, וגם הספיקה לרשום חילופים של כ-6 זרים (ג'יילן האדסון, ג'ורדן ברנגרס, שיין בהאנן, קווין קייפרס, טי. קיי אדוג'י ואלונזו קולמן) במהלך בניית הסגל. בעונה זו בילתה הקבוצה בתחתית הטבלה ברוב חלקי העונה, ולקראת סיומה, לאחר החלפתו של טי. קיי אדוג'י באלונזו קולמן, רשמה הקבוצה שלושה ניצחונות רצופים חשובים מאוד, שעזרו לה להתמקם במקום ה-10 בתום המחזור ה-22, שהיה מחזור הסיום של העונה שנחתכה מוקדם מהצפוי עקב תחלואה במגפת הקורונה.

לקראת עונת 2020/2021 מינתה הקבוצה את מתן חרוש למאמן הקבוצה. ולאחר עליית מכבי רמת גן לליגה הלאומית מהליגה הארצית בלט אי השוויון בתקצוב שתי הקבוצות של העיר על ידי עיריית רמת-גן. ההפרש התקציבי לעונת 2020/2021 בין השתיים עומד על 1.7 מיליון (1.3 מ' להפועל, ו-3 מ' למכבי). בנוסף לבעיות התקצוב ואי מתן הערבויות להפועל, נוספו "חציות כביש" של שחקנים ואנשי הנהלה מהפועל אל מכבי רמת גן. כשניים מחברי הנהלת הפועל רמת-גן גבעתיים עברו אל הנהלת מכבי רמת גן בקיץ 2019, ובסגל מכבי רמת גן נרשמו כארבעה שחקנים (יוני ניר, אייל שולמן, שחר עמיר ותומר זלמנסון) ששיחקו בעברם בהפועל, יתרה מכך גם אורי קוקיה, מאמנה של מכבי רמת-גן לעונת 2020/2021 שיחק במדי הפועל רמת-גן גבעתיים חמש עונות לפני כן.

טורניר פתיחת העונה בוטל עקב עלייה בקצב תחלואת הקורונה, ובמקום כך התקיים טורניר 3x3. הטורניר כולל ארבעה מפגשים, שכן בשלושתם השתתפו כל קבוצות הליגה (וגם נבחרת העתודה ב'), כשהטורניר הרביעי ירכז את ה-12 הטובות. בטורניר הראשון שנערך באולם זיסמן, זכתה הקבוצה במקום הראשון לאחר ניצחונות על העתודה ב', מכבי רמת-גן, הפועל גליל-עליון, מכבי הוד-השרון ומכבי קריית-מוצקין בגמר. הקבוצה הבטיחה את עלייתה לטורניר הרביעי לאחר שבטורניר השלישי רשמה הגעה לגמר בו הפסידה לא.ס. רמת-השרון. את עונת 2020/2021 סיימו האורדונים במקום השני בבית התחתון (כלומר במקום ה-10 מתוך 15), כשרשמו 15 ניצחונות אל מול 19 הפסדים.

סמל הקבוצה הישן (מ-2011 עד 2019)

הקבוצה פתחה בהכנותיה לקראת עונת 2021-2022

1957-2020: סטטיסטיקות מדי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה מיקום בטבלה ניצחונות הפסדים מס' קבוצות בליגה מלך הסלים (בממוצע למשחק)
57-59 ארצית (ליגה שנייה) אין נתונים סטטיסטיים
59/60 לאומית (ליגה ראשונה) 8 9 13 12 יצחק אלוני (19.0 נק')
60/61 12 3 19 יצחק אלוני (18.4 נק')
61-64 ארצית (ליגה שנייה) אין נתונים סטטיסטיים
64/65 לאומית (ליגה ראשונה) 14 4 22 14 עמוס רובינשטיין (18.7 נק')
65-73 ארצית (ליגה שנייה) אין נתונים סטטיסטיים
73/74 לאומית (ליגה ראשונה) 4 15 7 12 סטיב קפלן (31.1 נק')
74/75 2 21 5 14 סטיב קפלן (28.5 נק')*
75/76 4 17 7 13 סטיב קפלן (28.2 נק')*
76/77 2 17 3 11 סטיב קפלן (24.3 נק')*
77/78 2 18 4 12 סטיב קפלן (25.0 נק')*
78/79 2 19 3 סטיב קפלן (23.7 נק')
79/80 3 17 3 11 סטיב קפלן (19.8 נק')
80/81 2 19 3 12 אל פלמינג (18.7 נק')
81/82 2 19 3 סטיב שלכטר (18.5 נק')
82/83 2 17 5 קליף פונדקסטר (19.4 נק')
83/84 2 19 3 אור גורן (19.5 נק')
84/85 8 11 11 אור גורן (19.8 נק')
85/86 10 5 15 11 קרל מקפייפ (24.7 נק')
86/87 12 2 20 12 קית' בנט (26.2 נק')
87/88 ארצית (ליגה שנייה) אין נתונים סטטיסטיים
לאחר ההקמה מחדש
11/12 ב' (ליגה חמישית) 2** אין נתונים סטטיסטיים
12/13 א' (ליגה רביעית) 1
13/14 ארצית (ליגה שלישית) 2
14/15 1 23 1 13
15/16 לאומית (ליגה שנייה) 11 9 17 14 דריק קארקטר (25.3 נק')
16/17 5 16 10 ראשד מאדן (24.0 נק')
17/18 7 12 14 רוברט גלן (24.7 נק')
18/19 12 10 16 חואן מיגל סווארו (23.8 נק')
19/20 10 9 14 קווין קייפרס (24.2 נק')*
20/21 10 15 19 15 ג'רמי קומבס (20.5 נק')

