הפורום המשפטי למען ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפורום המשפטי למען ישראל
לוגו הפורום המשפטי"
פעילות דאגה לזכויות האדם והאינטרסים של מדינת ישראל מנקודת מבט ציונית-ימנית
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מטה הארגון ירושלים
סניפים ישראל, ארצות הברית וקנדה
מייסדים נחי אייל
מנכ"ל נחי אייל
תאריך הקמה 2004
http://www.haforum.org/he
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפורום המשפטי למען ישראל (עד שנת 2014: פורום משפטי למען ארץ ישראל) הוא עמותה ישראלית המאגדת מאות עורכי דין וכלכלנים מכל רחבי הארץ. העמותה הוקמה בספטמבר 2004, כארגון שביקש למזער את נזקי תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון בכלים משפטיים. בעקבות ההתנתקות ותוצאותיה הרחיב הפורום המשפטי את פעילותו לתחומים כלליים הקשורים זה בזה: "שמירת זכויות האדם, הבטחת תקינות השלטון ושמירה על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל והעם היהודי"[1]. מייסד הארגון הוא נחי אייל.

עקרונות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבטחת ממשל תקין; קידום רפורמה במערכת המשפט, פיקוח על מינויי עובדי ציבור, העברת מידע רלוונטי למבקר המדינה ומאבק בשחיתות שלטונית.
  • הגנה על זכויות אזרח; עמידה על שמירת זכויות האדם של כלל תושבי ישראל - כולל תושבי יהודה ושומרון.
  • הגנה על אינטרסים לאומיים; כולל פעילות משפטית רחבת היקף נגד טרור, מחבלים והגורמים המסייעים להם.
  • חינוך לערכי ציונות; דרישה להסרת ערכים פוסט-ציוניים ממערכת החינוך, עמידה על גבולות חופש הביטוי באמנויות לעומת החופש להסתה, בקרה ואיתור ספרי לימוד מסיתים.[דרוש מקור]

פעילות הארגון בתקופת ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הוצאתה לפועל של תוכנית ההתנתקות, הארגון פעל במספר מישורים עיקריים:

  • עתירות לבג"ץ כנגד תוכנית ההתנתקות בטענה שהיא לא חוקית ולא חוקתית.
  • הגנה על זכויות התושבים בטרם פינויים ודאגה לכך שלא ייעשקו או יצאו בהפסד עקב פינויים. עורכי-הדין, מתנדבי הפורום, פעלו בוועדות החוקה והכספים של הכנסת ואף הגישו עתירות כנגד חוק יישום תוכנית ההתנתקות. בעקבות עתירות אלו הוגדל סכום הפיצויים הכולל בכמיליארד וחצי ש"ח.
  • הגנה על זכויותיהם של המתנגדים לתוכנית ההתנתקות ועל זכותם להפגין כנגדה.
  • סיוע לתושבי היישובים שפונו בדרכים שונות ובהן, ייצוג המפונים במאבק על הפיצויים ושיקום הקהילות אל מול מנהלת סל"ע.

לאחר יישום ההתנתקות הרחיב הפורום המשפטי את פעילותו בתחומים כלליים של זכויות אזרח ותקינות שלטון. הפורום עתר לבג"ץ במספר נושאים בהם הוצאת צווי הגבלה לתושבי יהודה ושומרון, מינויים לא תקינים בשירות הציבורי, הצעות למחוקקים לפעולה נגד אלימות שוטרים, שמירה על אדמות הלאום, חיזוק מוסד מבקר המדינה.