*באותן העונות, מלך הסלים של הקבוצה הוא גם מלך הסלים של הליגה (סטיב קפלן 1974-1978), (קווין קייפרס, 2019/2020)

**בעונת 11/12, סיימה הקבוצה במקום השני, ממנו לא עולים לליגה א'. אך לאחר התפרקות של אחת מקבוצות ליגה א', קיבלה הקבוצה זימון לעלייה לליגה א' על חשבונה של הקבוצה שפורקה, שנענה בחיוב.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים והישגים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים והישגים באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנותיה, רשמה הפועל רמת-גן את השתתפותה בשני מפעלים אירופאים: גביע קוראץ', שהוא היה השני בחשיבותו באירופה, וגביע ספורטה, שהיה השלישי בחשיבותו. החל מעונת 1974/1975 ועד עונת 1984/1985, למעט עונת 1978/1979, החלו האורדונים להשתתף בקביעות באחד ממפעלים אלה (כשלא שיחקו בגביע קוראץ', שיחקו בגביע ספורטה - ולהפך).

גביע קוראץ':

בשתי העונות הראשונות של הפועל רמת-גן בגביע קוראץ', שהיו עונות 1974/1975 ו-1975/1976, רשמה הפועל רק ארבעה משחקים בשתי העונות יחד. ב-74/75 מול א.ס מונקו, וב-75/76 מול אולימפיה מילאנו, שלימים הייתה פלקאסנטרו מילאנו. בארבעת המשחקים האלה הפסידה הפועל רמת גן. בעונת 76/77 הגיעה הפועל רמת גן לשלב רבע הגמר בגביע קוראץ', שזהו גם הישג השיא שלה במפעל, שכן גם לשלב זה הגיעו רק 3 קבוצות ישראליות: הפועל תל אביב, מכבי רמת-גן, וכן גם הפועל רמת-גן. בעונה זו ניצחו האורדונים בסיבוב השני את ספירו שרלרואה, ועלו לבית C יחד עם קן הצרפתית, ועם סטלה אזורה מאיטליה, שבארבעת משחקי הבית השיגה 2 ניצחונות, על שתי הקבוצות (93:87 על קן, ו-95:83 על אזורה), מה שלא הספיק לעלות אל חצי הגמר.

גם בעונת 77/78 שיחקה הפועל רמת-גן בגביע קוראץ', כאשר לא עברה את הסיבוב הראשון אחרי ניצחון והפסד מול ציבונה זאגרב.

בעונות 1983/1984, 1984/1985 חזרה הפועל רמת גן למפעל קוראץ' אחרי מספר עונות שהתמודדה בגביע ספורטה, שבשתי העונות שיחקו האדומים רק ארבעה משחקים בלבד בסיבובים השניים, מול יובקזרטה באסקט וסטאד פרנסייס הצרפתית.

גביע ספורטה:

גביע ספורטה, שנקרא גם גביע למחזיקות בגביע, הוא המפעל האירופי השלישי בחשיבותו, שכן כאשר לא שיחקה הפועל רמת גן בגביע קוראץ', אז התמודדה הקבוצה במפעל הזה.

מעונת 1979/1980 ועוד עונת 1982/1983 שיחקה הפועל רמת גן בגביע ספורטה. בעונתה הראשונה הגיעה הפועל לשלב שמינית הגמר, לאחר שרשמה שני ניצחונות מול אמיקל סטילס מלוקסמבורג בסיבוב הראשון, פגשה את זאדאר בשמינית, ולאחר ניצחון והפסד הודחה, וזאדאר המשיכה אל הרבע. לאחר שבעונת 1980/1981 הודחו האורדונים לאחר הסיבוב הראשון, בעונת 1981/1982 הגיעה הפועל רמת גן אל רבע הגמר, שזהו גם הישג השיא שלה במפעל. ברבע הגמר ההוא הוגרלה הקבוצה לבית A של רבע הגמר יחד עם קריסטל פאלאס, ציבונה זאגרב ווירטוס בולוניה. המשחקים בבית התקיימו עם משחקי גומלין, כשאר מתוך שישה משחקי הבית של רבע הגמר, ניצחה הפועל שלושה משחקים (אחד מול קריסטל ושניים מול ציבונה), מה שהעמיד אותה במקום השלישי בבית, שכן השתיים הראשונות עולות אל החצי - וכאן הודחה הפועל רמת גן מהגביע.

בעונת 1982/1983 שוב הגיעה הפועל רמת גן אל רבע גמר גביע ספורטה, כשהיא מוגרלת לבית A יחד עם סקאבוליני פזארו, ברצלונה ודן בוס. את הבית הזה סיימו האורדונים במקום הרביעי והאחרון, אחרי חמישה הפסדים וניצחון בודד מול פזארו.

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל רמת גן-גבעתיים
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
פאוור פורוורד 4 ישראלישראל רועי אריאלי 2.02 10 באפריל 2000
סמול פורוורד 5 ישראלישראל דניאל רוזנבאום 1.95 11 בפברואר 1997
סנטר 6 ישראלישראל יובל חיים 2.04 1 ביוני 1999
פאוור פורוורד 7 ישראלישראל גל שטרנברג 2.03 27 באוגוסט 1999
גארד 8 ישראלישראל תומר דרוקר 1.85 10 בנובמבר 1998
גארד 9 ישראלישראל גיא פלטין 1.92 25 בספטמבר 2000
גארד 10 ישראלישראל גיא לביא 1.90 27 בפברואר 1992
פאוור פורוורד 11 ארצות הבריתארצות הברית ג'רמי קומבס 2.01 24 בנובמבר 1995
גארד 12 ישראלישראל נדב אלקיים 1.82 16 בדצמבר 1999
גארד 13 ישראלישראל שקד ירושלמי 1.91 8 במרץ 1998
גארד 14 ארצות הבריתארצות הברית מייק הולטון 1.88 27 בנובמבר 1990
סמול פורוורד 24 ישראלישראל הראל רינסקי 1.99 26 ביוני 2002
גארד 25 ישראלישראל גיל נויוביץ' 1.82 1 בספטמבר 2001
מאמן:

ישראלישראל מתן חרוש

עוזרי מאמן:
ישראלישראל ליאם אצ'רקן
ישראלישראל עומר כהן

עודכן בתאריך: נובמבר 2020

היריבות עם מכבי רמת-גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה ערך מורחב - הדרבי של רמת-גן

בכדורסל, הדרבי של רמת-גן הוא משחקם של הפועל רמת-גן גבעתיים מול מכבי רמת-גן. בנוסף, קיים גם משחק דרבי בעיר בענף הכדורגל בין הפועל להכח (שנחשבת גם היא לקבוצה תחת מרכז מכבי). החל משנות ה-70, כשנפגשו השתיים בליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה בישראל), ועד לסוף שנות ה-80, התקיימו משחקי דרבי סוערים בעיר רמת-גן, שמשכו אליהם קהל אוהדים רב ועניין בכל רחבי המדינה.

משחקי הדרבי התקיימו מעונת 1973/1974 ועד עונת 1986/1987, כששתי הקבוצות נפגשו אך ורק בליגת העל הסדירה, כלומר ללא מפגשים בפלייאוף הליגה או בגביע המדינה. במהלך שנים אלה, הפועל שלטה בעיר ביד רמה, כשבעונות אלה, מאזני המפגשים היו 28-6 לאורדונים. לאחר מכן, בשנת 1988 התפרקה הפועל רמת גן גבעתיים, והדרבי חדל מלהתקיים.

לאחר הקמת המועדון מחדש, וריצתה של הפועל לליגה הלאומית בתוך 4 עונות, בעונת 2015/2016, מזה 28 שנה, הדרבי הרמת-גני חזר לאולם זיסמן, והתקיים גם בעונת 2016/2017 ובעונת 2020/2021, במסגרת הליגה הלאומית. בעונת 2015/2016, הפועל ניצחה בדרבי הראשון 69:72, ובדרבי השני של אותה עונה הפסידה 67:72. בעונת 2016/2017 ניצחה הפועל את משחקי הדרבי בחוץ ובבית, 77:75 ו-84:74 בהתאמה. בעונת 2020/2021, נפגשו השתיים למשחק ליגה במחזור ה-11 של הליגה הלאומית למשחק ללא קהל (עקב מגבלות נגיף הקורונה), בו הפסידה הפועל 84:80. גם את הדרבי השני בעונה ניצחה מכבי בתוצאה 84:79.

הדרבי מביא עימו גם עימותים ויריבות על חלוקת תקצוב המועדונים בעיר. מכבי רמת-גן מתוקצבת על ידי עיריית רמת-גן פי כמה וכמה על פני הפועל, וישנן בעיות חוזרות ונשנות מדי עונה על חלוקת התקציב למועדונים.[4]

נכון ל-2020: במצטבר, בשני ה"גילגולים" של הפועל רמת-גן גבעתיים, מאזני המשחקים בדרבי הם 31-9 להפועל.

שחקנים ומאמנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
<div class="hewiki-columns-nobreak-list" style="column-width:26em

מאמני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ריאיון עם היו"ר הנכנס – צחי בן יוסף, באתר הפועל רמת גן – גבעתיים
  2. ^ עשרים שנה אחרי - הפועל ר"ג בכדורסל קמה לתחייה, באתר ynet, 5 בפברואר 2008
  3. ^ מי אנחנו?, באתר הקבוצה
  4. ^ עמרי מנהיים, ‏"מפלים אותנו": הפועל ר"ג לא תפתח את העונה?, באתר ערוץ הספורט, ‏8 בנובמבר 2020