פעילות הארגון בתחום תקינות שלטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתירה נגד ההחלטה להעניק את פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה[2].[דרושה הבהרה]

לאחר שנודע, בעקבות תחקיר עיתונאי, כי התקיים חשש לניגוד עניינים בפעילותו של יו"ר הוועדה להענקת פרס ספיר בשנת 2009, יוסי שריד, פנה הפורום למנכ"ל מפעל הפיס בדרישה לבטל את הזכייה בפרס,[3] ודרישתו נענתה בחיוב. פנייה של הפורום ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שיורה על פתיחת חקירה פלילית נגד שריד, נענתה בשלילה.[4]

בשנת 2014 פעל הפורום לשלילת פרס לנדאו מהמשורר יצחק לאור, בנימוקים שהוא איש שמאל רדיקלי אנטי-ציוני, ועקב תלונות נשים על הטרדה מינית מצידו.[5]

עד שנת 2014 פעל תחת הפורום המשפטי גם מדור תדמי"ת, העוסק במעקב אחר עולם התקשורת ופועל למה שהוא רואה כאיזון בשידורי הערוצים הציבוריים וקיום האתיקה העיתונאית.

הפורום המשפטי מוציא לאור דו"חות בנושאים שונים. דו"חות אלו מופצים במאות עותקים למקבלי ההחלטות במדינה, למוסדות ציבור ולאוניברסיטאות.

בעקבות עתירת הארגון לבג"ץ בדרישה למנוע מצב בו חיילים עובדים בשבת בתחנת גלי צה"ל שלא לצורך מבצעי ובניגוד להוראות מטכ"ל, הודיע מפקד התחנה, יצחק טוניק, כי יפעל לצמצום מספר החיילים העובדים בתחנה בשבת והחלפתם באזרחים.[6]

בשנת 2018 הצליח הפורום המשפטי לגרום לפרסום צווי אלוף באתר נגיש[7]. עד 2018, היו צווי האלוף מפורסמים באתר מסודר, אך מנוע החיפוש היה פגום, ולא ניתן היה למצוא חוקים ספציפיים. כך לא יכלו תושבי יו"ש לדעת אילו חוקים חלים עליהם (החוק הישראלי חל על יו"ש רק דרך צווי אלוף). לאחר מאבק של הפורום המשפטי, הועבר מאגר המידע לאתר של צה"ל, תחת הפרקליטות הצבאית.[8]

פעילות הארגון בתחום מערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום המשפטי חותר בפעילותו לאיזון, כהבנתו מושג זה, בין שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת, תוך שימת דגש על הגבלת כוחה של הרשות השופטת, באופן מידתי.

הארגון פועל לשקיפות ופיקוח על הרשות השופטת באמצעות פרסום פרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים, הוצאת שופטים לא ראויים מהמערכת ודרישה לחשיפת ניגודי עניינים. הארגון גם פועל במסגרת החקיקה בכנסת, באמצעות הגשת בקשות לתיקוני חקיקה בתחום עבודת השופטים ומערכת המשפט.

במסגרת הפעילות לפיקוח ושקיפות ברשות השופטת, הארגון קידם[דרוש מקור] את הקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (הנבת"ם), כדי לבקר את התנהלות מערך התביעה המשטרתית והפרקליטות.

הפורום המשפטי נלחם בתופעת השמדת תיקי חקירה וביעור מוצגים ללא נהלים מוסדרים, ומבצע מעקב אחר תיקון הליקויים במערכת וחקירת המעורבים בפרשות שנחשפו.[דרוש מקור]

מומחי הפורום המשפטי מסייעים לתושבי יו"ש שנפגעו מסירוב לא חוקי להעניק להם שירות באזור מגוריהם.[דרוש מקור]

הפורום פועל להחלת "חקיקה במקביל" - כך שכל חוק שמתקבל בכנסת יחוקק מיד ובמקביל כצו אלוף ויהיה תקף גם ביהודה ושומרון.

הארגון משתמש בכלים משפטיים כדי להיאבק בתנועת החרם על ישראל (BDS). הפורום הצטרף, על פי בקשתו, להגנה על חוק החרם בבג"ץ בעתירות נגדו שהגישו ארגוני שמאל, אשר טענו כי הקריאות לחרם חסות תחת חופש הביטוי[9]. כמו כן, הפורום נערך לייצג אנשים וחברות שנפגעו מקריאות לחרם עליהם[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]